ד"ר פוליצ'וק

שלום! עד כמה שידוע לי המס המופחת של 30% מוגבל לגודל המנוע מסויים (נדמה לי 2 או 2.5 ליטר). כך שלא ניתן לייבא למשל את הלקסוסים ההיברידיים בהנחת המס. אינני בטוח גם לגבי מתן הנחת המס לשברולט מליבו ההיברידית וטויוטה קאמרי. צריך להסיג את הנוהלים המתאימים ורק כך להגיע למידע הנכון והעדכני

אומנם מעולם לא ראיתי את האינסייט אבל כי בעל סיוויק הייבריד, רכב שגם כן נוהגים להשמיץ, ארשה לעצמי לשכפל את הנסיון עם הסיוויק לאינסייט. אובכן, הרכב הושמץ לא מעט במדיה כזות או אחרת. ובכל זאת בחרתי בו ואינני מתחרת אף לרגע. בניגוד לפריוס שחיי את חייו במידה רבה במנותק מהנהג, הסיוויק (וכנראה גם האינסייט) מאוד כשובים לו. כפי שכייף לנהוג בסיוויק, כך אני מעריך גם כייף לנהוג באינסייט. וכמובן שהצריכה מאוד תלוייה בדפוסי התנהגות של הנהג. זה שעונס את דוושת הגז, כפי שכנראה עשו במבחנים כאלה ואחרים, מקבל תוצאה גרוע מאוד. נהג רגוע כמוני בקלות מגיע ל-20 קם לליטר משולב ומעבר לכך. אני מניח כי באינסייט הנתון יהיה זהה אם לא טוב יותר. אומנם חיסכון זה איננו מכסה את מלוא הבדל בעלות הרכישה, אך בהתחשב בגורמים אחרים, כגון האמינות המופלגת, העלות הזולה של הביטוחים, שמירת ערך מצויינת, סבירות גדולה של הנחות מפליגות באגרת הגודש שמתממשת ובא, - בסך הכל אפילו בעלות של 130 K ש"ח מקבלים חבילה מצויינת. וזה עוד בלי לדבר על כך שכייף להיות שונה מהעדר. וכאשר משווים את האינסייט עם פג'ו 308 - מין הראוי לשאול - מה העלות של המוצר הזה בחו"ל מול האינסייט (רמז - ההבדל הוא מאוד משמעותי). מה האמינות הצפויה של הרכב ומה תהיה ירידת הערך. מה עלות הביטוחים. ועוד שאלות כהנה וכהנה.

כמובן שפריוס לא במוו או אלפה, אבל אין לשכוח שהיא עדיין יותר חזקה מרוב הרכבים שמסתובבים על כבישי הארץ, כך שלדעתי חבל לזלזל. אפילו הונדה הייברידית, למרות שהיא נחשבת לרכב הכי חלש שנמכר בארה"ב, יותר חזקה מלמשל מאזדה 3 1.6 ליטר. יום יום זה קורה לי בדרך לאריאל כאשר אני נעלץ לעקוף איזו מאזדה שלא סוחבת בעלייה, אבל בירידה היא מסיגה ועוקפת אותי, וכך זה נמשך לאורך כל הדרך לדעתי סקודה 1.8 TDI יותר מתאימה למשטרה - גם חזקה יותר וגם הרבה יותר זולה לפני המסים. אבל כנראה המשטרה רוצה תדמית ירוקה וטכנולוגית, אז למה לא.

