lulisa

ראית את זה - http://www.hot-spark.com/1-volvo-saab.htm ?

התמונה של הטטרה, בימיה אצל יגאל קרפול מופיעה באלבום העשור של מועדון החמש (1995), במדור מכוניות בשיפוץ. - אז עדיין היו לה פגושים. ברשת קיים שפע של חומר על המכונית - רק כמה קישורים לדוגמה: http://www.autoweek.com/article/20130424/carnews01/130429899 http://www.google.com/imgres?imgurl=http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/41/Tatra_T600_Tatraplan_z02.JPG&imgrefurl=http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tatra_T600_Tatraplan_z02.JPG&h=768&w=1024&sz=111&tbnid=cnZovfmdb9uNjM:&tbnh=95&tbnw=127&zoom=1&usg=__OXuJ9h2nqdTuUsLd6r4SqS6i--M=&docid=YtFB3sTg8tMUPM&sa=X&ei=_PXGUYiiHYSOtQbI3YHgCg&ved=0CD0Q9QEwAg&dur=384 http://www.bonhams.com/auctions/17320/lot/215/ http://www.collectorsweekly.com/articles/the-vw-bugs-rare-and-quirky-czech-mate/ בין היתר מצויין באחד מהם כי חברת טטרה עדיין תומכת במכוניות. (!).

בקמור, ממש בסביבה שלך http://www.kamortires.co.il/web/8888/nsf/ContactHE.taf?&did=5419&DOM=%F7%EE%E5%F8&[email protected]&selected=1&lang=HE

חוששני שפיספסת כאן. הבעיה היא הבורג (זה שכינית גוז'ון) ולאו דווקא האום. העומס עלול למתוח אותו - וזה אף פעם לא קורה במקום שכרוך עליו אום (שם הרבה יותר קשה למתוח) אלא לפניו. מבחינה זו האום הנוסף לא מעלה ולא מוריד. בדרך כלל, בהנדסה שגרתית סבירה, משתמשים לחלקים אלה בפלדה high tensile והם מסוגלים לעמוד במאמצי הגזירה כפי שהם. לברגי ואומי high tensile סימון מיוחד וניתן בקלות לזהות אותם. הטבלה הבאה עשויה לעזור בזיהוי: http://www.lippincottsupply.com/bolt-nut_ident.pdf

ראה כאן: http://www.ebay.co.uk/itm/4-Champion-Spark-Plugs-Rover-10-10hp-P2-1389cc-4cyl-1934-35-/330942621897?_trksid=p4069.m2059&_trkparms=aid%3D111000%26algo%3DREC.CURRENT%26ao%3D1%26asc%3D27%26meid%3D8507495873338067084%26pid%3D100039%26prg%3D1011%26rk%3D1%26sd%3D330942621897%26 המשלוח מיידי, אין מכס, יגיע אליך הביתה תוך ימים אחדים.

למאותת הזה קוראים טרפיקטור, וקצה חוט בעניין רכישתם ושיפוצם תוכל למצוא כאן: http://lulisml.wordpress.com/2011/12/01/26-453-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%A4/ לשאלות ספציפיות ולעזרה פנה אלי בהודעה פרטית.

סיפורנו מגיע לסוף. ואתם תוכלו, בזמנכם הפנוי, להרהר בפער שבין תדמית ומציאות: http://wp.me/pXLKy-1HL

איך ולמה עזבנו אחרינו את הכל, את הלייזר ואת המכה השניה, ויצאנו, באמבטיה, לדייג סלמון: http://wp.me/pXLKy-1Hq

אם עד עכשיו היה הכל פשוט, לכאורה, עכשיו מתחילים העניינים להסתבך, כשלסיפור מצטרפים ג'ודי, צעירה מושכת, והקדילק הלבן שלה. וכן, כמה מהסלמונים המלכותיים כבר נראים באופק: http://wp.me/pXLKy-1GT

