shragakr

תודה דני.

שלום לחברי הפורום ולחכמיו, לפני שבע שנים וחצי התייעצתי כאן לגבי רכישת אוטו משפחתי, התייעצות מועילה שבסופה קניתי פוקוס סטיישן ידני. ללא ספק האוטו המוצלח ביותר שהחזקתי בו אי פעם. לאחרונה הוא התחיל להראות סימני התעייפות. עדיין לא תקלות של ממש, אבל אני מרגיש את זה מתקרב. הוחלט במועצה המשפחתית להתחיל ללטוש עיניים לכיוון האוטו הבא, תוך ניצול העובדה שאנחנו לא בלחץ. נדלג 6 שנים קדימה בזמן. קצת לפני פרוץ הקורונה, טיילנו כל המשפחה בכרתים ושכרנו קאדי 1.4 בנזין ידני, כמו זה שנמכר בארץ עד לא מזמן. כולנו נהננו ממנו: מרווח מאחורה לשלושה מתבגרים/בוגרים, תא מטען ענק, נסיעה נוחה ונעימה למדי (לא כמו הפוקוס אבל לא רחוק משם). נדלג עוד שנה ומשהו לימינו אנו. אנחנו גומאים בערך 10K ק"מ בשנה, חצי מזה עירוני יחסית חלק (ללא פקקים), וחצי בין-עירוני ארוך שמתפלג באופן לא-אחיד על פני השנה (בעיקר אוגוסט וחגים). לכן התמקדתי בבנזין. שניים מתוך שלושת הילדים כבר מחזיקים ברישיון נהיגה. הם נוהגים זהיר ואחראי, וחשש מפני השתוללות שלהם על הכביש לא מהווה שיקול. ועוד משהו: לאוטו צריכות להיות שלוש דוושות. אוטומטי/חשמלי/ סילוני/גרעיני לא בא בחשבון. טילפנתי לסוכנות פולקסווגן ושאלתי על קאדי. נעניתי שכרגע אין שום קאדי במלאי, ובמרץ יגיע הדור החמישי של הקאדי. יהיה בנזין, ובהזמנה מיוחדת יהיה אפשרי לרכוש ידני. יצרתי קשר עם לובינסקי באמצעות הווטסאפ שלהם, ושאלתי לגבי הברלינגו הידני (יש רק דיזל): ברשותי אוטו משפחתי ידני (רק ידני) שמתחיל להתעייף. אני מחפש להחליף אותו ברכב חדש ידני (רק ידני). שמתי עין על הברלינגו, אבל אני לא בטוח שדפוס הנסיעה שלי יתאים למנוע דיזל. דפוס הנסיעה הוא כזה (ללא קורונה): נסיעה כל יום לעבודה - 4 ק"מ כל כיוון עירוני חלק (יורדים את פרויד ונכנסים למת"ם). עוד 2-3 בשבוע נסיעות עירוניות דומות. נסיעה פעם בשבוע-שבועיים לכפר חסידים (16 ק"מ כל כיוון, מתוכם 11 מחוץ לעיר). נסיעה למרכז פעם בחודשיים-שלושה. באוגוסט ובחגים נוסעים הרבה לאורכה ולרוחבה של הארץ. סה"כ 10,000 ק"מ בשנה. לפי ספר הנהג (שניתן להורדה מהאתר שלכם) רגנרציה מתבצעת החל מ-60 קמ"ש למשך כמה דקות - האם הבנתי נכון? ובסופו של דבר - האם מנוע הדיזל של הברלינגו ישרוד אצלנו? אני מצרף את העמוד מספר הנהג אליו התייחסתי (ההדגשה הירוקה שלי). נציגת שרות כתבה שהיא בודקת, ולאחר כ-3 שעות חזרה אלי טלפונית. היא אמרה שאין שום בעיה, דיזל ישרוד כזה שימוש. מצד שני, יש לה/להם אינטרס למכור לי את האוטו וללכת לדרכם. מה דעתכם? האם בכלל שווה לבדוק את הברלינגו? או עדיף לא להכניס ראש בריא למיטה חולה? חשוב לי לציין שאין לי שום כוונה להשמיץ אף אחד או לצאת למסע-צלב משפטי. אני שואל רק לגבי קבלת ההחלטה שלי. תודה מראש, וכמובן שוב תודה לאלה שעזרו לי לפני שבע שנים וחצי.

