Arilou

לא נעים לי לתקן אותך, אבל: 1. יש רעב באירן בעקבות הסנקציות 2. יש לאירן בעיה חמורה לייבא אוכל 3. הסנקציות גרמו לקריסה כלכלית של המדינה 4. הסנקציות גרמו להוצאת מאות אלפים לרחובות במחאה 5. אתה עלול להיות מופתע, אבל הרוסים חוששים מפצצה אירנית.

לגבי הפיאט: ב-2004 שווקה פה פונטו ספייס דור ראשון, והיא הוחלפה במהלך השנה לדור שני. (אל תשכח שבאותן שנים מכרו רכבים בשנת 2003 ששנת הדגם שלהם היא 2004.)

אני מניח שכשתתגייס אתה תגרוט את הרכב, כי במהלך השרות שלך לא ברור לי איך תתקיים ממשכורת צבאית ותחזיק רכב

אינשאללה וצה"ל יהפוך להיות צבא התנדבותי שמתגמל באופן ראוי את החיילים. אני מסכים שלימודים חינם לחייל, משכורת מינימום, והקלות נוספות למשך זמן מסויים זה מבורך. א-ב-ל - אם תואר יהפוך להיות משהו לעשירים בלבד, אז צה"ל יהפוך להיות צבא של עניים בלבד, ושל אלו שלא יכולים למצוא עבודה בשוק האזרחי. למדינה יש אינטרס שהציבור יהיה כמה שיותר משכיל, כי זה מכניס לה עוד ועוד כסף. הלימודים הגבוהים הם גם כלי לשבירת מעגל העוני. באנגליה למשל הלימודים הגבוהים לילדים ממשפחות עניות הוא חינם, וכל השאר מקבלים הלוואה ללא ריבית שמוחזרת רק אם אחרי התואר הבוגר מרוויח יותר מ-15,000 פאונד לשנה. (90K שקלים). וכמעט שכחתי, שכ"ל לאזרח אנגליה הוא עד 3290 פאונד לשנה, בערך 20K ש"ח. רק מעט אוניברסיטאות עילית גובות יותר, אבל מצד שני הן מחוייבות לסבסד עניים. http://www.guardian.co.uk/education/2010/jun/08/uk-university-fees-2011 למה לערבי ישר שוללים את האזרחות בעוד על השאר אתה מטיל סנקציות?

אני אסביר לך מה הטעות: 1. התשתית יכולה להכיל כמות מסויימת מאוד של רכבות. 2. אני בתור נוסע מהרצליה לתל אביב (או מחיפה לתל אביב) לא יכול לבחור באיזו חברה שבא לי בשביל לנסוע. 3. העברה לידיים פרטיות לא תבטיח ייעול, אלא דווקא העלאת מחירים "כדי למקסם את הרווח" רק בגלל שזה יותר קל. 4. רכבת עולה הרבה יותר מאוטובוס, ואף חברה לא תיגש למכרז שמוגבל לשנתיים למשל, ולסלול קווים זה יקר ומסובך (וכולל הפקעת קרקעות). אז סביר להניח שבידיים פרטיות השירות יורע (תחזוקה פחות טובה של רכבות, פחות עובדים, וכו') ויתייקר. הכל בשם מיקסום הרווחים בטווח הקצר. כדי שזה לא יקרה חייבת להיות תחרות, השאלה היא איך יוצרים אותה.

חבר, אני לא אתחיל פה את מלחמת אייפון - אנדרואיד, אבל אם הוא לא מתאים לך תחזור לאייפון.

אוראל צודק, גרוסגלוקנר הוא אכן אתר מאוד מומלץ. שים לב, אם אתם נוסעים באוקטובר צריך להכין מסלול שכולל בעיות שלגים (כבישים מסויימים נחסמים ואתרים מסויימים נסגרים). אמנם בד"כ בתחילת אוקטובר לא יורד שם שלג עדיין, אבל מנסיוני זה עלול לקרות. כמובן שאפשר לעשות את אזור זלצבורג וטירול במסלול כזה, הוא יהיה מעט לחוץ ותצטרכו לוותר על משהו אחר. בעקרון טיול כזה הוא אוסף של פשרות

צודק לגבי הצורך להפריט את הנמלים, אבל לא בצורה שבה ממשלתנו עושה את זה. הממשלה מפריטה כל נמל כמקשה אחת, אז מה שקורה זה שבמקום להיות מונופול ממשלתי הם הופכים להיות מונופול (או דואופול במקרה של נמל חיפה ואשדוד) פרטי. הדרך הנכונה יותר לעשות מהלך כזה היא להפריט כל רציף בנפרד, ככה יהיו הרבה חברות שעוסקות בפריקת מטענים שיתחרו אחת בשניה. לגבי הרכבת, שם ההפרטה הרבה יותר מורכבת כי איך לעזזאזל אפשר לגרום לתחרות בתחום הזה?

