gadik6

אני לא טענתי שזה חרא הסכם. תלמד לקרוא. אתה ניסית להציג את טראמפ כליצן (או מה שזה לא יהיה), על ידי כך שהוא כביכול ביטל הסכם שהוא עצמו "עשה", רק שבפועל סחר חופשי היה קיים כבר תחת הסכם NAFTA, וכל מה שטראמפ עשה זה שינוי תנאי ההסכם. אז טראמפ לא הנהיג או התחיל את הסכם הסחר החופשי בכהונתו, אלא פשוט המשיך איתו, עם הרחבות ושינוי תנאים מסוימים. למה הוא החליט "לשדרג" אותו בכהונה הראשונה ולא לבטל אותו? אם תרחיב קצת אופקים, תראה שגם בכהונה הראשונה היו איומים, מכסים ושאר שטויות. ייתכן שאז הוא חשב שזה מספיק טוב. למה עכשיו הוא משנה שוב הסכם שהוא עצמו כבר שינה פעם אחת (בדגש על משנה, לא מבטל)? ב-2026 אמורים לבחון את תנאי ההסכם. אולי טראמפ פשוט משפר עמדות לקראת הדיונים. דבר ראשון, זה לא עונה על השאלה שלי - היו 23 מיליון מובטלים בקורונה. כמות המשרות שנוספו מאז כנראה נמוכה יותר. לאן נעלמו כמה מיליוני עובדים? חלק פרשו, נניח, אבל גם נכנסו עובדים חדשים למערכת (צעירים), ההגירה לארה"ב גם עדיין חיובית. לכן, זה לא שאין מספיק עובדים, אלא כנראה אין פשוט מספיק אנשים שרוצים לעבוד. דבר שני, אם תכנית המכסים של טראמפ תחזיר חברות ומפעלים, יש יותר מסצנריו אחד איך זה יכול להתפתח. החל מעידוד חזרה לשוק העבודה, דרך "שדרוג" עובדים, אוטומציה ואאוטסורסינג לחו"ל ועוד. בקישור המקורי שאתה צירפת מדברים גם על זה. תחפש בגוגל - labor participation rate decline. יש ירידה מתמדת בהשתתפות בתעסוקה בארה"ב, בעיקר בקרב הדור הצעיר. יש מגוון סיבות.

זה אמנות אצלך לקחת חלק מפסקה ולהתייחס אליה. את ה-23+- מיליון מובטלים באמצע 2020 פספסת? ממשל ביידן הוסיף כ-16 מיליון משרות בקדנציה שלו. טראמפ, ב-2020, הוסיף עוד כמה מיליונים, כמדומני, מאז שיא האבטלה באפריל 2020. זה עדיין, כנראה, פחות ממספר המובטלים שהיו (כ-23 מיליון). לכן, הבעיה היא לא בהכרח שאין מספיק "ידיים עובדות", אלא שאנשים לא רוצים או לא מוכנים לצאת לעבוד. עכשיו אפשר להגיד שזה היינו הך, כי עדיין יש מיליוני משרות שלא יכולים למלא, אבל אם רוצים להבין את הבעיה לעומק ולפתור אותה, צריך להבין מה הגורם לבעיה (וזה לא מחסור בעובדים, אלא שיעור השתתפות שנמצא בירידה).

זלנסקי בראיון - "קיבלנו רק 75 מיליארד מתוך ה-170+ מיליארד שארה"ב העבירה. לא יודע איפה השאר". https://www.news18.com/world/volodymyr-zelenskyy-ukraine-received-75-billion-dollars-united-states-foreign-aid-russia-war-donald-trump-corruption-9212438.html אז אומנם מדובר ברשת חדשות הודית, ויכול להיות שיש הסבר המניח את הדעת, אבל אני לא אתפלא אם חלק לא קטן מה"סיוע" האמריקני היה סך הכל מכבסת כספים, הן בצד האמריקאי והן בצד האוקראיני. יום יבוא ויגלו איך ממשל ביידן וממשל זלנסקי ריפדו את הכיסים למקורבים יותר ומקורבים פחות, בין אם בכוונה ובין אם לא.

