אמיר שליט

דיסקו, רוב הדברים שכתבת אכן נכונים, אבל נקודה אחת אני רוצה לחדד. כפיית הדת מבחינת חוק: לכאורה מדובר במהלך לגיטימי. הדבר אינו שונה מכך שכפו על חלק מהעם להתפנות מבתיהם (גוש קטיף), למרות שלא הסכימו ולמרות שרוב התושבים דתיים. הכרעות שמתקבלות בדרך דמוקרטית, הן לגיטימיות וכשם שכאשר הדתיים מצליחים לגייס רוב ולקבוע חוק לטובתם, כך כאשר פלג אחד מהקשת הפוליטית מצליח לגייס רוב, הוא מעביר החלטה כשהשקפתו. גם להיות ימני/שמאלי זה סוג של דת (השקפת עולם/דרך חיים). אני מניח שאילו יהודים בארה"ב לא היו 8-10 מיליון אלה 150 מיליון, החוקים בארה"ב היו אחרים. יש מדינות בעולם ששחיטה כשרה אסורה מטעמים של צב"ח, (נדרש טישטוש קודם), והדתיים מכבדים את חוק המדינה, ומסתדרים רק עם בשר קפוא מיובא וכשר. כשראש ממשלה צריך גועליציה כדי למשול, אין לו ברירה אלא להתגמש ולהסכים לדרישות שותפיו. אם בעוד 50 שנה הדתיים לא יהיו 20 אחוז בכנסת, אלא 50 אחוז, המדינה תראה אחרת. אם בעוד 50 שנה הערבים יהיו כאן הרוב, שוב המדינה וחוקיה יהיו אחרים. זה לגיטימי שהדתיים מנסים להכתיב אורח חיים וציביון כלשהו למדינה ותושביה כשם שזה לגיטימי שפלג אחר מהקשת הפוליטית שואף להחזיר חלך מאדמות הארץ למען שלום. על דברים שממש היה חשוב לדתיים להילחם ולהראות כוחם, הם הרעישו והפילו ממשלות, על דברים שפחות היה חושב להם - הם התפתלו ונתנו לזה כביכול לחמוק מידיהם. כך היה כאשר מטוסי F-15 הראשונים נחתו בארץ עם כניסת שבת והממשלה הופלה עקב כך (ובגין עלה לשילטון תחתיו), ולהבדיל כאשר בג"צ חייב את שר הפנים הדתי לחתום על ת.ז. של מישהו ולרשום שהוא יהודי (למרות שהשר סבר שלפי ערכי הדת אינו יהודי) - בסופו של דבר מחקו את הלאום מסעיף ת.ז. כדי להימנע מהבעיה הזאת. יש הבדל בין להיות יהודי, לבין להיות ישראלי. במדינות רבות נהוג מבחן אזרחות למי שבא מבחוץ ומבקש להתאזרח. וכך מי שירצה לקבל אזרחות אמריקאית יעבור בחינה קלה בהיסטוריה שלהם. לא משנה לאמריקאים אם אתה יהודי/נוצרי/מוסלמי/בודהיסטי וכד', משנה להם שתהיה נאמן לארה"ב של אמריקה. שאלו פעם את ראש העיר של ניו-יורק שהיה יהודי חם, מה יהיה אם ישראל תתקוף את ארה"ב, למי תהיה נאמן ולמי תצטרף - תשובתו היתה שנאמנותו היא קודם כל לעם האמריקאי. יש הרבה מן ההיגיון בדברי אלה שטוענים שהמדינה צריכה להיות בית ליהודים, אלא שיהדות במקורה היא ענין של דת ולא של מדיניות חוץ או פנים. דת היא לא בהכרח דברים הגיוניים, בדת רוב הדברים הם אבסולוטיים וללא הסבר. לכן, אם זהו ביתם של כל היהודים באשר הם יהודים בין אם זה לפי הדת, ובין אם זה לפי החוק, יש לקחת בחשבון את הקונפליקטים שיווצרו, את אופי המדינה העתידי ואת הציביון שיתפתח. לא לשכוח שפני המדינה נראים היום כפי שהם נראים (לרבות פריחת חנויות לא כשרות), בגלל עליה נרחבת שהגיע מרחבי ברה"מ לשעבר לפני כ-15-20 שנה. אם מחר יעלו לארץ כ-2 מיליון חרדים מרחבי העולם, מן הסתם בעוד 30 שנה המדינה תראה אחרת לגמרי. חג שמח. .

