nimnim

תזמינו מונית e class ותסגרו חשבון,בעודףתשדרגו את ריח הדבש שלכם ,ןהכי חשוב שיהיה במזל טוב

הנקודה היא לא אם אני יכול להרשות לעצמי,בוודאי שכן,אחרת לא הייתי קונה,רעיון השרשור הוא עקרוני,האם שווה\כדאי\מצדיק להחזיק רכב כזה בישראל. Fitch,זה לא מדוייק,אי אפשר לשים בבימר שמן זול,הגמרניות הללו מאוד רגישות לשמן ובכלל לנוזלים וחלפים מעפנים,הרבה יותר מיפניות וקוראניות 2.זה הצעצוע שלי ברור שאשקיע בו את הטוב ביותר,לגבי הצמיגים ביונדאי אני שם סינים כי אני ממש לא לוקח את הרכב הזה לאקסטרים אפילו לא קרוב, בבימר לעומת זאת אני לא צריך להסביר. ביטוח-היונדאי שווה 10-12 לכל היותר אין פה שום הגיון לבטח אותה במקיף הבימר לעומת זאת שווה 50K(על פי מחירון י.ל)

אשקול זאת לחיוב .

מסכים בערך,הגיר דווקא בגירסאות החזקות (330 ו330D) רגיש. בוצה מצתברת בקלות (לכן טיפול כל 8K) ושאר ירקות קטנים שתמיד עולים לי דיי ביוקר. מהעדר יכולת להחליף סוללה בשלט ועד חיישן כרית האויר וכל הניג'סים באמצע, מתגי החלונות וכו. לא מדובר באלפי שקלים,אבל כל פיפס כזה זה לפחות 200-400 ש"ח וזה מצטבר. בקטע הזה הE36 הייתה באמת טנק עמיד.

מה באמת? ואני חשבתי שהסרט מעומד לפרסים בפסיטבל קאן. מה באמת חשבתם?!

מעבר לכך שהבדלי המחירים בחלקים מהווה סכום נכבד,גם אופן התחזוקה ורמת אמינות שונה , ביטוח-בימר מקיף -יונדאי חובה וצד ג ,בימר מטופלת כל 8 אלף וכל רעש או זמזום אני רץ לבדוק מאחר ומדובר רמכונה יחסית רגישה ,אני משתדל לעשות טיפול מונע במידת הצורך ביונדאי לעומת זאת,אמינה מאוד מטופלת במוסך כללי ומאוד בזול ( בין רבע לחצי מהבימר) בנוסף צמיגים רביעיה בבימר עולה 2500 ש״ח יונדאי,צמיגים סינים ...כמובן אגרה ודלק גם הבדלים משמעותיים

אתחיל ואומר שקניית רכב חדש בישראל,זה טימטום בעיני,אבל אם יש כאלו שזה הקטע שלהם -לבריאות,להחזיק את הבימר (הכל כולל הכל) עולה לי בין 33-35K בשנה (כולל ירידת ערך של 13 אלף ש"ח בשנה האחרונה) להחזיק את הפחנוע הקוראיני שלי עולה לי-באיזור ה14K.

ממש לא חיפושית מקולקלת,אבל אתה קרוב,כך נשמע מנוע עם קירור אוויר(כמו בחיפושית) אני לא טועה מדובר כאן ב 911 T ,דגם טרגה.

הרכב היחידי שעלה בראשי זאת מאיטה NC,אך לצערי זה עדיין לא זה.

זאת בדיוק הבעיה,שנוסחת הכיף מול כסף-בישראל יוצאת מכלל פרופורציה.

