-
הודעות
6,661 -
כאן מאז:
סוג התוכן
פורומים
בלוגים
מאמרי משתמשים
גלריה
חנות
הורדות
לוח שנה
כל מה שפורסם על ידי oldcar
-
מזל טוב והרבה ברכות איחולים מאחלת משפחת גדרון. נכדים הם סוף הזמן הפנוי... אני כעת עושה ביביב סיטיג לנכדה שלי בירושלים במקום לעבוד על המכוניות בבית. נ.ב. המוטרולה מחכה.
-
שש אזעקות אמת היום נסעתי , לא עלינו, לניחום אבלים אצל חבר שאמו נפטרה ללא קשר עם המלחמה. מצאתי חניה סמוך למרכז הכרמל והלכתי לרכוש תו חניה כי היו דו"חות על המכוניות ממול. מתחילת הנפילות כלומר יותר משלושה שבועות ועד אתמול לא רשמו דו"חות לא יודע למה היום שוב רושמים. לאור נסיוני הקודם נסעתי הפעם באוטו חדש וללא תקלות, איך שאני מתכונן לחצות את הכביש שוב פרצה אזעקת אמת, "צפירות עולות ויורדות". מיהרתי להכנס למקלט סמוך. המקלט, בחניון פרטי בבטן האדמה. בדרך למקלט צדו עיני מכונית מכוסה שצורתה ישנה. במקלט פגשתי בין היתר צוות טלויזיה פורטוגלי. כרגיל, שמענו "בום" והפורטוגלים שרגילים למקלט הזה (הצופה על נוף העיר משם הם משדרים) אומרים באדישות: -"זה רחוק". -"איך אתם יודעים?" אני שואל אותם. -"תראה בזמן שנופל בחיפה שומעים כאן הרבה יותר חזק" הם ענו. ענו אבל טעו כי בכ"ז היתה נפילה בחיפה. בדרך חזרה מהמקלט הלכתי לחנין להציץ. מתחת לכיסוי עמדה במלוא תפארתה אלפא רומיאו גוניור שמספרה מתחיל בספרות 717 כלומר משנת 66 -65 מכונית יפה ושמורה עם כיסוי עבה שנראה בן גילה. לא היא לא למכירה. בעודי חוזר הביתה היו שוב שתי "אזעקות אמת", "צפירות עולות ויורדות", בכולן ביקרתי במקלטים ובתים של אחרים פגשתי כאן את ישראל היפה הצוחקת, ישראל שחשבנו שנעלמה והיא כאן ממש על המפה עם אנשים מדהימים שמצב רוחם לא נפל. אבל, כנראה שהמצב מחמיר כי למרות שבכל מקום קיבלו אותנו יפה בשתי האזעקות האלו לא היו, ממש לא היו מעורבות מכוניות קלסיות או עתיקות וחוץ מזה רושמים דו"וחות חניה...מצב חמור. אח"כ שוב היו עוד שתי אזעקות אמת, "צפירות עולות ויורדות" ובפעמים האלה הייתי במקלט שלי ליד מכוניות האספנות שלי אז הכל בסדר ושוב חזרנו למצב "לא חמור". נ.ב. כל זה היה בין השעות 9.45 ל 13.00
-
כתיבה באמת יפה, פעם הבאה תיקח משהו זריז יותר שתוכל להתחמק מקטיושות (ראיתי יותר מדי סרטים) עמית. בשנת 56 המכונית היתה במקום גבוהה בביצועים בקו ישר. 0-60 מייל ב10 שניות (שני טון) ומהירות מירבית של 120 מייל. כן אני זה מנסיון אישי אמנם לא באוטו הזה. המבדר הוא שבמהירות מעל 90 מייל מגבי השמשות מתרומים. מכוניות "ספורט" פשוטות של אז לא הגיעו ל100 מייל ! ועשו 0-60 מייל בסביבות 15 שניות. היו כמה יוצאי דופן כמו המרצדס 300SL לדברי חבר של אבא שלי שהיתה לו מרצדס 300 בארה"ב היו די הרבה מכוניות שרירים אמרקאיות בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים שהשאירו את המרצדס מאחור ב"פתחה" ברמזורים. בפעם הבאה אסע עם השברולט 57 כי יש לה טילים נגד טילים מותקנים על מכסה המנוע עוד מבית החרושת...