פוקוסטיישן 2013 ידני אהבתי: גיר ידני נוח (בנהיגה רגועה) וכיפי לנהיגה (בנהיגה עליצה) ממושמע - גם להגה וגם לדוושות אחיזת כביש מצוינת מרגישים את הכביש ואת הגלגלים בישבן אמין ממשק משתמש פשוט וקלאסי מושב אחורי רחב - מאפשר שלושה מגביהים לילדים קטנים חגורות בטיחות קלות לסגירה - ילד בן 3 ומעלה חוגר את עצמו בלי בעיה לא אהבתי: חסר הילוך שישי מרחב ברכיים בקמצנות, גם לנוסע ליד הנהג וגם מאחורה (ואני בסה"כ 1.70) מתג הפעלת אורות נוטה להיתקע בברך הראש נוטה להיתקע בקורה A (או שהקורה נוטה להיתקע בראש - שאלה של השקפה) מחסור חמור בתאי אחסון, למרות השימוש הנדיב בפלסטיקה. אין מקום לטלפון (למעט נוקיה 3100), אין מקום לדיסקים, וגם לא לקסטות. אז באיזו תקופה תיכננו את תא הנוסעים? לא ברור. הוא לא יחיה לנצח. בבוא היום לא יהיה לי משהו ידני לקנות. סוויפט 2017 ידני (הצורה הקודמת, לא החדשה) אהבתי: גיר ידני זריז בתוך העיר חסכוני בדלק קל לחנות איתו אחיזת כביש לא רעה אמין הוא לא יחיה לנצח. בבוא היום אוכל לקנות משהו יותר מוצלח לא אהבתי: מושב לא נוח מרעיש בנסיעות בינעירוניות הנוסע ליד הנהג חייב לשלב ידיים כדי לא להפריע לנהג להעביר הילוכים משענת ראש נוטה קדימה מדי ועושה כאבי גב (קניתי בפירוקיה משענות נוחות יותר והחלפתי) מערכת שמע ALPINE ממש לא מוצלחת (התקנה מקומית) ההתקנות של היבואן באיכות מזעזעת (לפחות בסניף בחיפה) הילוכים מאוד קצרים, בבינעירוני צריך הילוך שישי ואפילו שביעי (שלא קיימים) בנסיעה מהירה בגשם הטיפות נמרחות על השמשה שבדלת ולא רואים כלום במראות הצד באופן כללי יש תחושה זולה ושחוסכים עליך בכל דרך אפשרית

בשנתיים-שלוש האחרונות יצרני הרכב התחילו להוסיף מסנני חלקיקים למנועי בנזין (חיפוש מהיר בגוגל יחשוף הכל). פולקסווגן, וולוו, סיטרואן, והרשימה עוד ארוכה. בתור אחד שלא נוסע הרבה: האם הטבעת הולכת ומתהדקת? האם יחייבו אותי לנסוע 20 דקות מחוץ לעיר פעם בשבועיים - בשם השמירה על הסביבה? או שמא פיספסתי משהו?

זה דפוס התנהגות שמאפיין חברות סוציאליסטיות עם מערכת משפט מרקסיסטית, כמו בארץ. וכמו בעוד כמה ארצות. יש הרבה מה לדון בעניין, אבל זה חורג ממסגרת הפורום הזה.

