אמיר שליט

מדובר על שיעור מיסים מרוכזים, כלומר: מכס, מס קניה, ומע"מ. איני יודע עד כמה הקביעה של 84 אחוז היא נכונה - אבל גם אם כן תוסיף לזה מע"מ ותקבל כ-97 אחוז. אולי רק המכס לבד הוא 84 אחוז, ועל זה תוסיף מס קניה ומע"מ ונגיע לסכום שבאתר מעבר לזה - יש שיעור מס שונה בין מדינות הסכם לכאלה שלא בהסכם.

אני מסכים עם קביעת השופט ברמה העקרונית במיוחד לאור הספציפיות שהנהג טען לאשמתו. מצד שני הנהג יכול לטעון לאשמתו רק כדי למחוק את הטיעון שהרכב לא היה תקין ובכך לתת לחב' הביטוח על מגש הכסף סיבה טובה להתחמק. ברור שגם רכב עם טסט יכול להיות לא תקין, וזאת עדיין חובת הנהג לדאוג לתקינותו, גם אם לא ידע. לדעתי, ואני כמעט בטוח שכך יהיה - חברת הביטוח תגיש עירעור ויש סיכוי גבוה שהעירעור יתקבל. עכשיו קצת מתמטיקה של חב' ביטוח: חב' ביטוח מבטחות סיכונים סטטיסטיים מחושבים. בחשבון הזה הם לוקחות את העובדה שיש רכבים ללא טסט ואז כמובן הביטוח לא בתוקף. יש אחוז מסויים של תאונות שמתבצע ע"י רכבים נטולי טסט, וזה אומר שהביטוח לא משלם (בתחשיבים שלהם) מקרי תאונה אלה, כלומר יש פרמיה מלאה שהיא רווח לחברה תוך הקטנת סיכון התשלום. כל זה נלקח בתחשיב הסיכונים והפרמיות אם עכשיו חב' ביטוח ידעו שהם יצטרכו לשלם חלק מהמקרים של רכבים ללא טסט - מבחינתם גדלה מסת התשלומים הפוטנציאלית ולכן צריך להעלות את מחיר הביטוח. במילים אחרות בגלל 5 אחוז נהגים בלי טסט, ישלמו כל בעלי הפולסות תוספת לפרמיה

אלברט, כמו שראיתי בהונגריה,כל נהג יודע שאם ישתה וינהג ויהיה אפילו אחוזון בודד של אלכוהול בדמו, את הלילה הוא יעשה במעצר ללא שום פשרות. בארץ הנהג יודע שמקסימום יחרימו את האוטו, מקסימום הוא יחזור במונית, מקסימום יקחו לו קצת את הרישיון. אני לגמרי לא בטוח שנהגים כאן בארץ היו שותים ונוהגים, אם היו יודעים שהם עלולים להגיע למעצר, לעבור בדיקה גופנית מבישה, לישון עם שמיכה מעופשת שהשמיכה הצבאית נקיה לעומתה, לישון בחדר עם ג'וקים, פישפשים ואיזה בול-קליעה, לשון עם נרקומן מוזרק, או סתם הומלס שהלך מכות עם מישהו. אני מראש אומר לך, הרוב יפחדו רק מהתרחיש הזה ויחפשו נהג תורן או מונית. בדיוק כמו שהמערכת הצבאית יודעת לאסור עליך דברים רבים הקשורים לאזרחות כגון איסור פעילות במפלגה, איסור להתראיין, איסור לעבודה נוספת, בדיוק כמו שהיא יודעת לקבוע שעם תעבור באזרחות עבירה מסוג מסויים (לא זוכר עם קלון, או פשע) היא יכולה לפטר אותך, כך גם זכותה לקבוע שאם תנהג שתוי - תפוטר. ולמי שלא זוכר, לא מזמן הצבא החליט להפסיק את יין הפטישים ולעבור למיץ ענבים, כי חיילים פשוט היו יורדים על בקבוק שלמעשה היה באופן חוקי ואח"כ יצאו מתפקוד.