כמובן שיש להם אפשרות בחירה ולהעביר את כל עסקיהן לחו"ל. אני בספק אם תימצא המדינה שתגבה מהם רק 3.3% מהרווח. אפילו רק 8% מהרווח אני בספק אם תימצא המדינה שתגבה מהם. הרווחים הכלואים צריכים להיות שייכים למדינה אם החברות מסרבות להשקיע אותם במשק. ולגבי הנחות לחברות שונות - ההנחה היא הרי מהרווח הנקי של החברה בסופו של יום, וצריכה להינתן אך ורק עבור תקופה מסויימת ובתמורה להשקעה עצומה בישראל. הנה דוגמאות: HP משלמת בארה"ב 20% מס הכנסה על הרווחים אינטל משלמת בארה"ב כ-27% מס הכנסה על הרווחים לעומתן טבע משלמת בערך 4% מס הכנסה על הרווחים, ולעומתה פייזר משלמת 20% - 30% מס הכנסה על הרווחים. ובאייר משלמת בגרמניה 20% מס הכנסה על הרווחים. רואה את העיוות שיש פה? וגם בעיוותים. נכון, ישנם שיאני שכר במגזר הציבורי שבאים ממקומות כמו רשות הנמלים, ופקידים רמי דרג וותק. מצד שני יש שם רופאים, מורים, ועובדים אחרים. הרי לא תצפה מרופא שישתכר שכר מינימום (או השכר הממוצע במשק) וכדאי שמורה ירוויח יותר משכר מינימום וגם עובד סוציאלי. הוא מגן על הטייקונים שלו, אבל משתלח בטייקונים אחרים (מנהלי קרנות הפנסיה). הוא צריך להבין שכמו שהוא טוען נגדם, ככה כדאי ראוי וצריך לטעון גם נגד הטייקונים שלו. בקיצור - להגביר את התחרותיות בכל מובן. הוא גם מאוד מיתמם בהקשר של מתן ההלוואות. כשלתשובה יש גם חברת ביטוח שמנהלת כספי פנסיה קצת קשה להגיד לו "לא". כשבן-דוב חבר של המילייה שמלווה לו את כספינו בשביל ההרפתקאה שלו, קשה להגיד לו "לא". אז למען הסדר הטוב אני אביא כאן סיפור על עובדת קבלן:

סגן שר האוצר: שיעור המס שחברות ענק מהמאיון העליון שילמו ב - 2010, על הכנסות בגובה 4.8 מיליארד ש"ח, היה רק 3.3% - בערך פי שבע פחות מגובה המס שחברות רגילות משלמות. צריך להבין: אלה אותן חברות ענק שהאוצר עושה הכל כדי לתת להן פטור ממס על הרווחים הכלואים שלהן. אלה חברות שאם היו משלמות את המס שקבוע בחוק היינו סוגרים את הגירעון פעמיים.

אני אוסיף הצעת ייעול שחבר מימש במהלך התואר השני. הוא היה מצמיד ללפטופ שלו מצלמה איכותית ומקליט את כל ההרצאה במקביל לזה שהוא מסכם אותה. זה היה נוח ביותר.

אני עובד בחברת סטארט אפ קטנה, ואנחנו מעודדים את העובדים להגיע בתחבורה ציבורית, ומכנסיים ארוכים / קצרים לא מענינים אף אחד. כל עוד הבנות לא לבושות כאילו הן באו לחוף, וכל עוד הבנים לא לבושים כאילו הם באו לחוף - הכל תקין. בימים שיש פגישות עם אנשים מבחוץ אז אנחנו מחילים קוד לבוש אלגנטי, אבל שעדיין יכול לכלול בגדים קצרים. (חולצה מכופתרת קצרה, מכנסיים קצרים מחוייטים, וסנדלים / נעליים / כפכפים אלגנטיים. לא אצבע).