אתה נכנס לתחום מסובך ביותר, שמשלב משפטים, הנדסה, רפואה וכו. אז אנסה לענות לך מתוך השילוב של הנ"ל. שאלה 1. "בדיקת דם יותר אמינה מנשיפה?" תלוי איך מנוסך החוק. כך למשל יש מדינות שניתקו לגמרי את הנתונים באוויר ובדם, למשל אוסטרליה. במקרה כזה יוכלו לטעון כי הבדיקה של האוויר מדוייקת יותר, כי כאשר נשים בצד את הגורם הפיזיאולוגי, למכשיר עצמו יש שגיאה פלוס-מינוס די קטנה. אז בא החוק ואומר - זה המכשיר שאישרתי עם הפיה שלו והתנגדות הזרימה וכו כו, כך הוא מכריח את הנבדק לנשוף וזאת התוצאה עם הטולרנס (השגיאה פלוס-מינוס). לאומת זאת בדם יש פקטור פיזיאולוגי בלתי מבוטל (אם זה דם ורידי או אורכי למשל). כך שבלא מעט מדינות קובעים את הסטיהה פלוס מינוס 25% בדם. נילך למקרה אחר - המדינות בהן לא הופרדו דם ונשיפה. אז פתאום כל הגורמים הפיזיאולוגיים - איך נשף, מה הטמפרטורה, מה מפל הלחץ, ה-25% של הדם כמובן, וכו - הכל פתאום בפנים, העדים המומחים עושים חיל והנאשמים מזוכים על ימין ועל שמאל. זה קורה במדינות רבות בארה"ב למשל, ושם כמובן בדיקת הנשיפה יוצאת הרבה פחות מדוייקת מבדיקת הדם. ובישראל לדעתי ברגע שהתקנה 169ז השתמשה בלשון "מידת שוות ערך" - היא זיווגה בין דם ונשיפה. אז כל הפרמטרים הפיזיאולוגיים של הנשיפה הם בפנים. לכן בארץ בדיקת נשיפה לדעתי מאוד לא מדוייקת רק בגלל לשון התקנה. ואני בכוונה לא נוגע בנושאים כמו אי-כיול המכשיר לפי התקנים, אי-המתנה של 2 דקות בין הנשיפות וכו שאלה 2. נכון מאוד. שאלה 3. בצפון אמריקה ובאנגליה הרמה הקבוע היא 0.08 פרומיל. באירופה יבשתית 0.05 פרומיל. ישנן מדינות אחדות בהן נהוג 0.02 פרומיל: יפן, פולין, שוודיה ונורווגיה. לכאן מצטרפת השאלה של הטולרנס. במדינות רבות נקבעו ערכים שונים. כך למשל בגרמניה - 25%. באירלנד 16.5%. בהולנד יש נוסחה מורכבת שבגיעה גם כן בסביבות 25%. מקרה ההולנדי מאוד מעניין אותנו כי לטענת התביעה המכשיר שהובאה לארץ הינו בדגם ההולנדי - מכוייל בגזים יבשים ובניגוד לתקן של OIML. אכן, בהולנד ישנו תקן ישן נושן עוד משנת תרפ"ף והכיול שם אכן על הפנים. אבל בוא נראה מה העונשים שקובע החוק ההולנדי: Breath Alcohol Concentration BrAC in µg/l Blood Alcohol Concentration BAC in ‰ Transaction or required penalty in court 95 - 350 0,22 - 0,80 € 220,- (transaction public prosecutor) 235 - 350 0,51 - 0,80 € 220,- (transaction public prosecutor) 355 - 435 0,81 - 1,00 € 300,- + 6 months disqualification (on probation) 440 - 500 1,01 - 1,15 € 390,- + 6 months disqualification (on probation) 505 - 570 1,16 - 1,30 € 480,- + 6 months disqualification (on probations) 575 - 650 1,31 - 1,50 € 550,- + 6 months disqualification 655 - 715 1,51 - 1,65 € 650,- + 6 months disqualification 720 - 785 1,66 - 1,80 € 700,- + 7 months disqualification 790 - 865 1,81 - 2,00 € 800,- + 8 months disqualification 870 - 945 2,01 - 2,15 € 900,- + 9 months disqualification 950 - 1020 2,16 - 2,35 € 1.000,- + 10 months disqualification 1025 - 1090 2,36 - 2,50 28 hrs task/14 days imprisonment + 12 months disqualification 1095 - 1195 2,51 - 2,75 36 hrs task/18 days imprisonment + 15 months disqualification > 1200 > 2,76 42 hrs task/21 days imprisonment + 18 months disqualification https://www.tispol.org/node/1455 ניתן לראות כי מתחת ל-575 אין בכלל חובה לשלול. כך שהנושא של אי-דיוק, כיול לא לפי התקנים נהיה שם פחות רלוונטי. ואילו לאור התקנה 62 לתקנות התעבורה, אשר קובעת עונש של מאסר שנתיים בפועל החל מהרמה הגבולית נושא הדיוק נהיה די רלוונטי

למה להכנס לספקולציות כאלה ואחרות כאשר הדברים נחקרו ונמדדו. כך למשל בניסוי שנערך בבית החולים תל השומר הייתה נבדקת עם 0.48 פרומיל בדם (מותר 0.5) וקרוב ל-340 מיקרוגרם באוויר. אגב היא שתתה כמות אלכוהול ששקולה לבערך ל-0.6 ליטר בירה. בחו"ל עשו ניסוים הרבה יותר מעמיקים, ולא בתנאי המעבדה עם מתנדבים בריאים אלה בתנאי השטח עם חשודים אמתיים. שם יצאה פיזור תוצאות רחב ביותר. כך למשל היו נבדקים עם 600 יחידות אלכהול בדם על יחידה אחת באוויר. ז"א אילו בדם היה 0.5 פרומיל באוויר היה קרוב ל-800 מיקרוגרם לליטר.

