עברתי על השרשור ונזכרתי בעצמי, תחליק על הטעויות שלי - קודם כל תעשה סדר אחרת המסלול שלך יראה בידיוק כמו שלי.
קודם כל תסגר על המטרה - הנדסאי או מהנדס, אלה מסלולים שונים לגמרי.
אין דין הנדסאי בניין כדין הנדסאי מכטרוניקה(בראשון יש המון עבודה בתנאים טובים ואילו בשני משמעותית פחות).
אם אין לך מחויבויות כלכליות(משפחה וכו'), קח עוד שנה לפתור את הבעיות הכלכליות שלך ואז תתחיל ללמוד במסלול הנכון לקראת המטרה שהצבת לעצמך.
אם יש לך משפחה, תברר איזה וכמה תמיכה תוכל לקבל מהקרובים - זה יהיה שיקול עיקרי במסלולים שיהיו ריאליים.
הנדסאי לא יקנה לך שום הקלות בקבלה לטכניון/בן גוריון/תל אביב.
גם אם תלך למכללה ותשוחרר מכמה קורסים, אתה תמצא את עצמך משלים אותם אחר כך בלי עזרה של סגל כי הרמה והגישה שמיים וארץ.
והנסיון שממנו אני כותב, עברתי בערך את כל ההתלבטויות והדרכים שאתה שוקל:
*הנדסאי מכטרוניקה(י"ג-י"ד)
*עשיתי מכינה בבנ"ג בתור אב ל2 ותוך כדי צורך לעבוד כמה שיותר, בתוצאה הציונים היו גבוליים ולא ממש אפשרו לי בחירה במה שרציתי.
*שיפרתי בגרויות מתמטיקה, פיזיקה והתחלתי הנדסה כימית בבנ"ג, אותו לחץ כלכלי ממקודם בתוספת כמה בלתמים(גם זה שלא ממש התחברתי לכימיה עזר) גרם לי לפרוש לקראת סוף שנה א למרות ממוצע שגירד את ה90 מלמטה.
*שנה לאחר מכן, כשסוף סוף הגעתי לאיזון כלכלי התחלתי תואר במדמ"ח באו"פ ופרשתי באמצע סמסטר ראשון עקב מחלה סופנית של קרוב משפחה שדרש טיפול צמוד.
*באוקטובר האחרון, כבר אב ל3, נרשמתי שוב למדמ"ח באו"פ. 2 קורסים במסמטר אחד מיחשובי ואחד מתמטי, סמסטר ראשון סיימתי עם ציונים 99 ו98 בהתאמה.
עד שלא תסדר את הדרך הנכונה למצב שלך, כל המסלול יהיה במעגלים.