אם כבר סיפורים כאלה:
אני נוסע לי עם חבר בפנאן שלי, גם בקורולה רק לא 2009 וגם לא 99' אלא 93.
נוסע פ"ת לת"א עולה על ז'בוטינסקי, פתאום אני רואה את הלסת של החבר לידי נופלת ועוד רגע מרטיבה לי את כל האוטו, העיינים מופנות לחלון הנוסע,ושם נוסעת לה R8 חביבה.(חשוב לומר שזה היה כמעט לפני שנה ואז לראות R8 זה היה בהחלט משהו הרבה יותר מנדיר)
האאודי פונה ימינה מז'בוטינסקי, במחלף גהה, ואני באינסטינקט בסיסי אחריה, בלי קשר שזה לא היה לי בכלל בדרך.
פניתי אחריה אמרתי לעצמי: חייב לראות מי נוסע ביפיפיה הזאת, מוריד היללוך, הרגל נהיית כבדה יותר, אני נוסע לצידו, במכונית יושב גבר בשנות ה50 לחייו.
טוב אמרתי אם כבר שיניתי קצת את המסלול אולי אני יצליח לראות אותה בפעולה , מתקרבים לרמזור, מכניס לניוטרל ומפמפם בעדינות את הגז (אולי החבר העשיר לימיני יתעצבן ויחליט להשתמש באורווה שיש לו. הרמזור מתחלף לצהוב אדום, ועד אז הבחור פשוט מתעלם מכל דבר, מכל צפירה מכל פרצוף או אפילו מהישבן של חברי, איך שנהייה ירוק, מופיעה שאגה ענקית אבל המכונית במקום, לאחר כ2 שניות שלא שמעתי כלום מהרמקולים של המערכת הדבר היפה הזה יוצא כמ טיל בליסטי, ומשאיר אותי עם ריר בפה בשניות האחרונות שאני רואאה את הישבן החטוב שלה.