אומנם ישנם נוהלים פנימיים של משרד הרישוי כאלה ואחרים. כך למשל אחד הנוהלים קובע כי ההפנייה למרב"ד תתבצע כאשר השלילה עולה מעל שנה. אבל למעשה כל אחד שעבר עבירות תנוע חמורות יכול להיות מופנה למרב"ד מכוח פקודות התעבורה: 51. פסילה מטעמי כושר רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם המחזיק ברשיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל הרשיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי. 52. התליית רשיון מטעמי בטיחות (תיקון: תשכ"ה, תשס"ה) (א) היתה רשות הרישוי סבורה כי בדרך נהיגתו של אדם יש משום סכנה לבטיחות התנועה רשאית היא לצוות על התליית רשיון הנהיגה שלו עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות שתקבע ויימצא מתאים לנהוג רכב, ובלבד שהרשות תזמינו לבחינות ולבדיקות רפואיות ששה שבועות מיום שהחליטה על התליית רשיונו. (ב) (בוטל). 52א. מבחן חוזר (תיקון: תשנ"ח) (א) היה לרשות הרישוי יסוד סביר להניח, כי יש ראיות לכאורה, שקיבל אדם רשיון נהיגה שלא כדין, רשאית הרשות, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להזמינו למבחן נהיגה חוזר, ובלבד שטרם חלפו 18 חודשים מיום שקיבל רשיון נהיגה. (ב) נכשל בעל רשיון נהיגה כאמור בסעיף קטן (א), במבחן הנהיגה החוזר או שלא התייצב למבחן החוזר, רשאית רשות הרישוי לשלול את רשיון הנהיגה שלו עד שיעמוד בהצלחה במבחן נהיגה. 53. התניית תנאים מטעמי כושר רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, להתנות תנאים ברשיון נהיגה, אם היא סבורה שיש צורך בהם מחמת כושר נהיגה לקוי של בעל הרשיון. 54. חיוב בהדרכה רשות הרישוי רשאית, בהוראה בכתב, לחייב בעל רשיון נהיגה לקבל מטעמה הדרכה בנהיגה. 55. ערעור מינהלי (תיקון: תשנ"א, תשס"ה) (א) (בוטל) (א1) ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף 51, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית כאמור בסעיף 55א(ב), תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים; ערעור כאמור יהיה בשאלה משפטית בלבד. (ב)- (ד) (בוטלו) 55א. ערר וערעור לענין אישור רפואי לנהיגה (תיקון : תשמ"א) (א) רשות הרישוי תמנה בהודעה ברשומות רופאים מוסמכים לענין מתן אישור רפואי לנהיגה. (ב) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור, תוך זמן שייקבע בתקנות, לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים מתוך רשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות. (ג) המותב והיושב ראש של כל ועדת ערר רפואית ייקבעו בדרך שתיקבע בתקנות. (ד) לא יוגש ערעור לפי סעיף 55 על החלטת רשות הרישוי לפי סעיף 51 שניתנה מטעמים של כשירות רפואית אלא לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית בערר על החלטת הרופא המוסמך, ולענין זה יימנה הזמן להגשת הערעור מיום שהודיעו לבעל הרשיון את ההחלטה של ועדת הערר הרפואית. 56. סמכות הרשות לפסול נהגים מסוכנים היתה רשות הרישוי משוכנעת, על פי ראיות שהובאו לפניה, כי בדרך נהיגתו של בעל רשיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך, או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע, רשאית היא, בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לפניה, לפסלו מהחזיק ברשיון נהיגה. חוץ מרשות הרישוי ישנם לא מעט גופים שיכולים להפנות את עבריין התנוע למרב"ד: בתי המשפט, המשטרה ואפילו הרופא המטפל.

עד כמה שידוע לי לא. אבל אינני ממליץ לסמוך על כך שהמכשיר אי-פעם יפסל. אני ממליץ שלא לשתות שום כמות אלכוהול ביום בו נוהגים.