כיצד ולמה יצאה, באביב 82, חבורת מדענים למסע דייג באוקיינוס השקט - באמבטיה דווקא. זה סיפור בו יופיעו - לסירוגין - קרייזלר ענקית וחבוטה, קדילק לבנה (מודל 82) שמכבה את האורות לבד, פיאט X1/9 יפיפיה וחולנית, ועוד יצורים מופלאים ביניהם בת השכנים זהובת השיער, להקה שלמה של צוללות גרעיניות, לווין, לייזר כחול ירוק, ושורה ארוכה של דגי סלמון מלכותיים. וזו רק ההתחלה: http://wp.me/pXLKy-1GG

לא רק שקריסת תעשיית הרכב השוודית ארעה כמעט שני דורות אחרי קריסת התעשיה הבריטית, אלא יש הבדל עצום בין אופי שתיהן. עד מלחמת העולם השניה היתה תעשיית הרכב הבריטית השניה בגודלה בעולם - אחרי ארה"ב, אבל לא בפיגור של סדר גודל. הלקוחות, פרט ליושבי הממלכה המאוחדת, היו בעיקר באימפריה ובצבא הענק שהיה דרוש כדי לשלוט בה. כשנעלמה האימפריה חל מעבר המוני של הלקוחות אל המתחרים. תעשיית הרכב השוודית היתה תעשיית נישה של מכוניות איכותיות למעמד הבינוני הגבוה (ומשאיות - שהן סיפור בפני עצמו). אפילו בשוודיה עצמה רק מיעוט השתמש במוצריהן (וזו היתה הסיבה למעבר לנהיגה בצד ימין של הדרך בסוף שנות הששים - לרוב המכוניות בשוודיה כבר אז היה הגה שמאלי, כלומר הן לא היו שוודיות). רוב הפועלים במפעלי הרכב בשוודיה הם זרים עויינים שבקושי מדברים שוודית. הפועלים בטויוטה ובהונדה הם פטריוטים יפנים המזדהים עם המפעל בו הם עובדים. לכן בתחרות על האמינות בשוק של וולוו וסאאב ניצחו לקסוס ואקיורה. צריך לחיות שנים אחדות בארה"ב (ולהאזין ל car talk) כדי להתרשם מעוצמת הדברים. שוב, בעומק ישנן סיבות סוציולוגיות ולא טכנולוגיות.

זו לא בחירה אישית: השוק אמר את דברו - ואין בשוק שום דבר אישי, רק המוני. ההצלחה המסחרית של המיני מתגמדת לעומת ההצלחה של פולקסווגן וטויוטה, מכירותיה היו אחוזים בודדים ממכירותיהם. אין גם קשר הכרחי בין חדשנות טכנולוגית ועיצובית והצלחה מסחרית (עיין מקרה טאקר, למשל) - ותעשיה ללא הצלחה מסחרית קורסת, ועל סיבות הקריסה הזאת היתה השאלה. ואגב, זה שיווני יליד טורקיה פיתח מוצר חמוד לא מעיד דבר על תעשיית הרכב האנגלית בכללה. הנקודה למחשבה היא לא רק מדוע תעשיית הרכב האנגלית קרסה, אלא מדוע המדע והטכנולוגיה האנגליות שצעדו בראש במאה התשעה-עשרה וראשית המאה העשרים (פארדיי, מקסוול, וואט, קוונדיש, תומפסון, מרקוני, אדינגטון, הרשל האב והבן, ברג האב והבן ועוד ועוד) שקעו ואינם? אין לכך כמובן שום קשר לשביתות ולתאצ'ר. זה משהו יותר עמוק.

המכוניות שהזכרת היו אולי מעניינות מבחינה טכנולוגית ועיצובית - אבל לא היו הצלחה מסחרית כמו זאת שזכו בה תעשיות הרכב היפנית והגרמנית. שתי המדינות הללו היו עוד יותר "על הפנים" מבריטניה לאחר המלחמה אבל תושביהן ברובם הפנימו כי עליהם ליצור מוצר שהלקוח יחשוק בו - ולשם כך לעבוד קשה וטוב. הבריטים, פועלים כמנהלים גם יחד, עדיין סברו שא. הם יודעים יותר טוב מהלקוח מה טוב בשבילו וב. שהם לא צריכים להתאמץ בשבילו אלא הוא בשבילם. אלו סיבות סוציולוגיות, לא טכנולוגיות.

