חנן-ג'יפולוג

איך פועל ההגיון של זה שהחליט שאם אני מפרק מרכבי את תפוח הגרירה אני חייב לבזבז יום בעמדה מס' 1 ובמשרד הרישוי?

למרות הסגנון הציני שלך כלפי מי שמנסה לעזור לך בהתנדבות, אתה תקבל ממני תגובה רצינית. לכל אחד מגיע צ'אנס אחד נוסף. רוב (או אולי כל) האזעקות שדואגות לסגור את החלונות בדריכה שלהן, נותנות פקודת סגירה לכל החלונות, גם אם הם סגורים. נתת לאזעקות יותר מדי קרדיט על האינטיליגנציה שלהן.

בזמן שאתה מבזבז על נסיונות הסרק לסדר את המצב בדרך לא פולשנית, כבר היית עושה עשרה ראשי מנוע ופותר את הבעיה בפעם אחת, וגם נהנה מאוד מהעבודה החביבה הזו, על הדרך.

אם האזעקה שלך נותנת פקודה לסגור את החלונות בכל פעם שאתה דורך אותה, אז בהחלט יש מי שמשחק עם החלונות האלה, כמה פעמים ביום. עדיף לבטל את הפונקציה הזו.

אבי קנה בזמנו סיטרואן חדש עם בעיה כנ"ל. למיטב זכרוני, היבואן פתר לו את הבעיה בצורה שטחית כלשהי, פוליש או משהו בסגנון, וזה היה בסדר לשבע השנים שאח"כ, עד שהרכב נגמר ונמכר למגרש גרוטאות.

כן. המוח בהחלט יכול לגרום להחלקה, אבל מרגע ששילמת על שיפוץ גיר, הסיבה להחלקה היא כבר הבעייה הבלעדית של המשפץ. תן לו לשבור את הראש ולספק לך בסופו של דבר גיר תקין, ללא תוספת תשלום.

יפה. אתה מפנים. אכן, אפשר גם ללמוד שחייה בהתכתבות ולאחר מכן להתאמן לבד. בכיתה ח' פרשתי ממערכת החינוך כי הבנתי שהיא מלאה בבולשיט ומבזבזת לי את הזמן. כמה שנים מאוחר יותר תכננתי את מחשב הירי החדש של הטנקים בצה"ל (מי שידליק את המערכת יראה לשבריר שנייה את תאריך יום ההולדת שלי ) , מערכות וידאו לטורפדויים גרמניים ועוד כמה סוכריות. לא למדתי את זה ממורים או מרצים.

לא יודע מאיפה למדתי על זה בפעם הראשונה, אבל בטוח שזה לא היה בקורס מעשי. אולי קראתי את זה כילד ב"אוטו" או באחד המגזינים האחרים, אולי סתם למדתי את זה מניסויים בשטח. בכל מקרה, תרגלתי חמיקה ממכשול מאות פעמים בשטח. הגיע יום רע אחד בצומת T כשלי יש אפשרות לנסוע ישר או ימינה, רכב הגיע מולי והתחיל לפנות שמאלה (כשלי כמובן יש זכות קדימה). הנהג נבהל כנראה ממראה הדיפנדר שלי שהתקרב אליו בכ70 קמ"ש, קפא במקומו בנתיב שלי כשהוא מביט אליי כמהופנט ולא עושה כלום כדי להציל את עצמו. מימיני היתה מדרכה, משמאלי אי תנועה מבטון, הבאתי גלגלים לנעילה/סף נעילה למשך 18 מטרים עד כחמישה מטר לפני הרכב. בשביל לא לבזבז זמן הפניתי גלגלים שמאלה תוך כדי שהם נעולים. כשכבר נכנסתי לצומת וכבר לא היה אי תנועה בצד שמאל, ולאחר שוידאתי שהרכבים שבאים ממול קלטו את הסצינה, עצרו ולא נכנסו לצומת, שחררתי בלמים ונתתי לדיפנדר לברוח שמאלה, ואז המשכתי לבלום עד שהוא עלה למדרכה שבצד שמאל. לא נעים. לקח לשנינו עוד כמה דקות טובות של עמידה מבוהלת על המדרכה עד שהרעידות ברגליים פסקו ואפשרו לנו ללחוץ שוב על הדוושות. אז נכון, זה לא שאפשר לקרוא על זה ובפעם הבאה שתיתקל בסיטואציה כזו בחיים האמיתיים תגיב בצורה הנכונה. צריך לתרגל את זה שוב ושוב ושוב. אבל אני חושב שזה נכון גם למי שלמד את זה בקורס על מגרש. זה שהוא עשה את זה פעם או פעמיים או שלוש לא יתן לו כלים מספיקים כדי לתפקד נכון בשעת חירום. אפשר ללמוד הכול בהתכתבות, ואח"כ להתאמן מעשית. גם מדעני טילים עושים את מה שהם עושים לאחר לימוד חומר כתוב. נכון עשה מי שכתב את הפעולה הנכונה לבלימת חירום.