אני מתעסק בנושא קרוב לשנתיים ואף יצא לי להופיע כי עד מומחה. ראה למשל כאן: http://www.sanegor.com/salame.pdf

לאחר 15 דקות התוצאה יכולה להיות נמוכה. היא עלולה להגיע לשיא תוך 40 דקות-שעה, וזה מה שנקרה "שלב הספיגה". אגב, בשלב הספיגה הריכוז נתון לקפיצות חדות, כך שפעם זה יכול להיות 200, אחרי כמה דקות 400. המכשיר הראייתי אמור להמתין יותר מ-2 דקות בין הנשיפות על מנת להיות מסוגל לגלות את הקפיצות הנ"ל. המכשיר שישנו בארץ הינו היחידי בעולם שלא עושה כך. דווקא את עצם העובדה שהמכשיר בארץ לא עובד לפי התקנים ועלול להרשיע גם בריכוזים נמוכים מאוד צריכה להרתיע גם משתיית כמויות קטנות ביותר.

דווקא עם הגישה הזו ישנו הסיכוי להכשל במבחן (זילזול בחומרת המעשה, אי לקיחת אחריות וכו'). אפשר להתוכח על יעלותם של מבחני מרב"ד. אך יש לזכור כי מדובר בגוף סטטוטורי שעל קביעותיו המקצועיות לא ניתן לערער לבית המשפט. במילים אחרות מדובר במצב שאיש מאיתנו לא ירצה להגיע עליו. ועל כך יש לחשוב בכל פעם ששתיית אלכוהול אפילו בכמות הקטנה ביותר מתרחשת בסמוך לרכב.

להלן מצורף המאמר לגבי המרב"ד ומשם המידע שהבאתי דלעיל מכון ארבע.pdf

ובכל זאת הייתי מתקן אותך בכמה נקודות. בית המשפת העליון לא קבע בינתיים כלום לגבי אמינותו של מכשיר הינשוף, כל שכן לגבי הטולרנס שלו. הוא קבע שהשימוש במכשיר תרם אישור השר ביולי 2007 היה חוקי למרות הכשל המנהלי. ולגבי השאלה על המבחנים הפסיכודיאגנוסטיים... המרב"ד עצמו פירסם מה הם המבחנים. בדובר במבחן MMPI (שאלון 400) ומבחן נוסח Sensation Seaking (שאלון 200). כעיקרון אין זה נכון לדון במבחנים אלה ברשות הרבים. כך למשל קובעים כללי האתיקה של הפסיכולוגים, וכמובן מין הראוי שכל איש אקדמיה יצייט להם גם כן. אגיד רק שבנוסף לדעה השגויה שמותר לשתות כמות קטנה ולנהוג קיימת גם דעה שגויה שאדם סביר עובר את המבחנים בקלות. לא כך הדבר, ולא אוסיף מעבר לכך.

שלום! אינני איש בשורות. הרכב ילקח ל-30 יום. תלוי בעיר, זה יכול לעלות בין כמה מאות לכמה אלפי שקלים. במיקרים מאוד נדירים כאשר באים לשימוע עם עו"ד מומחה מצליחים להוכיח כי הרכב נלקח ללא רשות ובכך מונעים את הפסילה המנהלית. אבל שוב, אלה הם מקרים נדירים ביותר. ככול הנראה חברך ישלל ראשית כל לשנתיים על ידי בית המשפט. יתכן ופנייה לעו"ד מומחה יכולה להמתיק את הגלולה המרה. אך לאחר תום השלילה הרשיון לא יוחזר לו. תרם ביצוע מבחני הרישוי הוא יופנה על ידי משרד הרישוי למכון רפאוי לבטיחות בדרכים. ההמתנה לבדיקה יכולה לקחת בין חצי שנה לשנה. מדובר בבדיקה פסיכודיאגנוסטית, רבים (כי-6000 איש בשנה) נכשלים בה ומאבדים את הרשיון לצמיטוט. מי שצולח את הבדיקה יכול לגשת למבחני הרישוי.

לי היה קרן השתלמות מלפני הרבה שנים ב"ישיר". כאשר ביוני-יולי הרגשתי כי הבורסה הולכת ליפול ניסיתי למשוך את הקרן. ההליך לקח יותר מחודש של טלפונים יום-יומיים, ביקורים במשרדם בפתח-תקווה ללא תוצאה והמון עצבים. פעם הטופס הלך לאיבוד, פעם משהו אחר וכו'. ניסו גם להפיל אותי לפח עם הצעות כאלה ואחרות (מזל שהתיעצתי עם יועץ הפיננסי). קיבלתי בסופו של דבר את הקרן רק לאחר טיפולה של הממונה על ביטוח.

