falou

בו נשאיר את מכוניות היוקרה מחוץ לדיון, כי זה סיגמנט שמתנהג אחרת, גם מבחינת הייבוא המקביל. זה לא רלוונטי למחיר לעומת העלות הגולמית. בהנחה (לא מבוססת) שאין עלויות גבוהות יותר על רכב סיני, למה המחיר העלות הנמוך שלו לא בא לידי ביטוי במחיר השוק, לעומת הקורולה. לדעתי, זה השאלה הכי מעניינת מהנתונים שהתגלו, כי אין לי באמת מושג עם 30% רווח על טויוטה זה הרבה או מעט. מה שאתה אומר לי זה שאפשר למכור רכב זול יותר לקנייה במחיר יקר, בכלל האבזור שלו? הגיוני. הרי לא ניתן למצב "פרימיום" בלי איזושהי יכולת לבסס את זה, שיווקית. ומה לגבי הרכבים שאינם פרימיום? קודם כל, להעמיד רכב זה עניין יקר. האחסנה לא בחינם, חשבונאית אתה גם סופג את ירידת הערך בדוחות כל שנה (לחברה בורסאית, זה מהותי), האשראי שלקחת לרכישה גם דופק בינתיים, ובנוסף אתה מאבד ערך במכירה. אבל הטענה שמראש לוקח היבואן שולי רווח גבוהים כי הכמות גדולה ממה שהוא יכול למכור, מעניינת. אבל זה אומר שלבסוף הורדת המחיר כן צריכה "להתגלגל לעם"... נדייק. אתה מדבר על רווחיות גולמית. כי גם המימון הוא חלק מהעלות הכוללת, וצריך לקזז אותו מהרווח על הרכב... האם לקחו מימון על רכבים שלא הצליחו להביא לפה ולמכור?! זה לא נמצא בכתובים, למיטב זכרוני. אני הייתי שמח אם הייתה רגולציה שמנתקת את היבואן מהשירות ופותחת יותר את התחרות בשוק החלפים...

אני חושב שהנתון הכי מעניין בכתבה הוא שולי הרווח הגולמי על הרכבים הסיניים שמוזכרים בו. מישהו רוצה לתת תובנה בעניין?

די בטוח שפחות, עניין של יתרון לגודל. אבל אפשר לבדוק דוחות של יבואנים בורסאיים

אני רק שאלה. אם הרווחיות הגולמית של אוטומקס כ''כ גבוהה, למה החברה פשטה רגל? אז מה? בכתבה מדובר על רווח גולמי. אפשר לדבר על רווח תפעולי. אפשר לדבר על רווח נקי, אפשר לדבר על רווח לפני פחת... אבל בו. רווח גולמי על רכב כפי שתואר בכתבה, זה הרבה או מעט? מה דעתך?

איפה אתה רוכב וכמה? יש אי הבנה לגבי ש״מ. זה לא אמור לשפר נוחות, זה אמור לשפר אחיזה. ברכיבה טכנית, כשאתה מדווש הרגליים נושאות את רב המשקל ובירידות, אתה עומד. כמובן שבזמן דיווש נינוח, כשהמשקל על התחת, זה משפר נוחות, אבל לא זה לב העניין. הבעיה שלי עם ש״מ שהוא הפך את הסינגלים שאני מסוגל לעשות לקלים מדי. מכאן צריך לעבור למסלולים טכניים יותר או להעלות מהירות, כדי להשאיר עניין. שני הדברים מעלים סיכון, אז ויתרתי. במקום זה עברתי לצמיגי פלוס ואופני טרייל, שנתנו לי קצת יותר סלחנות, אבל לא יותר מדי. כמובן שזה עולה בקושי דיווש ומהירות בקטעים הקלים אבל תמיד something has to give... כמובן שזה לא אומר כלום על אנשים אחרים, זו העדפה אישית. בסופו של דבר, רכבתי קצת עם חבר הפורום @oryo לפני שנים לא מעטות, וכשתרכבו עם מישהו ממש בכושר תבינו שהאופניים זה שטויות, זה הכושר והטכניקה של הרוכב שעושים הבדל, בטווח וברמת ההנאה.

אלו ספורטיביות יעודיות, שקונים בנפרד מהרכב הפרקטי. זה לא 306XSI או 1.8 אפילו, שלקחה אותך ממקום למקום כמו אוטו רגיל, ובנוסף החלקת איתה בכיכר.

