אנלוגי

תגדיר צחוק. מבחינתי זו רצינות מוחלטת. הרחבה: אני לא אוהב מוצרי מוצרי חלב.

אתאיזם ודת אחת הן - שתיהן מסתמכות על אמונה. אחת מאמינה שאין אלוהים, שניה שיש. ומכאן אפשר להתווכח עד אין קץ. דרישת האתאיסטים לקבלת הוכחות לקיום אלוהים שקולה לדרישת המאמינים הדתיים לקבלת הוכחות לאי קיומו של אלוהים. כיוון שלא אלה ולא אלה יוכלו להוכיח - הויכוח מיותר מראש. גם אלה וגם אלה צריכים להבין שאמונה, כל אמונה - תועלתה העיקרית היא הקניית שקט והגיון לאדם. ואם היא ממלאת את מטרתה - מי אנחנו שנחליט שהיא טעות. אם כל אחד מאיתנו יחיה בשלום עם אמונתו, ועם העובדה שיש אחרים שמאמינים בהפך הגמור וגם זה בסדר, יהיה פה קצת שקט. וגם מקום על עמוס השרת לסוגיות חשובות באמת. הכותב הינו חילוני וכופר גמור בדת היהודית, הנוצרית והמוסלמית, שלא מאמין שיש אלוהים ולא בטוח שאין. וחי בשלום בתווך.

חלב יוצא מהפרה מקולקל. הדרך היחידה לתקן אותו היא עם נס קפה. כל צורה אחרת של צריכה מסוכנת (ומגעילה) בערך כמו לאכול שוקולד מהידיים של גנדי.

יש ברשותי בלנדר מוט של בראון שקיבלתי בירושה מסבתא (יותר נכון נלחמתי חלש על הירושה וגמרתי איתו. ועם טוסטר. משפחה קיבוצניקית זה לא המתכון לעושר). לא יודע כמה זמן הוא עבד אצלה, אבל אצלי כבר כמה שנים הוא נותן עבודה יפה. ירחמיאל, זה מסוג המוצרים שקונים ב-100 ש״ח ומחזיקים לנצח. ואם מתקלקלים קונים עוד אחד, או מקללים אותי ורק אז קונים יקר. ברצינות, אם אתה לא עובד בבלינדור, או מחוסר שיניים שטוחן כל ארוחה - אין מה להשקיע. חומוס אגב אני ממליץ לא לטחון אלא לכתוש, אבל זה עניין של טעם.

תודה על העצות, בהחלט ייבדקו. הקניה בארץ למרות שזה לא משתלם כי אין לי זמן לחכות לאיביי, מילואים בפתח. מחר בת״א, אז אם יש עוד עצות זה הזמן...

אהלן אני מחפש מגן לסמסונג גלקסי S5. רוצה חנות עם מבחר עשיר שאפשר לבדוק פיזית, עדיפות לתל אביב אבל כל איזור המרכז והצפון תופס. דגש על מבחר. לא צריך המלצות לחנויות ברשת, אקנה רק בחנות עם תצוגה. המלצות למגן ספציפי גם יתקבלו בברכה. דרישות - הגנה טובה אבל דק כמה שיותר, לא מצועצע, שחור. Otterbox Commuter נראה לי מגושם מדי אבל אולי יעבוד. Spigen - צריך לראות במציאות. אלה מהטובים שאני מכיר. בנוסף מחפש מגן מסך מזכוכית. יש הבדלי איכויות או שכל דבר יהיה מספיק טוב?

