speedseeker

כל הכבוד, יש תקווה ויש עתיד. מר דאי, כל הכבוד לך שאתה משקיע כל כך הרבה באלון. בהצלחה לכם.

מסכים השיר הזה נשמע פופי ודביק לעומת הקסם שיש בשירים מאלבומים קודמים ובמיוחד ONCE.

אתמול ב22:00 נפלה ההחלטה נוסעים דוך לכינרת שם נופשים חבריי ועלמות חן טובות מראה. הנסיעה ארכה כשעתיים כולל נסיעה מירושלים לבית נקופה ומשם דרך כביש 9 לכינרת. הנסיעה הייתה די מפחידה ומתישה מכוון שנסעתי דרך הבקעה בחושך מוחלט, חבריי דאגו שעוצמת המוזיקה לא תרד מ100DB וגם חיסלו חטיפים/ קופסאות סיגירות לסירוגין. הדרך הבעייתית מתחילה מהירידות לכיוון ים המלח, ירידות חדות ובסופן עיקולים חדים, תמונתו של חברי ליאור שריקי ז"ל מתונססת לנגד עיני. בהינתן הסימן (שלט שמאלה "בית שאן") אני מכניס לשני ופונה שמאלה, נהג משאית נחמד שביצע את הפנייה מספר שניות לפניי מאט ונכנס למפרץ ומאפשר לי לעקוף. הכביש זורם וניתן לשלב חמישי ולשמוע את הדיסק החדר של "שר-אל", אך הראות הלקויה מאלצת אותי להוריד להילוך רביעי, לעולם אין לדעת מה מסתתר בצידו השני של העיקול. 100 וקצת דקות נהיגה ולאחר שעברנו את בית שאן ועוד כמה כפרים, כביש ישר נפתח הזדמנות ללחוץ קצת, מד המהירות מורה 140 קמ"ש ולפיאסטה זה קצת יותר מדי, אני מרפה. הגענו לחוף, השעה 2 וכולם שפוכים, התחילו לשתות כבר בשעה שבה השמש נשקה לאגם הקסום. מעירים כמה חברים כדי שלא יהיה משעמם, ושולחים את הילדה עם התלתלים שחורים שתמלא את כד הנרגילה במי האגם הצוננים. שלוש שעות אחרי, ופחות חבר שנשאר בחוף, מניעים את הפיאסטה ויוצאים ירושלימה. קרניי השמש החלו מאירים את השמיים באור ורדרד בהיר, תחילה, ולאחר מכן נגלה לענינו העמק היפייפה, השדות הפרוסים למרחקים והעובדים התאילנד שמוסעים בארגז איסוזו D-MAX. באחד הכפרים אם ערבייה עומדת עם בנייה על השוליים, מצפה למישהו, וגם בכפר בהמשך נצפה מראה דומה. פרות מלחכות עשב על גב ההר, הנוף לא רע בכלל. הדרך חזרה הייתה הרבה יותר מעניינת, הכביש מואר, הביטחון עולה, וניתן לתכנן את ביצוע הפניות: עזיבת גז, נגיעה עדינה בברקס במידת הצורך הפניית ההגה וחזרה לגז. טנדר מאזדה לבן וטרנספורטר מכתיבים את הקצב הגבוה, בהמשך גם טויוטה הייאט משטרתית תתן פייט יפה. הם עוקפים , חותכים סיבובים דרך הנתיב הנגדי כל עוד ניתן לראות קדימה (והקו המפריד אינו רצוף) ולפעמים יורדים לשוליים. אני אחריהם, הפיאסטה יושבת טוב, כששייטתי בהילוך חמישי כמעט בלי גז האחיזה הייתה עלובה וכל בור זיעזע את המתלים, דוושת הגז קצת בפנים והפיאסטה מגהצת את הסיבובים. נהג הטנדר פונה ימינה, נשארנו אני, הטרנספורטר וטויוטה הייאט משטרתית. הדרך עברה כמו בFAST FORWARD, ובתזמון מדוייק והחלטתי עקפתי את הטויוטה ובהמשך את הטרנספורטר ,הכביש מגיע לסיומו עוקף ברלינגו. הגענו לעליות, מוריד לרביעי, שלישי, שני תוך בלימה מתונה ומבצע את הפנייה ימינה. מנסה לצבור מעט מהירות לקראת העלייה אך לשווא,השיפוע מקשה על הפיאסטה להאיץ מ40 חזרה למהירות השיוט אליה הורגלה. הילוך רביעי, חצי גז, אין טעם לקרוע את הפיאסטה - יש עוד כברת דרך לפנינו, יורד מעט לשוליים הרחבים ומאפשר לטרנספורטר ולברלינגו לעקוף. הפיאסטה מסתגלת להילוך הרביעי ומפתחת קצב מעולה, 70 קמ"ש אני מאושר- גם היא. מנצל את ההזדמנות להינות מהנוף של שעות הבוקר המוקדמות, ומבלי לשים לב, מחסום והגענו. היה כיף.