אתחיל ואגיד שבלי עין הרע,עסקים טובים אני מרוויח לא רע בכלל ואני דיי מרוצה,אך עם זאת אני לפעמים בוחן את אקסל ההוצאות על הבימר שלי,ואני אומר לעצמי שאם כל האהבה הגדולה שלי למכוניות וזה בהחלט התחביב העיקרי שלי ,פאק אני מוציא כל כך הרבה כסף על הרכב הזה. וזה לא שהתקלקל משהו רציני,זה לא שקשה לעמוד בהוצאות,אבל אני עדיין אומר לעצמי זה shit load of money על תחזוקה שוטפת+בלאי ותקלות קטנות. ואז אני תוהה האם שווה להוציא כל כך הרבה כסף על רכב מותרות גרמני בארץ,אני בסך הכל גר בתל אביב ומוציא את הרכב מעיר לא יותר מ3 פעמים בשבוע,כן אני נהנה בשעות הנכונות בעיקולים הנכונים,ונכון גם ביציאה מהמזור כיף לסחוט קצת את גז,אבל בגדול בישראל של 2013 מאוד יקר להחזיק רכב שכזה או דומה ,זאת בסך הכל 330I לא מדובר באיטלקיה אקזוטית או רכב ספורט מושחז כמו 911,אומנם 330 מאוד מתגמלת ומהירה ללא ספק,אבל עדיין סדאן 4 דלתות אוטומטית של ב.מ.וו משנת 2003 לא יותר מזה. נסיתי לשאול את עצמי אם הונדה אקורד 2.4 תהווה תחליף הגון? ואז אני מבין שהפער באחזקה קיים,אבל הוא לא שווה את ההבדל,וגם אם היה פער משמעותי,אני לא חושב שזה בכלל בישבלי. עדיף להשאר עם הבימר,ואז נשארת בי ההרגשה שהעדר התרבות המוטורית כאן,נדירות הרכבים,יוקר החלפים והדלק מוצאים את החשק להחזיק "דינוזאור של 3 ליטר והנעה אחורית" בארץ. אבל מה?,אני אתנייד עם מאזדה 3? אחרי 12-13 שנים של פנטזיות מוטוריות אני בשנים האחרונות מתחיל להגשים אותן,ולאט לאט מטפס בסולם,אך לצערי אני נחשף בכל פעם שאני עולה בדרגה,עד כמה אבסורד (לא כללי זה בסדר מבחינתי זה רכב וזה הפטיש שלי) אבל עדיין אלו בסך הכל מכוניות דיי סידרתיות לא מהירות או יוקרתיות בטירוף. אולי זה מפניי שגרתי באנגליה כמה שנים ונפתח לי הראש לכמה בארץ זה לא זה,עד כמה סדרה 3 זה רכב נחמד שם ולא יותר מזה,שבסכומים הללו הייתי יכול להנות מאיזו בוקסטר או 911 ישנה. לפעמים בא לי למכור אותה להשאר עם היונדאי של העסק,וכך להביע את הצער והמחאה שבי את התעללות שחובבי רכב כמונו עוברים פה בארץ. ואז אני מכניס לעצמי שתי סיטירות,נכנס לרכב מתניע שומע אותה מגרגרת,ומוצא כיכר ריקה שתעלה בי קצת חיוך.

חווית הנסיעה בארץ עדיין נותרה עולם שלישי,ואף אוטובוס חדשני עם וואי פיי לא ישנה את זה. תודה לאלוהים שיש לי רכב וקו 5 מונית שירות מתחת לבית.

ישו מת בעבור החטאים שלך.

אכן משהו באיזור ה-1-13-14,אגב לגבי נוחות הנסיעה,מאוד נוקשה,פחות תרגיש את זה בכביש המהיר אבל בעיר בהחלט זה מורגש, סך הכל הכיסאות נוחים ותומכים.

גם אני החזקתי HGT כמעט שנה,ואני מחזק את דבריו שלי ליאור. אחזקה פשוטה,רב הבעיות שיש לרכב לא שונות מפונטו ספייס רגילה,סך הכל מנוע לא רע,נראת קרבית וספורטיבית וגם באה בצהוב,ביטוח ואגרה גם הם זולים יחסית. לגבי אלה ששואלים מה ספורטיבי ב206XS,מנוע זריז,גיר ידני,קלילה,מאובזרת לא רע והכי חשוב מתנהגת יופי וכייפית לנהיגה. ספורטיבי זה לא רק 0-60.