-
ובכן היום, 7 באוגוסט 2006, בחמש וחצי לערך נזכרה זוגתי, שתחיה, כי אזל מלאי הסיגריות שלה. האמת שהיא אמרה לי על זה הבוקר אבל לא זכרתי להביא. החלטתי שלמסע ה"ארוך" לסופר אסע ברכב אספנות. במוסך התלבטתי בין השברולט 57 "החדשה" לקדילאק 56"הישנה". הבחירה נפלה על הזקנה מבין השתיים. כבר חודשיים שלא הנעתי את הקדילאק. בפעם הרביעית המנוע התעורר לחיים והתחלתי את מסע שני הטון בכיוון סופרמרקט במעלה ההר. אני גר בגובהה של 150 מטר מעל פני הים המוכנית חונה בגובה 140 מטר מעל פני הים, והסופר בגובה של 300 מטר מעל פני הים. התחלתי בטיפוס והכל היה סבבה עד שהגעתי לתחילת העליה התלולה, כשני ק"מ מהבית, בסיבוב חד של 90 מעלות הרכב נחנק ועמד. איך נפלו גיבורים... משום מה דלק לא הגיע מה שמכונה "סתימת דלק". המקום היה קטסטרופה, מיד אחרי סיבוב חד בעליה- סיבוב עיוור. מהר מאוד התאספו מכוניות מאחורי וכל בקשותי שיסעו אחורה ויתנו לי לגלוש לא נענו. "למה אתה חוסם את הכביש" שאלו הם בכעס תוך שהם מתעקשים לעקוף אותי, עולים על מדרכות ועל אי תנועה שבמקום. איש מהנהגים לא הציע לעזור או לשאול אם יש בעיה. לבסוף הגיע מושיע,בדמות שכן חיכן שהציעה לחסום את הכביש וכך התאפשר לי לגלוש למפרץ מבטחים. טוב, אני מתחיל לבדוק מה הבעיה, מוציא מברג מארגז הכלים ובלי כל אזהרה פורצת אזעקת אמת "צפירות עולות ויורדות". נשכבתי, כמצוות הזמן, בין גדר בטחון מבטון שליד הכביש וגדר של בנין מזל שלא היה שם מישהו עם מצלמה זה בודאי היה שווה תמונה. ספרתי שש נפילות רחוקות זה לא רע כי במשגר יש שש קטיושות אז לכאורה הכל עבר. הטלפון מצלצל אשתי על הקו היכן אתה? לך תסביר שאני מול הבית של ד"ר טייכנר שוכב על המדרכה בין גדרות. אני ממתין עוד ככמה דקות וניגש לראות מה קרה ברכב. רק פותח את מכסה המנוע ושוב פורצת אזעקת אמת, "צפירות עולות ויורדות" מחרישות אזניים. נו טוב, יש לי תירגולת, שוב אני נשכב בזולה שלי בין מעקה הבטון והגדר מנגד אני צופה במכונית היפה שלי וחושב איך היא תראה מחוררת או שרופה. כפרה, העיקר שאני לא אשרף או אחורר... הפעם היו "רק" 11 נפילות לאן ברחה הקטיושה השתיים עשר? שוב מחכה כמה דקות וניגש לרכב. אולי הרעש של הקטיושות, שאגב נפלו במרחק רב, כנראה בעכו, הוא זה שעשה את ה"נס" הדלק הגיע המנוע הניע אבל הסופרמרקט כבר סגור. חזרתי הביתה משדה הקרב בלא שזכיתי בשלל סיגריות. אבל מעז יצא מתוק, החלטתי לעבור על מערכת הדלק להחזיר למחזור את משאבת הרכב המקורית שלפני שנה האשמתי אותה ב"אי ספיקה" וניתקתי אותה. השתלתי לה לה מעקף חשמלי, מה שהתברר כלא נכון. פרקתי את המעקפים ו- שוב אזעקת אמת "צפירות עולות ויורדות". הפעם דלת המקלט עשרה מטר ממני. חסר לי ניפל מתאם בין 3/4 ל 3/8 איפה מוצאים כזה. יש לי ניפל קוני אבל ההברגה שבקרבורטור שונה. הישועה באה מכיוון השכן שלי יענקל'ה שהוא "מכניקר" עם ידי זהב ומחסן כלים. בתשע בערב לאחר שהרכבתי את מערכת הדלק המקורית כולל כוסית זכוכית לפילטר הדלק עם פילטר רמי ויענקלה חרט הברגה בניפל שהיה חסר, הושלמה המלאכה. המנוע הניעה, הדלק זרם בצינורות. הכוסית התמלאה בנוזל הירוק ומחר אפשר שוב לנסוע ולבדוק אם "סוס- הקרבות" בן חמישים השנה מסוגל עדין לתפקד גם בעת מלחמה. הסרתי את כפפות הגומי ירדתי על בקבוק בירה צונן ומחר או חמש דקות אחרי המלחמה, נצא לסיבוב מבחן.
