Top Geek

מטריקס, לטעמי אתה מכליל. לא חסרים שמנים מיובאים "מפוקפקים". אם התכוונת לומר שהשמנים האיכותיים באמת הם מייבוא ולא מתוצרת מקומית - מסכים.

עדכון - טופל במוסך חושי (אזור המוסכים במפרץ חיפה) לשביעות רצוני.

גאנט ברזל "15 של סיטרואן C5. מורכב על 106GTI. כאמור, התעקם לאחר מפגש עם בור. שתי קושיות / בקשות: עזרתכם המלצתכם למקום אמין ליישור ואיזון הג'אנט באזור חיפה.(אשמח גם לאזהרות בנוגע למקומות פחות מומלצים, אפשר בה"פ). בבדיקה וויזואלית ראשונית בחושך הצמיג (T1R) נראה תקין. מנסיונכם, מה לחפש והאם ייתכן נזק סמוי מהעין? תודה.

נוזל הקירור משמש "נשא" לחום מהמנוע (שם הוא מיוצר) לרדיאטור (שם הוא מסולק לסביבה). נניח שיפרנו מנוע ע"י הוספת טורבו. המנוע מייצר יותר חום וכפועל יוצא צריך לסלק יותר חום כדי למנוע מהמנוע להתחמם. נזכור חוק פשוט – החום "זורם" ממקום חם למקום קר. נתבונן במודל פשוט של שרשרת סילוק החום מהמנוע: תחנה ראשונה: מעבר חום מחלל הצילינדר לבלוק / ראש המנוע. תחנה שנייה: מעבר חום מבלוק / ראש המנוע למי הקירור שזורמים במעברים ייעודיים בבלוק ובראש. תחנה שלישית: המים החמים מגיעים לרדיאטור. כיוון שהמים חמים יותר מהאוויר הסובב, החום עובר מהמים לאוויר. המים מתקררים וחוזרים לתחנה הראשונה, למנוע, מתחממים שוב וחוזר חלילה. המים, כמובן, מוזרמים במערכת ע"י משאבת המים. ועכשיו – לשאלות של R5T: אם נגדיל את שטח החלפת החום ברדיאטור, המים יאבדו יותר חום לסביבה וכושר הקירור של מערכת הקירור יגדל. עקרונית אין צורך בתוספת יותר מים למערכת (מעבר לכמות הנחוצה כדי למלא את הרדיאטור הגדול יותר). ככל שקצב הסחרור של מי הקירור במערכת גדול יותר, יעילות הקירור גדלה. יחד עם זאת, טמפרטורת מי הקירור תרד (ומכאן התחושה שהמים לא מתחממים כמו קודם ולכן אולי לא מקררים את המנוע ביעילות) : מהירות הזרימה במעברי המים במנוע וברדיאטור תגדל, הזרימה תהפוך טורבולנטית יותר ומקדם מעבר החום יגדל. בשפה פשוטה – לחום קל יותר לעבור מהמתכת של המנוע למים (בצד החם) ומהמים למתכת של הרדיאטור (בצד הקר). טמפרטורת מי הקירור תהיה נמוכה יותר כי כל 1 ק"ג של מים יצטרכו לסלק פחות חום. בצורה ציורית ניתן לומר שיש "יותר מים" שעוזרים לסלק את החום או ש "עומס החום" שיש לסלק מהמנוע לרדיאטור מתחלק על יותר "יחידות מים" ולכן כל "יחידת מים" מתחממת פחות. [*]במערכות קירור עם משאבה מכאנית, ספיקת סחרור מי הקירור גדלה עם הסל"ד. בסל"ד גבוה המנוע מייצר יותר חום וזרימת המים המוגברת עוזרת לסילוק החום הנוסף. כלומר, משאבת מים מכאנית דווקא מתאימה מבחינה זו יותר ממשאבה שמונעת ע"י מנוע חשמלי עם מהירות בודדת. אם אתה רוצה לשפר את כושר הקירור – אפשר (לפחות תיאורטית) להגדיל את ספיקת המים המסוחררים במערכת. במקום להתקין משאבה חשמלית הייתי בודק אפשרות להקטין מעט את הגלגלת של המשאבה המכאנית ולהאיץ אותה. הנך מתבקשד להפסיק לפרסם הודעות בפונט לא קריא. הודעתך מערכה לפונט קריא יותר, להבא הן פשוט ימחקו. בגירה

גולפנית, הכיתוב במדבקה של הפיוזים בגרמנית. לא נראה לי שמדובר בפורד.