גודל הציפיות מעיד בעיקר על הכותב, לרוב. ההסכם הזה הוא סך הכל שדרוג של NAFTA, שהיה קיים הרבה לפני טראמפ. לא סתם השם הנוסף שלו זה NAFTA 2. זה לא שהיו מכסים עד טראמפ ואז טראמפ ביטל אותם ועכשיו מחזיר. אם כבר, אז טראמפ לא ביטל את NAFTA בכהונה הקודמת, מה שלמעשה כן קורה עכשיו, עם הטלת המכסים לא בהכרח. אם רוב האנשים מתנגדים לזה, אז אולי זה לא פתרון טוב. גם לא בהכרח. בקטע הכביש באזור נתניה למשל, זה רק החמיר את בעיית הפקקים. אני אומנם לא משתמש כמעט בתחבורה הציבורית, אבל מהתבוננות שלי, הרכבת היא האופציה המועדפת באזור הזה, והאוטובוסים לא נותנים מענה מספיק טוב לרוב תושבי האזור וצפונה, עד כדי כך שהם יוותרו על הרכב. אז מה קרה? החמרת את הפקקים בלי להציע אלטרנטיבה אמיתית (על המימוש של זה באזור נתניה אני כבר לא מדבר). בקורונה היו קרוב ל-25 מיליון מובטלים בארה"ב. לאן הם נעלמו כולם? כי לא נוספו כל כך הרבה משרות. אם כבר, יש פה ירידה בהשתתפות בשוק העבודה (צעירים מפונקים, חבילות סיוע שונות שנתנו "מוטיבציה" לא לעבוד ועוד ועוד). זה כבר בעיה אחרת. גם בארץ מסעדנים מספרים שהם לא מצליחים לגייס שוטפי כלים תמורת שכר סביר, או נציגי שירות, ומצד שני יש מלא מובטלים או כאלו שלא עובדים ולא מחפשים.

היי, צמיגים מייצור אוגוסט 2021, על הכביש 3 וקצת שנים. עברו 60 אלף. לא עובדים קשה מדי - רוב הנסיעות הן רגועות ובכבישים בינעירוניים טובים. לחץ אוויר נבדק באופן שוטף. החלו להופיע סדקים דקים על דופן הצמיגים (בעיקר קדמיים). אין בעיות אחיזה, והסוליה נראית בסדר. האם זה מחייב החלפה?

למה הוא פופוליסט, במקרה הזה? אולי דווקא התכנית היא פופוליסטית ונגועה בשיקולים זרים או שגויים? הנה כמה נקודות, מחיפוש קצר באינטרנט: 1. יישום התכנית עוכב על ידי המושלת, עד לאחר הבחירות, מחשש שזה יפגע במועמדות הדמוקרטים, ואז יושם במהירות לפני השבעתו של טראמפ. 2. התכנית זוכה לביקורות והתנגדויות הן מרפובליקנים והן מדמוקרטים, וכבר מתארגנות או אורגנו תביעות ועתירות כנגד התכנית. 3. נראה שרוב התושבים של ניו יורק (גם ניו ג'רזי) הם בעלי דיעה שלילית על התכנית. 4. היעילות או התרומה של אגרת הגודש, במקרה זה, מוטלת בספק. קצת מזכיר את המצב בישראל לעיתים - נוקטים בפעולות כדי להגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית, אך מבלי לשפר את התחבורה הציבורית עצמה (למשל "הפקעת" נתיב לתחבורה ציבורית, אך לא משקיעים מספיק בשיפור התחבורה הציבורית - מקבלים יותר פקקים ללא עלייה משמעותית בשימוש בתחבורה ציבורית).

איזה "הסכמים" בדיוק הוא עצמו עשה, ולא בוטלו בתקופת ביידן? הוא הטיל מכסים גם בכהונה הקודמת, אבל ספציפית על קנדה הם בוטלו באמצע הכהונה, כמדומני. ממה שאני קורא, זה ממש לא הסיבה היחידה, או העיקרית. הבעיה של ארה"ב היא החוב הלאומי העצום, שהגיע לשיאים חדשים בתקופת הדוד ביידן. מחסור בעובדים? אולי במסעדות מזון מהיר.