אם זלצבורג, אז עדיף לטוס למינכן ולשכור שם את הרכב, הרבה יותר זול מטיסה לווינה. כמו שאמרו קודמיי, אל תשכח לקנות vingette בתחנת דלק לפני הכניסה לאוסטריה. הקנס על אי רכישה מאוד כואב. את זלצבורג עצמה אפשר למצות ביומיים - שלושה. אני ממליץ לקפוץ להאנגר של רד-בול, וכמובן לארמון הלברון. גם מערת הקרח שם יפה, אבל כוללת הליכה מתישה של כחצי שעה. הייתי מוסיף עוד גיחה לגרמניה לקן הנשרים של היטלר. בניגוד לקודמיי אני הייתי מתכנן טיול מעגלי שיתחיל בצלזבורג, ימשיך דרך טירול, יגיע לאינסברוק, ומשם יחזור חזרה לגרמניה לאזור של נוישווינשטיין ומשם הבייתה. יש עוד כמה מפלים בדרך. עם ספר טיולים טוב, גוגל מאפס וטריפ אדוויזור אין בעיה להרכיב כזה דבר.

זה מזכיר לי שבשנת הלימודים הקרובה עלינו, 52% מתלמידי כיתה א' ילכו למסגרת דתית. אני רק רוצה להזכיר שמכיוון שאנחנו כבר משלמים בכל מקרה מכספי המיסים למסגרות הדתיות השונות, אולי כדי שנשלם מכספי המיסים גם על החינוך הממלכתי. 130 מליון השקלים הללו היו יכולים לשמש להרבה דברים אחרים. הכל עניין של סדר עדיפויות.

אני מודה אני אכן אכזר, מה שלא נקלט דרך החינוך ייקלט דרך הרגליים. כמובן שהקצנתי את המצב, אבל בסה"כ הצעתי עונש זהה לעברה זהה שתפגע בשני העבריינים השונים בצורה פרופורציונאלית. לעבודות שירות יש עוד ערך, אי אפשר פשוט לשלם אותן ולהמשיך בשגרת החיים. למשל לעזור בבי"ח לווינשטיין איפה שמאושפזים אלה שנפגעו מאותן עברות קלות יכול להיות צדק פואטי. מצד שני יהיו להם המון מתנדבים

עבודות שירות. כל 100 ש"ח קנס יומרו ליום של עבודת שירות איפשהו. ככה גם העני וגם העשיר יתרמו לחברה וגם יתבאסו באופן דומה. (העני יפסיד מעט כסף שכן משכורתו היומית נמוכה, והעשיר יפסיד הרבה כסף שכן משכורתו היומית גבוהה).

ועדת הכספים מגישה לכם את החשבון היומי. מוכנים? תוספת של 3.6 מיליון ש"ח למועצות הדתיות - בהתאם להסכם הקואליציוני עם הבית היהודי; תוספת של 9.3 מיליון ש"ח עבור "פעילויות לזהות יהודית בבתי ספר חילוניים" בהתאם להסכם הקואליציוני עם הבית היהודי; 10 מיליון ש"ח לשילוב תלמידים במוסדות החינוך החרדי - בהתאם להסכם הקואליציוני סיעת יהדות התורה; 10.5 מיליון ש"ח לבניה בהתנחלויות דרך החטיבה להתיישבות; 14.7 מיליון ש"ח עבור מלגות לימודים לאברכים; ולסיום: תוספת של 84.6 מיליון ש"ח לתמיכה בכוללים. כל אלה כספים שעברו היום, בלי הודעה מוקדמת. הכל עניין של סדר עדיפויות לאומי.