מאיפה בארץ ? .

למקרים שכאלה יש בית משפט. לשופט יש את האפשרות לשקול את המכלול ולהחליט כהבנתו. אגב, לא בהכרח זה חייב להגיע למשפט. יכול להיות שתובע שילמד את החומר יגיע למסקנה דומה ויסגור את התיק. .

על כל עבירת תנועה באשר היא, יש סנקציה. .

שלייקס, מתוך תקנה 28 (ב) - "... והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרפון המותקן ברכב". לכאורה עולה מהתקנה שאפילו לחייג או ללחוץ send - אסור. על אחת כמה וכמה להחזיק את הטלפון ביד. הבה נתחכמה - הוא החזיק את הטלפון ביד כדי לגרד איתו בגב - גם זה אסור, זה עדיין שימוש כלשהו בטלפון. מצד שני, אני מכיר מקרה שבו מי שהיה צריך להישפט על עבירת טלפון סגר עיסקה עם התובע על אי אחיזה בשתי ידיים. לא שזה כלל תקף לכולם ולתמיד, אבל קודם צריך לבקש להישפט ולאחר מכן לא בטוח שכל תובע יסכים לעיסקה שכזאת. .

אני לא חושב שיש ציות סלקטיבי , לפחות לא בפרהסיה. לצעוד בין טיפות זה לגיטימי למרות שנראה מגוחך. אילו היו עוברים על חוקי המדינה, היו עומדים לדין. .

אולי היא שנויה במחלוקת ואולי לא, אבל ברור שגם הדתיים בסופו של דבר מכבדים את חוקי המדינה. גם אם הם לא מכבדים במלוא מובן המילה, הרי שהם מנסים לצעוד בין הטיפות. ברור שהם מנסים בכל אמצעי לגיטימי להשפיע ולשנות, כשהם מצליחים הם מרוצים, כשהם מפסידים הם מרכינים ראש. בדיוק בגלל הסיבה הזאת יש להם כלל שאומר "דינא דמלכותא - דינא", וכל עוד החוק אינו מכריח אותם לעבור על חוקי התורה, הם לא יעברו עליו במזיד. .

Iron, האם השפעת 4 כוסות היין עוד לא פגה? נראה לי שאתה לא מציאותי לזמננו. דריש, הדתיים לא מגלים רגישות לענין קבורה מחוץ לגדר, כי זאת ההלכה, ואת ההלכה לא ניתן לשנות. אאל"ט גם חיילים בני דתות אחרות קוברים בחלקות אחרות שלא יתערבבו עם היהודים. ברוב המקרים ינסו למצוא מכנה משותף הכי בסיסי שאפשר כדי להימנע מאי נעימות, אבל כשזה לא נמצא, אין להם ברירה. לגבי החמץ - אני לא כל כך בטוח שהרשתות מנסות להטעות עם השילוט "איסור מכירת חמץ", נראה לי שזה יותר שיבוש תודעתי של הכוונה ולא כוונה לסלף חוקים. הרי עד השנה היה כמעט ודאי לכולם שאכן אסור למכור, ופתאום משהו התבהר קצת אחרת. נראה לי שבהערה בונה, הם היו מחליפים את השילוט למשהו בסיגנון אחר. .

מיכאל, איך הגעת למסקנה שהחוק לא חד משמעי. זה שחור או לבן - או שנתת זכות קדימה או שלא נתת. (בהנחה שהאופנוע לא הגיח כברק, שאז ממילא אינו בשדה הראיה גם אם הכביש פתוח ושדה הראיה מצויין). אם שדה הראיה שלך חסום ואתה לא רואה מה קורה בכביש, למה אתה מהמר ויוצא? כמו שלא רואים את האופנוע, אולי גם לא רואים סמי-טריילר ואז כנראה הנהג כבר לא יכול להאשים אף אחד. נהג שנותן זכות קדימה, עושה זאת לא רק כי זה החוק, אלא כי הוא בעיקר רוצה לחזור שלם הביתה. ברור שאם שדה הראיה שלך חסום, אתה צריך לנקוט משנה זהירות. אם אתה לא יכול לנסוע, אל תהמר. אם אתה מחליט להתקדם תהיה בטוח בעצמך. .