הילדים שלי כבר גדלו, אבל בימים שהם היו קטנים צברנו לא מעט תובנות בעניין. המושב האחורי ברכבים היפניים שפגשתי (3, קורולה, אלמרה, אימפרזה - בדורות שונים) נוטה לתפוס שיפוע לקראת הדלת. זה נוח לישבן של אדם מבוגר (אם יושבים רק שני מבוגרים מאחורה), אבל ממש מציק לילד שאמור להעביר את הנסיעה בשיפוע הצידה. לשני ילדים, ליתר דיוק... המושב האחורי בפוקוס לדורותיו שטוח ורחב, שלושה מושבים נכנסים בלי בעיה. אין לי מידע לגבי דגמים אחרים אבל חלק מהמגיבים כבר נידבו מידע בעניין. עוד נושא שכדאי לתת עליו את הדעת זה השקעים (הנקבה שאליה מכניסים את האבזם) של חגורות הבטיחות מאחורה. בחלק מהרכבים השקע מחובר למושב באמצעות חגורה קצרה, וצריך לתפוס בו ביד אחת בזמן שמכניסים אליו את האבזם. משימה מורכבת עבור ילדים בני ארבע. בחלק אחר של הרכבים (גם כאן הפוקוס מצטיין, לכן תמיד לקחנו אותו בליסינג, אבל יש עוד דגמים) השקע קשיח ותקוע בתוך המושב. ילד בן ארבע יכול לחגור את עצמו בלי בעיה, וההורה לא צריך לעשות פזצט"א על המושב האחורי כדי לחגור את כל הילדודס. כשמוציאים את כולם מהגן (+חבר או ילד של השכנים) זה הבדל של שמיים וארץ מבחינת הנוחות. תוסיף גשם שוטף למשוואה, ואז בכלל... וכמו שכבר נכתב קודם, כדאי לעבור למושבים מהסוג הקומפקטי (כמו זה בקישור למטה, למשל) ברגע שהילדים הגיעו לגיל. בבוא היום הגב נשלף ונשארים רק עם המגביה לטוסיק. http://baby-chic.co.il/items/634645-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91-%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-Graco-Junior-%D7%92-%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%92%D7%A8%D7%A7%D7%95

ידני בא בחשבון? אם כן - תחליף את הגולף בסיאט ליאון, והבעיות בגיר ירדו מסדר היום.

אני אחכה בסבלנות 20 שנה, לראות אם אתה תצליח לעשות את זה בבוא היום...

ההורים שלי חצו זה מכבר את גיל 70, ואחיותיי ואני שמנו לב שאיכות הנהיגה שלהם ירדה בזמן האחרון. לאחרונה כמעט קרתה תאונה בנסיעה בינעירונית, שנמנעה בזכות עירנותו של נוסע צעיר ששהה באוטו. הרכב הנוכחי שלהם הוא טויוטה פריוס (מסוף התקופה של הדגם הקודם). אין בו מובילאיי וגם לא מערכות בטיחות מקוריות. הנסיעה ברובה עירונית, אבל נסיעות בינעירוניות (למשל מחיפה לירושלים) אינן נדירות. להערכתי, גם אין להם צורך בתא מטען גדול כמו של הפריוס, אבל קשה - אם כי לא בלתי אפשרי - לשנות קונספציה בגיל כזה... חשבתי על שתי אפשרויות: 1. לשכנע את הוריי להתקין מובילאיי בפריוס שלהם. 2. לשכנע אותם להחליף אוטו לדגם עם מערכות בטיחות מקוריות שייתנו ערך מוסף על פני מובילאיי. מבחינת היכולת הכלכלית - משהו באזור 150K אפשרי, בהנחה שהפריוס יימכר. אשמח להתייעץ איתכם - לגבי הבחירה בין שתי האפשרויות (יתרונות וחסרונות), ואם אפשרות 2 הגיונית יותר - מה עומד על הפרק.

מכיר כמה אנשים (כולל במשפחה) עם פאביה 1.4 ידני. כולם מרוצים. האוטו אמין נוח וחסכוני, לטענתם. לא יכול לתרום מידע מנסיון אישי.

