Tzvika-Pick

תודה על העיצות.

קטע. לפני שנה וקצת הייתי בדיוק באותו מצב עם ה205 שלי. ניסיון תיקון שלא צלח תקע אותי עם תצרוכת דלק דומה והרבה כאב בלב. אתה צריך לגשת למכון דיאגנוסטיקה שמכיר את הרכבים האלו לבדיקה יסודית. אכן, קשה למצוא חיישן מצערת חדש, אבל הדבר אפשרי. בדרך כלל מחליפים את כל הראש הזרקה באחד משופץ עם אחריות, והבעיה נפתרת. אבל שוב, אין טעם להחליף לפני שבודקים ברצינות עם כלי דיאגנוסטיקה מתאימים. החלפה לקרבורטור - אפשרי. קרבורטור של 205 ראלי יתאים, כנ"ל של AX GT ושל 205GT. תצטרך גם סעפת יניקה חדשה. סרט לא קטן לרכב שאמור לשמש לנסיעה יום-יומית. עדיף לתקן את ההזרקה. דקה לפני הגיב בחור בשם דני זומרשטיין. כנראה שהוא צנוע מדי, אבל הוא מכיר את מערכת ההזרקה הזאת בצורה טובה מאוד. צור איתו קשר ואני בטוח שיוכל לעזור לך על הצד הטוב ביותר.

למיטב ידיעתי (ואני לא עורך דין או משהו כזה) - יכולים לתבוע אותך גם אם לא מדובר בסימן רשום של החברה. אם החברה תצליח להוכיח שכל הדיוט מקשר בין הסלוגן המקורי אליה, ותצליח להוכיח כי כוונתך היתה להשתמש במוניטן שלהם ללא הסכמתם - הם זכאים לפיצוי ממך.

אז איך אנשים עושים שם טיולים? כמה נורא להשאיר את הרכב באזור ים המלח? יש אולי אפשרות להשאיר את הרכבים באזור המלונות של ים המלח ולהתנייד משם בצורה סבירה?

שמן 10W40, חצי סינטטי. פילטר שמן - רצוי מקורי. ניתן להשיג בחנויות החלפים הקרובות לביתך. פילטר דלק - כנ"ל, אבל אפשר להסתפק בתחליפי סביר.

אתה נכנס ללוח הבקרה של המחשב, כן? משם מחפש אייקון שכתוב עליו "הוספה הסרה של תוכניות", כן? מחפש שם שורות בהם מופיעה המילה Yahoo, כן? אם מצאת - תסמן אותם ותלחץ "הסר" או "מחק" או "השמד", כן? אם זה לא עזר, חפש שם שורה של Microsoft Internet Explorer ותעשה שם Repair.

כיף לקרוא. אבל בטח עוד יותר כיף לבצע. אגב, לא יותר זול לשלוח ה"פ למוטי לפני היציאה ולשאול ממנו את אחת המיאטות שבצי?

ב add remove programs לא מופיע שם דבר של יאהו? אתה עובד על WinXP עם IE6? אם כן, אתה יכול לנסות להריץ תיקון לIE מתוך הAdd remove programs.

אני והחברה' מתכננים טיול רגלי בשבת הקרובה באזור הנגב/ים המלח. כעיקרון אנו מחפשים מסלול מאתגר ומעניין, אבל לא משהו פסיכוטי לחלוטין. הליכה של כמה שעות (נאמר, 5-6) עם נוף יפה ואולי אפילו כמה בריכות מים (אמרו שבשבת יהיה חם). משהו שהוא פחות או יותר בדרגת הקושי של יהודייה הנודעת בגולן, אבל במדבר. חשבנו על המסלולים של נחל דרגות או נחל צאלים, שבספרי הטיולים שיש לי נראים נחמדים מאוד, אבל... א. כמה נורא להשאיר שם את הרכבים? אני קורא לא מעט על מכת גניבות באזורי הנגב, וקצת מפחיד להשאיר את הרכב לבד בחניון באמצע המדבר למשך כמה שעות טובות. אמנם אנחנו מגיעים עם רכבי ליסינג/השכרה/צבא, אבל עדיין לא נעים לגלות שהרכב שלך איננו. ב. מה דרגת הקושי האמיתית של המסלולים האלו? באחד הספרים שלי כתוב שזקוקים לחבלים בשביל לעבור חלק מהמפלים של נחל דרגות. מה הסיכוי למצוא שם מים לרענון למרות שכבר שבוע לא ירד גשם? ג. הצעות נוספות למסלולים חביבים באזור יתקבלו בשמחה רבה. ד. סוף שבוע נעים. ה. ותודה.