אם שדה הראיה חסום, זה לא נותן לגיטימציה. להיפך, היות והנהג יודע ששדה הראיה חסום הוא נדרש למשנה זהירות. אף אחד לא אומר לנהג אל תיכנס לצומת, אבל אם תיכנס - תיקח בחשבון את האחריות שלפיתחך ועל-כן היה זהיר שבעתיים. .

Iron, דברים נבחנים לא רק באופן המוחלט שלהם, אלא בראי הזמן. מה שהיה נכון לעשות לפני 5,000 שנה, (השמדת עמלק) לא נכון לעשות לפני 65 שנה (למרות שהעולם שתק), ובוודאי לא נכון לעשותו כיום. לפני אלפי שנים (וגם מאות) אפשר היה להתחתן עם מס' נשים, היום ברוב העולם נישואים מותרים רק לאשה אחת. יכול להיות שאם דברים היו נעשים עד תום בזמנם, לא היינו עומדים היום בפני בעיות מסוג אחר - אם היינו משמידים את העמלקי והגירגשי והיבוסי והאדומי וכו', יתכן וכל פני ההיסטוריה היו אחרים. לא עשינו את זה אז, והיום זה מאוחר. גם אם נרצה מאוד - לא נוכל. לא לשכוח את הכושים שנמכרו לעבדים במדינת החירות והחופש (ארה"ב), לא לשכוח את האינדיאנים שנטבחו ונדחקו. לא לשכוח את המהפיכה הצרפתית. חלו תמורות בעולם, אנשים הרימו ראש, נהיית מודעות לזכויות אדם, הקידמה הטכנולוגית הביאה איתה שינויים לטוב ולרע. לגרש ערבים מיפו לפני 60 שנה אינו שונה מלגרש ערבים מחברון היום. גם זה וגם זה חלקי ארץ ישראל. אלא שמה שהיה לגיטימי לעשיה לפני 60 שנה, אינו לגיטימי לעשותו היום. ולכן הגרפיטי שצירפת נכון להיום הוא נכון, נכון ללפני 60 שנה הוא לא נכון. יש דברים שהתקבעו לזמנם, על אף שבמוחלטות הם טעות. דיר יאסין לא ערף את ראשי המדינה, סברה ושתילה - כן (למרות שבאופן ישיר לא אנו עשינו את הטבח). אילו אני לפני 60 שנה, סביר להניח שהייתי דוגל בגירוש ערבים וטיהור הארץ. כיום, גם אם מישהו יכול לחשוב לעצמו מחשבה שכזאת, הוא אינו יכול לישמה ועל כן היא אינה רלוונטית. לפעמים אנשים עושים שימוש ציני בסיסמאות, על אף שאין בהם לשנות, כל מה שהם מחפשים זאת פרובוקציה לשמה בעוד שברור להם שאין להם פיתרון ישים. להגיד שהשני טועה מבלי להעמיד פתרון שיעמוד במבחן הזמן - זאת לא אידאולוגיה, זאת דמגוגיה. .

לא אמרתי לזרוק ולצלוב ואל תשימו מילים זרות בפי. ההתלהמות שלכם מוציאה דברים מהקשרם. אין בעיה שהמוסלמים/נוצרים יחיו כאן. יש בעיה מהו ציביון המדינה. אם המדינה היא יהודית או מדינה ישראלית. אם היא יהודית - גם הדתות האחרות יצטרכו לכבד את חוקי 70 חכמי כנסת ישראל. אם היא ישראלית - כולם יכבדו את חוקי 120 החכ"ים. להבדיל מדתות אחרות בהיסטוריה, היהודים לא יצאו למסעי צלב כדי לנצר או לאסלם עמים אחרים. היהדות אינה דת שמחפשת להעביר אנשים על דתם בעל כורחם. מי שרוצה להתגייר, אמור לפנות מיוזמתו. גיור שנעשה מאינטרסים ולא מהכרה עצמית בדת - אינו גיור תקף. היהדות רוצה את ד' אמותיה מבלי שידחפו לתוכה סימנים אחרים. ברור שכאשר הם מקבלים אחיזה במושכות השילטון, הם מנסים להרחיב את גבולם בדרכים לגיטימיות. אני מניח שאילו הדתיים מאוד מאוד רצו לשנות את פני המדינה הם לא היו רצים לכנסת ב-5 מפלגות אלא מתאחדים ומהווים אולי מפלגת רוב. .

