lulisa

זה מקורי מאד וחלק מהחן של המכונית. קרא כאן (ובקישור שבגוף הקישור) על אדמה חיובית, ולמה: http://lulisml.wordpress.com/2012/09/17/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%90/ אם בכל זאת תרצה להפוך את הקוטביות תצטרך לקטב את הדינמו. קרא כאן איך: http://lulisml.wordpress.com/2011/11/16/26-453-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7/

מהמממ... לא במקרה הזה. התמסורת האחורית ב 203/403/404 לא הייתה מסוג קורונה ופיניון אלא קורונה וחילזון, וחילזון מברונזה. השמן המקורי היה "שמן ירקות" מסוג קסטרול R40, ובהחלט לא שמן 90. יותר מזה, שמן 90 נוכחי GL5 ומעלה מכיל תוספים הפוגעים בברונזה ואסור להשתמש בו. פרטים יותר מלאים אפשר למצוא בשרשור הבא: http://www.aussiefrogs.com/forum/showthread.php?t=94142 בהצלחה

המשך, ובו מתואר שיפוץ המשאבה עד לסיומו עם משאבה מחודשת ומוכנה להתקנה במכונית: http://wp.me/pXLKy-1sB

אם אטם הראש פרוץ יראו בועות במים, הולכות ומתחזקות ככל שסיבובי המנוע עולים. נסה לבדוק זאת רק כשהמנוע קר, ולעולם אל תפתח את מכסה מילוי המים לפני שהמנוע התקרר.

משאבת המים של הרובר המיושן דומה ולא דומה למשאבות מודרניות. מדוע דחוף לי לשפץ אותה, וכיצד משפצים משאבה עם זקן - רק כאן: http://lulisml.wordpress.com/2013/03/17/%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A5-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA-p2/

ועוד פרטים אחדים: http://wp.me/pXLKy-1s2

מהשרשור הנוכחי עולה בעצם כי רוב המגיבים סבורים לא רק כי אין הצדקה להקלה בדרישות מרכב אספנות לעומת רכב שאינו אספנות - אלא כי זה מין סוד נורא ומגונה שאם יצא לאור יקרה הרע מכל. בקיצור - שההקלות הללו לא מגיעות לנו. ובכן, חברים יקרים - אתם טועים. בכל העולם הולכת וגוברת ההכרה כי מכוניות אספנות הן קטגוריה בפני עצמה בעלת חובות וזכויות משלה. יותר מזה - יש לה פונקציה חברתית בעלת ערך - וכל אחד מאיתנו הרואה את החיוכים וההתענינות של עוברי האורח הנפגשים במכוניות שלנו יודע זאת גם אם אינו יודע לקרוא לכך בשם. קצת דוגמאות: במדינת מרילנד בארה"ב פטור רכב הרשום כהיסטורי מטסט, עלות הרשיון היא 12.5 דולר לשנה, ודמי הביטוח נמוכים. מצד שני חובת בעל הרכב לא לנסוע איתו יותר מ 6000 ק"מ בשנה. בבריטניה רכב קלאסי פטור מטסט ומתשלום עבור הרשיון גם יחד. זה לא פוטר את בעל הרכב מאחריות לנזק שיגרם על ידי רכבו - אם יגרם בגלל תקלה מכנית בו. גם בגרמניה הקלות מפליגות לרכב אספנות. אבל שם הן מותנות בכך שהרכב שומר על מקוריות. לדוגמה, החלפת דינמו באלטרנטור תפסול את הרכב מלהחשב כרכב אספנות. תתפלאו, החברה הישראלית אינה שונה כל-כך מיתר החברות בעולם ולכן הממשלה שלה ומשרד התחבורה שלה, מפגרים ככל שיהיו, יישרו בסופו של דבר קו. אחד הדברים מעוררי הצער במיוחד היא חוסר ההערכה העצמית שלנו כלפי עצמנו. כשסיפרתי כאן לפני זמן מה על ביטול הטסט השנתי לרכב קלאסי בבריטניה היו כל התגובות כאן ללא יוצא מהכלל "לישראלים זה לא מתאים". מדוע? האם כל אחד כאן בטוח שכל האחרים יזניחו את רכבם ויסכנו את זולתם? האם כל אחד כאן בטוח שהוא עצמו יתנהג כך? או רק שהוא עצמו טוב אבל כל האחרים רעים? אני לא משלה את עצמי שאנחנו עם סגולה וטובים מאחרים. אבל אני גם לא חושב שאנחנו הנחות בעמים ושאי אפשר לסמוך על הישראלי הממוצע. לקטגורית רכב אספנות יש זכות קיום. החברה צריכה אותה כדי להיות נורמלית, ואין צורך להסתיר אותה ולהתנהג כאילו אנחנו במחתרת.