המחיר של CIVIC 4D 1.8 COMFORT AT מתוצרת יפן במזרח אירופה (במערב ישנו רק 5 דלתות) נמצא בסביבות 85-90 K ש"ח. לאנסר 1.8 AM יותר זול, בערך באותו הפער כמו בארץ - 75-80 K ש"ח. לדעתי קשה שלא להרגיש פראיער בשלמו 130-140 K עבור הרכבים הנ"ל. לאומת זאת טויוטה אוונסיס החדשה אוטומט 2 ליטר - 115-120 K ש"ח וזה כבר פער מחירים הרבה יותר סביר. אין חולק על כך ששוק הרכב הישראלי מכוון לליסינג ונשלט על ידי קבוצות רישוי. אז ישנם הרכבים אשר מוכנסים אל תוך הקבוצות בחריקת שיניים ושולי רווח קטנים יותר, תוך כוונה למכור כמות גדולה לציים ואלה מקרים שיותר כדאיים לצרכן (יותר רכב בפחות כסף) ויש רכבים שלא מכוונים לקבוצות רישוי, שולי הרווח של היבואנים עבורם יותר גדולים והכמויות יותר קטנות. אז כאן מדובר בפחות רכב ביותר כסף. אלה בדיוק המקרים שך לאנסר וסיוויק, כמו אגב כל רכבי נישה. אני אישית לא הייתי מתקרב לא לסיוויק רגיל ולא ללאנסר ללא הנחה משמעותית של איזה 15 K ש"ח לפחות. אגב ללאנסר ההנחות כאלה כבר נותנו בעבר, וזה בהכרח ישתקף במחירון. ולמאיר ישנו רקורד עשיר של חתיחות מחיר (וולווים, סיוויק 5 דלתות וכו). כך שלדעתי מי שרוכש כיום את הסיוויק הרגיל ב-140 ש"ח מסתכן למצוא את עצמו בדיוק באותו מצב כמו אלה שפעם שילמו 170 עבור הסיוויק 5 דלתות ו-280 עבור וולוו S60. לאומת זאת מי שירכוש למשל את טויוטה אוונסיס יהיה הרבה יותר בטוח לגבי ערכו של הנכס הזה וכמובן יקבל מוצר מעולה.

אם ניקח בתור מדד לאיכות המוצר את מחירו בחו"ל אזי לדעתי הרכישה המשתלמת בארץ בסביבות המחיר המדובר (140K) נמצאת ברף התחתון של קבוצה 5 (כמובן שיש להוסיף עוד כי-10 K). מדובר ראשית כל על טויוטה אוונסיס שלגביה הפרש המחיר בין ארץ לחו"ל הוא קטן יחסית. נותנים כאן מחיר די טוב גם לסובארו, אלה קצת מתריד הקטע של החלפת הדגמים של הלגאסי. לאומת זאת האופציה של סיוויק 4 דלתות רגיל (לא הייבריד) מבחינת מדד מחיר המוצר בחו"ל איננה טובה כלל וכלל. במדינות בהן נמכר סיוויק 4 דלתות (למשל פולין) קיימים פערי המחירים של 30-40% בינו לבין הגירסות הרלוונטית לישראל של רכבי קבוצה 5 הנ"ל. בסך הכל לדעתי לא מדובר כאן ברכבים מיוחדים לעניני טעם ומביני עניין כמו למשל אלפא רומאו או סאאב. כך שאינני רואה שום סיבה לנאמנות למותג כמו "סיוויק" ושום סיבה הגיונית למחיר המופרז.

עד כמה שידוע לי לא היו כל שינויים במנוע. הוספה רשת על הגריל, נדמה לי גם כי ישנו שינוי קל על הדפנות פנימיים של הדלתות. הפנסים נשארו ללא כל שינוי נראה לעין, וזאת בניגוד לפירסומים באתרי הרכב. אומנם נראה כי פנסי הערפל הפעם עגולים ולא מרובעים. בהייבריד לא ראיתי שום שינויים. לדעתי המחיר של 140K ש"ח עבור הגירסה הבסיסית הינו קצת מופרז ובמחיר שכזה ניתן למצוא אופציות טובות יותר.