200 תגובות ואין כאן אחד אפילו שמסוגל לראות מצב, שאולי, רק אולי - הבחור מאוהב בה באמת, ורואה אותה מעבר למחלת הנפש ולסממנים החיצוניים ובאמת ובתמים רוצה לעזור לה ולחיות איתה. בעינכם זה חולה אולי, אבל אף פעם לא הייתם מאוהבים עד עיוורון? ועוד מתגאים בזה שכולכם מדברים בקול אחד. תודה על תרומתכם לשרשור, כל אלה שכתבו ״תתגרש״ ומרגישים נורא עוזרים וצודקים. עלק חוכמת ההמונים. לכל הממליצים כאן על לברוח בגלל מחלת הנפש, אני בז לכם. מאחל לכם לעולם לא לחוות את זה על קרוב משפחה או חבר קרוב, או יותר נכון מאחל להם לא לחוות את זה, כי הרי אתם ישר תחתכו. מחלות נפש היום ניתנות לאבחון וטיפול וחיים מאוד בריאים איתן. כמובן שזה מצריך רצון של החולה לעזור לעצמו, וזה מאוד קשה כשהסביבה הקרובה אליו מפנה לו עורף ומתייחסת אליו כאל חסר תקנה. עכשיו לעניין עצמו. לנושא הילדים - אני מסכים שזה ממש לא הזמן, וגם יהיה מסוכן, מסובך וקשה, בעיקר לילדים. כנ״ל לגבי צבירת רכוש, לא כדאי . לגבי גירושין - לי אין תשובה, כמו שלכל בן אדם שפוי לא צריכה להיות בלי להכיר את המקרה. אפילו את הצד שאנחנו מתיימרים להכיר כי הוא חבר פורום אנחנו לא באמת מכירים. לא רקע סוציולוגי, לא נסיון, לא עבר ולא הווה. אבל חפיף, בואו נפרק לו את התא המשפחתי. כפיר, אני ממליץ על התייעצות עם גורמים מוסמכים בבריאות הנפש, כאלה שאינם מוסמכים גם לרבנות. נסה גם את המדע. אפילו פגישה ללא אשתך יכולה להסביר לך הרבה. האפשרות לחתוך תהיה שם תמיד, האפשרות לתקן כנראה קיימת רק עכשיו. אתה חייב לחשוב טוב טוב עם עצמך, עם חברים, עם גורמים בלתי תלויים אם יש לזה סיכוי ואם אתה מוכן לקורבנות שזה יגבה, ואם החלטת שכן - בעיניים מפוקחות. אתה נשמע לי בן אדם רגיש ומלא חמלה, וזה נהדר, אבל אתה חייב לזהות את המקום הזה בעצמך ולהבין מתי הוא גורם לך נזק.

חופשי. אתה חרא מטמיע.

אם רוצה לעשות טיול (חצי שעה נסיעה בערך) - רוטנברג, בגשר הישנה. מסעדה נהדרת, נוף ואוירה.

בומבה ראשונה! זה סיגר אלקטרוני, זו מאפרה אלקטרונית.

כן, תחזור לכאן אחרי שהאיסלאם הקיצוני ישתלט, כי כאן הוא לא מרים ראש. כאן להיות יהודי זה בטוח (אלא אם כן אתה בשכונות הלא נכונות, או לא מספיק יהודי בשבת, או יהודי אשכנזי/מזרחי/סתם לא ערס או כן ערס, או רוסי, או אתיופי). כאן בטוח! לפעמים באמת נראה לי שאנשים כאן עדיין חיים בשנת 1945. כמה שתמשיכו להרגיש קורבן כיהודים, ככה תישארו קורבן. כמה שתמשיכו לשפוט את האחר על סמך יהדותו, ישראליותו, רוסיותו - ככה תמשיכו להישפט אותו דבר. באלוהים (תיאורטי וג'נרי), אני בכלל לא בטוח שבאנגליה אני זר יותר מאשר בשכונות כאלה ואחרות כאן. תתעוררו כבר.

ואני אשאל בכל זאת - מה ההבדל בין ״לקחתי אחד לאח״כ״ ל״לקחתי חמישה לאח״כ״? או עשרה? איפה עובר גבול החזירות בעיניכם? האם הוא גבול זהה אצל כולכם? (שאלה רטורית, לא באמת מעוניין לשמוע כמה מעדנים זה נחשב נורמלי בעיני כל אחד). תקראו לי יפה נפש, אבל בעיני דין אחד כדין שישים. חדר אוכל כשמו כן הוא - אוכלים שם ויוצאים ממנו בלי אוכל. רעבים אח״כ? מבקשים יפה מהצוות או הולכים לחנות וקונים. אולי אני לא דוגמא, כי את חופשותי אני מעדיף לא לבלות במלונות וגם אם כן אני ממילא לא אוכל ארוחות בוקר, אבל הקפיץ אותי קצת המצב בו פלוני קובע שהשני חזיר כי הוא לקח יותר ממנו.

שוגון מעולה. את הכרך הראשון קראתי די מהר, את השני התחלתי בערב על הגג של הדירה שלי ביפו וסיימתי בבוקר... ממליץ בחום גם על שיבומי.