300K בשנתיים וחצי? איפה הרכב הזה היה? בשירות נאסא?, טס למאדים וחזרה?

5.4 ליטר זעומים,מזל באמת שדחפו סופרצ'אג'ר בגודל של בית.

מסכים,אגב דבר נוסף, ה36 לדעתי היא היפב מכולם אך זה כבר טעם אישי.

לא כל רכב,אבל המחירים הרבה יותר פורפרציונלים לעומת מה שקורה כאן. כלומר אדם שעובד ובמרוויח בסיידר,יכול להרשות לעצמו C CLASS,עם מקדמה מאוד מנימלית והחזר חודשי. אם בא לו למתוח את התקציב ולהתאמץ עוד קצת,הוא בהחלט יכול לרכוש גם 370Z או אפילו בוקסטר. הקטע הוא,שבמקום שכל אחד יכול להרשות לעצמו רכב ספורט\יוקרה, M3 ישנה לכל כיס,הגירוי קטן,בגלל שזה כל כך נגיש. אז מי כן רוכש,חובבי נהיגה,אנשים שאוהבים להתפנק וקצת להשוויץ שיש. אנשים שרכב אצלם זה להגיע מA-B יעדיפו לקנות איזו פוקוס. ולנצל את שאר הכסף למטרות אחרות. לסיכום לדעתי,רכב יוקרה\מותרות לא בהכרח יכולת כללית כמו היכן רכב כזה נכנס לך בסדר העדיפויות.

הייתי מתחלף על עם הצריכה של ה1.6 בכל יום,יודע מה גם עם מה2.5.

ובכן הייתי ממליץ לך לחפש בפורומים בחו"ל שם תמצא מידע רב. בכללי מרצדס השתפרה מאוד באמינות בחצי השני של העשור הקודם,אבל עדיין לא מדובר בהונדה. צפה לתקלות,לצערי הירידה באמינות הכללית של הרכב לא רק אצל מרצדס,גם בב.מ.וו ופורשה תופעה דומה.

אני עדיין מתלבט,אני חושב ש36 שהייתה לי יותר "טהורה" וגם לדעתי יותר קלילה מה46,לדעתי גם תנוחת הישיבה ב36 הייתה טובה יותר. אבל בסופו של יום אין הרבה הבדל,אה ול330 יש עוד 60 סוסים מתחת למנוע.

טוב אבל מזה לא.

בדיוק מה שאני הולך לעשות אחרי הE46 שלי,כנראה פורשה 944 לסופשים ולפנאי ואלנטרה (רכב זונה) ליום יום.

כן,גם אם רכב מודרני יהיה חזק יותר,ובטיחותי יותר. לדעתי אי שם בסוף שנות ה90 הגענו לפיק מוטורי שמשלב מודרניות,מנועים חזקים אמינות,וכיף מנהיגה. מאז אנחנו בירידה מתמדת בנושא האמינות והפאן והתקשורת של הנהג עם הרכב. לדוגמא סידרה 3 של ב.מ.וו E36,|(91-98( לדעתי נחשבת לסדרה 3 הטובה ביותר,328,וM3 חזקות מספיק,אמניות נפלאה ותקשורת ופאן מהרכב שלאחר מכן רק מדרדרים כנ"ל נושא האמינות. גם אצל פורשה מצב דומה כאשר השיא היה אי שם באמצע שנות ה90 עם ה993,ואפילו פרארי היחידות שאני באמת מזיל מהן ריר היו ה355 ו550 מתי ? שנות ה90 כמובן. כמובן שיש עוד הרבה דוגמאות עוד אחת בולטת היא הE39 סידרה 5 של שנות ה90 המופלאה. מיאטה NA, ואפילו אצל הצרפתים ה306GTI הייתה הפיזו החמה האמיתית אחרנה,רנו הצליחו למשוך עוד עשור וכל הכבוד להם עם הקליאו.אבל כנראה שגם זה נגמר בדגם האחרון.