אצלי הוא לרוב בין 3 ל-4 בנרתיק פנימי, אז מטה את ידית האחיזה מעט קדימה אחרי שמתיישב, ככה שלא "ילחץ" על המושב. אם זה לא גלוק 17 או מכנס סקיני, אז אתה תשכח שהוא שם אחרי כמה דקות. אם הדאגה היא לנזק למושב, אתה יכול לשים מעליו את החולצה כך שתכסה את הידית, לאלתר ריפוד לקצה הידית או לשים אותו לשמור על הביצים. זה מה שאני עושה בנסיעות ארוכות.

עד כמה טראמפ אוהב ישראל - מעכשיו, סוכני השירות החשאי נדרשים לחבוש כיפה במהלך מילוי תפקידם.

מורסי, זה שמת כמו כלב בכלא המצרי? כן, אני זוכר אותו. האחים המוסלמים הם אכן סכנה, ולא רק למצרים. עם זאת, צריך לזכור שהם עלו שם לשלטון בדרך, יחסית, דמוקרטית. לכן, כל עוד מצרים שומרת על היותה דיקטטורה עם צבא חזק, פנימית וחיצונית, הסיכון מהם נמוך יחסית. אני מסכים עם החלק הראשון - גם אני אעדיף לראות את הפלשתינים מתחילים את דרכם לחיים טובים יותר במצרים, ומשם ממשיכים הרחק מכאן. לגבי אינדונזיה - איזה מנוף לחץ? ייצוא בטחוני או צירוף ל-oecd? לא ממש מכיר את הנושא.

גם בצחוק לא הייתי משווה בין צבא מצרים לצבא לבנון, ובטח שלא בין הדינמיקה בין צבא לבנון לחיזבאללה לבין הדינמיקה, בתיאוריה, של צבא מצרים והפלשתינים. איך ישראל מגיבה אחרי פיגועי ירי בגבול מצרים או חדירת משוריין עם מצרי שהסתובב לו קצת הראש? הצבא המצרי יכול למנוע ירי, בדיוק כמו שישראל מונעת ירי רקטות ביהודה ושומרון. הכל עניין של רצון. וכמו שאמרו, לא חייבים לשכן אותם בסיני. אפשר למקם אותם קרוב לסודן, שמעתי נחמד שם. כמה מדינות ערביות קיימות בלי שלטון צבאי/דיקטטורי/מלוכני? זה בערך ההגדרה של מדינה ערבית, אז זה לא רלוונטי. גם בירדן, גם בסוריה (לשעבר) וגם בעוד מדינות יש מיעוט ששולט באוכלוסיה, שהיא ברובה מורכבת ממוסלמים קיצוניים פחות או יותר. וזה לא פחות הזוי מהרעיון לתת להם מדינה ביהודה ושומרון, כדי לקבל חמאס 2 במרחק יריקה מתל אביב, או לפנות את עזה מיהודים, לצורך העניין. ההבדל הוא שאת האופציה האחרונה ניסינו. לא עבד כל כך טוב.

אף אחד לא באמת רוצה אותם בכמויות. גם חברתם הטובה אירלנד, קלטה לדעתי רק אלפים בודדים ב-2024. דווקא אינדונזיה ומצרים, מדינות מוסלמיות עם אוכלוסיה של 100+ מיליון, יכולות להיות אופציות טובות. בוא תגזים. מצרים זה לא ישראל. 1.5 מיליון פלשתינים זה קצת מעל לאחוז מהאוכלוסיה. סמוך על המצרים שהם ידאגו ליישר את העזתים. וגם לא דיברו על לתת את השטח למצרים עם העזתים. אתה מציע פתרונות שאף אחד לא העלה בכלל. מהפכות וצרות הם יכולים אולי לעשות באירופה. בקהיר מהר מאוד ישברו להם את העצמות.

אתה צריך לעבוד קצת על הבנת הנקרא. לא אמרתי את זה. מה שכן אמרתי זה שעשרות אלפי פלשתינים כבר עזבו את רצועת עזה מאז 7 באוקטובר, ומאות מהם (אולי אלפים) השתקעו במדינות מערביות.