לדעתי שורשי המשבר והדעיכה של תעשיית הרכב הבריטית יותר עמוקים ממגיפת השביתות שהיו הסימפטום אך לא המחלה. אחרי שתי מלחמות העולם נשארה אנגליה חיה פצועה ומדממת, חלשה מאד, ובעיקבותיהן לא יכלה יותר להחזיק באימפריה שלה ממנה התפרנסה עד אז. בין היתר היתה האימפריה גם "שוק שבוי" שנאלץ לקנות מה שהשליט מכר לו (כמו לדה וטרוונט בגוש המזרחי). שוק שבוי הוא אויב החדשנות והתחרות וכך הלכה תעשית הרכב הבריטית ופיגרה לעומת התעשיות שפנו לשוק החופשי. המעבר מעם שליט לעם ככל העמים היה כרוך במשבר זהות חריף ובתמורות סוציולוגיות שטרם התייצבו. השביתות היו רק סימפטום לכל זאת. קרא עוד כאן: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=398533&highlight=%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%AA+%D7%9E%D7%9F+%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D&page=5

בסרטון הבא תוכל לראות כיצד עושים זאת: http://www.youtube.com/watch?v=1JwZedEVr_c&noredirect=1 דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. תוכל גם להראות את הסרטון למלפף ובכוחות משותפים לבצע את "החיזוק".

בקטלוג לוקס 39 - 54 זה לא מופיע... חברה המייצרת צמות רפליקה (משובחות!) היא autospark ואתה יכול לפנות אליהם בשאלה. ראה כאן עוד: http://wp.me/pXLKy-Xl

איך מחזירים לכשירות מצמד עתיק יומין, אך עם סיכוי להיות רך כחמאה ושקט כיונה: http://wp.me/pXLKy-1Dx

מה מעוללת העברת ההגה מימין לשמאל לדוושת המצמד, ואיך מתמודדים מוחות אדירים עם הסוגיה (או כפי שאמר ר' אורי זוהר: הראש היהודי ממציא לנו פטנטים!): http://wp.me/pXLKy-1CK

איך מודדים את הכוח הדרוש להפרדת המצמד? מה ההבדלים בין הכוח הדרוש להפרדת המצמד המקורי של רובר, לכוח הדרוש להפעלת כל אחד מהמצמדים ה"משודרגים"? על כל זאת ועוד - כאן: http://wp.me/pXLKy-1Cl

תודה איתן, אני מקווה שעוד כמה קוראים (ואלי אפילו איזה מנהל לרפואה) מרגישים כמוך. הנה המשך: http://wp.me/pXLKy-1B9

הכינו את הממחטות: http://lulisml.wordpress.com/2013/06/07/clutch-woes-1/

אולי הדרך הנכונה היא להשתמש ב budget locks ובמפתח T, כמו ברובר? (אחרי הכל גם הסוסיתא היא מכונית אנגלית במוצאה). פרטים נוספים כאן: http://lulisml.wordpress.com/2011/11/25/26-453-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%A8/

אני זוכר את הוויליס מתקופת לימודי בגבעת-רם בשנות הששים, חונה ליד בניין המתמטיקה, ותמיד ארגז כלים גדוש בין הכסאות. את הרובר 26-069 רכשתי בסוף אותה תקופה, ומאז הוא איתי..

סביר שהכל יעבוד כרגיל - אבל עדיף שתציין לאיזה הצתה אלקטרונית אתה מתכוון (עיין בקישורים שלמעלה לפירוט).

ההתנגדות של הסליל הראשוני של סליל הצתה מיושן, 12 וולט, ( ה coil ששמו שובש ל"כהל") היא 3.2 אוהם. ההתנגדות נמדדת בין שני החיבורים למתח נמוך (החיבור למתח גבוה נמצא במרכז הסליל בתוך מבודד מוגבה). בסליל ל 6 וולט ההתנגדות היא 1.6 אוהם. אגב, חיבור של נגד 1.6 אוהם בטור לסליל של 6 וולט יביא לביצועים משופרים במערכת של 12 וולט. עוד על מערכות הצתה תוכל לקרוא כאן: http://lulisml.wordpress.com/2012/10/09/26-453-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99/ ובפרק שבא לפניו.