החוק לגבי נהיגה בשיכרות בישראל איננו קל להבנה מפני שהוא שונה מספר פעמים ולא ברור האים הנוסחים הקודמים תופסים או לאו. הנושא אפילו נדון בבית המשפט העליון. כך למשל לפי החוק מי ששותה משקה אלכוהולי בזמן הנהיגה (או אפילו רק כאשר מנוע דלוק ברכב עומד) דינו להיות מורשע ע"פ התקנה 62(3) - קרי עד שנתיים מאסר בפועל. אלה מה... שר התחבורה לא הגריד את הרשימה של המשקאות, לכן לא אוכפים את הסעיף הזה. לאומת זאת ישנה הרשימה של סמים אסורים. לכן כאן הכמות לא חשובה. נמצא הסם בכמות כולשהי - ישנו הבסיס להרשעה. עד 2005 החוק הגדיר 4 שיכורים: לפי כמות האלכוהול בגופו (כאן גם כן לא ברור למה הכוונה. פעם בוועדת הכלכלה של הכנסת נאמר "בגופו - קרי בדמו"), לפי התנהגות, וכו. ב-2005 החוק שונה, הנוסח החדש התייחס רק לריכוז, ולא ברור מה קורה עם השיכורים מהנוסח הקודם. למעשה בדיקת המאפיינים איבדה את התוקף החוקתי. כרגע החוק מתייחס רק לריכוז בגופו. אבל לבדיקת המאפיינים נשארה המשמעות כי ראייה תומכת. יש לזכור כי קיים גם סעיף אחר: 26, נהיגה תחת השפעה וכאן ניתן להרשיע ע"פ המאפיינים בלבד. לגבי הריכוז. התקנה 169ז לתקנות התעבורה קובעת כך: המידה הקבועה" - ריכוז אלכוהול לפי אחד מאלה: 1). חמישים מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם 2). ריכוז אלכוהול באוויר נשוף ברמה שוות ערך לריכוז האמור בפסקה (1), או 240 היחס בין כמות האלכוהול בדם ובנשיפה נקבע בערך לפי היחס של יחידת אלכוהול אחד באוויר הנשוף ל-2100 יחידות בדם. ניתן לעשות הערכות כאלה ואחרות וכך לקבוע כמה אדם כזה או אחר יכול לשתות בלי להגיע לרמה האסורה בדם. אלה מה.. בארץ כמעט ולא מתבצעות בדיקות דם. ולגבי הנשיפה כל הקלפים נתרפים. זה תלוי באיך הנבדק נשף, מה נפח דרכי הנשימה, חום גופו, וכו כו, ועוד לא הגענו לטיב המכשיר. בקיצור מאוד יתכנו המצבים בהם הנבדק שתה מעט מאוד, הריכוז בדמו נמוך מאוד, אבל הוא מוצא את עצמו מורשע ע"י הינשוף. מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד בדוגמה של אויר נשוף שנעשתה בבדיקת נשיפה.

מהיכן הגעתה לפירוש כזה של תגובותיי? הרי לא התייחסתי במפורש בשלילה או בחיוב לפסק הדין המדובר. למראות שיש לי עמדה אישית מסויימת בנושא, וכנראה אפשר גם לנחש מהי, מזה זמן רב אני מעדיף לשמור אותה לעצמי. כי הרי אני בסך הכל מהנדס כימי ויכול להוות דעת בקטע התפעולית של המכשיר. אין משקל רב לדעותיי בנושאים ערכיים, עלות-תועלת בענישה וכו כו. אני בכלל נכנס לדיונים כאלה עם מטרה אחת בלבד - להזהיר את הציבור מפני עשיית טעות קשה של שתיית כמות קטנה ונהיגה.

אני מעריך כי אילו אותו נהג ספציפי היה מסרב לבדיקה - כנראה היה חוטף שנתיים-שלוש שלילה (כולל מרב"ד ושאר הירקות לאחר מכן), כמו כולם. ולכלא היה כנראה נשלח מישהו אחר. אני חושב כי במקרה ההוא הפוינטה הייתה לא הנהג הספציפי אלה האמירה הציבורית של כב' השופט. ואל דאגה, גם הנהג ההוא כנראה לא יכנס לכלא הלכה למעשה אחרי העירעור. כנראה העניין יסתיים בשלילה ארוכה יותר מהמקובל בגיזרה. מה שחשוב כאן - זוהי תגובת הציבור, למשל בפורום זה. ניתן לראות כי הרוב המוחלט של הציבור מזדהה עם עמדתו של כבוד השופט וכנראה לא ירחק היום בו ענישה זו תעוגן גם בחוק. עוד חומר למחשבה לשותי החציות והשלישים.

