חנן-ג'יפולוג

הבורוסקופ שאנחנו משתמשים בו מגיע עם תאורה עם עוצמה מתכוננת, כוונון גובה, כוונון צידוד, קיבוע, פוקוס ועוד מטעמים.

נתחיל מתודה ענקית לדוד ברזילי שהראה נכונות לעזור מעל ומעבר. בסוף השגנו בורוסקופ ממקור קרוב יותר, אבל זה לא מפחית מההערכה ומהתודה שמגיעות לו. אנחנו חופרים בינתיים עם הבורוסקופ, עדכונים בהמשך.

אני לא יודע אם זה השם הנכון למכשיר, אבל יש לי קורת מרכב שמשהו מרעיש בתוכה, ואני רוצה לשכור/להשאיל/לקנות איזה מכשיר/מצלמה שאני אוכל להשחיל דרך קדח ושיראה לי על מסך טלוויזיה מה הולך שם בפנים. רגע לפני שאני מתייאש ומחליף מרכב חדש קומפלט.

לשניהם יש מפסקים ואני מחבר אותם כרצוני. בד"כ שניהם מחוברים במקביל, אבל כשאני בחניון לילה עם תאורה, מקרר, מאוורר, מטעני פלאפונים ומכשירי קשר מופעלים, אז אני מנתק מצבר אחד ומשאיר לי אותו להתנעת הבוקר.

כמו שכבר נאמר לך כאן, אין בעיה עם מצבר גדול יותר, מלבד המחיר והתאמת הגודל הפיזי. ברכב שלי יש שני מצברים של 80 אמפר-שעה כל אחד, כשבמקור היה שם מצבר בודד של 72 אמפר-שעה. האלטרנטור הוא 55 אמפר.

לא. 45

קצת התבלבלת. רק עכשיו ראיתי את השרשור הזה והגבתי בו, אני מתנצל

ראיתי את התמונה. אמנם לאחר שכתבתי את התגובה, אבל ראיתי. לא חשוב מה המכונאי הקודם עשה, אתה צריך לכוון למרווח הנכון, ולקוות לטוב. עם המרווח הזה השסתום ישב היטב על התושבת שלו, עד כמה שאפשר במסגרת הבלאי שיש שם. הדרך הטובה ביותר לבדוק אם בעיה כלשהי קשורה לכיוון שסתומים היא לבדוק את הכיוון שלהם. אם לא מצאת שם משהו דרסטי כמו שסתום עם מרווח קטן או גדול משמעותית מהמידה הנכונה, אז כנראה שזה לא קשור לכיוון.

אם0.035 יוצא לך קרוב למ"מ אחד אז זה אינטשי, אין מה לעשות. השיטה רלוונטית כמובן גם לכיוון. אתה צריך בסוף להגיע למצב שיש לך מדיד אחד שלא עובר ומדיד שני שכן עובר ושניהם נמצאים בתוך הטווח המותר. איך אתה מכוון לשם? זה כבר פחות חשוב ויש שיטות שונות לזה. אחת השיטות היא באמת לקחת את המדיד היותר קטן, אבל שעדיין נמצא בטווח ולסגור עליו בעדינות את הבורג והאום. אחר כך אתה בודק שוב: עובר-לא עובר, כפי שהסברתי.

אני לא יודע לומר שאתה טועה, אבל אני גם לא משוכנע שאתה צודק. אני חושב שכדאי לעמית לבדוק את העניין בזהירות.

אני לא מצליח לראות את המדידים מהצד ואין לי פרספקטיבה של עובי כדי לדעת במדויק מה זה. בגלל זה אמרתי לעמית איך לאמת שזה אינטשי. יש שם מדידים בסה"כ של משהו כמו 130 וזה נראה לי יותר מוכר והגיוני שעובי החבילה הכולל הוא 0.130 אינטש ולא 1.30 מ"מ. איך זיהית שזה מילימטרי, או שמדובר בסתם ניחוש?

אם שילמת למתקין אז למה אתה שובר את הראש? תן לו להחזיר מצב לקדמותו ולא באמצעים מאולתרים כגון רוק ומסטיק. שיארגן לך מיכל חדש או מתוקן אצל בעל מקצוע.

זה כנראה אינצ'י. בדוק ליתר בטחון אם עובי מדיד ה0.035 נראה לך בעובי של מ"מ אחד. לגבי זה שזה לא יוצא לך מדויק, זה ממש לא רלוונטי. אתה לא הולך על מידה אחת ובודק שהמרווח הוא המידה הזו, אלא אתה הולך על מידה אחת מתחת ובודק שהמדיד עובר ומידה אחת מעל ובודק שהמדיד לא עובר. GO-NO GO אם למשל המידה צריכה להיות 0.15 עד 0.25 ובבדיקה יש לך מדיד 0.158 שעובר ומדיד 0.234 שלא עובר אז אתה במרווח תקין. לכן אין שום בעיה עם זה שהמידות לא עגולות. OK?