אלברט & will בוודאי שאני רואה את הבעייתיות המסויימת. אישית אני חושב שאלכוהול צריך היה מזמן להיות מוגדר בדיוק כמו כל סם אחר - היינו, מחוץ לחוק. אני גם מודע לכך שברוב מקומות העולם, אלכוהול הוא כן חוקי וסמים עדיין לא. מבחינתי, זה שצה"ל יקבע חוקים שבעקיפין יצמצמו את תופעת האלכוהול - אני בעד, ולא משנה לי מה האמצעים. (בא לא נגזים בהוצאה להורג ). אני לא מסוגל להבין את אוזלת היד של רשויות החוק והאכיפה כאן בארץ לגבי אלכוהול. כבר ציינתי בעבר שכשהייתי בהונגרה בשנה שעברה, נדהמתי מהעובדה שמי שנוהג לא רק שלא שותה, הוא אפילו מפחד לטעום שוקלד ממולא בליקר שחס וחלילה לא יהיה אחוזון בודד של אלכוהול, כי שם החוק אומר שאם רמת האלכוהול בדמך גדולה מאפס = זה מעצר מיידי. המשטרה ההונגרית ידועה בקשיחותה, ולפחות ממה שאני ראיתי, מי ששתוה אפילו לא מריח אלכוהול. הכל ענין של חינוך - הלוואי כאן בארצנו הטמעה כזאת של ענין האלכוהול

הבדל קטן מאוד בין איש קבע ובין אזרח את איש הקבע אפשר להזעיק בכל רגע חזרה לבסיס והוא לא יכול לסרב. אם יסרב יענש. הבעיה היא שאם יש לו רכב, הוא נדרש לחזור עם הרכב, מה הוא יגיד, אני מתודלק, תשלחו נהג ? את האזרח שלא חוזר למקום העבודה כי הוא מתודלק - אולי יכעסו אבל ידלגו... הענין פשוט, לצבא יש את האמצעים היעילים יותר להילחם בתופעה. למדינה אין את האמצעים היעילים כל כך.

בכל מקרה השיונויים האלה ידרשו ממך להעביר את הרכב במסלול 1.

דלקן גם נושא הסמים אינו נוגע להיות של אדם איש קבע בצה"ל. הנקודה היא שצה"ל רשאי להחמיר לגבי החוקים במסגרת שלו ולקבוע כראות עיניו את תנאי השירות

לדעתי תשאיר, זה נותן הדגשה עדינה לרכב ויוצר קצת אשליה של מכונית ארוכה יותר

מתן, לי נראה שהצבא דווקא יאכוף תקנה שכזאת. אל תשכח שלא צריך לפטר 1000 אנשי קבע כדי להסביר שזה אמיתי ומרחף על כולם. מספיק שבהתחלה יתפסו איזה 10 בכל צה"ל ויעיפו אותם, זה יקבל תהודה ב-עט"ר זה יופץ בצבא במהרה כאש בשדה קוצים. אח"כ פה ושם תשמע על 2-3 בשנה שעפו בגלל זה. זה מספיק כדי לשמור על יישום והרתעה. המודעות תהיה מאוד גבוהה שאף אחד לא ירצה להסתכן ולאבד מקום עבודה. ועזבו רגע את אוכלי החינם, זה קיים בכל מקום. תסתכלו על העיקר ולא על הטפל

חשבון פשוט המכס בארץ הוא תוספת של: 112.5% - 127% תלוי בארץ היצור / יבוא (נניח ממוצע 120%) כלומר: 1 אירו בחו"ל = 2.2 אירו בישראל (13.2 ש"ח). אסטרה שעולה בחו"ל 9900 אירו - תעלה לך ביבוא אישי כאן בארץ - בערך 190,000 שקל. זה לא שהיבואנים מרוויחים עליך כל כך הרבה (והם כן), זה המכס שקורע אותך במחיר. אותם שיעורי מכס על אופנועים http://www.mof.gov.il/taxes/ מכס > מדריכים > יבוא אישי של רכב רד לטבלה שבערך באמצע העמוד

bagira, יש שתי אפשרויות, או שאתה צודק, או שאני צודק. את ענין הפיצוי מוסכם מראש לא המצאתי כך סתם, למיטב זכרוני זה עוגן בעבר באיזו פסיקה של בית דין לעבודה ובלבד שסכום הפיצוי יהיה נקוב מראש ומפורט בחוזה לכל מקרה ומקרה. אני אבדוק שוב את הענין מבחינה משפטית לקראת סוף החודש, (אני יוצא לחופשה בחו"ל מחר). אם אתה צודק, הרווחתי מהדיון הזה בפורום רק דבר אחד, שאני אתקן את המעוות לפני שיהיה מאוחר מידי, וגם זה רווח גדול מאוד. כל טוב