באתר החברה מחשבון המתאים שמנים לכלי רכב, ע"פ המלצת יצרן השמן: http://www.liqui-moly.de/web/lmhomeen.nsf/pages/index_oiltable

ואני טוען ש (באדום):

בוא ונראה אם הבנתי נכון: קנית אגזוז כדי לעשות רעש. עכשיו אתה מנסה להשתיק אותו. אתה מחפש אגזוזן מאזור המרכז שיעזור לך ואתה מוכן לפנק אותו בתמורה. עצתי לך, כדי להמנע ממפגשים לא רצויים עם הכחולים וכדי שלא תסתכסך עם השכנים בכל פעם שתחזור הביתה בלילה: החלף לאגזוז פתוח עם צליל שאינו "אנטי-סוציאלי". בנוגע לנקודה השלישית, אתה יכול לנסות במועדון / מפגש - PLUG & PLAY בהצלחה.

G FORCE, בתור בעל הניסיון מביננו, מה אתה היית ממליץ לרון לשפר בהתקנה הקבועה? הזכרת קטרים ואורכים לא אופימאליים - התוכל לפרט? רון ירוויח מע' פליטה טובה יותר וכולנו נשכיל. (אגב, מעניין לראות עד כמה יהיו המלצותיך שונות מהערות "מהנדסי הפליטה")

ליאור, אפשר לינק לאחד המחקרים שציינת? זה מעניין (לא בציניות, לשם שינוי ) תודה.

תתחדש! איך נוסע? היות ואתה מתכוון ממילא לבצע שינויים, זו הזדמנות מצויינת לבחון את הקונפיגורציה הנוכחית על הכביש ולתכנן את השיפורים לסבב הבא. אני מבין שהקטרים הם: 40 מ"מ ב - PRIMARY 50 מ"מ ב - SECONDARY 60 מ"מ ב - COLLECTOR [*]כמו כן האורך של ה - PRIMARY קבוע (שכן זה החלק שכבר יש לך). [*]הקטרים נראים לי "נכונים" ולא הייתי משנה אותם. לעומת זאת, אתה יכול "לשחק" עם האורך של ה - SECONDARY בכדי לעצב את עקומת המומנט המתאימה לך. כמו כן הייתי שוקל מעבר "חלק" יותר לתוך ה - COLLECTOR (כלומר קונוס, שינוי קוטר הדרגתי בין ה - 50 מ"מ ל - 60 מ"מ) [*]בכל מקרה, תהנה.

כמו שכתוב בכותרת. מחפש 205 GTI, במצב "נאמן למקור" ככל שאפשר. כמובן - שילדה נקייה, טסט בתוקף, חוקית לכביש. הצעות בה"פ. תודה.

בתעשיה התהליכית נהוג להשתמש ב - 304L ולא 304. תכולת הפחמן הנמוכה יותר הופכת פרוצדורות ריתוך לפשוטות יותר בעוביי מתכת גדולים. אני מניח שזה לא רלוונטי לעובי המתכת באגזוז. לינק מעניין (שימו לב שפותח השירשור הוא "אגזוזן") http://eng-tips.com/viewthread.cfm?qid=177536&page=5 בכל מקרה - אשמח להתעדכן בהחלטה ובתוצאה. בהצלחה

Hematoma: סיטגמא, מילה בארמית. לפיכך מסתיימת ב "א". מתפלא עליך.

מעוניין לרכוש את שני הספרים של "היינס" ל - 106GTI, שנת 97. משומש / חדש, לא משנה העיקר שהספרים שלמים ובמצב המאפשר קריאה. הצעות - בה"פ. תודה ושנה אזרחית מוטורית לכולם.

הרמן שלום, ניתן למצוא מידע מועיל בפורום RALLYE REGISTER הבריטי. שם לב שיש שם מדור שלם שמוקדש להסבות ל - 16 שסתומים. http://www.106rallyeforum.com/forum2008/forum.php למיטב הבנתי סעפת 16 שסתומים לא תתאים לראש 8 שסתומים. יש הגיון בהסבה ל 16V, שכן למנועים אלה פוטנציאל שיפורים רב. אם אתה שוקל להמשיך ולהחזיק את הרכב למס' שנים נוספות, מנוע זה יהווה בסיס לשיפורים נוספים. מה התוכניות שלך בנוגע לרכב? יעדי השיפור, תקציב וקונפיגורציה נוכחית? בהצלחה.