-
כל הכבוד לבני הספל! רק כעת אני מבין למה שיפוץ הרכב נעשה בשדרות. לא הבנתי מדוע בני נוסע מגוש דן לשדרות ומה מצא לעשות את השיפוץ דווקא שם. חטאתי כאשר לא הבנתי את גודל הנזק של מקום מופגז. נכון שפה ושם עשינו סוף שבוע בצימר בגליל ואפילו פעם היינו שם שנפלו קטיושות בקרית שמונה והיו הפגזות נגדיות שלנו, זה לא נעים. למעשה רק כעת אני מבין כמה הפגיעה בתשתית החיים גדולה ממידת הנייר שניתן לקרוא או להבין. בני כל הכבוד שנתת צ'אנס למוסך בשדרות על אף כל הקושי שלך להגיע לשם ועל אף הסיכון המתמיד לפלקון. בעוד זמן, אחרי המלחמה, צריך לזכור כי כל הגליל וכל ישובי עוטף עזה סבלו וסובלים ממכה נוראית ותפקידנו בערים ובישובים היותר רחוקים מהגבול הוא לעזור להם בפרנסה ככל שהדבר ניתן גם אם זה הרבה מחוץ לדרך. אני רואה כעת בחיפה כל מיני חברות ש"ירדו למחתרת" ולא מוכנות לבוא לתת שירות להביא מוצרים או לפתוח את העסק למרות שחלק מהם הם עסקים נדרשים. לחבר שלי, שהוא גם חבר מועדון 5, יש עסק בצפון הארץ והוא, למרות הסיכון, נמצא כל יום בשלומי נהריה מעלות כרמיאל עכו וחיפה כדי לתת שירות ללקוחות. הוא אומר לי שההכנסה היום לא מכסה את עלות הדלק שהוא שורף. אבל מתן השירות חשוב לו כעקרון. צריך לזכור כי בלי הישובים הנ"ל ת"א הופכת לגבול. בהשמדת החיזבלה והחמאס נתנחם ובא גואל לציון...
-
מה הוא לא חונה שם קבוע?
-
דרור ! מה אתה לא עובד על המוריס 10 ? איזה ביזבוז של זמן! מקווה שהכל בסדר חוץ מהרעש סביב . גדרון
-
מה עם טיול לצפון 5 דקות אחרי המלחמה. צריך כבר לתכנן ולהזמין חדרים. אירית את סוכנת נסיעות אז אולי תיעצי לנו איך להגשים?
-
סאאב?
-
תפסיקו לילל כמו זקנות. המכוניות הזקנות שלנו לא מייללות אחרי כל נפילה רק המכוניות הצעירות מייללות. אז גם לנו אין מה לדאוג. עברנו כבר המון מלחמות וסביר שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. אין טעם להיות בלחץ . במלחמת המפרץ הראשונה נפל סקד בבית סמוך לבית שלי,השברולט והטריומף שלי היו ליד נפילה הסקאד . כלום לא קרה. בינתיים לצערי הרב יותר מכוניות ואופנועים ונהגים של רכבי אספנות נפגעו בכביש. אז מה נפסיק לצאת למפגשים וטיולים? בהזדמנות זו נאחל רפואה שלמה לחברינו היקר כספי שפגע קשה כשרכב על אופנוע אספנות.
-
ניחוש. על פי הצורה מזכיר הילמן או קומר משנות החמישים. נראה לי שזו מכונית אנגלית/אוסטרלית/יפנית(?) כיון שמגבי השמשות פונים הפוך מהרגיל אצלנו.
-
יש נוסחה : "כמה שמשוגע אחד משלם למשוגע אחר" משוגע מי שמוכר (כי אין לו מה לקנות) משוגע מי שקונה
-
תיקון :כשאמרתי באו לבקר התכוונתי לחברי המועדון ולא לקטיושות
-
חברה מספיק ! השברולט 57 שלי, 49 שנה בארץ, אומרת שזה קטן עליה. היא אדומה מכעס על שיבוש חיי האספנות שלה ומאז תחילת המלחמה משגרת טילים ממכסה המנוע שלה לעבר החיזבלה(כל סט 150 $ )... חיפה והצפון מוגנים ! נ.ב. 1 נשארנו בחיפה כי כאן אנחנו גרים, כאן גרים החברים שלנו, כן כולם נשארו. יש לי מקום בירושלים אבל אני חיפאי גאה ואני משפחתי והמכוניות כולם בחיפה. לא פיזרתי את הצי כי כאן הנמל שלי. אם יש לכם זמן ואין לכם מה לעשות במלחמה תקפצו לבקר. להתראות במפגשים אחרי המלחמה! נ.ב. 2 יש להתחיל לחשוב על טיול לצפון הרחוק, כמו הטיול שהיה לקרית שמונה, כולל לינה בצימרים של הצפון !
-
מזל טוב צליק - מ- גדרון
-
אני מכיר את הרכב כבר שנים רבות זה אכן לוטוס מקורית לחלוטין יד ראשונה לא למכירה.