הרכב מיועד לנסיעות עירוניות או בינעירוניות? מדובר בשני סוגים שונים של נהיגה, ובהתאם - בשני סוגים של הנאה מנהיגה... הייתי ממליץ לו לשקול פוקוס ידני. מאוד מהנה לנהיגה, מזנק לא רע (במיוחד בגרסאות המוגדשות, אבל גם ה-1.6 הפשוט סוחב יפה), ואמין מאוד. הסוויפט מהנה לנהיגה בתוך העיר, אבל מחוץ לעיר רועש ולא נוח. הטידה, כפי שכבר נכתב למעלה, מביא אותך מפה לשם וזהו.

תודה על הסרירה המפורטת. זה בהחלט עוזר למי שמחפש אוטו ומתלבט.

מישהו במשטרה (אליו הגענו בדרך סיבובית) אמר שהריח מתפוגג אחרי כשלושה שבועות. נמתין ונראה. אם לא יתפוגג - נמשיך עם העצות שנכתבו כאן. אעדכן בהתפתחויות כדי שמי שייתקל בבעיה דומה בעתיד ימצא את השרשור הזה. תודה לכולם.

תודה רועי ולג'נד. עיקר הריח הוא מבחוץ, לכן נתחיל משטיפה בקיטור. אחר כך נראה אם זה עזר ואיך נתקדם.

שלום לכולם, לפני יומיים היתה הפגנה של חרדים בבני ברק. איתרע מזלה של קרובת משפחה שלי, והיא היתה בשורה הראשונה של המכוניות שנעצרו על ידי המפגינים. השוטרים ייעצו לה לסגור את החלונות, כי תיכף מתיזים חומר מסריח על המפגינים. היא סגרה את החלונות והמשטרה התיזה. מאז האוטו מסריח ברמות בלתי נסבלות. גם מבפנים וגם מבחוץ. מריחים אותו מתחילת הרחוב ולא עוזר שום ניקוי. כמובן, הריח חדר פנימה לתוך האוטו וגם שם מסריח. קרובת המשפחה פנתה למשטרה, ושם אמרו לה שאם תציג חשבוניות הם יעבירו בקשה לתביעת נזיקין. השאלה היא: חשבוניות של מה? לאיפה היא צריכה ללכת כדי להיפטר מהריח הזה? פחח? חשמלאי? גנב מכוניות מדופלם? מתקין רעפים? אה, כמעט שכחתי: מדובר ביונדאי אלנטרה 2003. אודה מאוד למי שיכול לתרום מניסיונו או לתת עצה מועילה.

בגיר עם 5 הילוכים אין שאלה - הרוורס נמצא כמעט תמיד מתחת לחמישי, והם חולקים שני צדדים של אותו סינכרונייזר. בגיר עם מספר זוגי של הילוכים - בימינו 6 הילוכים, בפיאסטה שהיתה לי פעם 4 הילוכים - לרוורס יש גלגל שילוב נפרד, וצריך ניצרה בשביל לא להתברבר עם יותר מדי חריצים שהידית יכולה להיכנס אליהם. אפשר להתפלסף עד מחרתיים מה עדיף, האילוצים הם טכניים ברובם.

אפשרות נוספת היא להזמין כרטיס זכרון מהאתר הבריטי http://www.mymemory.co.uk שגם בו אין חשש לזיופים. המשלוח לארץ עולה 2 פאונד. בחלק מהמקרים זה יוצא זול יותר מבארץ, אבל לא תמיד. יש לי איתם נסיון טוב כבר הרבה שנים.