רועי, הדתיים מתנגדים כי זה בהחלט יחליש את אחיזתם בביצ** של המדינה. בעוד 20 שנה הויכוח לא יהיה אם חמץ בפסח, אלא למה לעשות ברית. מי שירצה להתחתן כיהודי יאלץ להוכיח שהוא נימול, אחרת הרבנות לא תשלח רב, בדיוק כשם שאינה שולחת רב לאולם שאינו בהשגחתם. במצב שכזה, זה כבר ממש לא ישנה אם יהודים יגורו בארה"ב, ישראל או קנדה. .

תהיה מציאותי. העם שלך מפורק לשניים (ואולי ליותר). זאת לא מלחמת הישראלים בפלסטינים, זאת מלחמת הדתיים בחילוניים. איך בדיוק אתה רוצה לאחד את מי שחפץ לאכול חזיר עם מי שחפץ לאכול מצה. לחרדים פחות חשובה הארץ ויותר חשוב לקיים את הדת כהילכתה. לא איכפת להם לחיות תחת שילטון זר ובלבד שיתאפשר להם לקיים את דתם כרצונם. .

דת היא דבר אבסולוטי. גם בתקופות עבר היו חילוקי דעות ומחמירים ומקלים, אולם נקבע שהלכה כבית הילל, משמע בתוך החומרות נקבע רף תחתון. שינויים שנוצרים הם התאמות קלות לרוח הזמן (הסוס והעגלה כבר לא בכל בית) העובדה היא שרבנים אשכנזים וספרדים שהם מחזיקי הדת השורשית (מה שנהוג לכנות גדולי הדור) למרות הפערים בינהם, יכולים לשבת לדון ולגבש הסכמות, אבל הם לא מסוגלים לגבש שום הסכמה עם הזרמים הרפורמיים שיותר רואים את הישראליות מאשר את הדת כמוטיב מרכזי. לעמוד דום ביום הזיכרון - זה ישראלי, לא דתי. לקרוא תהילים לעילוי נשמותיהם - זה דתי, לא ישראלי. לקרוא את "על העקידה" ביום השואה - זה ישראלי, לא דתי. להגיד קדיש - זה דתי, לא ישראלי. 65-70 שנה לאחור - הפתרון הסופי היה בשביל היהודים לא בשביל הישראלים. ישראל עוד לא היתה קיימת. היה פלסטינה. ליל הבדולח היה למחוק יהדות לא ישראליות. אי אפשר להתעלם מהעובדה שישראליות ויהדות לא הולכים בד בבד. בצרפת אין משמעות אם אתה יהודי, מוסלמי, נוצרי, בודהיסטי או אתאיסט - העיקר שאתה צרפתי נאמן. יש מדינות שאפילו נאסרים סממנים דתיים במקומות ציבוריים כגון מוסדות מדינה, בתי ספר וכד'. צרפת היא מדינת הצרפתים. אנגליה מדינת האנגלים ארה"ב לאמריקאים קנדה לקנדים וישראל היא קודם כל מדינת היהודים. כדי לשנות מקצה לקצה את ענין מדינת היהודים, יש לכונן חוקה ולקבוע שישראל היא מדינת הישראלים. לחרדים בארה"ב הרבה יותר קל לחיות בציביון הדתי שלהם רק משום שמתאפשר להם לנהל מעין גטו דתי בתוככי ברוקלין וכד'. .