זמזום של משאבת הדלק החשמלית? לא אמרת באיזה מודל מדובר.

באמת, לא הסתדר לי משהו בתגובה הראשונה

התקלה הזו לא תמיד קלה לאיתור, כשהיא קורית פעם אחת ונעלמת להרבה זמן עד שהיא חוזרת שוב. כשמגיע אליי לקוח עם תקלה כזו (וכמובן כשמגיעים לרופא אז הסימפטומים נעלמים), אני קודם כל עובר ויזואלית על החיבורים השונים בדרך מהסוויץ' אל הסטרטר, כולל פירוק קונקטורים מהירים וממסרים. אם לא מצאתי כלום, אני שם בתא הנהג נורה, שמחובר אליה חוט לנקודה כלשהי במערכת. אני מתחיל מחיבור לכניסת הפיקוד לסולנואיד של הסטרטר. כשהתקלה קורית אני רואה אם הנורה דולקת או לא. אם היא דולקת אז הבעיה היא בסטרטר/סולנואיד. אם היא כבויה יש בעיה בפיקוד. ככה אני מעביר את החוט עד שאני מגיע בדיוק לנקודה שגורמת את הבעיה. במקרה קיצוני זה יקח כמה שלבים. ברוב המוחלט של המקרים התקלה תתגלה עוד בשלב הבחינה הויזואלית הראשונית, ואם לא אז בשלב אחד הלאה בבדיקה.

מרחק העצירה אמור להתייחס למכנה המשותף הנמוך ביותר, כלומר, לרכב עם יכולת הבלימה הגרועה ביותר, עם צמיגים לקראת הסוף, עם בלמים שעדיין עוברים טסט אבל בצורה גבולית וכו' .

הכול בסדר באיזו בדיקה? של המוסך? אמרתי לך איך להמשיך. של הדינמומטר? תן ללקוח לשבור את הראש עם טופס הבדיקה שמראה שהכול בסדר.

כשמגיע אלינו לקוח עם בעיית הספק/סחיבה שאנחנו לא בטוחים שהיא בכלל קיימת ולא מוצאים בקלות את המקור שלה, אנחנו לוקחים את הרכב לדינמומטר לבדיקת הספק, ואז או שאנחנו מחזירים ללקוח את הרכב עם הטופס שמראה שההספק תקין, או שהבדיקה מראה שההספק באמת נמוך ואנחנו ממשיכים לשבור את הראש מול הרכב עד לפתרון. עשה את זה, ולפי הממצאים תחליט אם אתה מחזיר את הרכב ללקוח או למוסך. פשוט. אבל לפני זה, לפי התיאור שלך ניתן להרגיש בקלות את בעית הסחיבה. תתעקש מול המוסך שיפתור אותה, ואם הוא מתעקש חזרה, תעשה את מה שהצעתי קודם. אם הרכב עדיין באחריות אז בכלל החיים שלך קלים. זמן האיתור הארוך לא על חשבונך, והמוסך לא יכול להתחמק מהטיפול ברכב.

אני בטח לא מכיר את כל מקרי התאונות בעולם, אבל לא ידוע לי על כשל במערכת הABS שגרם לתאונה ושקרה ללא מתן התרעה לנהג והפנייתו למוסך. אני חושב שאם כן היה מקרה מתועד כזה, אז הוא יוצר הדים ציבוריים כלשהם. לא? מערכות ממוחשבות נכשלות, אבל הן מדווחות על כך לנהג ,בד"כ בלי להשבית את הרכב לחלוטין, והוא אמור לנסוע למוסך ולתקן אותן. לא עשה את זה? הוא ישא באחריות. הן לא דיווחו על כשל ונכשלו בפועל וגרמו לתאונה? היצרן ישא באחריות. אני לא רואה כאן את השטחים המשפטיים האפורים והקשים שאתם מדברים עליהם (בטח בגלל זה אני גם לא משפטן...) אני לא מבין מהו החידוש הגדול שבגללו נפתח הדיון הזה. מערכות שמנטרלות את מע' הבלמים עצמאית כבר קיימות-ABS מערכות שבולמות ונותנות היגויים עצמאית כבר קיימות - ESP מחשבים ששולטים על תפוקת המנוע (המצערת) כבר יש- מחשב ניהול מנוע, כמעט בכל מנוע מודרני. ומה קרה בעולם עוד לפני שהיו מחשבים בכל פינה ברכב? שמן לא חדר מהטורבו למנוע בדיזלים עם גיר אוט' וגרם להאצה בלתי נשלטת של הרכב? כבלי מצערת לא נתפסו כשהמצערת במצב פתוח? הגאים לא נתפסו במצב מסובב תוך כדי סיבוב? איפה החידוש?

