lulisa

המסע מתקרב לסופו - אלא שאז מחכות לנו שתי בשורות : האחת כזאת, והשניה ככה. רוצים לדעת עוד? http://wp.me/pXLKy-DC

שוב מתמזל מזלנו וברגע האחרון אנו ניצלים ממוות אכזרי - ובכל זאת מגיעים לבית-קברות. מותח? רוצים לדעת עוד? http://wp.me/pXLKy-Dn

ממשיכים את המסע ביוטה הבלתי אפשרית, בה המציאות לועגת לדמיון: http://wp.me/pXLKy-CY

הגענו לארץ הפלאות של הקוסמים הגדולים: החושך והרוח והמים. ואז עלינו למקום הקר ביותר בתבל. האם נישרוד את הלילה? http://wp.me/pXLKy-CC

אנו עוזבים את פיניקס הלוהטת ומתחילים לטפס אל ערבות אבן-החול האדומה. האם תחזיק האמבטיה שבעת התלאות מעמד? http://wp.me/pXLKy-Cm

אנו מגיעים לפיניקס ושם מתרחשים כמה אירועים מוזרים עליהם אני לא יכול לספר. עדיין. http://wp.me/pXLKy-Cb

טוב... הנה המשך. מה בדיוק קרה ב L.A. ואיך המשכנו למדבר. http://wp.me/pXLKy-BY

לפני שחצתה את היבשת במותניה הרחבים ביותר ירדה האמבטיה לדרום ארה"ב - במסע שהתברר כבדיקת סבילות אכזרית. כל הפרטים כאן: http://wp.me/pXLKy-BO

בין יתר הפריטים המשעשעים והלא-מועילים שישנם ברובר ישנו גם ה window blind - מין תריס גלילה העולה ויורד מעל החלון האחורי הקטנטן, ושעליו שולט הנהג. אין בו תועלת אמיתית, אבל הוא חלק הנחוץ לשיפוץ שמטרתו להביא את הרכב למצב מקורי. והנה הצלחתי להשיג אחד כזה והוא נשלח ארצה, לדאבון ליבי - בפדקס. מפדקס מתקשרים ומבררים איתי מה זה, ובלי לחשוב יותר מדי על התוצאות אני מסביר להם שזה מין וילון שעולה ויורד. כעבור שעה מתקשרים בחזרה מפדקס ואומרים שעלי להשיג אישור של משרד התחבורה! ברשימת החלקים לשחרור מהיר לא מופיע וילון! כן מופיע "מגן שמש", ועכשיו לך תסביר לפדקס ולמכס שמדובר באותו דבר. שימו לב שגם לא מופיע ברשימה המופלאה סל לפיקניק לרכב, או שמיכה לחימום הברכיים לרכב. ולפי הגיון המכס - גם אלה זקוקים לאישור משרד התחבורה כי בתיאורם מופיעה המילה רכב, והם לא מופיעים ברשימה. איך נפלתי בתרגום.

חבל שלא הראת תמונה של קדמת המכונית, אבל זה כנראה גנרטור האצטילן (מקרביד) לפנס הקדמי. אני עוד זוכר שבגנרטור דומה היו משתמשים לריתוכים... קרא עוד כאן: http://www.modeltcentral.com/Model-T-Ford-Lighting-Systems.html

אם הנ"ל הוא גן-עדן, אז אולי זה הגיהנום? המקום: בסביבות הנטסוויל, אלבמה, השנה 2007. אגב, ארה"ב מלאה באין סוף מכוניות לא פחות ישנות אבל תקינות ובשימוש, ובמחירים סבירים. ראו קישור אקראי למה שמוצע למכירה רק בסביבה ההיא, כיום: http://cars.oodle.com/used-cars/huntsville-al-area/antique-classic-cars/

"אופיר" ותאומו "אל הררי סהר" היה הספר הראשון שקראתי, בכיתה א'. מסע הרפתקאות מסעיר לתוככי אפריקה. אז לא פלא שכשחנכו את הכביש מאילת לאופירה, יצאתי, בין הראשונים, ברובר, לגלות אותו ולחדור למעמקיו. מסע שהקדים באחת עשרה שנה את המסע מחוף לחוף באמבטיה. ומה באמת קרה אז תמצאו כאן: http://wp.me/pXLKy-BG

הכינו את הממחטות! פגישה מרגשת ומצמררת בין בני זוג (בעצם חמישיה) שלא היו יחד כבר יותר מעשרים שנה. ובימינו אומרים: פגישה מדהימה. http://wp.me/pXLKy-Bq

קצה חוט: פני לאיש הזה http://www.thegaugeshop.com/ וסביר שהוא יוכל לעזור לך. עוד משהו: http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=JAEGER+car+instrument+manual&source=web&cd=3&ved=0CDYQFjAC&url=http%3A%2F%2Fwww.hells-confetti.com%2FTechnical%2520data%2FJaeger%2520Instruments%2FCarl%2520Cederstrand%2520on%2520the%2520Chronometric%2520mechanism.pdf&ei=U8Q7T9b6I4W0tAaYutiVBw&usg=AFQjCNHT_5baBl42NnosDxxezGwhuW9iWQ חיפוש עם מילות המפתח הבאות JAEGER car instrument manual יניב לך עוד קישורים מועילים רבים.