איך אתם אוהבים לעוות דברים. איפה דובר על סיפוח? גם בתכנית של טראמפ, כמדומני, אין אזכור לכך. מבחינתי שמצרים יקחו את השטח ויקימו שם אתר נופש.

מה ההבדל בין רילוקיישן להגירה? גם מי שעושה "רילוקיישן" הוא מהגר, בהנחה ולא מדובר על רילוקיישן מהעבודה או לצורך לימודים, שזה לא המקרה כאן. הפלשתינים המדוברים הגיעו לקנדה תחת "תכנית רשמית" של ממשלת קנדה, שמיועדת לפלשתינים. אתה רוצה "תכנית" שטראמפ חתום עליה? אין בעיה, חכה כמה חודשים (להערכתי).

קצת איחרת את הרכבת, כי כמה פלשתינים כבר היגרו למדינות אחרות מאז ה-7 באוקטובר. למשל, מאות פלשתינים שנקלטו בקנדה, בצורה רשמית, ועוד אלפים, כמדומני, שהגישו בקשה ואולי גם עברו מאז, ויש עוד מדינות.

טראמפ בינתיים ממשיך לדחוף, לפחות בתקשורת, לרעיון הרילוקיישן לפלשתינים. כנראה שיש סיבה לכך שרק ישראל ומצרים הוחרגו מהקפאת הסיוע הזמנית. מצרים, על כל 110 מיליון תושביה, ושטחה העצום, יכולה להיות יעד אידיאלי לפלשתינים - קרוב לבית (רילוקיישן באוטובוס), אקלים חם ושלטון ערבי קשוח, כמו שהם רגילים.

אתה טענת בהתחלה שהאזרח האמריקאי יסבול, כשזה מלכתחילה לא רלוונטי לדיון. אתה מתווכח על משהו שלא קרה. "טראמפ כמעט העלה מכסים". או ואבוי, איזה נשיא רע. ושאר התגובות שלי נועדו להסביר שגם אם המכסים היו עולים, לא בטוח שההשפעה הייתה מהותית, אם בכלל, ובטח שהאזרח האמריקאי לא היה "סובל" (לצורך העניין, עליה של חצי דולר לכוס קפה, במקרה הגרוע וגם זה בהגזמה). נו באמת. הם ציפו שיטיסו אותם בביזנס קלאס? לארה"ב הם איך הגיעו, ביאכטה או במסוק פרטי? אתה מניח שזה נכון. במציאות אף אחד לא יודע אם זה היה משפיע על שוק כמו ארה"ב. אולי זה היה פוגע ואולי זה לא היה פוגע. כי האזרח האמריקאי הממוצע יכול לבחור לשתות קפה אחר. המכסים לא ימוטטו את הכלכלה שלו, וזה לא ישפיע כמעט על החיים שלו. גם בתי קפה יכולים לעבור לסוג פולים אחר. בודדים ירגישו בהבדל, אם בכלל. לא כל עליה של חצי דולר בכוס קפה זה פגיעה. קצת פרופורציות.

אבל זה לא עבר, אז על מה הויכוח? נכון להיום, התוצאה היא מינוס 400 מסתננים ופלוס 0 דולר עלות קפה. יכול רק לנחש שעוד שנה זה יהיה מינוס אלפי או עשרות אלפי מסתננים, ועדיין פלוס 0 דולר.

טראמפ שבוע בתפקיד ואתה כבר מסיק שזה 400 מסתננים סך הכל? חכה, יש עוד 4 שנים. נדבר בסוף הכהונה. ובפעם החמישית כנראה - שום אמריקאי לא הולך לשלם יותר על קפה, כרגע, אז כל הטיעון שלך ריק מתוכן. ואף אחד לא טוען שכולם אויבים שלה. אני טוען שלפעמים צריך לשלם מחיר, כדי לנצח, ולא משנה אם זה חברים או אויבים. לצרפת אין בעיה לדפוק אותנו למרות שאנחנו חברים שלהם, כנ"ל לגבי קנדה למשל. לארה"ב גם אין בעיה לקבוע לנו איזה נשק מוכרים ולמי, למרות שאנחנו bff. לממשל ביידן גם לא הייתה בעיה לתת לנו מקל וגזר, באמצע מלחמה. כל הפוליטיקה הבינלאומית רוויה מתחים ואינטרסים.