יש כל מיני הגדרות לאגנוסטי, ואין לי מושג מה אני, אבל ברמת העיקרון אני לא שולל אמונה ולא מאמין, פשוט טוען שעבורי הדיון מיותר כל עוד לא ניתן להוכיח כלום. פעם לקחתי טרמפ איזה חרדי והצקתי לו בשאלות אלוהים, ביקשתי שיוכיח. הוא אמר לי שהדבר הכי גרוע שיכול לקרות לאמונה הוא הוכחה, כי באותו רגע אין יותר אמונה. החלק החזק מבחינתו הוא לא קיום האל, הוא היכולת לשים את מבטחך בדבר גדול ממך בלי ודאות, רק ע"ס אמונה. מבחינתי זה טפשי, אבל אהבתי את ההסבר והפסקתי לנסות להציק לדתיים. מן הסתם רוב המאמינים לא חושבים כמוהו, הרי אם כל העניין הוא אמונה - אין הבדל בין אמונה באלוהים לאמונה באי אלוהים, ואין צורך לריב.

או אגנוסטי, או עוד כל מיני. באופן כללי מי שלא מאמין באלוהים בעצם מאמין שאין אלוהים, שביננו זה אותו דבר מבחינת אמונה. מה שאני טוען זה שאמונה באופן כללי היא מיותרת, ומה שאיני רואה בעין פשוט לא רלוונטי. זה הופך אותי לאגנוסטי בערך, ולעוד כל מיני הגדרות שאני לא זוכר.

לא יפה לצלם לקויים. קצת כבוד לחלשים.

אני עם האנטר 4X4 בליסינג, מאושר עד הגג. מבחינתי זה הכי גבוה שאני רוצה להיות. 40,000+ ק״מ בשנה כשׁלא מעט מהם בשטח. נכון שכרגע הוא במוסך כבר שבועיים, אבל היי, לפחות הייתה לי ההזדמנות לנהוג על אימפרזה מצ׳וקמקת, להעיף אותה חזרה לקל אוטו ולקחת את מתנת האלים, סיטרואן סי אליזה. איתה דפקתי עכשיו ביומיים קרוב ל-1000 ק״מ ואני חייב להודות שהיא לא רעה כמו שאני אמור לחשוב. מושבים נוחים, נסיעה נוחה, גיר מטופש אבל משעשע. אז נכון, המזגן התקלקל ב-12 בצהריים בערבה, אבל זה צרפתי אז סולחים לא? בקיצור, שיחזור כבר החמור, אני מרגיש כאילו כרתו לי רגל.

Ran1012 תודה על הפלאש! יצאת אחלה גבר. מקווה שנהנית מהבירה

חמישים אלף בשנה עם קורולה? הייתי מכניס את עצמי בקיר אחרי שלושים

אין מתכון, זה כמו חמין. לכל עדה מתכון משלה וכולם בטוחים ששלהם הכי טוב. כאילו שזה משנה משהו, בסוף כולם מפליצים בשבת.

פועל בניין פשוט מאיפה באות לו כל המילים? האם זה בטעות או סתם סמים קלים?

לי יש גלקסי טאב 10 או משהו בסגנון, עובר התעללויות על בסיס יומיומי בשדה. מחזיק מעמד באופן מרשים, ואפילו ללא כיסוי יעודי. אחפש לך תמונות בהן הוא קשור לקלקר מים (יש לי רק שתי ידיים) ומבלה את יומו בהטחות חוזרות ונשנות בחול. אציין שהוא שייך לחברה שאני עובד בה, אם היה שלי הייתי טורח לקנות לו מגן נורמלי.