מתוך מגילת העצמאות: "... אני מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". כשבן גוריון הכריז על הקמת המדינה, הוא קודם כל התייחס להקמת מדינה יהודית - לא ישראלית. בן גוריון גם ידע שהמדינה היהודית לא קמה על כל שטח ארץ ישראל ולכן צויין מדינה יהודית בארץ ישראל - היא מדינת ישראל. כאשר עלה ענין הכשרות, קבע בן-גוריון שבצה"ל יהיה אוכל כשר בלבד, כי כשר יכולים לאכול כולם, אבל לא כשר, לא יכולים כולם. צביון העם היהודי כעם יהודי נקבע על פי הדת, ודת היא דבר אבסולוטי שלא משתנה. אם רוצים לשנות את מהות התכנים בדת, אולי מדובר על דת חדשה - דת ישראל. המחלוקת בין יהדות לישראליות היא גדולה ותהום רב פעור בין שתיהן. בתוך המחלוקת הזאת אם תבואו ותגידו למנהיגי היהדות הדתית - הבה נחלק את הארץ - הערבה והנגב לכם ושאר הארץ לישראלים, (כמובן תוך שמירת זכותם לאתרי הקודש בארץ), תוך מתן אוטונומיה מוחלטת בכל תחום וענין, (לרבות העובדה שהחוק הישראלי לא יחול על תושבי האוטונומיה היהודית בתחומי האוטונומיה), אני כמעט בטוח שהם יקבלו זאת, יקימו מעברי גבול, מוסדות שילטון אטונומיים ויחיו כמדינת הלכה בתוך המדינה הישראלית. במצב שכזה הם אפילו ישמחו לכונן לעצמם כל דבר אפשרי שיתן להם שירות לרבות בתי חולים, משטרה וממשלה, וחוקי אוטונומיה משלהם שלא יהיו כפופים לחוק הישראלי. עד כמה שזה נשמע מוזר, אני צופה שסופו של דבר הארץ הזאת לא תחולק רק בין ישראלים לפלסטינים, היא תחולק בין דתיים לחילוניים. .

סולל הדרך, אתה צודק, ולא כתבתי משהו אחר. (קרא את דברי באותה תגובה עד תום). מה שניסיתי להסביר זה שכנראה שמאים לוקחים בחשבון אחוזים נמוכים יותר כיום, מתוך שיקלול שממילא עד שהרכב ימכר ערכו יפחת ולכן בפועל יצא שהאחוזים הנמוכים היום שווים בכל מקרה יותר מההפסד העתידי שלך. אם תיקח את הדוגמא המספרית מהתגובה שלי, תראה שה-3 אחוז האלה שהיום הם 3,000 שקל שווים כעבור 10 שנים ירידת ערך של יותר מ-15 אחוז במחיר הרכב העתידי, ורק אז בעצם ניתן יהיה לקבוע אם באמת הפסדת או לא הפסדת. לכאורה כדי שתעמוד לך הזכות לתבוע הפסד בגין אותו קצה שילדה מלפני 10 שנים, אתה אמור למכור את הרכב בפחות מ-17,000 שקל. נראה הגיוני שמי שמוכר את רכבו בסמוך למקרה התאונה ויכול להוכיח במובהק שהפסיד יותר בגין אותו מקרה, תעמוד לו זכות סבירה לתבועה יתרת הפסדים. קרא את תגובתו של רפי לין - היא רק מחזקת את דברי. .

תצטייד בחוו"ד של שמאי שיטען שהנזק בירידת הערך גדול יותר. כאשר יש מחלוקת על השמאות - אתה יכול לתבוע את חברת הביטוח ובית המשפט יחליט מי צודק ובכך יהא סוף פסוק. במקרה זה - לתבוע את זה שעשה תאונה, כמוהו כלתבוע את חברת הביטוח, ממילא הוא יגלגל אליה את התביעה. ברוב המקרים יש קושי לתמחר בפועל את ירידת הערך האמיתית שתהיה ביום המכירה. היום רכב שווה 100,000 ותקבל 3 אחוז =3,000 שקל. אבל אם תמכור את הרכב בעוד 10 שנים והוא יהיה שווה 20,000, ה- 3 אחוז שלך שווים רק 600 שקל, אז אולי אתה חייב כסף לחברת הביטוח . כסף כמובן לא תחזיר, אבל "הדינמיקה" הזאת כנראה נלקחת בחשבון בקביעת ירידת הערך. נלע"ד שאם תוכיח ירידת ערך בפועל ביום המכירה ורק עקב כך, אולי יש מקום בעתיד לבקש הפרשים, ואם לא תהיה הסכמה של חברת הביטוח למהלך שכזה, ממילא הכל יחזור לדיון משפטי. .

