חבר'ה, אתן לכם את הא'-ב'.
שם המשחק זה "עיסקת טיעון". התובעים בארץ נעים איפשהו בין המיץ של הזבל, לכתם שהמיץ של הזבל משאיר. הם יחתימו כל אחד על עסקת טיעון, אפילו אם יש ראיות והוכחיות חזקות נגדו. בכך הם משיגים הרשעה במעט עבודה ועוד v קטן ללוח ההרשעות שלהם. מצד שני, אם הם יתעקשו על הוכחות, זה אומר שהם יהיו צריכים לעבוד הרבה יותר, "להתמודד" מול עו"ד אחר שיגן על חפותו, ואחרי כל הזמן הזה, להיות בספק אם השופט ירשיע או לא.
יצא לי להכיר את המערכת הזו מבפנים, ובערך מכל הצדדים שלה. בית בושת בנווה שענן נראה כמו הבית הלבן בהשוואה לבתי המשפט בארץ.
עד אז נשאר רק לבכות שהשם משפחה שלנו זה לא ארונסון או חשין, וגם אז מנת הצדק היומית תגיע על חשבון הון ושילטון.