Benor

הייתי יורד בשנה אחת ובודק שברולט ספארק 2016. אם האבזור חשוב לך, מחפש דגם lt+ או Ltz. אני מאמין שתוכל למצוא כזו בפחות מ50 אלף. אל תצפה לשמירה על הערך. אתה תקנה בזול ואחכ מוכר ביותר זול. הספארק חזקה וחסכונית יותר אם כי יש לה קצת השהיה מעצבנת בגלל הגיר הרציף. בכל מקרה לא מדובר כאן במכוניות ספורט.

אכן זה לא שחור או לבן. אצלי בממ"ד ובכלל בבית ה-5G משמעותית עובד טוב יותר. לי באופן אישי לא עזרו משחקים עם התדרים השונים.

חבל מאוד שבמאה ה-21 , אנשים נכבלים אחד אל השני בעל כורחם בגלל כל מיני חוקים ודינים ארכאיים. אם הנישואין לא מתרחשים ברבנות זה עדיין כך? אם אני רוצה להתגרש, למה אני בכלל צריך אישור מהאישה? הסכמה להתחתן צריכה להיות לדעתי, דו-כיוונית אבל להתגרש? חלוקת רכוש וכו' וכו וכו' בשביל זה יש בתי משפט. אני פשוט לא רואה את ההגיון. קראתי כתבה על בעל שנכנס לכלא שנים ארוכות ולא הסכים לשחרר. איך שאני רואה את הדברים, המדינה בזבזה משאבים על אסיר על שום דבר וללא סיבה.

מאורע מרגש. היום בנסיעה השגרתית לעבודה נצפתה פג'ו 205 ותהיתי אם היא של אחד מפעילנו בפורום. (אמרתי לעצמי, למי כבר יכולה להיות בימינו פג'ו 205?!) התנוססה לה בגאווה מדבקה עם הכיתוב "Carsforum" על גבי השמשה האחורית. הבחור זוהה ונופפתי לו את ברכתי לשלום. @farkash7

זו דוגמא אחת מיני רבות. (לא היה שם רכב) היער מלא בשקיות זבל, בקבוקים וכד'. הדרך לרכבת הייתה מטונפת והם ניקו אותה לאחר שפניתי אליהם, וכמו שאמרת אני בטוח שזה יהיה שוב מלוכלך אחרי יום-יומיים.

יער חדרה מלוכלך בצורה בלתי רגילה. פניתי מס' פעמים למוקד 106 בבקשה שינקו וגם לקק"ל שטענה שהיער באחריות עיריית חדרה. כל הנסיונות האלה עלו בתוהו. אל מי אפשר לפנות בנושא ynet וכד'?

ואדים, יש נשים שמצהירות שהן אל-הוריות אבל הן דיי נדירות באופק. כנראה שאם אתה באמת לא רוצה אז לשם אתה צריך לכוון.

אכן זו הייתה הכוונה של השרשור. אצלי בשברולט הרכב מצפצף כשסוגרים את הדלת והמפתח נשאר בפנים, ולא מתאפשרת נעילת הדלתות מבחוץ.

מדובר בסיאט ארונה עם כניסה והנעה עם כפתור. החבר מצא את הרכב נעול, לפני שהוא חשד שאיבד את המפתח הוא חושד שהשאיר את המפתחות בתוך הרכב והרכב ננעל. האם יש אפשרות כזו? אצלי ברכב יש מנגנון שגורם לרכב לצפור ברגע שאני שוכח את השלט בתוך הרכב וסוגר את הדלתות.

יחלקו עליי כאן ואולי אני מגזים אבל בישראל של היום לדעתי, המינימום שבמינימום בשביל לגדל משפחה עם ילד אחד+ היא משכורת משותפת של 15-20 נטו לפחות. פחות מזה יהיה דחוק מדי. למה לרוב הולדת ילדים לא נכנסת במערכת השיקולים הכלכליים?

האם אותה תופעה יכולה לקרות גם בכיור?

@פבל איך אפשר לתרום לכם סכום כסף חד-פעמי?

כנראה לרצות לגרום לך להמשיך ולקנות בשופרסל ולמשוך אותך עם "המבצעים" שלהם. "מה אכפת לך ? תקבל 100-150 ש"ח" כבר על הכרטיס". הרי ברור לכולם שסכום הקנייה לא מסתכם בזה.