מחזיק בהחלט. בתקופה הזאת הממשלות שפכו המון כסף לתוך השווקים (למעשה הדפיסו כסף) והורידו את הריבית לאפס. גם ממשלתנו שלנו עשתה את זה (ולכן כעת משנגמר המשחק הספקולטיבי הדולר עולה), ובסביבת ריבית אפס עם אפס רגולציה על המשכנתאות (ביחס להיום כמובן) זה מעודד לצרוך יותר (כי הכסף מאבד מערכו בבנק). חלק מהצריכה הזאת באה בצורה של דירות, אבל בעוד טלוויזיות ובגדים מייצרים בזול יחסית, מהר יחסית, וניתן להביא עוד ועוד מהם למדינה, דירות לוקח זמן לבנות והשוק מגיב לאט יותר. מצד שני, הריבית האפסית נתנה תחושת עושר מזוייף שדחפה לקחת משכנתאות עצומות בהחזר חודשי נוכחי נמוך. בגלל זה מחירי הנדל"ן התנפחו כל כך דווקא בתקופה הנ"ל. אז מה קרה בינתיים? בחוץ התברר שהמון גופים התחייבו להלוואות שונות ומשונות והם לא יכולים להחזיר אותן, כי הן נעשו ע"ב תשואות שלא קרו. הסתבר גם שכל הבנקים בעולם המערבי היו מעורבים בזה (למזלינו הבנקים שלנו לא היו מספיק מתוחכמים בשביל להשתתף בחגיגה, וזאת הסיבה היחידה למה המשק הישראלי לא היה צריך לחלץ אף אחד) והתחיל אפקט דומינו, האפקט דומינו הואט באמצעות הזרמות ההון העצומות, אבל מסתבר שהחובות גדולים משחשבו וכדרכה של ריבית הם ממשיכים לתפוח כל הזמן. מה יהיה? בינתיים מיתון, מחיקת ערך, פגיעה בפנסיות, פגיעה במשקיעים עד שהכלכלה תתאזן שוב פעם בתקווה שלמדנו משהו מזה והרגולציה תחזור למקומה הנכון. נשאר רק לקוות שהממשלות ישכילו להגן על העסקים היצרניים ועל האנשים הקטנים ולא ינסו להגן על שוק ההון ועל השכבה הדקה של העשירים.

אנחנו בתוך מיתון כי: 1. ארה"ב במיתון 2. אירופה במיתון 3. סין במיתון אנחנו במיתון, פשוט עד עכשיו הבנקים המרכזיים שפכו ים כסף לתוך המערכת אז פחות הרגשנו את זה. עכשיו כבר כל המדדים מצביעים על זה (ירידה בהכנסות ממיסים, ירידה בצריכה, עליה באבטלה, ירידה בייצוא וכו').

כרגע אתה צודק. בתקווה שרה"מ (הנוכחי, הבא או הבא אחריו) יתעשת ויחיל את זה ע"פ מצב סוציו אקונומי של המשפחה ולא הישוב, ועל פי מדד תעסוקה.

אני אהיה כנה איתך תיקונים לרכב זה סדר גודל של 2500 ש"ח בשנה (פעם ברקסים, פעם רדיאטור, פעם אגזוז, פעם צמיגים וטיפולים שוטפים). טסט זה בערך 1000 ש"ח בשנה כבר מדובר על 3500 ש"ח בשנה. על זה תוסיף דלק ותגיע בערך לאלפיה בחודש. כל תקלה קצת יקרה תמוטט לך את המשכורת. אלא אם אתה תתקן את האוטו לבד.

קייזר - הקרן החדשה לישראל הכל נכון במאמר הזה, אבל הוא שוכח שהדרישה להגדיל את התקציב כביכול באה כדי להשקיע בחינוך למשל, בעידוד התחרותיות. לא מדובר על הגדלת התקציב לשם ייבוא עוד מטוסים לחיל האוויר (למרות שאת התקציב שלו מגדילים). כותב המאמר גם שוכח שהמדינה היא לא עסק. במדינה חיים אנשים שהם לא סחורה, אמצעי ייצור או מלאי. ולאנשים האלה צריך לדאוג גם אם זה אומר להגדיל את התקציב. קח למשל את החוק שיזם ח"כ לשעבר רן כהן למכירת דירות של הדיור הציבורי לדייריהן. זה חוק נהדר שתורם למוביליות של העושר בתוך המדינה והכניס לה 22.5 מליארד ש"ח. לפי החוק הכסף הזה היה אמור לשמש לבניית דירות חדשות לדיור הציבורי וככה להמשיך לגלגל אותו קדימה. אבל מסיבה כלשהיא הכסף מעולם לא הגיע לדיור הציבורי. הכל שאלה של סדרי עדיפויות. והנה מאמר לא פחות חשוב בנושא: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000767394

ובכל זאת הטור הזה מעלה נקודה חשובה. רק לתנובה מותר לקנות חלב ולפסטר אותו...

ועוד קצת שמן: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000767394

אני רוצה להוסיף קצת שמן למדורה: http://econoblog.co.il/?p=2699