כדי להבין זאת צריך לזכור את הרקע ההיסטורי. לפני כשלושים שנה החליט משרד התחבורה להוריד מהכביש את כל כלי הרכב שגילם מעל 19 שנה. בין חובבי הרכב הישן קמה צעקה גדולה שבעיקבותיה נכנס מועדון החמש לפעולה, ובין היתר השתדל לשכנע את שר התחבורה דאז ישראל קיסר, ואחריו משה קצב (שאף מונה, כחלק מהלחץ, לנשיא הכבוד של המועדון) לבטל את הגזרה. משרד התחבורה מצא מוצא בין הרצונות הסותרים על ידי אימוץ מושג רכב האספנות והורדתו החלקית מהכביש. המאבק של משרד התחבורה ביתר המכוניות הישנות נמשך.

פירוש לכתב החידה הזה?

אם אני מבין נכון, כוונתך שהרעש מגיע מהדיפרנציאל, ולא ממסבי הציריות. "שריקה" מהדיפרנציאל מעידה על מרחק לא נכון בין הקורונה והפיניון. הכוון אינו פעולה טריוויאלית ורצוי שיעשה בידי מומחה בעל נסיון ובעל הכלים המתאימים. תוכל להתרשם מה כוללת עבודה כזאת כאן: http://wp.me/pXLKy-Tr

שמעתם על furflex? כל מה שרציתם לדעת עליו (אם בכלל), והרבה יותר, כאן: http://wp.me/pXLKy-1ry

ועכשיו העיקר: חיבור הראש התחליפי לגוף המנוע, הידוקו, כוון שסתומים - והסוף המפתיע (או לא?): http://wp.me/pXLKy-1ri

הכוונה כנראה לשעון הוואקום; הרובר מצוייד במערכת שימון מרכזית אוטומטית. המשאבה שלה מופעלת ואקום, כך שקיים בסעפת היניקה חריר מוכן ומזומן לתפקיד. הרי תמונות אחדות: בתמונה הבאה ניתן לראות מד ואקום מחובר בזמן בדיקת מערכת השימון: ולבסוף, את מד-הוואקום הצמוד של 26-069 קניתי לפני יותר מארבעים שנה, ומאז הוא משרת אותי בנאמנות, כך שהידע שלי בנושא אינו אקטואלי. אבל דקות אחדות בגוגל ימציאו לך כל שתרצה לדעת.

אודי ידידי, השסתום לא היה תקוע... וגם לא שום חלודה. מדובר ברובר "הישן", הירוק, ולא ברובר "החדש", הארגמני. השסתום הנ"ל פשוט סיים שרות מפואר ורב שנים ונקרא לשסתומיה של מעלה.

מה משפיע על מה - הגוף על הראש, או הראש על הגוף? תומס מאן תאר ניסוי מרתק: הראשים המוחלפים אבל אנחנו נעסוק בנושא פרוזאי ומעשי הרבה יותר, אם כי לא נטול מתח: החלפת ראש ברובר הזקן: למה, איך, ומה התוצאות: http://wp.me/pXLKy-1r2

סביר שיש דליפה בקו הדלק - היא יכולה להיות אפילו בתוך המיכל. הדליפה מאפשרת לדלק שבקו או להישפך או להתנדף. תוכל "לקבל השראה" כיצד מאתרים ומתגברים על דליפה כזאת כאן . בכל מקרה, לרכב שבין ההתנעות שלו חולפים פרקי זמן ממושכים מומלץ להשתמש במשאבה חשמלית. מפעילים ראשית את המשאבה, וכשהקרבורטור מלא מתניעים בנגיעה.

אני לא בטוח שהזמנת את הרכיב הנכון. אתה לא זקוק להופך קוטביות, אלא לספק צף. במילים אחרות, ה + של מד הזרם שלך צריך לקבל מתח 24 וולט, והמינוס שלו מתח 12 V. אל המינוס של מד הזרם תתחבר כניסת ה - של השנט, וכניסת ה + של השנט למקומה הרגיל. אם הרכיב שהזמנת אינו צף, כלומר אין בו שום קשר חשמלי בין כניסת המתח ליציאת המתח, הוא יישרף מיידית. אני שוב מציע לך, לפחות לצרכי בדיקה, להפעיל את מד הזרם באמצעות סוללות שנותנות יחד 12V. את המינוס שלהם תחבר לקו המתח 12V של הרכב, את ה+ ל+ של מד הזרם, ואת היציאות המתאימות לשנט כשהפלוס שלו מחובר לאלטרנטור והמינוס של השנט ל 12V של הרכב.

נסה את זה: http://wp.me/pXLKy-1qG בהצלחה!

