גם מקדח חדש מהקופסא לפעמים אני משחיז בהתאם לאפליקציה.
בפחים דקים למשל אני מיישר את הפינה החותכת כדי שלא יתחפר בחור (גם לפליז זה מצויין) ולאלומיניום למשל אני משחיז זוית שחרור יותר גדולה בגב השן כי איםן בעיה של פיזור חום ואני יכול לקבל קצב קידוח הרבה יותר מהיר.
גם למשתמש ביתי שקצת מבין מה זה מקדח ואיך הוא עובד אין בעיה להשחיז לבד. נכון שבמקדח 5 מילימטר שעולה גרושים זה מיותר כבל בקטרים הגדולים זה חוסך הרבה מאוד כסף.
החלק שעובד זה הקרביד. הזפירלה זה שטויות לעומקים האלה אבל הפיניש שלה מעיד על איכות הייצור.
נתקלתי כבר במקדחים שגם התכופפו תך כדי קידוח (ואני מדבר על מקדחים 12 מילימטר. לא 5).
הקרביד צריך להיות עמיד בשחיקה כי הבטיו הוא חומר מאוד שוחק. מבחינת זויות פחות קריטי כי הוא עובד פחות על חיתוך ויותר על פירור בעקבות ההלמים.
משלוחים לעבודה מגיעים או ברכבים רגילים או כלים חשמליים קטנים (בעיקר קטנועים חשמליים).
מה שאתה רואה עם רכבים פרטיים אלה אנשים שעובדים במשלוחים כחלטורה עם הרכב הפרטי שלהם.
לא רק זה. אין מערכות בטיחות, כיסאות פלסטיק כמו בשנות השבעים והכי גרוע הטווח הוא לפי התקן הישן אז תוריד כ 25% כדי להשוות לתקן החדש (וממנו לטווח האמיתי).
בקיצור, אפילו לא אטראז' חשמלית
כוסות להכניס אחד בתוך השני עם נייר סופג ביניהם, לעטוף את השרוול בפצפץ ואת זה להדביק עם מסקינגטייפ.
צלחות לחתוךריבועים של פצפץ ולשים ביניהם. את הערימה לעטוף בפצפץ ולהדביק.
אני מנפגעי קאיה בסיבוב הראשון שלה בארץ (94'). מכרו טנדר דיזל בעל כושר העמסה מצויין וארגז גדול במחיר טוב אבל זה נגמר בזה שאחרי חצי שנה של ויכוחים עם היבואן הרכב הוחזר ליבואן וקיבלתי את כל הכסף חזרה.
אני לא אומר שהסיניות בהכרח גרועות אלא שחובת ההוכחה עליהן (על כל דגם בנפרד). אישית מה שמציק לי בהן זה הנדסת האנוש.