lulisa

ועכשיו: פתרון פשוט, זול ויעיל לבעית השעון המפגר כצב\ממהר כמשוגע: http://wp.me/pXLKy-1RB

למה אתה קורא חלק גדול? לפני זמן מה שלחתי לשיפוץ באנגליה תיבת הגה כולל המוט. משקל 12.5 ק"ג ואורך 145 ס"מ. החבילה נשלחה לאנגליה בדואר שליחים בעלות 200 ש"ח. אחרי השיפוץ ביקש המשפץ הצעה מ UPS ופדקס והן דרשו כ 400 פאונד (כ- 2400 ש"ח). לדואר הבריטי יש חברת בת בשם parcel force ששלחה אותו לבסוף ארצה במחיר 100 פאונד. אמנם פי שלוש מדואר ישראל אך לא פי 12. ההגה הגיע לסניף הדואר שליד ביתי ללא שום טרטור או עמלות עושק למיניהן. כנ"ל לגבי גל ארכובה במשקל 15 ק"ג, טלטלים, בוכנות ועוד. מעל 20 ק"ג יש עליה חדה במחיר, אך עדיין זה הטיפול הרגיל של הדואר, עוקף ממ"ן.

ערכת מדידת לחץ אחרי הדממה? תוך כמה זמן הלחץ יורד? תוך כמה זמן הכוסית מתרוקנת? האם היא בכלל מלאה בזמן פעולה?

אני חושב שאתה טועה ושלא קראת את מה שכתבתי בעיון. מדובר בזליגה נמוכה שלא משפיעה על הלחץ בעבודה, ובנפילת לחץ כשמשאבה מודממת, לא כשהיא פועלת.

לדעתי אתה טועה ומטעה. "המאזן" עשה לי עבודה מעולה, ויש לו את כל הציוד, הידע והנסיון כדי לבצע אותה.

שוחחתי בשעתו על הנושא עם מנהל המכס בדואר המרכזי - אגב, בן אדם חביב ובעל רצון לעזור ללקוחותיו חסרי-הישע - והוא אמר לי כי יש סכסוך בין המכס למשרד התחבורה, ששינה נוהל בלי להתיעץ במכס וכו' וכו'. סכסוך בין ביורוקרטים. אי לכך הורה אז לפקידיו לא להתיחס לנוהל השחרור המהיר. כנראה שמאז השתנו הדברים במכס\דואר, אבל בכלל לא הופנמו, בין אם מעצלות מחשבה וקפיאה בהרגלים, ובין אם בזדון על ידי המכס\חברות שילוח בממ"ן. כשלעצמי אני מאמין יותר בטיפשות, עצלות וקיבוע הרגלים מאשר בקונספירציה. ראה הקישור שנתתי בראשית השירשור המראה איך כל העובדים בממ"ן, גם אלה שאין להם שום אינטרס אישי בדבר, כגון קלדניות וקופאיות, מאמינים פבלובית כי "רכב" פירושו "אישור משרד התחבורה". לכן יתכן שאיזו סנוקרת תקשורתית תעורר אותם מקבעונם. ואגב, ההבדל בין הדואר וחברות השילוח נובע מכך שלדואר יש מכס משלו וחברות השילוח עובדות מול המכס של ממ"ן.

למשאבת הדלק שני שסתומים, שיחד תפקידם לשמור על הפרש לחצים בין הכניסה ליציאה. אם האטימה בהם אינה מושלמת, ומאפשרת זליגה, אפילו חלשה, של דלק ביניהם, יעבור הדלק מהצד עם הלחץ הגבוה - קרי בעיקר הפילטר - לצד עם הלחץ הנמוך, כלומר חזרה למיכל. הפילטר יתרוקן. תוכל לבדוק זאת על ידי מדידת קצב נפילת הלחץ במוצא המשאבה אחרי הדממתה. ראה גם כאן: http://wp.me/pXLKy-1nF. אגב, הזליגה יכולה להיות גם במקום אחר בקו הדלק שאחרי המשאבה. בכל מקרה, ירידת הלחץ תתבטא באיבוד דלק.

אני לא בטוח שזה ינחם אותך, אבל לפחות תדע מה מחכה לך... http://wp.me/pXLKy-qj

"המאזן" - מומלץ.

אין כאן טעות כתיב, דפוס? הערכים חורגים בסדר גודל ממה שכתבת בתיאור החיישן. בכל מקרה, פרויקט מסקרן, ונראה כהשלמה יפה לפלג השקוף "שלי". תוכל לתת קישור לאתר היצרן, הספק?