אני חושב שצריך להתחיל מאופניים שעולים חצי, ללמוד לרכוב ואז לחשוב במה אתה רוצה להתמקד, בהתאם לכמה אתה רוכב בפועל ואיפה. להפסיק לחשוב שופינג ושידרוגים ולהתחיל לחשוב איפה אני הולך לרכוב ואיפה אני הולך ללמוד טכניקה. כמה זיוני שכל על אופניים כאלו ואחרים שמעתי מאנשים שבקושי עולים את העלייה ובירידה יורדים מהאופניים ב-30 אלף ש״ח שלהם מפחד שייפלו... נ.ב. היו לי GT Karakoram בזמנו. עלו 4K. בולם קפיץ אבל בקוטר 32״. עשיתי איתם סינגלים. שדרוג ראשון היה לסטם קצר יותר. שני, יקר, החלפת חישוקים ב-2K (וזה עוד היה מחיר הזדמנות). ההבדל שחישוק יותר קשיח וקל עושה, מהותי. ההשכבה הראשונה שעשיתי בעיר, כמעט נכנסתי במדרכה, כי האופניים פנו כ״כ יותר חזק לתוך הפנייה. בקיצור, אתה מתרכז במה שכתוב במפרט, לא תמיד זה מה שיעזור. מה שכן יעזור, אתה לא יודע עד שאתה לא יודע לרכוב. למשל, לרכיבת שטח הדבר שממש עוזר זה Dropper. בעיני הדבר הראשון שחייבים.

זה הכל תלוי באופניים הספיציפיים. אם תנוחה ״שטוחה״ מתאימה יותר או פחות (או כל גיאומטריה אחרת), מעבר להתאמה אישית, תלויה בייעוד של האופניים. בגדול, סטם קצר בשילוב אופניים בהם אתה יושב יותר ״בתוך״ האופניים (יותר נמוך לעומת הכידון), נותנים מרכז כובד נמוך יותר, יותר יציבות, יותר יכולת להרים גלגל למעבר מכשולים, אבל פחות מתאימים לרכיבה מהירה בשטח קל, יותר לרכיבה טכנית. בכל מקרה, סטם קל וזול להחליף, וכמו בתחומים אחרים, כמה ס״מ עושים הבדל בהרגשה. סטם שהוא חלק מהכידון זה רק באופני זבל... אני נשארתי בזנב קשיח כי זנב קשיח האט אותי והכריח אותי לחשוב מה אני עושה. בניסיון על שיכוך מלא, היה הרבה יותר קל, הייתי צריך להשקיע הרבה פחות בחשיבה ובטכניקה נכונה, רכבתי יותר מהר, היה לי יותר קל... בשבילי, מתכון לתאונה. אבל זה אישי. בקיצור, זנב קשיח מכריח אותך לטכניקה נכונה, לכן נכון להתחיל בזה. מעבר לזה, אופני ש״מ יש גם מתאימים יותר לרכיבה טכנית ויש יותר לרכיבה בשטח קל. שילוב מעניין של סטם קצר וצמיגים מאסיביים, עם תנוחת רכיבה XC. מעניין מה היתרונות/חסרונות/המטרה. בכל מקרה, לא למתחילים. מאוד זול לאופני קרבון... משהו זז בתעשייה.

מה זה אומר? הכלי הלא נכון לשימוש שלך. כל אחד יכול לבזבז את הכסף שלו כראות עיניו, אבל אין בזה שום תועלת מעשית. אני כותב בתור מי שעשה את כל הסינגלים של קק״ל (כולל פארק קנדה) וגם ירד את דרך הסוכר על זנב קשיח, בלי להיות רוכב יותר מסביר. מצד שני, ראיתי מלא רוכבים על אופניים מפונפנים שרוכבים כמו תחת.

לך תסביר להם איך זה להחליק בסיבוב, כי ירד גשם... טורבו של פעם, שבלנצ׳יה תמה היה פתאום נכנס ב-4K טורים עם כל ה-finesse של תאקל של ויני ג׳ונס ופתאום הממוטה ממריאה. בפיאט קופה זה היה הרבה יותר טוב, הוא היה נכנס ב-3.5K... והיית צריך להיות מוכן ומודע לזה, כי אם כשזה קורה באמצע סיבוב...