סוזוקי סוויפט 2017 מהדגם הקודם. מהיום שקיבלתי אותו אני מתכנן איך להיפטר ממנו. מיני מקרקש במחיר של סופרמיני. בבינעירוני ההגה מת, האוטו שט, והמנוע צורח כמו מכונת תפירה נואשת. רעשי הרוח והצמיגים לא מאפשרים לי לשמוע את המחשבות של עצמי. ידית ההילוכים רחוקה ועם מהלך ארוך, ממש לא נוחה. ובכל פעם שהנהג מעביר הילוך היד שלו נתקעת ביד של הנוסע לידו. הנוסע חייב לשלב ידיים כמו ילד טוב כדי שזה לא יקרה. כולנו במשפחה אנשים קומפקטיים (בכל המימדים...). והנורא מכל - משענות הראש מוטות קדימה בצורה מוגזמת, ודוחפות את הראש קדימה ב-3 ס"מ. לא עזרו כל הכיוונונים (תאמינו לי, ניסיתי הכל). כל נהיגה מסתיימת בכאבים נוראיים בצוואר וברצועת הכתפיים. מצאתי את עצמי נוסע לפרוקייה עם אוטו בן 4 ימים וקונה משענות ראש של אוטו אחר, העיקר להיפטר מהכאבים האלה. חבל. חבל. אין מה להשוות לפיאסטה ולקליאו.

רוצה לחזק את דבריו של bagira מעליי: אני עובד בחברת tier-2 שמפתחת שבבים לשוק הרכב, גם למנגנוני סיוע בנהיגה וגם לנהיגה אוטונומית (בבוא היום). עולם החיישנים של הרכבים שואף ומתקדם לכיוון של fusion - קבלת מידע מכמה סוגים של חיישנים והיתוך של המידע לקבלת תמונה מלאה בכל מזג אוויר ובכל תנאי דרך. סוגי החיישנים כוללים מצלמת אור נראה, מצלמת אינפרא-אדום, מכ"מים בטווחים שונים וברזולוציות שונות, מערכות סונאר, חיישני לייזר אקטיביים Lidar ועוד. יצרני המערכות (tier-1) ויצרני הרכב (שהם ה-OEM במקרה הזה) עדיין מגבשים דעה לגבי איזה מהחיישנים הנ"ל חיוניים וכמה מדויק ומפורט צריך להיות המידע שמגיע למחשב המרכזי. אם חברת מובילאיי תשכיל להשתלב במגמה הזאת, היא תמשיך להיות על הסוס. לשם כך היא צריכה להפוך לחברת tier-2, שמספקת רכיבים לחברות אחרות והלקוח הסופי לא יודע על קיומה בכלל. אם היא תתעקש להיות חברה שבעל הרכב מכיר ויודע את שמה - היא תמצא את עצמה כמו אלכס אוריגינל. הכל תלוי כמה גבוה עלה השתן לראש של המנהלים.

אני אישית לא קונה רכב משומש אם אין בתא המנוע אבק "בריא" שצריך להיות שם. ככה אפשר לראות אם היתה נזילת שמן, או מים פרצו ממערכת הקירור והשאירו סימנים של טיפות, או שהיתה תאונה ויש כמה חלקים חדשים. במגרשי המכירה של חברות הליסינג והטרייד אין רואים תא מנוע מלוקק בריח של תותים. זה מבריח אותי.

תודה על התשובות.

הונדה ג'אז יקרה, ותצריך אותי לרדת לשנתון שבו הרכב מתחיל להביע דעה משל עצמו. פולו - וכך גם איביזה - יקרה לאחזקה, שלא לדבר על הביטוח. ועוד לא הזכרנו ביטוח נהג צעיר. לא בדקתי את המושב שלהן, אבל אם הוא דומה למושב של הפאביה - הוא לא נוח לי. עריכה: ועוד משהו: מבחינת חוזק המנוע או תחושה "מיושנת" - אני לא מחפש ריגושים בנסיעות לעבודה. מי שרוצה לעקוף אותי מוזמן.

אוסיף את ה-208 לרשימה, וכמובן אבדוק את ההתאמה של המושב בכל הדגמים. ידוע לכם משהו בקשר לשאלות? בעיקר בעניין הכיסוי התחתון. היעדר כיסוי זה מוטיב שחוזר בהרבה מכוניות משומשות שמוצעות למכירה, וכידוע כיסוי כזה לא יכול להיעלם סתם.