אני אומר לא לשתות ולנהוג כלל באותו היום. לא מומלץ גם לבצע תרגילים כאלה ואחרים עם הנשיפה - המכשיר לא יקבל אותם. הוא תוכנן לקבל ספיקת נשיפה מאוד מסויימת. לא נשפתה כפי שהוא רוצה - תחטוף דו"ח על סירוב בדיקה

15 דקות לא קשורות לנושאים שהעלתי. נטען כי לאחר 15 דקות לא נשאר אלכוהול בפה שיכול לגרום לקריאה גבוה מכפי שהיא אמורה להיות. אך זיהום הפה עלול להיווצר גם מתוך זרם האוויר שבא בנשיפה העמוקה ולשבש את תוצאות הנשיפה הבאה. לכן נוהל 15 דקות מגובה בכל העולם גם בנוהל של לפחות 2 דקות הפסקה בין נשיפה לנשיפה. מאחר והנוהל של 2 דקות לא מקויים בארץ ומרביצים כאן נשיפה אחר נשיפה ברצף עד שהמכשיר יתרצה ובכך שוב מזהמים את חלל הפה - אין משמעות גם להמתנה של 15 דקות תרם התחילת הבדיקה. אבל חלס, הגשתי לבתי המשפט 4 חוות דעת של מאות דפים, אין זה המקום כאן לספור על כל ליקויי התיפעול של הינשוף.

אפשר לסכם את העניין בקצרה כך... הנשיפה, כמו כל גורם פיזיאולוגי היא מאוד מורכבת. האוויר בדרכי הנשימה העליונות כמעט ולא כולל אלכוהול. האלכוהול נכנס לאוויר בראות, בהן נוצרת המגע בין האוויר לדם. את ריכוז האלכוהול באוויר בתוך הראות קשור לטמפרטורה (ככול שזו גבוה יותר, כך האוויר סופג יותר אלכוהול) ולמשך השהות של אוויר בראות (האים הוא מספיק להגיע לרוויון). המכשיר הישראלי קובע את נפח הנשיפה 1.5 ליטר. יש אנשים שיצליחו לספק את הנפח הנדרש בלי לנשוף אוויר מתוך הראות כלל ותמיד יצאו זכאים במשכיר. ויש כאלה שלא יצליחו להגיע ל-1.5 ליטר למראות כל מאמץ שיעשו ויאשמו בסירוב בדיקה. יהיהו כאלה שבקושי יספקו את הנפח הנדרש, אך האוויר ישהה זמן רב בראות, גם יתחמם וגם יגיע לרוויון והריכוז יהיה גבוה מאוד. יחס הריכוזים בין דם לנשיפה משתנה מאדם לאדם וכמו כן מנשיפה לנשיפה של אותו אדם. באו אנשי הפרקליטות בארה"ב וקבעו כי על מנה אחת באוויר ישנם 2100 מנות בדם. אבל למעשה זה יכול להיות גם 600 (אדם שתה שלוק של בירה. יש לו מעט מאוד בדם, אך הרבה מאוד באוויר). יהיו כאלה עם 4000 - מקרה הפוך. היחס תלוי גם בזמן שעבר מאז השתייה. בהתחלה היחס נמוך מאוד (לרעת הנושף) לאחר שעות הוא נהיה גבוה יותר. הנושא תלוי בפיזור התוקסין (אלכוהול) בין דם ורידי לאורכי. אלה פחות או יותר הסוגיות שעומדות על הפרק במשפטי השיכרות בארה"ב. הזיכוים הגורפים ופסילות המכשיר או שיטת בדיקות הנשיפה לא היו שם, אבל זיכוים בתיקים פרטניים על סמך הטענות הנ"ל היו וגם היו. אני באופן אישי לא הייתי מעלה את הטענות הנ"ל עקב העובדה שאת החוק ניתן לפרש כך שהרמה המותרת לנהיגה באוויר איננה קשורה כלל לריכוז בדם והיא עומדת מפני עצמה. ז"א לא משנה מה היה בדם וכמה האיש שתה ואיך הוא נשף. עבר את הרמה הקבוע בחוק - שישלם את המחיר. רק יש ליידע את הציבור כי את הרמה הזו ניתן לעבור גם עם שלוק אחד של בירה. יש לשרש את הדעות המסוכנות כי חצי או שליש זה מותר. רבותיי, זה משחק עם האש.