מזמן לא כתבתי כאן, קצת ברחתי למקומות אחרים אבל נזכרתי שאני בעצם אוהב את הגיבוב, לכן משתף קטע שכתבתי לא מזמן בעקבות שבוע עמוס חוויות עם מוסדות מדינה, ששיאו היה בניסיון תמים שלי להיכנס לביטוח לאומי עם סכין בכיס (באתי מהשדה, הוא קבוע בכיס בשדה). אחרי שהרגעתי את המאבטח ושמתי את הסכין באוטו, הלכתי לחכות בתור הרגיל כשאני מקשיב להתנהלות מסביב, ולאט לאט הוזה את הקטע הבא (שבעיקרון דורש הגהה ועריכה מחודשת אבל אין לי זין, אז קבלו אותו נא): ---------- הצמדתי סכין לגרונו של עובד מדינה. הוא לא מישהו מיוחד, אולי אפילו לא הוא. יכול להיות שזו היא. הוא עובד בביטוח הלאומי, או עובדת במס הכנסה. יכול להיות בכלל שהיא עובדת דואר או פקיד במשרד הרישוי. כך או כך, יש לו סכין מוצמדת לצוואר. הוא מתחנן עכשיו שאוריד את הסכין. אדוני! אדוני! אני אומר לו, איך אוריד את הסכין כשאני רואה כאן בבירור שבשנת 2005 היית צריך לחטוף סטירה ולא באת? מה אתה מתפלא, זה צבר ריבית. גיברת! גיברת! את אולי הגשת בקשה לערעור אבל שכחת מסמך. מה זאת אומרת שלחת? חובת ההוכחה עלייך. כן, זה היה ב-2003, תוכיחי. לא תוכיחי הסכין תיכנס בצוואר. היא מתחננת עכשיו, יש לה שלושה ילדים בבית והגדול צריך לחזור מהצבא. אדוני! אדוני! זה לא מעניין אותי, יש חוקים והסכין הזאת נשארת על הצוואר. חבל, זה היה יכול להיגמר רק בסטירה אבל עכשיו מאוחר מדי. גיברת! גיברת! אנחנו שלחנו אליך הודעות. מה זאת אומרת לא קיבלת? הנה תראי כתוב כאן בפלט שהוצאתי לך ממדפסת סיכות בת גילי. מה זאת אומרת זו הכתובת שלך מלפני עשרים שנה? היית צריכה לעדכן אותנו. לא, אנחנו לא מתעדכנים ממשרד הפנים, זה גוף אחר לגמרי. אני באמת רוצה לעזור לך, תבין, זה לא אני. אני רק עושה מה שאני יכול לעשות כל עוד זה לא יגרום לי לנקוף אצבע. הסכין הזאת לא זזה מהצוואר. הוא מתחנן עכשיו, אולי אפשר לדבר עם מישהו, מנהל או משהו? בטח, דברי עם יוסי. הוא נמצא כאן כל יום משמונה בבוקר עד רבע לתשע. אבל לא מחר או בשבוע הקרוב, הוא בחופש על חשבון המדינה. ואין אף אחד אחר היא תשאל? בטח שיש, אני. והסכין שלי. שמוצמדת לך לצוואר. היא מתחננת, לפחות תן לי קצת זמן להיפרד מהמשפחה, להודיע להם שאימא הולכת לחטוף דקירה ואין עוף לשבת. זה כבר ממש נוגע לי ללב, כי זה כמו בפרסומת ההיא שיש בטלויזיה. אני עושה קליק במחשב. גיברת! גיברת! אני ממש מצטער, המחשב נפל. תבואי מחר. אבל לא בין שמונה לרבע לתשע, ובטח לא אחרי עשר. תנסי, אולי משהו ישתנה. אתה יכול גם למלא את הטופס הזה, זה יגרום לך לחשוב שמישהו יתיחס אליו. רק כשאתה יוצא בלי תנועות חדות, שהסכין לא תכנס בטעות לצוואר. הוא מודה לי. ברור, אני הרי עזרתי לו מאוד. הוא מילא טופס. כשהיא יוצאת אני מקיש במחשב שלא נפל. פעם הבאה שהוא יבוא אתקע לו אקדח טעון בעין. אין מה לעשות, חוק זה חוק. הבא בתור! אצעק כי המערכת של התורים לא עובדת. כן גבירתי, באת לקבל סטירה? מצויין, יש לך בטח את כל טפסי ההלקאות משנת 95׳ נכון? אה לא? אדוני! אדוני! כדאי מאוד שתביא אותם לפני שנגמרת השנה, כי מחבט בייסבול זה השלב הבא.

מי שעוד לא מכיר את Ifixit, הגיע הזמן. מדריכי פירוק ותיקון של ים מוצרים אלקטרונים. הנה החלפת דיסק קשיח במחשב שלך.

אהלן יש לכם/מכירים מישהו עם מקרן שקופיות תקין למסירה/מכירה/החלפה בשישית בירה? אני הכתובת. ישמח מאוד אדם קשיש עם אוסף שקופיות שאין לי זמן לסרוק. תודה!