התקנת גם את הtoolbar של YAHOO? אם כן, זה הדבר הראשון שכדאי להסיר.

טוב, לא באמת חשבתם שזה יגמר מהר כל כך, נכון? אז עברו להם כמה חודשים, ושוב הרעב לבשר הכה בי ובאדון מ' היקר. היות ויום ההולדת של מ' (שהוכרז אצלנו כ"חג הקבנוס הבין-לאומי") עדיין רחוק, החלטנו לערבב שמחה בשמחה, ולחגוג את הרעב ואת סיום הסיוט הפסיכומטרי בו נטלנו חלק בשלושת החודשים האחרונים באכילת בשר. הקורבן, הפעם, היתה העייריה הציורית מטולה, וספציפית מסעדת הטחנה. אתמול בערב עוד התנצח הריב אם איזה רכב יהיה לנו הכבוד לנוע צפון. אני טענתי בחירוף נפש שה205 לא מיועדת לנסיעות כאלו, בטח לא לאחר האוכל. מ' טען שזה בסדר, ושכדאי שאפסיק להתקמצן על הדלק. את הכף הכריעה לבסוף הטיוטה היפנית (והמסריחה! הריח של הבישולים עדיין שם!) של מ', שלילה קודם בדרך חזרה מהפאב הודיעה לנו באופן חגיגי שאמנם מדובר ביפנית אמינה, אבל זה לא פותר אותה מבעיות התחממות מנוע קלות, והיא הושארה אחר כבוד לאביו של מ', שהוביל אותה אל המוסך הקרוב. בקיצור - שוב שני משועממים ב205 בדרכם צפונה. בניגוד לנסיעה הקודמת, ואולי בעקבותיה, הפעם לא נרשמו קולות וחריקות בגזרת הבטן. אולי זאת השיחה הקולחת בעינייני דיומה שניהלנו ברכב ("המדינה שלנו, על הפנים!"), ואולי זאת שעת הבוקר המוקדמת בה יצאנו מהבית (13:00 לפנות בוקר, שעון מובטלים). בכל מקרה, רק לקראת ק. שמונה התחלנו להרגיש תזוזות משונות מכיוון הקיבה, ובאמת שכמעט שעצרנו בכיכר של ק. שמונה, אצל ציון מהשיפודים, אבל כוח מיסטי גרר אותנו במעלה ההר. על מי אני עובד, זה היה המנוע של ה205 ואיזה נוד קטן ששחררתי. אבל נגיע לעיניין, המסעדה. העיצוב של המקום חמים ונעים. הכיסאות נוחים והמוזיקה נעימה ומוזרה כאחד. מיד לאחד שהתרשמנו מההקפדה העיצובית, שעוברת דרך השולחנות, הפסלים והקירות גם אל המלחיה עצמה, פתחנו את התפריט וחיפשנו אוכל. הדיל העיסקי של המקום (א' עד ה', 12:00 עד 17:00) נראה מפתה, ותמורת 75 שקלים חדשים כל אחד מאיתנו זכה לקבל מנת בשר עליה נדון בהמשך, שתיה לבחירתו ויחד נקבל תוספות שונות ומנות פתיחה. מ' בחר באנטריקוט, אני בחרתי בסינטה האהוב עלי כל כך ובכוס בירה קלילה להורדת רמת השומנים בדם. מנות הפתיחה היו בינוניות משהו. סלט ירקות מתובל כהלכה ומעוטר בצנוברים מגידול מקומי פתח היטב את התיאבון. יחד איתו הגיעו על מגש מיטב סלטי החצילים שהשף המקומי הצליח להתקין, סלט טחינה ירוק שהיה בעל טעם קצת תעשייתי אבל עדיין חביב ועוד כמה קעריות של חמאות מסוגים שונים ופסטו. אגב, אני ממש לא בטוח לגבי מקום מוצאם של הצנוברים, ואני גם ממש לא מבין את הקטע של החצילים. יכול להיות שהיה מבצע בשוק של מטולה? הבירה, אגב, הוגשה בכוס המגניבה ביותר שראיתי עד היום לבירה. מין כוס חמר שדומה בעיצובה לכוס מהסרטים