הם כבר נוהגים את עצמם, במידה רבה. למשל, כשאני רוצה לצאת היום מסיבוב, ברכב עם בקרות, אני לא נותן גז מדוד, אני נותן פול גז ושהבקרה תסתדר. היום, אם הרכב מתחיל להחליק, היא מתקנת לפני שאני מספיק להגיב בכלל. רב הנהגים בכלל לא שמים לב שהבקרה מנהלת להם את המצערת/אחיזה

כלום. המשקל העולה של רכבים (אילוצי בטיחות ורצון לנסיעה שקטה) , עליית האחיזה ואובדן הזריזות שבא איתו, ההיגוי החשמלי, ומערכות הבטיחות, ביטלו את הז'אנר לחלוטין. אין מכוניות קלילות וברגע שהמכונית כבדה, גם אם הביצועים טובים, כי יש יותר כוח, ההתנהגות לא דומה. יש ספורטיביות ושמעתי דברים טובים על ההיצע של יונדאי במכוניות ה-N, אבל לא נהגתי. פעם נהגתי על האבארט דור ראשון. לא אהבתי. הבקרה הייתה מתערבת כל הזמן, מוקדם מדי. אולי זה השתפר. בכל מקרה, קלילות הן כבר לא.

מידה XL זה גובה של בערך 1.90+. אם מתאים, בהחלט יכול להיות הזדמנות, גם אם אוברקיל. בני כמה שנים האופניים?

לא רוצה לחפור ולהסיט את השרשור הצידה זו לא הייתה התייחסות רצינית...

מדע של מה? במדעי ההתנהגות, אכן. בדיוק. של טיל שיוט, זה הרבה...

זו מציאות. זמן וכוח אדם עולה למוסך. חלק יקר עולה לך. גם לייצר חלק שמאגד כמה רכיבים יותר זול לייצור והרכבה.

אתה מתעקש לא לקרוא? בין האייפון 12 ל-13 הייתה קפיצה בחומרה של המצלמה. מה לא ברור? אם אתה הדיוט בתחום, למה אתה ממליץ? אני לא יודע להסביר להדיוט איך הוא ייראה את ההבדלים, כי הוא לא יבין את ההסבר... ההסבר. הפשוט, פחות תמונות מטושטשות אתה כמו הזוגה שלי, לא לקנות 2008, כי הכפתורי פסנתר מעצבנים. זהו.

אנשים מצלמים כשהם רוצים לזכור. אנשים לא מצלמים 'בתנאים'. אין להן מושג איזו תמונה תצא, הם לא מבינים בזה. עם חיישן יותר גדול ועדשה יותר טובה, יש להם יותר מצבים בהם תצא תמונה טובה. פערי מעבד באים לידי ביטוי כשהגעת לקצה. פערי איכות חיישן/עדשה באים לידי ביטוי בהרבה מאוד מצבים, בייחוד, כמו שציינתי, שכל אופן פעולת המצלמה והעיבוד משתנה בהתאם. הפער בגודל החיישנים והעדשה, במקרה הזה, מהותי. לא מבין מה הגלקסי קשור. זה לא קשור לדורות, זה קשור לפערי חומרה. תקרא מה שאני כותב, החיישן גדל ב-50% וגם העדשה. זה הבדל גדול מאוד.

זה מאוד תלוי מה מצלמים, באילו תנאים, וכמובן, באיזה מסך מסתכלים (במסך של טלפון הכל נראה יותר טוב, כי זה בקטן). אבל אתה מתייחס להבדלים שצריך עין של צלם לראות, ולא בזה עסקינן. בו נתחיל מהעובדות, החיישן ב-13 גדול כמעט ב-50% מזה ב-12. זה הבדל גדול מאוד. במקביל לגידול בחיישן, גדלה גם העדשה. מאוד. שני אילו ביחד הם הבדלים משמעותיים. מה נותן רק הגידול בחיישן: כשתצלם אובייקט עם רקע בו טשטוש עומק השדה יבוא לידי ביטוי בתנאים חשוכים, בהם החיישן של ה-13 יצליח לייצר תמונה פחות רועשת. את זה כל אחד רואה. והכי בולט, היכולת של המכשיר לשמור מהירות תריס יותר גבוהה (כי החיישן יותר גדול וצריך פחות אור). גם את זה כל אחד רואה, יש פחות תמונות מטושטשות. תוסיף לזה שינוי/שיפור כולל בעיבוד התמונה, בשל השינוי בחומרה, ותקבל תמונות שונות בתכלית בין ה-12 ל-13, בכל התמונות. תצלם בתנאים שממחישים את ההבדלים, וכל אחד רואה את ההבדל בין תמונה רועשת/מטושטשת לאחת שפחות.

ריפוד - במכנסיים, לא במושב. יותר יעיל, לא עוצר את זרימת הדם בישבן (הבעיה עם מושב רך) ולא זז. קרבון - מי דיבר על קרבון? לא בדיון... מבחינת ניהוג, עדיף את המשקל על הגב ולא על האופניים, אם הרכיבה היא לשם רכיבה ולא לשם הגעה, אז גם יש את השיקול של לא להגיע עם גב מיוזע. מדיני בוץ (כנפיים), שוב... טוב לנסיעות התניידות. אחרת... אז יש קצת בוץ על הבגדי רכיבה. אבל לא מזיק. בשטח ממש אולי יכול לתפוס ענפים אבל לא בזה עסקינן מסכים, להוציא עניין הקסדה. אם היא לא נוחה זה עונש.