אני חושב שכולנו יכולים להסכים על הנקודות הבאות: כלי רכב שונים מתוכננים למטרות שונות. כלי רכב שמתוכנן לנוע בשטח, יתאפיין, בין היתר, במרכז כובד גבוה ומהלך מתלים ארוך ביחס לרכב שמתוכנן לנוע על כביש. למרכז כובד גבוה ומהלך מתלים ארוך יש חסרונות אינהרנטיים כאשר מדובר בשינויי כיוון מהירים (כדוגמת "תמרון התחמקות"). למען הסר ספק אני מדבר על תכונות אינהרנטיות שנובעות מפיזיקה בסיסית. כולנו זוכרים את ה - A CLASS הראשונה. מכונית כביש טהורה מיצרן מכובד שהתהפכה בתמרון התהפכות כתוצאה מתכנון לא ממש מוצלח. ונקודה נוספת למחשבה - איך מתפקדים צמיגי שטח ראויים בכביש? בקיצור - נהג צריך להכיר את ריכבו ולנהוג בצורה אחראית. כמו שלא אצטרף לנמרוד33 (שגר לא רחוק ממני) לטיול שטח עם ה 106GTI, אני מניח שלא תפגשו את נמרוד עם ה- CJ בנס הרים.

אורן, לא ברורה לי כוונתך: האם הכוונה היא שבמנועים בהם הותקן ניטרו ההצתה מתוזמנת לאחרי TDC?

והתשובה הזוכה היא:

הדגם עליו אתה מדבר מיועד, ע"פ היצרן, למרוצים ולא לנהיגת כביש. מנוע כזה יהיה מאוד "לא ידידותי למשתמש" ביומיום (כוח רק בקצה העליון, סרק גבוה ולא יציב וכו'). תתרכז בקאמשאפטים שמוגדרים ROAD, אלא אם אתה בונה כלי תחרותי.

אתר עם הסברים מעט פשטניים, אך ברורים: http://www.drivingfast.net/car_control/oversteer.htm

מתוך אתר האגודת האקטוארים בישראל: ביטוח יתר ביטוח בו סכום הביטוח עולה על ערך השוק של הרכוש המבוטח ביום קרות המקרה. במקרה זה יפוצה הלקוח לפי ערך הרכוש ולא על פי סכום הביטוח. מבוטח יכול לעשות ביטוח יתר באותה פוליסה או על ידי ביטוח חופף, שבו חלק מהסיכונים מכוסים על ידי יותר מפוליסה אחת. ביטוח יתר מתייחס לביטוח רכוש בלבד. כלומר: אם תנסה לבטח רכב בעל "ערך שוק" (במקרה שלנו - ערך השוק המקובל הוא "יצחק לוי") של X, בסכום של 2X, מדובר בביטוח יתר. במקרה של "ארוע ביטוחי" חברת הביטוח תפצה אותך ב - X בלבד. "ביטוח יתר מתייחס לביטוח רכוש בלבד" - כלומר, בביטוח חיים "ערך החיים" = "סכום הביטוח" נקבע בינך לבין חברת הביטוח, ולא ע"פ "מחיר שוק" חיצוני כלשהו (כלומר "מחירון"). אגב, אני לא עוסק בתחום הביטוח. להערכתי גם המגיבים האחרים בשרשור אינם בעלי מקצוע בתחום. אשמח אם בעל מקצוע בתחום יגיב וכולנו נשכיל.

דוגמא לקטלוג לקאמשאפטים חמים (ואפילו ל"פינטו"): http://www.pipercams.co.uk/NewPiperWeb/redesign/2006_cam_catalogue/ford_pinto_cam.pdf ודוגמא לפולי מתכוונן: http://www.pipercams.co.uk/NewPiperWeb/redesign/PiperCamFrames.html עדכן בעלויות ובתוצאות. בהצלחה.

מקרה היפוטתי: אני קונה רכב במחיר מחירון 10,000 ש"ח. אני מתאהב ברכב ומבטח אותו בשווי 50,000 ש"ח. "במקרה" גונבים לי את הרכב. אני מקבל 50,000 ש"ח מהביטוח. הרווחתי 40,000 ש"ח (אבל ליבי נשבר כי מכוניתי האהובה נגנבה). בקיצור - אתה מנסה לעשות "ביטוח יתר". אי אפשר, אחרת יש לבעל הנכס אינטרס לפגוע ברכושו ולהרוויח את ערך הפוליסה. אם, במקרה, מדובר ברכב מיוחד - אני מניח שאפשר לבטח את הרכב ע"פ הערכת שמאי. אגב - למיטב ידיעתי בביטוח חיים אין מושג של "ביטוח יתר" כי אין מחירון שקובע את ערך החיים.

smart police = contradiction in terms, like military intelligence