יותר מזה. בלחץ היבואנים - ולעושרם בלבד - נתבע אישור יצרן\יבואן\מוסך-יבואן ליבוא חלקים רבים. אבל לרכבי אספנות רבים לא קיים אף אחד מאלה. להזכיר שמות אחדים? סטודיבייקר, סאאב, הילמן, רובר, פאנהארד, ד.ק.וו ועוד ועוד... גם נציגי מותגים רבים שעדיין קיימים כיום לא יתעסקו בחלפים או באישורים לכלי רכב שיוצרו לפני עשורים רבים ואינם מוכרים להם כלל. אי לכך לא ניתן לקיים את התקנות הללו באופן שווה לכולם - כי הן פשוט לא הגיוניות.

לא ציינת בתיאור שיפוץ הדינמו אם הסרת את הבידוד בין הסגמנטים של הרוטור (זה החלק הקשה והמיגע ביותר בשיפוץ). ראה פרטים בציור המצורף. ציפוי כרום קשה (כולל שיחרור מימן בתנור - קריטי!) נעשה על ידי "המשפץ" רח' לבנדה 34 בתל-אביב. תוכל לקרוא על עבודתם עוד כאן: http://wp.me/pXLKy-dZ וגם כאן (ספציפית על king-pins): http://wp.me/pXLKy-1F

איך תופרים חליפה? מודדים, מודדים, מודדים. גם אנחנו. אבל כאן מדובר בפח כבד ואפילו שורט לפעמים, ובברגים שלא הייתם מעלים בדעתכם היכן הם נמצאים: http://wp.me/pXLKy-B5

יש, אבל בעצם אין סיבה שתופתע. הארמסטרונג-סידלי הזאת היתה שנים רבות המכונית של פליקס שלייסנר, הצלם הרחובותי, ופרשת הגעתה ארצה והעברתה לידיו הוזכרה כבר פעמים אחדות בפורום ומתוארת בהרחבה כאן: http://lulisml.wordpress.com/2010/06/17/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7/ תוכל גם לקרוא שם על הרובר 36 של אייבור קרס, גם הוא עם הגה ימני, שהגיע ארצה בשנת 65 וקיבל רישוי כחוק. האיסור המטופש על יבוא ורישוי מכוניות בעלות הגה ימני לא נעשה עם הכרזת המדינה, כמו שלא נדרש מיד עם הקמתה אישור משרד התחבורה על יבוא גומיות או כיסוי לרכב. האיוולת מתרבה בהדרגה...

כן. כך עשה ה"טרפיק" על האופנוע הכבד (הרלי, כמדומני). ואני זוכר שיום אחד סיפר אבא כי נסע לירושלים עם משה דיין, כשאחריהם דוהר ה"טרפיק". כשסוף-סוף הצליח השוטר לעקוף את המכונית הוא הכריח אותה לעצור ואז ניגש אליה בצעדים מדודים, מאיימים. כשהכניס את ראשו מבעד לחלון וראה מי הנהג התבלבל לחלוטין ורק הצליח לגמגם: "אדוני, אתה נסעת נורא מהר." "לא נורא מהר" ענה דיין "עובדה שהצלחת לעקוף אותי". המכונית היתה פורד ישנה ומשומשת אותה קנה דיין אחרי שהתפטר מהממשלה בעיקבות פרישת רפ"י ממפא"י. הוא הסביר לאבא כי במקורה "היו למכונית מאה סוסים, ועכשיו נשארו רק ארבעים ושמונה, אבל גם זה מספיק ואפילו יותר ממה שצריך". עוד נימק את הרכישה בכך ש"במכונית הזאת כל מה שיכול להתקלקל כבר התקלקל, ולכן יותר לא יהיו בה בעיות".

