קראתי כמה תגובות שלכם פה ומרגיש צורך לתת קצת "reality shock":
אבי ז"ל בשנה האחרונה לחיו היה דמנטי והמשיך לנהוג, למרות תחנונים מצידי ואחי שיפסיק. דאגנו לדווח לרופא משפחה שלו על מצבו הקוגנטיבי, על מנת שידווח למרב"ד. הרופא היה מודע הייטב למצבו ומחוייב על פי חוק להעביר פרטים. גם בדיקות מקיפות של מרפאת גריאטרית בקופת חולים (שמחוייבת גם היא לדווח למרב"ד). שום דבר לא עזר.
לילה אחד הוא התבלבל ונהג נגד כיוון התנועה בכביש מהיר. ניידות משטרה סגרו את הכביש והורידו אותו, והתקשרו אלינו לשאול לאן לקחת אותו , מבלי לדווח למרב"ד או לדאוג שישללו לו את הרשיון עד לבירור .
הטפסים לבדיקות רפואיות הגיעו כחצי שנה אחר כך.
שורה תחתונה: המרב"ד פועל לאט מאוד אם בכלל, ולרוב נטפל וממרר את החיים של אנשים עם מוגבלויות פיזיות ולא קוגנטיביות, במקום לדאוג שאנשים מסוכנים לא יהיו על הכביש.