כתבה מעולה, מקיפה, מעמיקה ומרתקת.
הייתי רוצה לחדד זווית נוספת שנראה לי כי בשטף הדברים אבדהמעט.
המתחרים של הCBR לא היו רק אופנועי הליטר+ של היצרניםהאחרים, אלא גם ואולי לא פחות קטגוריית ה750.
אם לנסות ולתמצת את האבולוציה של אופנועיהספורט היפנים המודרנייםהרי כי ניתן לשרטט את מסלול ההתפתחות הבא: ראשית היה ה CB750 שהביא את נוסחת ריבוי הצילינדרים. אחריו ב 1973 סימן הZ1 את כיוון ההתפתחות הטבעי יותר סמ"ק. ב1984 הראה הGSX-R כי לפעמים פחות יכול להיות יותר. הGSX סימן את מעבר השרביט הספורטיבי לקטגוריית ה ¾ במהלך העשור שלאחר מכן אופנועי ה750 נשאו את דגל הקדמה הטכנולוגית בכל מה שקשור לזמני מסלול בעוד שתפלצות הליטר+ המשיכו לשבור שיאי מהירות וכוח. בראשית שנות 90 הקטגוריה החמה ביותר הייתה קטגוריית ה750, גם סידרת הסופרבייק שצברה פופולאריות הולכת וגוברת תרמה את תרומתה. ZRX היה הכלי הספורטיבי ביותר בהיצע של קווא ולא הZZR1100 , וגם לא הZX9. בימאהה אותה התמונה דווקא הFZR750R נחשב ספורטיבי יותר מאשר דגם ה1000 (1990) וכך גם אצל סוזוקי.
עם להב האש הוכיחה הונדה פעם נוספת את האמת היציבה ביותר בכל הקשור לאופנועים "אין תחליף לסמ"קים" והCBR הראה כי במקום פתרונות יקרים וסופר מתוחכמים שנועדו להגדיל את ההספק שניתן לקבל ממנוע של 750 סמ"ק הרבה יותר פשוט להגדיל את המנוע תוך שמירה על הגודל הכולל של החבילה. גם ימאהה קראה את המפה בדיוק באותה צורה אבל הפתרון של הונדה היה הרבה יותר נכון.
להב האש לא נתן להונדה את הפתרון לזירת הסופרבייק בה המשיכה הונדה להריץ את הRC45 הסופר יקר והסופר מתוחכם שלא הוכיח את עצמו. במידה מסויימת גם פה נקטה הונדה באותה שיטה, פחות 2 צילינדרים אבל עוד 250 סמ"ק וסוף סוף תואר סופרבייק בארון של הכנף האדומה.
להב האש סימן את המגמה וכיום קטגוריית ה750 התחרות הטבעית של הCBR בעת הצגתו, כמעט ונכחדה במקומה נוסדה קטגוריית ה1,000.