מתן אלמנט ההרתעה והמניעה של הצבא ברעיון הזה, הרבה יותר יעיל מאשר הקיים באזרחות באזרחות, יקחו לך את הרישיון, יחרימו את הרכב לזמן מסויים, תעמוד לדין, תקבל שלילה כלשהי וקנס וזהו לכל היותר. בצבא בנוסף להכל גם תאבד מקום עבודה - ועכשיו עם כל המשכנתא על הראש, עם הוצאות הקיום היומיומי, אוכל, ארנונה, בגדים, חופשה וכו', פתאום תמצא את עצמך בלי מקור פרנסה, בלי החממה שמגינה עליך (או אם תרצו גם את אכילת החינם של חלק מהם), ועכשיו תרוץ לחפש עבודה בתור מתחיל, תרוויח מינימום, ואולי גם פתאום תצטרך באמת לעבוד ולא לקבל ארוחת חינם. כשהאחריות על פרנסת המשפחה יושבת על כתפיך - אתה רואה דברים אחרת ושוקל דברים אחרת.

מהמכס לא תראה ישועה כיוון שעברו עשרות שנים. אני בספק אם משרד הרישוי יסכים להכיר בכך, שכן מנוע צריך להיוולד איכשהו, וכאן בארץ תעודת הלידה של מנוע הם מסמכי היבוא שלו. אליבבה הציע פתרון מעניין, אבל עדיין צריך להיות למנוע איזשהו מסמך שיעיד עליו ועל זהותו. לא נראה לי שהחברה שמכרה לך את המנוע,תסכים לפתרון של אליבבה במקרה הטוב - אם יש לך מס' מנוע חוקי ששבק חיים ושווה רק את משקל המתכת, רק אז אולי יעזור לך אליבבה.

blavie זה לא 3K זה 300. (עשירית ממה שכתבת) אני לא קונס אף אחד,זה אסור על פי חוק לקנוס. רק בית משפט יכול להטיל קנס. מדובר בפיצוי מוסכם מראש - וזה חוקי ענין הפיצוי מוסכם מראש מקובל בהרבה מאוד מקומות עבודה. לדוגמא: יש חברות שמירה שנוהגות להציע למשל 28 ש"ח לשעה, שזה שכר בהחלט מכובד. אבל אין כמעט עובדים שמצליחים לראות בסוף החודש תלוש הכולל את מכפלת השעות ב-28 ש"ח. הסיבה לכך היא שבמשך החודש יש עובדים שנתפסים מס' רב של פעמים על הפרות חוזה ונאלצים לשלם פיצוי מוסכם מראש. בשיקלול יוצא שהמעסיק משלם פחות משכר מנימום, (זה מקוזז ישירות מהשכר). הנושא הזה אפילו עלה לכותרות בעתונים. מי שמקבל בונוסים, זה דווקא המפקחים שמתאמצים למצוא כמה שיותר הפרות. לענין הפיצוי מוסכם מראש יש סיבה נוספת - כאשר גורם כלשהו מבצע עבודה עבור גורם אחר, למשל חברת ניקיון במשרדי רשות מקומית - קובע המזמין שאם העבודה לא תבוצע כראוי, היינו לא נקי כפי שסוכם, יש לכך פיצוי מוסכם מראש ללא הוכחת נזק (למשל 300 ש"ח לכל משרד ליום). זאת אחת הסיבות שנקבע גם פיצוי מוסכם מראש בין חברת הניקיון לבין העובדים שלה.

