אני מכיר את הסיפור הוא רץ בפייסבוק כבר מעל לשנה, ועכשיו שוב עלה לתודעה בכלל פטירתו של הכלב. יש לי המון הערצה לבעלים שלו שלא הרדים אותו ובחר לתת לו לחיות.
יש לי 2 כלבות, בנות 10.
אחת הביאו לאחותי ליום ההולדת ב2003, ואת השניה אספתי מהרחוב כחודש וחצי לאחר מכן, שמו אותה בשיחים במעין ״כלוב״ מאולתר, הייתי אז בתיכון ושם זה קרה.
אנשים התאספו מול אותם שיחים ואף אחד לא ידע מה לעשות עם הגורה שהייתה שם, העבירו אותה מיד ליד.
כשהיא הגיעה אלי, הברזתי מהלימודים ולקחתי אותה לבית.
הליכה של כ2 קילומטר, כשהיא בידיים שלי כל הדרך ומלקקת אותי.
החיבור היה מיידי.
בהתחלה היא הייתה כנועה מאוד בהתחלה והשתינה על עצמה כשמישהו אחר היה מלטף אותה, וגם הכלבה הראשונית לא הסתדרה איתה אבל זה עבר לה, והן כמו אחיות עכשיו.
קראתי לה קוקי כי יש לה צבעים של עוגיה, והיא אוהבת לישון לידי על הכרית.