אלו לא רכבים אקזוטיים שיכולנו רק לפנטז לנהוג עליהם כשהיו חדשים, אלו הרכבים שהיו לנו כשהיינו צעירים, לאבא,לסבא או לשכן. אלו רכבים שנעלמו מהנוף ונשכחו מזמן בתודעה. זו הסיבה שהרכבים האלו מעלים חיוך כאשר נתקלים בהם שוב בכבישי ארצנו. הם מחברים אותנו לתקופה שהיית, לנוסטלגיה האישית, לא משנה כמה משעממים ולא נוצצים הם היו. הפיאט 128 היית בדרך לברזל כמו שמאות מאחיותיה ננחלדו ונעלמו, ואין זה מובן מעליו שרכבים כאלו עוד שורדים כמו שרכבי ספורט מבוקשים תמיד יהיו.
בנוסף זאת גם אספנות low budget, לאלו שמתעניינים בתחום ורצים להיכנס אליו אבל מוגבלים בסכומים שהם מוכנים להשקיע בו מכל מיני סיבות. זה פותח את התחום לאוכלוסיה רחבה יותר וזאת נקודה חשובה מאוד בכדי לא ליצור לתחביב שם של תחביב לעליתות בלבד.
וכן, אני מאמין שאפילו יונדאי או מזדה 3 יהיו אספנות אם יהיו רכבים כאלו שישרדו את הזמן והגריטה, אבל הרבה פחות, כבר היום כשהרכבים בני 15 שנה, קשה מאוד למצוא להם חלפים מה גם שהכנסת המחשבים לרכבים יוצרת בעיות נוספות.
ארן