אני גר בחיפה. עד היום עבדתי בחיפה והשתמשתי בתחבורה ציבורית, האוטו המשפחתי היה בשימוש אשתי. בקרוב אתחיל לעבוד ביוקנעם, ולצורך כך אני מחפש סופרמיני לפי המפרט הבא: 1. תקציב - 30K~40K, כולל יישור קו אם צריך 2. אוטו נוח - בסוף יום עבודה צריך להתחשב גם בי... 3. בטיחותי 4. חסכוני בדלק 5. אמין - נסיעות מהבית ליוקנעם הלוך וחזור על פני 250 ימי עבודה מסתכמות לכדי 13K ק"מ, לפני תוספות וטיולים של הבן (ראה סעיף 6) 6. הבן הגדול התחיל ללמוד נהיגה לאחרונה - ולכן עלות הביטוח לנהג צעיר צריכה להיות שפויה 7. 5 דלתות 8. ידני. לא אוהב אוטומטי מבירורים, חפירות ו"נסיעות מבחן" התכנסתי לארבעת הדגמים הבאים: 1. רנו קליאו דור3 1.2 מהשנתונים 2012-2013, או קליאו דור4 1.2 משנתון 2013 2. פורד פיאסטה 1.25 מהשנתונים 2012-2013 3. אופל קורסה 1.4 מהשנתונים 2012-2013 4. סוזוקי סוויפט 1.25 מהשנתונים 2011-2012 רכבים שפסלתי: סקודה פאביה - לא נוח לי, במיוחד המושב טויוטה יאריס - כנ"ל, וגם מרגיש לי קופצני ועצבני ניסאן מיקרה - לא מוצלח בבין עירוני, הרגשה של פחנוע מנועי טורבו למיניהם - מעדיף להשאיר לאחרים להתגלח עליהם לאחרונה בדקתי כמה רכבים מהרשימה הנ"ל (כולם נפסלו מסיבות כאלה ואחרות), ועלו לי כמה שאלות טכניות. מי שמחזיק ברכבים האלה או מכיר אותם - אודה לו מאוד אם יוכל לענות לי. זה יעזור לי בהמשך החיפושים. א. ברוב המכוניות בנות זמננו יש מתחת לתא המנוע פלטת כיסוי שמפחיתה רעשי רוח. בקליאו שבדקתי אכן היה כיסוי, אבל בפיאסטה ובקורסה לא היה. בסוויפט נדמה לי שהיה. האם הרכבים האלה באים עם כיסוי? האם היעדרו של כיסוי צריך להדליק נורה אדומה? ב. באיזה מהדגמים שהזכרתי יש רצועת תזמון, ובאיזה - שרשרת? אם רצועה - מה תדירות ההחלפה? לא הצלחתי לדוג את הנתונים האלה מחיפוש בגוגל, פשוט טבעתי בים של עודף מידע. ג. בקורסה שבדקתי היתה נזילת שמן רצינית. האם זו בעיה נפוצה בדגם הזה, או מקרה בודד שאינו מייצג? ד. עד כמה קריטי - בכל אחד מהדגמים - שהטיפולים ייעשו במוסך מורשה יבואן, או במוסך טוב שמכיר את הדגם ויודע מה הוא עושה? כל עצה אחרת -טכנית או לא טכנית - כמובן תתקבל בברכה. תודה!

תקלה. בקונסולה המרכזית יש כפתור שבורר בין חימום לקירור. כשבוחרים חימום - נפתח שסתום, ומים ממערכת הקירור של המנוע זורמים דרך רדיאטור פנימי, שנמצא מאחורי הדשבורד. אוויר החימום זורם דרך הרדיאטור הזה ומחמם את חלל האוטו. כנראה שהשסתום הזה לא נסגר כמו שצריך, או שצריך לכוון את הכפתור הבורר (אני לא יודע אם ב-206 הכפתור שולט מכאנית או חשמלית על השסתום). קיימת אפשרות שהשסתום נתפס בגלל לכלוך ו/או אבנית ו/או קורוזיה במערכת הקירור, ואז הבעיה שהזכרת היא סימפטום של בעיה רצינית יותר.