bagira יש חוזה עבודה, יש תנאים, הכל ידוע מראש. אחד הסעיפים מאפשר לך לקחת את חוזה העבודה מראש להתיעצות לבחינת התנאים. נהפוך הוא, על החוזה אתה חותם לפני עו"ד שאתה תבחר, אתה תשלם את שכרו, והוא יאשר בחתימתו שחתמת בפניו. אין שום הפתעות לאחר מכן. הנה לך רק עוד 2 דוגמאות מהחוזה: פיצויים מוסכמים: בגין לבוש שאינו תואם את הוראת סעי ף - 300 ₪ ליום. בגין אי ניקיון בסביבת העבודה בהתאם לאמור בסעיף zz – סך של 1,000 ₪ ליום כמו שאמרתי – היה כבר מקרה שעובד בסוף החודש, עוד היה חייב לי כסף. אני לא יודע אם זה מזל, או שמי שקרא את החוזה ומעשן, החליט לחפש מקום אחר, אבל למזלי הרב, עד היום עוד אף מעשן לא רצה לעבוד אצלי, ומי שכן רצה לעבוד, התחרט ועזב כעבור ימים אחדים, ואני שמח על כך. עיקר הבעיה היא שעובד כזה צריך יותר מידי הפסקות כדי לחטוף סיגריה, וזה לא אפשרי מבחינתי. עכשיו אני מבשל איזה תוספת חדשה לחוזה בענין איסור שימוש בטלפונים סלולריים. ואני שוקל להכניס חוסם.

והנה לכם פסיקת השופט זכריה ימיני מהשבוע, בסיפור על פרשת הבשר הפג תוקף ורשת מגה. השופט קבע כי "איום בהגשת תביעה אינו איום על פי הדין, שכן זכותו של אדם להגיש תביעה בכל עת שיחפוץ. איום פרסום בתקשורת הוא עניין שבכל יום, והמשטרה עושה בו שימוש תדיר ואף אחד לא רואה בכך איום. אם פרסום על ידי המשטרה אינו איום, מדוע שפרסום בתקשורת על ידי אדם פרטי יהווה איום, כאשר אם מדובר בלשון הרע ולא בזכות הציבור לדעת, הרי שיש את ההליך הפלילי של פרסום לשון הרע וההליך האזרחי של תביעת פיצויים". כשאתם מוצאים חרק בשקית חטיפים ופונים ליצרן בתלונה, לרוב הוא נותן לכן ארגז מוצרים במתנה. הוא לא נותן לכם ארגז כדי שתשתקו, אלא כי זה פיצוי על עוגמת הנפש. ולא כל תביעת פיצויים אזרחית מגיעה לבית משפט. ברוב המקרים הצדדים מסתדרים ביניהם. אגב, שימו לב, שבהרבה מאוד מהמקרים של תביעות אזרחיות, השופט שולח את הצדדים לסגור פתרון ביניהם ולחזור אליו עם הסכמה. אם הצדדים יסכמו משהו בענין ביניהם, השופט יברך על המוגמר. לרוב השופט רומז לצד שאמור להפסיד שעדיף לו לסגור ענין ולהתפשר מאשר לחכות לפסיקה.

היתה תקופה קצרצרה (מס' חודשים) ששרתתי בצאלים כשאמי פלנט היה אוגדונר. לא רק החיילים שיקשקו ממנו, גם כל המחט"ים, סמחט"ים ואפילו הרמ"ט. משמעת ברזל זה לא מילה, פקודה זה פקודה, אין ראש קטן. עד היום אני זוכר איך כשנסע בג'יפ שלו וראה סמח"ט עומד בחניה ולא רחוק ממנו זרוקה על האספלט פחית קולה ריקה. פתאום הכריזה ברכב של האוגדונר צורחת - סמח"ט xyz תרים את פחית הקולה על ידך, וסא"ל כמו ילד קטן הלך להרים את פחית הקולה מול כל החיילים. אבל מה שאני זוכר עוד יותר, שמאותו יום, הסמח"ט שהושפל לפני חיילים, דאג שמקרה כזה לא ישנה יותר. נכון, את המחיר שילמו החיילים, אבל אף אחד לא היה יכול למצוא יותר אפילו גרגר אשפה מטייל כך סתם ברחבי החטיבה