של המערב הפרוע. משתלבת היטב עם פסל העץ הענק של הפרה שפינת המסעדה. לב ליבם של התוספות היה הצ'יפס. מין שילוב מוזר של שום כתוש שמפוזר בנדיבות על צ'יפס פריך-פריך. מיותר לציין שהצ'יפס הנ"ל, כולל מנת השום הנדיבה שהיתה עליו נפל ראשון חלל על מזבח הרעב. השום, אגב, הוא מוטיב חוזר בתוספות המוגשות במקום, כמעט כמו החציל אבל הרבה פחות מציק. יש לי משהו נגד חצילים. אני אוהב אותם רק כשהם על העגלה של המוכר בשוק, או בתוך פיתה שהכין עובד היקר מגבעתיים. אבל השום לא עבר את הגבול והפך למציק, נהפוכו. שניים נפלו קורבן הירקות הצלויים. פלפלים, בצל, תפוחי אדמה וגם חצילים שנצלו על האש וגם הם הוגשו עם תיבול נדיב של שום. מפה לשם, הבשר הגיע. הסינטה היה מהממם. עשוי בדיוק במידה הנכונה, נמס בפה ומשאיר טעם של... וובכן, לדעתי מדובר בטעם של בשר. בקיצור - אחלה סינטה! האנטריקוט של מ' היה אפילו טוב יותר. אין לי מושג איך הם עשו את זה, אבל בהחלט מדובר באנטריקוט הטוב ביותר שאכלתי בחיים. כן, אפילו טוב יותר מהגחל-טריקוט שד' הכין ביום העצמאות האחרון, וטען שמדובר ביצירה קולינרית ראשונה במעלה. חבל שהוא לא היה יכול להגיע היום. זרק איזה טירוץ טיפשי על עבודה או משהו כזה. כשסיימנו להתענג על הבשר, והתחלנו לחשוב על עינייני פרנסה (מ' חושב לפתוח מספרה לחתולים. סיפור ארוך, אבל הוא בכלל לא סובל חתולים) הגיע הבשר שהזמינו תושבי השולחן הסמוך. רק אז שמתי לב לכך שהבשר מגיע חם ורוחש על מחבת שטוחה, והריח העולה ממנו הצליח לגרד בי סימנים של תיאבון למרות שהייתי שבע לחלוטין. אני מקווה שגם הבשר שלנו הריח ונשמע ככה כשהוא הגיע. כנראה שהייתי רעב מדי בכדי לשים לב. בדרך הארוכה חזרה (בטח ארוכה, מישהו החליט לבדוק את הירידות מצומת קדרים לכינרת ואת מפלס הכינרת) ניתחנו את המצב. טוב, האמת שהתחלנו בלנתח את סיכוייו של מ' בעסק החדש שלו ("תגיד, אתה לא אלרגי לחתולים בכלל?") אבל מהר מאוד עברנו לממצאי הארוכה. בשורה האחרונה, דוריס עדיין מועדפת עלינו. נכון שמחיר העיסקית בתחנה שווה לכל כיס, ונכון שהבשר שם טוב לא פחות, ואולי אפילו טיפה יותר, מהבשר שמוגש בדוריס. אבל משהו בדוריס גורם לך להרגיש שהיא Meat oriented, בעוד הטחנה מרגישה קצת פחות. אולי זה העובדה שאין מקרר ענקי מלא בגושי פרות מתות בכניסה, אולי זה השירות הקצת פחות מוקפד, ואולי זה העובדה שבטחנה, בסופו של דבר, אוכלים פחות בשר תמורת פחות כסף. האמת היא שללא העיסקית המשתלמת ביותר שלהם, דוריס היתה לוקחת ללא קרב. אבל העיסקית והאנטריקוט די מאזנים את המצב. תודה על ההמלצה, אבל יום אחד, כשנשוב לעבוד ולקבל דפי נייר מדובללים בעלי כותרות "תלוש שכר לעובד", אנחנו נחזור, ובגדול, לדוריס שמאחורי התחנת דלק בראש-פינה. ואוי, זה יהיה יום אבל לכל פרות ישראל החסודות.