הענישה בארה"ב נחשבת למחמירה ביותר: http://www.1800dialdui.com/CM/Custom/TOCDUIDWILaws.asp ניתן לראות כי מדובר בשלילות רשיון לתקופות שבין 3 חודשים עד שנה מקרה הקיצוני של גאורגיה. ואכן פורחת שם התעשייה של עו"ד המתמחים ב-DUI ועדים המומחים בשירותם. במאמר המוסגר אומר כי אילו המכשיר הינשוף היה מופעל כאן כמו בארה"ב קולי לא היה נשמע. בגרמניה דווקא אין תעשייה פורחת של DUI וזאת מ-2 סיבות 1) העונש הוא יחסית קל: http://www.fahrschule24.net/bkatv/b1.htm ניתן לראות כי מדובר בחודש שלילה, קנס 250 אירו ו-4 נקודות על עבירה ראשונה. לכן אין סיבה לקיים את תעשיית ה-DUI. 2) האישור והתפעול של המכשיר נעשה כהלכה. עוד בשנות ה-80 מונה צוות מטעם משרד הבריאות אשר הוציא חוות דעת שמסתרעת על 500 עמודים: Schoknecht G: Beweissicherheit der Atemalkoholanalyse. Gutachten des Bundesgesundheitsamtes. Unfall- und Sicherheitsforschung StraBenverkehr), Heft 86 (1992 על סמך חו"ד זו הוציא המכון לתקינה הגרמני (DIN Deutsche Institute fuer Normung) את התקן DIN VDE 0405 אשר אושר על ידי כל הרשויות, כולל הבית המשפט הפדרלי והוא קובע את תיפעול מכשיר הנשיפה לתפארת. לכן די קשה להתמודד מול המערכת כזאת. ואילו בישראל נוצרו כל התנאים לפריחת תעשיית ה-DUI. הענישה היא מחמירה ללא פרופורציה. אבל הליקוים בדבר אישור או יותר נכון לאומר אי-אישור המכשיר ומערכת התפעול הם עוד יותר חמורים.

עם כל הכבוד יש כאן מספר סוגיות. 1) לא רק שתיה בלבד יכולה לשבש את יכולת הנהיגה. נשאלת השאלה - מי יותר מסוכן - זה שלא ישן בלילה תרם הנהיגה (חוקי לגמרי) או זה שלגם בירה (פשע נורה). אפשר להרחיב ולהוסיף כי ישנם לא מעט חומרים אחרים שיכולים להשפיע: למשל תרופות, סמים כמו חגיגת שנמכרים כי יד המלך בפיצוציות - ולמשטרה אין כלים לגלות אותם. לדעת רבים הדרך הנכונה היא לבדוק את הביצועים של הנהג (מהירות התגובה ויכולת קבלת החלטות) בזירת הארוע ולא ריכוז של חומר כזה או אחר. 2) ישנו החוק בתורת המשפטים מאז התקופה הרומית: "In dubio pro reo" - הספק לזכות הנאשם. אפילו מאשמת הרצח יכולים לזכות אם נופל פגם בראייות. כיום לדעתי ולדעת רבים ראיית הינשוף מהווה פגם אחד גדול. ישנם שופטי תעבורה שכבר הבינו זאת ופסקו בהתאם, ישנם כאלה שהבינו אבל נמנעים מלפסוק. יש כאלה שמסרבים להבין. אני מעריך כי גזר הדין המדובר ניתן על רקע של מה שמתרחש כיום מאחרי קלעים של בתי המשפט לתעבורה. 3) הענישה על נהיגה בשיכרות איננה אחידה ברחבי העולם. המדינות המחמירות ביותר הן מדינות ערב, יפן וישראל. אחריהן באים מדינות מסויימות בארה"ב (אומנם שם רכיבי הענישה שם שונים - ישנו הרכיב של מעצר קצר, אך גם השלילות הן יותר קצרות). באירופה מדובר על שלילות מאוד קצרות (למשל בגרמניה מדובר על חודש אחד בלבד). כל זה מתרחש על רקע של חומרת הענישה הכללית. כך למשל במדינות ערב יכולים לקטוע גפיים על עבירת הגניבה והוצאות להורג הן דבר שבשיגרה. ביפן ובארה"ב עונש המוות הינו גם די פעיל. ואילו בישראל הענישה הכללית היא מאוד רכה. הענישה לפי תקנות התעבורה איננה אחידה. למשל בשירשור אחר דובר על כך שנפילת המטען בזמן הנסיעה - דבר שגם יכול להרוג - מסתכמת בקנס של 500 ש"ח בלבד. הענישה שבסעיף 62(3) לתקנות התעבורה בולטת בחומרתה לאומת התקנות האחרות ואינני רואה שום סיבה אחרת פרט לפופליזם והתלהמות. במאמר מוסגר אציין שבמדינות המתוקנות לא אלה הגורמים שקובעים את רמת הענישה אלה השיקולים הפרקטיים של עלות-תועלת. לדעת רבים, הענישה המחמירה לא ממגרת את הפשיע אלה אפילו להפך והסטטיסטיקה בכבישי ישראל מצביעה על כך בבירור.