הערה מקדימה: האמור למטה אינו בהכרח מייצג את דעתי, אלא מביא דעה כלשהי שאני בהחלט יכול להבין, ורק כפי שאומרים "מניח את זה כאן".
השאלה היא למה. נכון שמדינת ישראל היא הישג מדהים, אם לא נס. מדהים שהצלחנו, למרות כל הקשיים והמלחמות להפוך לאחת מהמדינות המפותחות בעולם בכלל, ועל אחת כמה וכמה בשכונה שלנו. גם נכון שכעם יהודי שרדנו והגענו הלום, למרות הכל וזה כנראה אפילו הישג גדול יותר.
השאלה היא עדין למה אנחנו צריכים את זה. לא כעם, לא כקבוצה. כאנשים אינדיבידואלים, כל אחד בפני עצמו. האם זה שנשארנו כעם והקמנו מדינה משלנו דווקא פה גורם לי כאדם להיות מאושר יותר? לחיות טוב יותר?
האם לסבתי וסבי ז"ל שעברו את הזוועות לפני 70 שנה היה טוב יותר בשל העובדה שהעם היהודי נשאר מבודד ושלא היתה התבוללות?
האם לילדיי יהיה עדיף לגדול כישראלים, לקבל את הזהות ולהלחם על זכותם לחיות? עבורי זה כנראה כבר מאוחר מדי, אני מחובר מדי. גם אם אעזוב לא אתנתק. אבל איפה ובאיזה מצב ילדיי יהיו מאושרים יותר ויחיו חיים שלווים וטובים יותר? האם כיהודים בישראל של היום (ושל 2040 כשהם ירצו להקים משפחה)? האם כיהודים בארה"ב? או האם כפשוט אזרחים של מדינה כלשהי שלא נאלצת לחיות על חרבה?
כל אחד מאיתנו משוחד, כבר אבוד לו. אבל אולי לגדל את ילדינו כאזרחים של מדינה אחרת, קלה יותר למחייה, ללא הזהות של העם והארץ שלנו, בלי המטענים, הבעיות, הרדיפות שנלוות לזה, זה לא כזה רעיון רע....