אם זה בולם אוויר קל יותר, הייתי שוקל. זה שיפור. ההבדל העיקרי הוא הגיאומטריה (שים לב ל-top tube, שהוא יותר בשיפוע והסטם, שהוא קצרצר). אלו אופניים שמתאימים לסינגלים יותר, עם דגש על היגוי במהירות נמוכה וקלות העברת משקל לצורך דילוג מעל מכשולים. זוכר שאמרתי לך שככל שהמחיר עולה האופניים יותר ממוקדים לשימוש כזה או אחר? זה זה. תשווה בולם למזלג קל בלי בולם, שבא עם צמיג קל יותר. בעיר תמיד רכבתי עם בולם נעול. מהירות הריבאונד של בולמים ברמת כניסה לא משהו. אם אתה מרגיש את הבולם עובד בשטח עירוני, יכול להיות שאתה נשען יותר מדי על הכידון. זו כבר שאלה של טכניקה (ושרירי גב).

אז אופני הרים בסיסיים, גלגל 29. כמו שכתבו, בלי מעביר קדמי ועם בלמים הדיראולים כל זמן שאתה קונה אופניים מחברה מוכרת, יותר חשובה ההתאמה לך מהמותג טרק, בגדול, מתומחרים יקר ובלי הצדקה בדגמי הכניסה. GT יותר משתלמים, בהכללה, ואלו שקישרת נראים מתאימים. את מיקרושיפט אני לא מכיר... הרבה שנים מאז שקניתי אופניים... נ.ב. בהחלט "להשקיע" בפדלים רחבים ואוחזים יותר, כמו שהומלץ. אני אוהב גם להוסיף גריפים רכים יותר, אבל זה אולי יותר משמעותי ברכיבת שטח. קסדה וכפפות, כמובן, וגם מכנסי רכיבה יהיו שדרוג בנוחות (יותר או פחות צמוד, לטעמך). לא חייבים חולצת רכיבה. אני מעדיף מנדפת קלילה ואיכותית ותיק שמתחבר לאופניים (או תיק גב לרכיבות ארוכות). מתקן לבקבוק גם כדאי. בהמשך, כשתתרחק מהבית, נדבר על ערכת תיקונים בסיסית, שלוקר וכו'.

חולק עליך. קודם כל, אתה עדיין לא יודע איפה הוא הולך לרכוב וכבר הנחת שזה בעיר ושהיא שבורה. אני לא יודע אם אתה זוכר איך זה לרכוב עם בולם בסיסי, אבל את הקטנות, השיבושים הקטנים, הוא לא סופג בכלל. בזה עדיף לטפל עם צמיג מתאים ולחץ ניפוח. לעומת זאת, החיסכון במשקל שלו יורגש בפניות וזריזות ההיגוי (ומחיר האופניים). גם לנוחות עדיף להוריד משקל משמעותי מאשר בולם שלא מיועד לעיר. הכלי שאני רוכב איתו בעיר הוא בכלל אופני כביש קרבון משומשים במצב תחזוקה "שייסע וזהו", משומשים וקטנים במידה (נותן תנוחת רכיבה זקופה) כביכול הכי קשיח שיש, בפועל... נוח.

אני רוצה להדגיש שוב שהיכן, כמה ועם מי רוכבים (הילד) חשוב מאוד. זה לא נכון לרוץ ולהמליץ על "אופני הרים". נכון, מדובר בסוגשל אולר שוויצרי, שיכול לעשות הכל, אבל לא בהכרח הכי טוב. למשל, הם תמיד מצויידים בבולם קדמי, שלרכיבות עיר/כורכר מהודק, הוא לא מועיל וסתם מוסיף משקל (בטח לא ברמות כניסה). גם הצמיגים שמגיעים עם אופני הרים לא תמיד יהיו אידיאלים, ואין רכיב שיותר משפיע על הרכיבה מצמיגים. לגבי יד2, יש הרבה שקונים ובסוף לא רוכבים, ויש מציאות. מצד שני, קל לעבוד במכירה על הדיוטות, אז רצוי לקנות עם חבר שמבין.

ממש לא מחוייב המציאות. חבל על הזמן ועל הכסף. עדיף לשדרג כושר וטכניקה ולהנות יותר ואיורור לביצים, לא לשכוח...