המהירות המותרת בשנים ההן היתה 40 קמ"ש... בהתאם לה גם נסללו הכבישים המפותלים של אז, שנועדו בראש ובראשונה להקטין את שיפוע הנתיב, ולאו דווקא ליצור את האפשרות לנסוע בו מהר. אגב, גרסה שונה לסיבה לפיתולי הכבישים שמעתי בצה"ל בזמנו, בתרגיל שנערך לפני שנים רבות בסביבות חלץ: "המהנדס האנגלי שתכנן את הכביש הזה שתה הרבה בירה, ואחר הלך לאחור והשתין את תוואי הכביש..." הוותיקים אולי זוכרים את המעשה בחבר-הכנסת בז'רנו שנתפס, בראשית שנות החמישים, נוסע לישיבת הכנסת בירושלים במהירות ששים קמ"ש בקרייזלר "נוצצת החמוקיים" שלו. 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת! התפתח אז משבר ממשלתי סביב השאלה האם להסיר מעליו את החסינות או לא עקב העברה החמורה. ומאיר הר-ציון פותח את ספר הזכרונות שלו מהשנים ההן בנסיעה מעין-חרוד דרומה ב"מק" של המשק, במהירות האגדית 90 קמ"ש. זו היתה פתיחה נאותה להרפתקה מסעירה בנחל צין ועין יורקעם. 90 קמ"ש לא היתה מידה כפשוטה, אלא משהו שלא מהעולם הזה. "מהירות אינסופית".

האיחוד נמשך. האם אנו מתקדמים לעבר תיאורה של פ"א סופית ("אך איזה אורך\ ואיזה עוקם לתפארת?") ? http://wp.me/pXLKy-At

את השיר כתבה פניה ברגשטיין, חברת קיבוץ גבת, והוא התפרסם בספרה "בוא אלי פרפר נחמד" שהיה ידוע בזמנו לכל ילד בארץ ישראל. אבל את הכבוד האמיתי לדודג' עשה המשורר ע. הילל (אביה של נולי עומר) בשירו "על מכונית משא דודג' בכביש חיפה תל-אביב" שהתפרסם בספרו "ארץ הצהריים" בשנת 1950: הֶיו משֻלהָבים מָן הַדּוֹדג' שֶלָּכָם, יָדוע-יָדועַ : קְניתֶם אותו מֵהַצָּבָא (בְּמצָּב טוֹב!) אין דָּבָר, תּנו לו לחָרוק! חָדָש הוא כְּבָר לא יהִיֶה! חַי! חַי! הִנּה נצַח-הַשָעה אַחת-עשְרָה-עֶשְרים-וַחָמישָה! חַי הכבִיש, זה הַסַּבָּל המּפִקָר, העומֵס שַל כתֵפָיו הזְריזות אֶת הדּודג' שְלָּכם, הפֶּרָא, הסּורר! מֵ י לָ א ! גַם בָּיואיִקִים ופֻלימותִיּם, וקְריסלֵרים מפואָרים, מַבריקי חַמּוקיָם עושים פְלירטים עָם הסַּבָּל הזְה : הוֹ הוֹ, פלירטים מְסוכנים שֶל תָּשְעָים קילומְטְר לְשָעָה! וְהוא אֵינו מַסמיק חָלילָה: הוא נשְאר כביש – כשֶהיָה! (ויש באמת לציין שרוב הדודג'ים האלו נקנו כעודפי צבא אחרי מלחמת העולם, והיוו בשעתם חלק נכבד מצי המשאיות הקלות בארץ).

אחרי אחד-עשר חודשים מתרחש מפגש גורלי: המרכב מוחזר לאשיה. אמנם רק לבדיקה, רק לנסיון - אבל בכל זאת אבן דרך בחזרתה של 26-453 אלינו, מהעולם ההוא: http://wp.me/pXLKy-A6

ערן הסביר זאת בתגובה לרשימה. החומץ הוא חומצה חלשה, המפרקת את תחמוצת הברזל - הידועה בשמה העממי "חלודה" - בלי לגרום נזקים לברזל הנקי. מיד בתום הטיפול בחומץ נשטפו הדלתות היטב ונצבעו. כשמוסרים חלק לגילוון נערך תהליך דומה: תחילה מנוקה החלק בחומצה, לאחר מכן הוא נשטף ומגלוון. חששנו לערוך זאת על הדלתות, בהיותן בעלות דופן כפולה בה יכולה החומצה להילכד ובטווח ארוך להזיק. החומץ נמרח רק על החלקים החיצוניים; החלקים הפנימיים, שאי אפשר ללטש אותם לקראת הצביעה, יטופלו על ידי ריסוס מדכאי חלודה.

מה יותר חשוב בשיפוץ רכב עתיק: המכונאות, הפחחות, או הצבע? ומה יותר מעניין? ובסופו של דבר, מה רואים? אנו מתקרבים עתה, בחיל ורעדה, לצבע. רק מתקרבים - עוד לא שם. אבל מעניין מה דעתכם: http://wp.me/pXLKy-zD