1. לא חשבתי שצריך להאכיל הכל בכפית 2. הכוונה היתה לפגוע בכל דבר שנותן לך נוחיות. אם היית צריך לנסוע מבצעית בטח לא נסעת עם רכב לבן, או דיון בקריה, כמובן ביקשת אישור וקיבלת, אבל ללכת לאכול תלך ברגל, או תחכה להסעה, ללכת הביתה תסע באוטובוס וכן על זה הדרך. 3. עד היום אני זוכר שמפקד טייסת היה צריך להגיע לדיון אצל מפקד הבסיס ובגלל שהרכבים היו במעצר, לקחו אותו עם טרקטור לדיון (מקסימום 20 קמ"ש לשעה). זה לא רק שהרכבים במעצר - יש כאן אלמנט של השפלה. אחרי מקרה כזה, מפקד טייסת וקצין טכני ישתו את הדם לנוהגים כדי שלא יפגעו תנאי השירות שלהם.

blavie אתה טועה בענין הבנת הסחיטה. בפנייתי כלל לא נאמר שתביעה תגרור שם רע לעסק, זה דבר שניתן להניח שברור להם מאליו. סחיטה זה כאשר אני בא ואומר: אם לא תשלם לי אז אני אפרסם שאתה כזה וכזה. אני בכלל לא סוחט, אני מציע מראש לפוגע, או שתפצה אותי ותרום את הכסף, או שנגיע לבית משפט והשופט יקבע את גובה הפיצוי. כלומר מראש אין לי ענין ברווח אישי. אבל אם נגיע למשפט לא תהיה תרומה וזה כן יהיה רווח אישי. גם לפוגע ברור שאם נגיע לבית משפט הוא יפסיד, כי זה מתועד, וזה גם יעלה לו בעיקר בזמן יקר. הערך המוסף של תביעה בבית-משפט, תהיה שזה יתפרסם, כי עיתונאים כמובן ישמחו לכתוב על משהו שולי אבל פיקנטי. זאת תהיה סחיטה אילו אני אראה אותך מבצע עיסקה ולא תדפיס בקופה, ואז כדמי שתיקה אבקש כסף. אבל אם אני אלך ישר למס-בכנסה, ואתלונן עליך, אני עוד עשוי לקבל בונוס של 10 אחוז ממס-הכנסה מסכום המס שהעלמת כל השנים, אם העלמת.

צביקי, אתה צודק. אבל לפעמים יש לי בעיה במחשב והוא כותב לי גי'בריש בחלונות הפורום. זאת תופעה שיכולה להופיע פתאום ולהיות במשך שעות ואיני יודע כיצד להתגבר עליה. במקרה כזה אני כותב את ההודעה על עמוד וורד בגודל פונט 10 ומעתיק לכאן. הבעיה היא שהעתקה מוורד לכאן יוצרת פונט גדול מידי שנראה בוורד כמו גודל 16. כדי לא למרוח את העמוד בכיתוב ענק ומודגש, אני עורך את זה כאן בחלון תגובות והכי קרוב לגודל נורמלי יוצא לי גודל 1 שזה הפונט המרגיז הזה. אם אני עורך את זה לגודל 2 זה יוצא ענק. ולמזלי - עכשיו אין ג'יבריש, פתאום עבר. אגב אם יש לך פתרונות לג'יבריש הזה, אשמח לקבל עזרה בפרטי.

