מסופר על אדם שהגיע לרב שלו וביקש ממנו עזרה בחינוך הילדים. הרב שאל אותו בני כמה הם, והיהודי כנה לו שהקטן ב-5. אמר לו הרב שהוא בא מאוחר מדי. שזה אפשרי אבל יהיה קשה. שאל אותו היהודי למה והרב השיב, כי החינוך מתחיל מיומו הראשון של הילד.
לכן, תפיסת העולם שלי היא חינוך מהרגע הראשון. אבל תשאלו מה הילד יודע על חינוך. נכון, הוא אולי לא מדבר ומביע את עצמו, אבל הוא מקבל את התנהגויות ההורים כתורה מסיני. אם ההורים מתנהגים וחיים על פי אמות מוסר מקובלות, הילד גדל לתוכן בטבעיות ורוכש אותן לחייו הבוגרים.
ילד שגדל לתוך אמות מוסר מפוקפקות, בהן הכל מותר והכל שלי ואני יכול אם אני רוצה, זו בעיה שיהיה קשה לתקן אותה בגילאים המבוגרים.
זה הביטוי של מי שאנחנו קוראים להם ערסים ופרחות היום. לתקן אותם יהיה אפשרי, אבל קשה מאוד.