שיווקו לי כרטיס אשראי של שופרסל באחד הסניפים בצורה מאוד אגרסיבית. בהתחלה דחיתי אותם והם הגיעו אליי כמה פעמים אפילו לקופה עד שהסכמתי. (אמרתי לעצמי כרגע זה לא עולה כסף מקסימום אבטל את זה). מישהו נתקל בזה? שקלתי בגלל המקרה הזה לא לקנות שם יותר, הבנתי שהרשת הזו לא ממש זולה ויש אלטרנטיבות אחרות. זו הפעם ראשונה שנתקלתי בשיווק אגרסיבי בסופר.

ומה לגבי ה- Google music? https://music.youtube.com האם יש הבדל בינו לבין ה- Youtube באיכות השמע?

אם אתה מוחק ורוצה להשתמש באותו האימייל תצטרך לחכות חודש הבנתי מאיזה שרשור בספוטיפיי שעסק בנושא או לחלופין להשתמש בכתובת מייל אחרת. עם הזמן ממה שהבנתי ההצעות יתעדכנו.

מאיפה כל החבר'ה המפוקפקים האלה שאתה מכיר?

ציינתי "עובדות" מבחינתי זה ממש לא משנה כל עוד החיבור מהיר ויציב. סלקום להבנתי לא מפחיתה את המחיר אם אתה רוכש ציוד באופן עצמאי ובפרטנר כן. (סלקום לא מספקת ממיר מסיב לרשת). מהסיבה הזו, אני בחרתי בפרטנר ורכשתי ציוד באופן עצמאי.

למיטב ידיעתי באנלימיטד מגיע אליך כבל רשת לדירה. ובסלקום/פרטנר סיב.

הייתי מנסה לדבר עם שירות הלקוחות של ספוטיפיי. פניתי אליהם לא מזמן והם היו מהירים ויעילים.

זה לא בער לי. עברתי כשהיה הרגע הנכון והתאים לי לעבור.

ראיתי שאתה חוזר על המנטרה הזו בכמה וכמה דיונים בנוגע לרעשים שאפשר לסבול ולספוג אותם. ( אולי התבלבלתי עם משתמש אחר). יש אנשים שצלילים מסוימים/חזקים זה בלתי נסבל עבורם. כנראה שלא סתם חוקקו תקנות למניעת רעש. אני מתקה להאמין שרוב האנשים יוכלו לסבול קידוחים או דפיקות של פטיש למשל לאורך זמן ולעבוד כאילו לא היה דבר. (בלי ציוד להנחתת הרעש כמובן).

עוד אופציה. בפרטנר או בסלקום (אין לי מושג לגבי שאר החברות) אפשר להשתמש ביוזר של ההורים אם יש להם. (בסלקום אפשר להשתמש עד 5 מכשירים שונים). אם אין טלוויזיה חכמה אפשר לקנות סטרימר של שיאומי ב- 250 ש"ח.

אין לי מושג למה אני כותב את זה. כנראה שיש לי חיבה בלתי מוסברת לפורום הנ"ל. ואולי, מי שמצא או מוצא את עצמו בצומת דרכים דומה יוכל להתחבר. אז לאחר כ-3 שנים מכתיבת הפוסט זה סוף סוף קרה עם או בלי הקורונה. בהתחלה זו היה חוויה מעט משונה וזה היה קצת מלחיץ ,אבל עם הזמן (עדיין) אני לאט לאט מתרגל וזה כבר הופך להיות יותר ויותר טבעי. אין ספק שיש יותר אחריות ויותר מטלות שצריך וחייבים לבצע. פתאום אני יותר מנקה, יותר מסודר ופחות בלאגניסט ויותר חשוב לי שהדירה תהיה מסודרת ושהחפצים יהיו במקומם וכו' וכו'. הרגשה יותר משוחררת והרבה יותר כיף לארח חברים, נשים ואנשים באופן כללי. אני כבר לא רואה את עצמי חוזר אחורנית לבית ההורים. "הנוחות" בבית ההורים היא לא בהכרח דבר נוח. האם זה מתאים לכולם? בכלל לא בטוח. תם לו פרק.

מקרר מ2007. ייתכן מאוד שהוא יהיה צרכן כבד יחסית.