זאת לא סחיטה. זאת בקשה לפיצוי הולם על הנזק והסבל שהם גרמו לי, רק שאני דורש שהנזק יועבר לטובת חולי הסרטן. לפני שמטריחים את בית המשפט ומבקשים ממנו סעד על הנזק שנגרם לי, ראוי לפנות לצד הפוגע ולבקש פיצוי. אני בפירוש אומר, או שנסכם את הפיצוי בינינו, או שהענין יגיע לבית משפט וזה יעלה גם הוצאות משפט. בדיוק בימים אלה אני תובע נהג שפגע ברכבי תוך שהיה שתוי. את הנזק לרכב שילם הביטוח. את עוגמת הנפש והסבל ואת העובדה שנאלצתי לאלתר פתרונות עד שרכבי תוקן, לכל זה יש מחיר ואת המחיר הזה אני כרגע תובע. אם נסתדר יופי, אם לא זה יגיע לבית משפט. ולמה אני תובע את הנהג אישית, כי הוא היה שתוי ולא תאונה בתום לב. אגב, בדקתי את הנושא - כיום, אני יכול לתבוע אזרחית ולבקש פיצוי מכל מי שמעשן במקום שנאסר בחוק ובכך גורם לי סבל. הבעיה היחידה היא שאין לי כל דרך חוקית לבקש ממנו להזדהות בפני כדי להגיש נגדו תביעה. אני שוקל לבקש להוציא תעודה של נאמן איכות הסביבה, רק כדי לרדת לחייהם של מעשנים ומזהמים ללא רחם. פעם לפני שכל משוגע בכביש היה שולף סכין ודוקר, כשלמישהו נפל בדל סיגריה מחלון האוטו, אם זה קרה ברמזור, הייתי יוצא מהר מהרכב, וזורק לו את הבדל חזרה לתוך הרכב שלו תוך כדי אמירה לנהג - "סליחה, נפל לך משהו". אני לא מבין למה כאן בארץ אנשים חוצפנים לעשן בקניון, ואילו בארה"ב מי שרוצה לעשן נאלץ לצאת החוצה לחניה. למה כאן בארץ מי שלא מעשן נמצא בעונש, ולמה בחו"ל המעשנים הם אלה שבעונש. ובכלל בענין עישון, כתבתי כבר מספר פניות לשרים ובהם אני טוען שמי שמעשן בדיוק כמו שחברת ביטוח לוקחת עליו פרמיה גבוהה יותר בביטוח חיים, כך גם צריך להיות שביטוח הבריאות יהיה גבוה יותר אבל להכניס את זה במחיר הסיגריות כלומר אם קופסא עולה 15 שקל, אזי שתעלה 30 שקל כאשר 15 שקלים מתוך זה יועברו לתקציב משרד הבריאות ולקופות החולים. זה עדיין הצעה מאוד זולה למעשנים ולתקציב הבריאות, בסה"כ ב- 40 שנות עישון הם ישלמו כ-250 אלף שקל לטובת תקציב הבריאות למעשנים. אבל משום מה תמיד אני שומע שהתרופות לחולי הסרטן עולות כל כך הרבה שאנשים מתים בגלל שאין להם כסף לשלם עבורן, או לחילופין לקבל תרופות זולות וגרועות שלא בהכרח עוזרות, או למות בגלל שמשרד הבריאות לא תיקצב תרופה מסויימת כי היא עולה יותר מידי. ולגבי ההזיות שלך - בא לעבוד אצלי, רק תזכור דבר אחד, גם כשהייתי מפקד בצבא, הייתי מהמחמירים ביותר ללא שום פשרות. ככה כתוב, ככה יהיה, אין סטיות. ומי שלא הבין זאת מיד, הבין זאת אחרי שיצא ממעצר שני והחליט אם הוא רוצה להישאר או לחפש מקום אחר. בכוח לא החזקתי אף אחד. היום בחוזי העבודה שאני מחתים עובדים, יש רשימת פיצוי מוסכם מראש, שכל עובד יודע שאם לא יקפיד על הכל, בסוף החודש ימצא עצמו חייב לי כסף (קרה פעם אחת).

אני מסכים שזה Over kill. תמיד הייתי כזה אני לא רק קפדן, אני משתמש במיקרסקופ בכל ענין וענין. במקום שיש חוק, אני אצמד לרוח החוק אפילו בבחינת יקוב הדין את ההר