רק שהוא לא ישלם על זה, כי קולומביה התקפלה. ובכל מקרה, התשלום, גם אם היה, הוא זניח ביחס לתוצאה בצד השני. זה לא שהדלק למשל יגיע למחיר לא הגיוני, כמו בתקופת הדוד ביידן. ולפי הלוגיקה שלך לא צריך אף פעם לצאת למלחמה, כי תמיד יהרגו לך חיילים, גם אם האויב יאבד פי 10 או פי 100. זה עובד אולי בעולם אידיאלי, אבל לא בעולם בו אנו חיים.

די נו. קולומביה, לצורך העניין, מייצאת לארה"ב נפט במיליארדי דולרים, בעוד שארה'ב עצמה מייצאת נפט לעולם במאות מיליארדי דולרים. סביר להניח שלארה"ב יש יותר גמישות במקרה של שחקן קטן כמו קולומביה. האם זה יגרום לעלייה במחירים בארה"ב? אולי, אבל כנראה שזה יהיה זניח. ואוי אוי אוי, כוס קפה תעלה יותר. נניח 10 דולר לכוס, 1 דולר זה עלות הקפה, אז יעלה 10.5 או אפילו 11 דולר. איך אמריקאים יסגרו את החודש. ובכל מקרה, כל הדיוון הזה לא רלוונטי כי האיום של טראמפ, לכאורה, פתר את הבעיה.

המכסים מעלים מחירים על מוצרים מקולומביה -> צריכת המוצרים/שירותים הנ"ל בארה"ב יורדת -> ייבוא קטן -> פחות כסף נכנס לשוק הקולומביאני. אם השוק האמריקאי הוא מספיק משמעותי אז זה מאוד יעזור למטרה של טראמפ - פגיעה בכלכלה של קולומביה, ולפי ההתקפלות שלהם נראה שזה אכן כך. הצרכן האמריקאי, לעומת זאת, יכול לבחור במוצרים ממקור אחר, או להפחית את השימוש (לצורך הדוגמה, קפה). בסופו של דבר, הכוונה שלי היא שלצרכן האמריקאי האפקט של מכסים על מוצרים מקולומביה יהיה כנראה זניח, בעוד שלקולומביה זה חצי גזר דין מוות.

בינתיים נראה שקולומביה התקפלה, לפחות לפי הדיווחים בחדשות. מה שטראמפ כנראה מבין זה שלפעמים מספיק לנופף בנבוט, ולא צריך באמת להשתמש בו. וסתם שאלה, איך האזרח האמריקאי כל כך יפגע? יעלו מחירי הזונות והקוקאין, או הקפה? כי אם לשפוט לפי הקפה שאני שתיתי בארה"ב, הוא לא היה מקולומביה. וסתם שאלה 2, אז גם מלחמות סחר עם סין, לצורך העניין, הן "רעות", כי האזרח האמריקאי "נפגע"? אחלה פטנט, הסינים יטילו מכסים והגבלות על כלי רכב, יחסמו אפליקציות מערביות, כי לא איכפת להם מהאזרחים, אבל ארה"ב לא תעשה את זה, כדי שחלילה לא יתייקר הקפה ב-20 אגורות.

ארה"ב לא יכולה להרשות לעצמה לסיים, בתור מעצמה עולמית ומובילת העולם החופשי/מערבי. לא מול סין, לא מול רוסיה ולא מול עוד גורמים. עם זאת, אני גם חושב שלא ארה"ב תתקוף באיראן, אלא ישראל, עם תמיכה ותחמושת אמריקאית. לישראל אין את היכולת לעשות את זה לבד? ימים יגידו. ארה"ב תמיד תוכל להגיד "אופס, לא ידענו", ואז להטיל וטו באו"ם על החלטות נגד ישראל בעקבות התקיפה. ניחוש שלי - תקיפה במהלך השנה השנייה לכהונה, ולפני בחירות "אמצע הכהונה" בסוף 2026. זה אחרי הרגעת הרוחות אצלנו בשכונה, אולי אחרי הסדר מהיר עם סעודיה ולאחר סיום המלחמה באוקראינה.