אולי זה רק אני, אבל משהו לא בסדר בלינקים שלך.

הכל כבר פורט. אי אפשר לדעת בוודאות מה גורם לבעיה ללא בדיקה. ברוב המקרים זה נגד מהירויות שסיים את חייו. מחירו (לפחות ב205) - משהו כמו 200 ש"ח). לגבי צריכת דלק - אפסית עד כדי לא קיימת. תוספת המשקל שלך כשאתה נכנס לרכב אחרי ארוחת ערב ולפני ביקור בשרותים משפיעה יותר.

אם בא לך להגיע למרכז, אני חושב שבקומפיוטסט בראשון אין בעיה כזאת, והמסלול שם כמעט שטוח לגמרי. נסה להתיעץ עם kompy שעובד שם כדי להגיע למסקנה האם הנסיעה כדאית.

אם תגביה את מיכל העיבוי אתה תראה שיש זרימה של מים מהפתחים לניקוז. לא יודע כמה היא מספיקה. כל הניקוזים שאני ראיתי ועשיתי ב205 היו על מנוע עובד בסל"ד סרק. כמה דקות עד שהרכב מגיע לטמפרטורת עבודה, והכל מנוקז.

תתחדש. נראית מקסימה בתמונות.

היתה 104 במודל 99?

את כל הנוזל לא תוכל לרוקן. תמיד תישאר כמות כזאת או אחרת במערכת. העבר את ידית החימום הפנימי למצב חימום, פתח את הצינור התחתון של הרדיאטור ותן למים לזרום עד שזרם יפסק. אם אתה ממש רוצה, אפשר לנסות לשכנס שאריות של נוזל ישן לצאת מהמערכת ע"י זרם של מים.

תרגע - חצי מהצינורות האלו בכלל לא צריך. בעצם, אני חוזר בי. אם אתה גר בנווה אטיב או במרום גולן - יכול להיות שבמשך שבוע בשנה תזדקק להם. אם אתה בכל זאת רוצה צינורות כאלו, אני בטוח שאצל ג'אן יסכימו לתרום לך צינור (אם אתה מבין למה אני מתכוון ).

פעמיים החלפתי נוזל קירור ולא היה בורג לניקוז. יכול להיות שברכב שלך מורכב רדיאטור מיצרן אחר שטרח להתקין בורג ניקוז.

היתה לנו פעם מצלמה כזאת ובעיה דומה. אני לא זוכר בדיוק מה עשינו (בכל זאת, עברו לפחות 10 שנים), אבל אני זוכר שזה כלל חיבור של המצלמה למכשיר הוידיאו דרך המטען של המצלמה. למטען היה מין חיבור כזה שמדמה סוללה ומאפשר עבודה על חשמל ולא על סוללה, ואיכשהו אני זוכר שהחיבורי וידיאו יצאו מהמטען ולא מהמצלמה ואז הכל עבד. אבל כמו שאמרו פעם, שלושים שנה - לך תזכור

לפני כחודש הייתי אצלו, והוא סירב בתוקף לאזן לי את הג'אנטים על ה205, למרות שלפני שנה עשה עבודה טובה במחיר סביר.

ב205 אין בורג ניקוז. פתח את הצינור המים ביציאה מהרדיאטור ותן למים להישפך. אתה זקוק לכ5 ליטרים של נוזל קירור חדש. כל שאר הפרטים, כמו שנאמר קודם, כתובים כבר בפורום. בצע חיפוש. נ.ב - לא לשכוח ניקוז אוויר!

בפיג'ו 205, במיוחד באלו שהגיעו עם בלוק אלומיניום - כדאי להשתמש בנוזל קירור איכותי, ועדיף המקורי של פיג'ו סיטרואן. הוא לא יקר במיוחד ומתאים בדיוק לדרישות הרכב.

יש כתובת/דרך הגעה? כדי שכולנו נוכל להגיע ולבדוק את טיב הפלא בכרם התימנים...