רוב מערבלי הבטון, נרכשים על ידי החברות העוסקות בנושא. כל חברה מקושרת למוסך/יבואן/ספק חלקים מסוים ואין כל כך כדאיות להתפזר על כל מיני דגמים שונים. כך הגודל הופך לכוח מול המוסך/יבואן/ספק חלקים, מה שכמובן מביא תמיד להורדת מחירים.
לחילופין, ישנן חברות אשר "מערבבות יצרנים" בשביל לא להיות "שפוט" של אף מותג. בדרך כלל, מה שקובע את סוג המשאית הנרכשת זה המחיר והמלאי אצל היבואן. מאחר ובשביל מעבל בטון צריך מרחק סרנים ספציפי, שונה מאשר בשביל רכינה, לא לכל יבואן יש רכב במלאי, באורך מתאים, בזמן הרצוי וכך שהקניה הופכת לאימפולסיבית.
לרוב האמריקאיות יש "אף ארוך" ושלדה חזקה, מה שנותן משקל עצמי גבוה. הדבר מצוין למשאית אבל לא כל כך לנהג...וכמובן שהמשקל שמותר להעמיס על המשאית, נמוך יותר מהמשאיות האירופאיות. יש נטיה לחשוב שהמשאית האירופאית מפהקת את הנהג יותר מהמשאית ה"ספרטנית" האמריקאית. אבל בדיוק כמו באספנות הרכב, יש אנשים שלא יחליפו רכב אמריקאי בשום דבר אחר...