הסתייגות: אני לא מכיר את הרכב שלך. בסריקה עם מחשב דיאגנסטיקה כנראה שיוכלו לראות אם האימובילייזר מזהה את המפתח. בד"כ יש אנטנה עגולה מסביב לסוויץ', אז אם תפרק את הפלסטיק שמסביב למוט ההגה אתה תוכל לראות אותה. יתכן שתוכל להזיז אותה הצידה ואז המפתח אמור לא להצליח להתניע את הרכב. ניחוש שלי, שאף פעם לא ניסיתי: יש סיכוי טוב שאם תעטוף טוב את כל חלק הפלסטיק של המפתח בנייר אלומיניום, האימובילייזר לא יצליח לזהות את המפתח. שווה ניסוי. את הנסיונות תעשה כשאתה מחכה כמה עשרות שניות בין נסיון לנסיון. אם האימובילייזר מזהה את המפתח הוא מחכה זמן מסוים לפני שהוא נדרך שוב. אם לא תתחשב בזה אתה עלול לקבל תוצאות מוטעות.

מטען רגיל אתה יכול למצוא בחנויות שהזכרת. אני לא יודע אם תמצא שם מטען אוטומטי. אני ביקשתי מטען אוט' כזה באוטו-ציון ביהוד ועשו בשבילי הזמנה מיוחדת. רבע שעה טעינה ביום תספיק לרכב בלי צרכנים שעובדים כשהוא כבוי. לרכב עם יותר צרכנים כאלה תצטרך קצת יותר זמן טעינה.

אני חושב שמטען אוטומטי מגיע לאיזור ה400 ש"ח, ומטען רגיל 180-250 ש"ח. אל תתפוס אותי על הסכומים.

ההיילקס שלי עומד ללא שימוש בין טיולי השטח בסופ"שים. מה שאני עושה זה לחבר לאוטו באופן קבוע מטען אוטומטי. לפני שקניתי את המטען האוטומטי השתמשתי במטען רגיל שהיה מחובר לשעון שבת שכל יום הפעיל אותו לרבע שעה.

אם כך, אז צריך להגביר את עוצמת הלחיצה על הבלם ככל שהבלימה נמשכת. זה קצת סותר את התיאוריה.

נכון. למזלם (או שאולי מי שתכנן אותם בנה על זה? ) בלימה בעוצמה מלאה לא נמשכת יותר משנייה, שתיים, שלוש.

יצא לך לנסות בלימה בלחץ אחיד ולראות שזה לא עובד מצוין?

FALOU, ניסית לעשות את זה פעם? להביא את הצמיגים לסף נעילה במהירות גבוהה, להשאיר את הלחץ על הדוושה קבוע ולראות שברגע מסוים לאחר שהמהירות ירדה הצמיגים ננעלים? אני ניסיתי. לא הצלחתי. אם תספר שניסית והצלחת, זה יעשה את הדיון לעוד יותר מעניין. הצלחת?

אבל שמע, דורקי, אתה לא מפוקס. למרות שהדיון האנרגטי הוא נחמד כשלעצמו, כשאנחנו מדברים כאן על יכולת בלימה בבלימה בודדת אנחנו מדברים על שיקולים פשוטים של מקדמי חיכוך של רפידה מול דיסק ושל צמיג מול כביש. האנרגיות לא נכנסות לחישוב הזה.

אני עושה בדיקה של לחץ גדישה מקסימלי כמעט על בסיס יומיומי. לחיצה תוך כדי נסיעה על דוושת גז ודוושת בלם בו זמנית כדי להעמיס ל100% את המנוע בסל"ד קבוע. הבלמים רותחים ומסריחים תוך שניות ספורות בתנאים כאלה. אין להם שום יכולת לפזר מיידית את החום שהם צוברים. חבל שתתאמץ בחישוב. הדבר היחיד שמציל את הבלמים מרתיחה זו העובדה שיש להם מספיק זמן התאוששות בין בלימה לבלימה.