בוחן תנועה שהיה בשטח הגיע למסקנות שהגיע על סמך מה שאבא שלך אמר וגם על סמך נסיונו ונתונים בשטח. יכול להיות שהבוחן טועה, אבל כדי לסתור אותו יצטרכו בוחן אחר ומספיק בכיר (בוחן בדימוס), שיבוא ויתן חוו"ד מקצועית הנתמכת באותם הנתונים או בנתונים נוספים שנעלמו מעיני הבוחן במקום. בכל מקרה, גם אם נצא מנקודת הנחה שאבא שלך עצר לחלוטין, לפי דבריו הוא גלש לצומת, ולכאורה נראה שלא נתן זכות קדימה. די בזה כדי לספק לבוחן סיבה לקחת את הרישיון כאשר יש נפגע בתאונה. הבוחן מחפש ומודד סימנים בשטח. יתכן והקטנוע נמרח על הכביש והשאיר סימן, משקל הקטנוע והרוכב ניתנים לבדיקה, סימני צמיגים או מריחה יכולים להעיד על מהירות הקטנוע, מרחק הרוכב מהקטנוע וכו'. זאת תורה שלמה שלא מלמדים אותה בהתכתבות ובטח לא ברבע שעה. תעזרו באיש מקצוע שזאת מומחיותו. .

לפי האנלוגיה שלך, הבחור שהתערטל אתמול בעמדת הלחם בחנות טיב טעם צודק - אסור להתערטל בפומבי, ובית משפט קבע שהצגת לחם בתוך החנות (לא בחלון ראווה) אינה מקום פומבי. אם כך הבחור אינו עבריין. .

תבדוק מה רשום ברישיון הרכב. אם אתם מקבלים רשיון רכב על שמכם ובשורה של בעלים קודמים רשום 00 - אתם יד ראשונה. אם רשום בעלים קודמים 01 - אתם יד שניה. בדוק גם תאריך עליה לכביש. אם דברי kitt נכונים - תאריך העליה לכביש יהיה רשום כ-01/04/2008. מעבר לזה - היבואן לא עושה תרגילים - הוא כותב לך הכל בחוזה, שחור על גבי לבן באותיות שגודלן המזערי מוגדר בחוק. אם כתוב לך משהו בחוזה לגבי זה שידוע לך שהרכב עלה לכביש ב-01/04/2008, זה מה שחתמתם, עבור זה שילמתם, וזה מה שתקבלו. יכול להיות שליבואן שלך לא נותרו רכבים "ישנים" ולכן גם אין לא כל סיבה להציע לך משהו כזה. .

שילמת מוקדם מידי. אני במקומך הייתי שולח מכתב רשום לשכנים ומבקש את הכסף תוך 7 ימים. אם זה יגיע למשפט, הם תמיד יוכלו לטעון שהם כבר נתנו לך 500 שקל ואתה סתם תובע אותם. חובת ההוכחה היא על התובע. ואני חושב שסופו של דבר ההורים יתנו לך 500 שקל מכיסם ויגידו לך שהם הסתדרו עם השכנים. .

kitt, ידוע לי שהיו בקשות יבואנים בענין זה, מהיכן המידע שאכן כך סוכם? ואלי סוכם כך רק כהוראת מעבר לשנה זאת ? .

נלע"ד ששילוב של שני חוקים נותן לך את הלגיטימציה לפנות לבית משפט ולקבל את המגיע לך כולל הוצאות משפט. כדאי גם לבקש תוספת על טירחה, עלבון, ומשהו שיהא גם קצת עונש על חוצפה. "חוק לא תעמוד על דם רעך" קובע שחובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו עקב אירוע פתאומי בסכנה חמורה ומיידית לחייו,לשלמות גופו או לבריאותו... המודיע לרשויות... יראוהו כמי שהושיט עזרה... רשויות - משטרת ישראל, מגן דוד אדום, שירותי כבאות. החוק גם מתייחס להחזר הוצאות ותשלומי נזק וקובע בסעיף 2 כי "חוק עשיית עושר ולא במשפט" יחול גם במקרה זה. "חוק עשיית עושר ולא במשפט" קובע שמי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת שבאו לא מאדם אחר חייב להשיב למזכה את הזכיה ואם ההשבה אינה אפשרית - לשלם לו את שוויה. והרי בהזעקת שירותי כבאות יש מן האי וודאות שאולי בתוך הבית יש לכודים הזקוקים לעזרה ואף השכנים בסביבה עלולים להיפגע. .

החוק קובע שנהגים מעורבים בתאונה חייבים להחליף ביניהם פרטים. השוטר לא עושה משהו שאסור, הוא פשוט סייע להשלים בדיוק את מה ששני הנהגים היו חייבים לעשות מלכתחילה. אם הם עבריינים או לא, זאת בעיה של הנהגים - לא של השוטר. .