נראה יפה - אף כי במחיר האותנטיות. האם תוכלו לתת יותר פרטים על המיסב (מק"ט, שם יצרן, ספק)?

האם מעגל חד-יציב, פשוט או סופר מתוחכם, הוא פתרון רצוי לשעון אנלוגי ישן? האמת, כל האמת והרבה יותר ממנה - כאן: http://wp.me/pXLKy-1Rg

מעניין מאד. גם ברובר יש מנגנון Remote להעברת הילוכים. כדי לצמצם את הרעש בתא הנוסעים הוחלט ברובר לחבר את ידית ההחלפה לא לתיבת ההילוכים, כמקובל, אלא לאשיה. תיבת ההילוכים רועדת עם המנוע, והידית המבצבצת ממנה לתוך התא משמשת כרמקול ומעבירה את הרעש לתוך התא. מנגנון ה"Remot" נוגע בתיבת ההילוכים רק בשעת העברת מהלך גופא ומנותק ממנה כליל בכל זמן אחר. בהבדל מה-RR לא נמצאת הידית מימין לנהג, אלא בין כיסא הנהג והנוסע. גם ברובר מובנה מתג אור הרוורס במנגנון - ברובר זה מתג לוקס תיקני.

מעולה. בהזדמנות ראשונה נקדיש לכך מחשבה...

עלעול קצר בשרשור הבא יבהיר לך הכל: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=495367

כדי לתת לך מענה בעל ערך עליך להציג את מפרט החיישן ורצוי מאד אוסצילוגרמה של תפוקתו בעת נקישות ובלעדיהן - אחרת ההצעה תהיה בגדר ניחוש באפלה.

האם שקלת את השימוש במערכת אקוספארק המתוארת כאן? היא פחות או יותר עונה על התקציב שלך...

הבטחנו שיפורים - אז הנה הם באים: http://wp.me/pXLKy-1QY

כן, "פרפקט מרחוב אברבאנל הכינו לנו סט סתמים" מתוך http://lulisml.wordpress.com/2011/11/10/26-453-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%A2%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%91/

נכון שלא קראת את הקישור?

הדרך המומלצת היא באמבט אולטרסוני. את הפרטים תוכל לקרוא כאן: http://lulisml.wordpress.com/2013/09/05/%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A5-%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8-p2-%D7%99%D7%91/ אגב, ניקיתי כך קרבורטור (בן 70) - והוא יצא כמו חדש.

נפח המנוע הנומינלי הוא 1468 סמ"ק דהיינו נפח כל צילינדר הוא 367 סמ"ק. יחס הדחיסה הנומינלי הוא 1:7 (מתאים לבנזין עם אוקטן 80 בערך), ומכאן שנפח תא השריפה הנומינלי הוא 52.4 סמ"ק. הקטנה של גובה הראש במ"מ תביא להקטנת נפח תא השריפה בפחות מאחוז (תא שרפה המיספרי) ותגרום ליחס דחיסה של 7.1 בערך שלא יגרור שום צלצולים בדלק של היום (אוקטן 95). לעומת זאת ביצועי המנוע ישתפרו בטיפ-טיפונת. שים לב שבוכנות בקוטר 30 OS מעלות את הנפח בכ 2% ואת יחס הדחיסה בהתאם - ואין עם כך שום בעיות.

המשאבות המודרניות שונות בתכנונן ובאופן פעולתן, אם כי צריך לומר ש-SU ממשיכה עדיין ליצר דגמים משופרים של המשאבה המסורתית שלה, וכמוה חברת HUCO הניו-זילנדית, וחברת HARDI הגרמנית. תוכל לקרוא עוד על כך כאן: http://lulisml.wordpress.com/2013/04/19/%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7-%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8-p2-%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90/ ובפרקים שלאחריו. למשאבות SU ותואמותיה העכשוויות יש מעגל עירור אלקטרוני מובנה, כך שניתן לחברן למפתח ההצתה כפי שהן. למשאבות חשמליות אחרות ממליצים היצרנים לחבר אמצעי זהירות אחדים, אך לא אכנס להן בהזדמנות זו.

והפעם - הרכבת שסתומי היניקה והפליטה ובדיקת המשאבה: http://wp.me/pXLKy-1Qy

עוד צעד חשוב בשיקום המשאבה העתיקה: עידכון מעגל ההפעלה (צפו להפתעות!). http://wp.me/pXLKy-1Qh