אחרי שהסתיימו הדלתות אנו נושאים עינינו למקום גבוה יותר - אל הגג! http://lulisml.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=5498&action=edit&message=6&postpost=v2

תרגום: לאלטרנטור רק טרמינל אחד, החיובי. הטרמינל השני מחובר ישירות לאדמה. הסכמה הסינית מתייחסת לאלטרנטור בעל שני טרמינלים (כלומר "צף"). המוליך האדום שלו מחובר לקו הפלוס של המכונית ושל האלטרנטור, המוליך הצהוב מחובר לטרמינל השלילי של האלטרנטור, ודרך השנט למוליך השחור - האדמה. את זה ערן לא יכול לבצע כי הטרמינל השלילי מקוצר לאדמה. פיסית אין לו טרמינל שלילי. לפי דברי ערן התנגדות השנט היא 75 מיליוולט חלקי 100 אמפר דהיינו 3/4 מיליאוהם. ואתה מציע "טרמינל אחד של ה shunt מחובר לאדמה והשני מחובר לחוט שמחבר בין האלטרנטור למצבר (עבה במיוחד). זהו בלי שום קשקוש נוסף." "החוט העבה במיוחד" הזה הוא הפלוס? זה מה שאתה מציע? אין חוט עבה במיוחד אחר. אגב, 12 וולט על 3/4 מיליאוהם נותנים 16000 אמפר...

האלטרנטור מחובר למנוע בדרך כלל בשלושה ברגים. הרחב מעט את חורי הברגים באלטרנטור וחרוט בוקסות מתאימות, למשל מאקולון או חומר פלסטי אחר, עם "שפתיים" רחבות, שיכנסו אליהן והעבר את הברגים דרכן. (זה לא במקום תכנון אלא התווית כיוון). מכיוון שהמתח שצריכים לבודד יהיה פחות ממאה מיליוולט, יספיק בידוד מאד דק. ממיר 12 ל 12 יכול להיות למשל זה: http://il.farnell.com/jsp/search/productdetail.jsp?sku=1214379&mckv=sn9cobtPH|pcrid|16660768505|kword|dcp021212dp|match||plid|&CMP=KNC-GIL-FIL-GEN-KWL-G12-TEXAS_INSTRUMENTS מילות המפתח בהן השתמשתי בחיפוש היו 12v to 12v converter וזו התוצאה הראשונה שהתקבלה.

חבר אותו לסוללה זעירה של 12V כספק, במקום למצבר של הרכב. לחצן יפעיל אותו רק כשאתה צריך והסוללה תחזיק מעמד שנים. לחילופין תוכל לרכוש ממיר 12 ל 12 צף (חפש ברשת). אתה גם יכול להציף את האלטרנטור - לא נראה לי מסובך מדי.

הסכמה שהעלת - בסינית - מראה כי השנט "צף" על חיבור הפלוס של האלטרנטור. החיבור למצבר מוטעה גם מכיוון שמד הזרם הדיגיטלי שלך הוא חד כיווני, הוא מודד רק טעינה ולא מסוגל למדוד פריקה, ובצד המצבר קיימים שני המצבים.

עוד כמה מילים: א. מה זה שנט? ההתנגדות הפנימית של מדי מתח היא בדרך כלל גבוהה מאד. אם היא, לדוגמה, מגה אוהם (מליון אוהם) הרי שבמתח 12V יזרמו דרכה 12 מיקרו-אמפר - ומבחינת המכונית זהו נתק. לכן, אם רוצים (כמו במקרה שלך) מכשיר שיתפקד הן כמד זרם והן כמד מתח, זקוקים למכשיר עזר ההופך זרם למתח, ושדרכו יעבור הזרם שמודדים בלי שהוא "יחנוק" אותו. למכשיר הנ"ל קוראים שנט והוא בעצם נגד מדוייק בעל התנגדות מאד נמוכה. כמה נמוכה? נניח שהזרם המירבי שמעוניינים למדוד הוא 50 אמפר, ומפל המתח המותר הוא 100 מילי-וולט. התנגדות השנט תהיה (מתח חלקי זרם = חוק אוהם) שני מילי אוהם בלבד, אבל בזרם מירבי עדיין יתפתחו עליה 50 וואט! לכן בפועל בוחרים במתח בסביבות 10 מיליוולט וההתנגדות היא אז 200 מיקרו-אוהם. ב. התרשים של היצרן אומר לחבר את השנט בטור לאלטרנטור, כלומר ישר ליציאת הפלוס של האלטרנטור. המדיד צף על קו הפלוס. כך הוא בקלות יוכל לתפקד בשתי הפונקציות שלו: גם כמד מתח וגם כמד זרם, והוא לא ינזק מזרם ההתנעה שלוקח הסטרטר, שכך לא עובר דרכו. ג. אתה חיברת את השנט בטור למצבר, ולכן זרם הסטרטר, מאות אמפרים, עובר דרכו. ברור גם למה היית צריך משום כך להפוך את חיבורי המדיד. בזרם 300 אמפר עדיין יתפתחו 18 וואט על נגד השנט המסכן, ואם הוא לא ישרף על ידי כך, יש חשש רציני שהוא ינזק, ערכו ישתנה והמדידות לא יהיו מדוייקות יותר.

שני חרשים נפגשו בתחנת הרכבת: חרש א: שימך שושני? חרש ב: לא. שמי שושני. חרש א: סליחה. חשבתי ששימך שושני.