-
אכן כן ! פעם ראשונה שמתי לב לזה בשנות החמישים. היה לנו אורח מארה"ב והבן שלו כנכנס למכונית של אבא שלי אמר כי הוא "מכיר את הריח" כי לאבא שלו היתה מכונית כזו. ה"בן" הזה היה אצלי בשבוע שעבר, אחרי 30 שנה של העדרות מהארץ, וכשנכנס לרכב חזר שוב על כך שלמכונית יש ריח מיוחד שמזכיר לו את המכונית של אבא שלו אני יכול לומר כי לכמה מכוניות שהיו לי היה ויש ריח שקשור למודל כמו למשל, לפיאט 600 יש ריח ברור, לקדילאק 54-56 יש ריח ברור. הריח היה כשהן היו חדשות והריח נשאר 50 שנה לאחר מכן. על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.
-
היה מפגש יפה ומהנה המקום משגע. הארגון היה מצויין . באו מכל הארץ לראות את הירושלמים אבל הם לא כל הירושלמים התעוררו... איל פלד צילם. להזכירכם יש כ 135 חברים רשומים בירושלים ובטח עוד מאה שלא רשומים כולם מתחבאים-חבל. היו כמה מכוניות ירושלמיות (?)יפות כמו 2 רוברים שהזכירו ויסקי האחת לבנה והשניה שחורה=בלאק& וויט, ולבו שחורה ו-לבנה, 504פיזו פתוחה,מרצדס 220S משנת 1956 רנו ועודאחרים מרחבי המדינה בינהם ארבע קדילאקים 57, 61, 67, 73, קריזלר ניו יורקר מתחילת שנות החמישים, 2 גיפים 42' מוכנים לקרב, ציטרואן טרקסיון פתוחה, פלימוט קרנברוק, דודג' 63 (?) שברולט 57 , לארק 64 אלפא ספריט ואלפא ספידר, שני אמ. גי. בי, אדומה וצהובה, קורבט אדומה. צריך לחדש את מסורת ראלי יפו - ירושלים כמו בתחילת שנות התשעים בסך הכל היה כף. ירושלמים תתחליו להנות מרכבי האספנות שלכם צאו לכבישים והופיעו למפגשים!
-
רק תזכרו לנעול ולמגן כדי שתמצאו את הרכב כשתחזרו. בעל נסיון
-
איזה יופי האדום הלוהט! הרדיו מחכה בחיפה. לשלוח את השברולט 57 עם "הטילים" להגן עליך? בהצלחה!!!
-
חן פרחי לך לספרים ולמד. אגב לפני כמה שנים היתה כתבה על כך גם בחוברת של "קליסק קאר" וגם שהם הזהירו מהסרת הגג. המכוניות אמנם דומות - לפתוחות יש חיזוקים רוחביים .שבאים למנוע את הפיתול הנוצר בסיבובים .
-
היי ! אני מכיר מקרה בו פגעו לחבר ברכב אספנות וניסחתי לו תביעה, בתביעות קטנות, והוא אפילו זכה בפיצוי על עוגמת נפש, דבר שהוא נדיר במקומותינו. השופט קבע כי רכב אספנות אינו רכב רגיל ויש מקום לפיצוי מיוחד. גם ברכב אספנות שלי פגע רכב וגרם לנזק בכנף האחורית בעזרת שמאי טוב קבלתי מחברת הביטוח של הנהג הפוגע את כל הנזק לרבות בגין יבוא חלקים. הבעיה שזה לוקח זמן וצריך סבלנות. בכל מקרה ללא שמאי טוב לא תוכל להתקדם. בהצלחה
-
כמו שהיה בתל-אביב בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים...
-
שוקעתיק: מכירה וקניה של רכבים קלאסיים, חלקים וספרות מקצועית, ייעוץ במחירים
oldcar פרסם הודעה בנושא של Benni Haspel בתוך רכבי אספנות
פנה אלי איש נחמד שאמר לי שהוא מוכר סאאב 99 שנת 1975. לדבריו המכונית שמורה ותקינה עם טסט מזגן ואטוטמטית. אם אני לא טועה היא יד ראשונה . הסיבה למכירה, המוכר חגג לאחרונה יום הולדת 80 ורוצה מכונית עם הגה כח... שמו יששכר אילן הוא מירושלים והטלפון שלו : 02-6421512 אני לא מכיר את המוכר ולא ראיתי את הרכב. בהצלחה לכל חובבי הסאאבים. -
היתה לי 132 1979 יפה בכחול כהה ממש אוטו פגז אבל זה לא צבע מקורי. היתה לי אחת נוספת בצבע תכלת נוטה לכחול מטאלי גם היא היתה יפה מאוד. היתה לי אחת לבנה משעממת .