הבעיה היא לא הנזק לרכב. הבעיה היא מה יקרה אם חלילה הרוכב קטנוע ירגיש רע מאוחר יותר ויתפנה לבית-חולים בכוחות עצמו. ומה יהיה אם רוכב הקטנוע יטען לתאונת פגע וברח.. במצב כזה מטריקס יהיה בבעיה. אבל לא תמיד זה טוב להתלונן: לפני שנה רוכב טרקטורון ללא קסדה, וללא חגורה השתולל בעיר, איבד שליטה עלה על מדרכה נכנס בעמוד בנין התהפך ועף. דייר מהבנין ירד לעזור לרוכב, ותוך כדי הזעיק אמבולנס ומשטרה. חבריר של הרוכב ששמעו שהוא מזמין אמבולנס ומשטרה צעקו עליו שלא יזמין. הרוכב עצמו זחל מתחת לטרקטור בקושי זז וצועק מכאבים. השכן נבהל מהחבורה, נכנס לבנין וסגר אחריו את דלת הכניסה תוך שהוא ממשיך להתקשר למשטרה. החברים של הרוכב פשוט פוצצו את דלת הכניסה כדי למנוע מהשכן להתקשר. השכן נס על נפשו לתוך אחת הדירות ונעלם בבנין. החברים נשאו את הרוכב על כפיים, הכניסו אותו למכונית ונעלמו, חבר אחר הפך את הטרקטורון על גלגליו ונעלם מהמקום. ממה שהבנתי, אח"כ הם חזרו לסגור חשבון כי השכן רשם את מס' הטרקטורון וכנראה חיפשו אותם. אז לא תמיד טוב להיות נחמד ולעזור. לדעתי, לרוכב אין רישיון, לטרקטורון אין ביטוח ואולי גם אין רישיון בתוקף.

אלברט, כשאני הייתי בצבא (ח"א) ומפקד הבסיס רצה להילחם בתאונות הוא קבע שאם רכב מסויים ביחידה כלשהי יבצע עבירה, אזי כל הרכבים של היחידה יוחרמו ויעמדו מול מפקדת הבסיס. בזמן הזה כולם ילכו ברגל או באופניים. גם קצינים שהיה להם רכב צמוד, נאלצו לוותר עליו. גם מפקד טייסת הלך ברגל. ותאמין לי, כשזה כואב לקצינים, זה עוד יותר כואב לחיילים. הצבא זה המקום הכי טוב לעשות פיילוט שכזה. מנתונים סטטיסטיים בעבר, כשהצבא רוצה להוריד את גרף התאונות/הנפגעים/ העבירות – הוא יודע טוב מאוד ליישם זאת.

אתה מוזמן לבוא לעבוד אצלי, ותראה אותי הוזה מקרוב אבל לפי דבריך, אם תתאר את המצב, כנראה שאחרים יגידו לך שאתה הוזה. יש דברים שאין אצלי פשרות בכלל ומצידי שכולם יתפוצצו. כשלמדתי באוניברסיטה, לא ממש הקפידו על איסור עישון (גם המרצים), ולא ממש עזרו בקשותי. אז החלטתי להילחם בכלים של המעשנים וחיפשתי את הסיגרים הכי מסריחים. באתי להרצאה עם סיגרים, וברגע שהראשון הדליק סיגריה אני הדלקתי סיגר ונפחתי בו ללא הפסק. כמובן שכולם ביקשו לכבות ואני סירבתי. גם כשהמרצה ביקש באדיבות – סירבתי הדבר חזר על עצמו גם בהרצאה נוספת אחרי כן לא חזר יותר בשום הרצאה עד תום תקופת לימודי. כשנהג הסעות בצה"ל עישן באוטובוס פניתי לשליש הבסיס דרשתי להעמיד אותו לדין. התעלמו ממני. פניה לנציב קבילות גרמה שגם נהג ההסעות עמד לדין, וגם שליש הבסיס קיבל נזיפה מנהלתית.. לפני כחודש הייתי באיזה אירוע, ופתאום שמתי לב שמנהלי המקום מעשנים במקום שאסור לעשן, תמונות שצילמתי הנציחו את המצב. נכון לכרגע אני דורש מהם לתרום 5,000 שקלים לאגודה למלחמה בסרטן או שאגיש תלונה והם יועמדו לדין והדבר גם יהווה להם פירסום שלילי. בשלב זה הם מוכנים לתרום 2,000. (אני עוד חושב אם הצעתם מספקת).