תתגייס ואז תיראה אם מתאים לך להמשיך.
לי למשל הצבא תרם הרבה לאישיות ולבגרות. אני לא הייתי לוחם.
אל תפחד מהטירונות, כולם שם באים ממסגרות שונות וכולם, בדיוק כמוך, לא יודעים למה לצפות. בצבא תכיר אנשים שונים, שאין סיכוי שהיית יכול להכיר אותם בחיים האזרחיים. אנשים ממעמדות שונים, אנשים מעדות שונית. בטירונות תכיר את כל האנשים אחרי כשבוע ובגלל שנמצאים ביחד 24/7 , אז תהיה הרגשה שאתם מכירים כבר שנים.
בטירונות יהיה הרבה לחץ נפשי ופיזי, אבל אף אחד לא יתן לך לעשות משהו שאתה לא מסוגל, אבל ינסו. בטירונות אתה מגלה דברים שלא ידעת על עצמך ואתה לומד לפעול במצבי לחץ, שיעזרו לך גם בחיים האזרחיים. לי זכורים רק דברים טובים מהטירונות. היה קשה אבל שווה ולא הייתי מוכן לוותר על החלק הזה בחיי.
אחרי שתסיים טירונות, ככל הניראה יפנו אותך לקורס כלשהו או יספחו אותך זמנית לאיזה בסיס, כדי שתמתין כמה שבועות עד שיפתח הקורס. סיפוח זה לא תמיד דבר נעים, כי אתה חדש במקום שבו כולם וותיקים, אבל זה תלוי במקרה ספציפי ובמזל.
אחרי הקורס תישלך לבסיס שאמור להיות קבוע בשבילך ושם תבלה את כל שירותך. כשאני הגעתי לבסיס קיבלתי שוק מהחור שבו תקעו אותי (בית הספר לנ"מ) והתחלתי לעשות שטויות כמו נפקדות ליום אוד וללכת לקב"ן, אבל עם הזמן מתרגלים ומכירים אנשים.
אני מאוד נהנתי משהירות שלי כי הוא תרם לי רבות (למרות שהתפקיד שלי לא היה מזהיר במיוחד) ויש לי זכרונות וחברים טובים מהצבא. אני משוחרר כבר יותר מחצי שנה ומאוד מתגעגע לאנשים, לבסיס, למסגרת (חממה).