רובכם לא ממש הבין על מה העניין ולכן הוא הגיב עם רעיונות לא רלוונטיים של קומפרסורים, סיפולוקסים, איך לנתק קודם את הצמיג מהחישוק וכו' יש בעיה בשטח שלאחר הורדה מסיבית של אוויר מהגלגל קורה מצב שהצמיג יורד מהחישוק כלפי פנים. קומפרסורים , למעט אם הם מצוידים במיכל אוויר ממש גדול שיכול לתת בוסט רציני של אוייר, בד"כ לא עוזרים כי האוויר שהם מנפחים בורח בין הצמיג לחישוק. במקרה כזה, אחת האופציות הבודדות שפותרות את הבעיה היא מה שתואר כאן: פיצוץ כזה נותן בוסט של אוויר שמלביש את הצמיג על החישוק. מכאן כבר אפשר לנפח עם קומפרסור או להישאר עם לחץ אוויר נמוך יחסית במקרה של צמיג גדול מאוד שלא חייב לחץ גדול בשביל לתמוך ברכב. יש גם שיטות אחרות כמו כריכת ראצ'ט מסיבי, או כבל כננת, על היקף הצמיג, מה שגורם לשפתי הצמיג להתרחב וליצור מגע עם החישוק, ולאפשר ניפוח עם מדחס.

אלעד, 2.54 זה בס"מ, לא במ"מ.

אני בטוח שיש בטכנו צינור פילרגייג' וגם בהרבה חנויות אחרות לכלי עבודה. 25.4 מ"מ זה אינטש אחד. אין שום בעיה להמיר. בד"כ, אבל לא תמיד, צילינדר מס' 1 הוא בצד הנגדי לצד גלגל תנופה. צריך לקבל מידע ממישהו שיש לו מידע מדויק לגבי זה. אני משוכנע שבספר שיש לך יש את המידע הזה. חפש טוב יותר. סדר הבוכנות הוא כסדר השסתומים. שסתום פתוח זה כשרגל הפסנתר לוחצת עליו. כשהיא מתרחקת ממנו השסתום סגור.

תסתכל בתגובה הקודמת שלי. זה שניתן לכוון ידני לא אומר שהכוונון הוא לא אוטומטי.

להערכתי, אתה טועה עם דגמי המכוניות האלה. זה שיש במערכת גלגל שיניים וניתן להגיע אליו מבחוץ לא אומר שאין שם רגולאז' אוטומטי. יש שן אוטומטית שמזיזה את גלגל השיניים הנ"ל, והמצב שבו אתה מזיז אותו ידנית הוא בשביל להוציא את התוף כשיש בו שחיקה גדולה מדי או בשביל להביא אותו בצורה גסה למקום לאחר פירוק. את הכוונון העדין יותר מבצעת השן האוטומטית.

הולך להיות חם מחר, יש לנו רוכבת מתחילה בת 7, מורכבת בת 4, אני פדלאה, ואשתי כנ"ל. אז את התירוצים כבר יש. מה שנשאר זה למצוא מסלול מתאים למצב הנ"ל. טיול בשטח קל, רק עם ירידות. נשאיר רכב אחד למטה ונעלה למעלה עם הרכב עם האופניים. עדיפות לאיזור המרכז. יש המלצות? נחל רפאים\שורק נשמע מתאים, אבל מחייב צליחה רכובה של ג'ורה, לא כך?

אני לא מכיר את הרכב הספציפי שלך אבל רגולאז' ידני זו פעולה שנעלמה מהעולם המוטורי לפני יותר משני עשורים.

זה לא מוזר. הרבה מהמתקינים מרכיבים את מערכת המיגון ככה שהיא יוצרת תקלה רשומה בזכרון המחשב. בד"כ התקלה הופכת ללא אקטיבית מייד עם נטרול המיגון ואז התקלה רק נשמרת בזכרון ולא מאירה נורה לאחר התנעת הרכב, ולא נוצרת הפרעה למשתמש. עדיין לא הצלחתי להבין אם הבעיה האמיתית שמורגשת ברכב, של סחיבה לא טובה וכו' קורית לאחר טעות בהקשת הקודן או בלי קשר לזה. בנוסף, מהו קוד התקלה שמקבל המוסך מהמחשב במהלך האבחון? מה המוסך עשה בשביל להבין את מהות התקלה חוץ מלאפס אותה במחשב?

אביב, תקן אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שכשכתבת את תגובתך לא שמת לב שרגל אחת של הקבל לא מחוברת לכלום. לא למוליך ולא למחשב וגם לא למכשיר מדידה. אני צודק? אחרת לא שייך לכתוב כאן על מתח מכשיר המדידה שטוען כביכול את הקבל.

תודה. מכיוון שאני מתכנן מערכות שיורכבו ויימכרו בצורה סמי-סדרתית, אני לא יכול לבנות על פירוק משני של השעונים, אז בעצם השעון שהיה לך מייצג תשובה שלילית עבורי. מישהו מכיר שעונים שכן מגיעים עם יכולת כוונון כנ"ל, ללא צורך בפירוק?

יש לי נקודת חשמל במשאית (יציאה חיצונית ייעודית לבונה מרכב) שמוציאה פולסים בקצב של 180 הרץ, כשהמנוע מסתובב ב600 סל"ד. האם שעון סל"ד אוניברסלי הוא בעל יכולת כוונון רציפה וכזו שתוכל להתמודד עם קצב הפולסים הזה, או שמדובר רק בכיוונים בדידים עבור מספר מוגבל של תצורות מנועים?

קביעה מוזרה משהו, בהתחשב בכך שמצוין שם הפרש של 1 אחוז וכתוב בירוק OK