פשוט תמדוד, יש גם רמזורים שהמחזורים שלהם משתנים בהתאם לשעה ויש כאלו שהופכים אחרי שעה מסויימת/ יום שבת לכתום מהבהב.

אני הייתי מתעלם ולא הולך לתחנה, גם עברה שנה מאז וגם זה לא בדואר רשום אז אפשר פשוט לטעון שהוא לא הגיע. אבל תתייעץ עם עו"ד בכל זאת.

אבל כן יש ניצול מקסימלי של ביצועי הרכב, על מנת לעבור דרך מסויימת במהירות המקסימלית.

מה המחירים של הטבק מיאסיף? אני ירושלמי, יש מצב לאיזו קומבינה? (יש סיכוי להגיע היום לכינרת אולי משם אני ימשיך ליאסיף הבעיה שזה אמצע הלילה וקצת מפחיד).

תתחדש, אולם התוספת של עוד עשירייה או שתיים לFR בהחלט שווה את זה. מברוק!

הברבור כבר ישנה ועומדת ללא שימוש אבל עישנתי בה במצטמבר משוה כמו 10 קילו דודבן של אל נאחלה עם גחלי פגסוס. והשנייה היא החדשה שלנו, את הצלחת הדבקנו והיא עומדת יפה וגם עובדת יפה.

יכול להיות שכשקניתי הטבק הזה הוא לא היה במיטבו, אבל עשה לי לא טוב, לא טעים, טעם לוואי.

אם הוא השתמש בצינור כשהוא חתוך בקצה ולא אילתר לו פיה ממתכת או זכוכית אז ייתכן מאוד שהוא מכניס לפה שלו חלקיקי סיליקון או חומר רעיל אחר (חלקיקים מהצינור), על אחת כמה וכמה אם נעשה שימוש של שנה באותו צינור. לדעתי שווה לקנות את הצינורות שמיועדים לנרגילה, במיוחד את הסורי, אם לצינור יש סליל מתכת בתוכו לא לשטוף במים כי הוא מחליד ומתפורר, לא להתקמצן להחליף צינור כל תקופה. ולמי שהמליץ לי על הלימונענע של גואה, חכה חכה תפסתי אותך, גועל נפש, חבל שלא קניתי פחפחינה.

כל הרכבים הרציניים שהיו לי הזדמנויות לנהוג עליהם, לא ביטחו נהג צעיר. לחברים אין רכבים מפלצתיים חוץ מאחד אבל הוא אשכנזי-קמצן-פחדן. הכי נהנתי לנהוג בMPV 07' ובלאנסר 97 1600 ידנית אבל עם 100K ק"מ ככה שכוחה עוד בשסתומייה. גם הצרפתיות (106/306/205) היו מהנות לנהיגה. פורד מונדיאו משנות ה90 זה הרכב שהכי איכזב אותי, פשוט זוועה. אם למישהו יש רכב ספורט ובא לו לתת לי סיבוב אני משלם טוב (למרות שכנראה לא חסר לו כסף).

תנסה בחנויות לגבר שיש בקניון ובמרכז העיר, אולי בגואה יש, אני יברר לך בהזדמנות. כל אלה שרוצים שנמליץ להם על נרגילה צריכים להבין שאין פה דגמים עם שמות, אין פס ייצור ואין נרגילה זהה לשנייה. מה שכן יש הם סוגי מתכות, סוגי צינורות, סוגי ראשים, גדלי כדים, נרגילות ייצוקות, נרגילות מתברגות. הירושלמים מכירים אומנם את החנות לנרגילות בלבד ששייכת לגואה אבל שווה לבדוק גם בסיאם,ובעיקר באבו גוש אצל יוסף ממתקי המזרח ואולי גם בבית צפאפא אם אבו רחוק לכם. שמעתי על חברים שקנו ציוד גם מכפרים קצת יותר עויינים ומהעיר העתיקה אבל אני מוותר על התענוג.

סוכני מכירות של מה?

נרגילה זה מזיק אין בזה ספק, אתה מכניס ג'יפה לריאות שלך ומי שלא יודע את זה- חמור אמיתי. בכל זאת תהיו מועילים ותשיגו לי מתכון לטומבק ומישהו יודע אם בירושלים יש מקום שמוכר טבק שממנו אני יכול להכין טומבק?

אם לא יהיו תקלות- מגיע.

באקה אל גרביה קצת רחוק לי, אבל תודה בכ"ז. אני אקנה ואנסה בעצמי. אני מניח שבעתיד נרגול יהיה נחלתם של יותר מבוגרים יהודים, לעומת קהל היעד הנוכחי שרובו ערבים וילדים בגיל העשרה. ביגמאק, בין השאר העברנו תקופה גם בעישון הטבק לימונענע של גואה והוא היה נחמד אבל הוא פחות איכותי, כשתגמר הקופסא של ה250 גרם שיש לי אני אקנה איזה 100 גרם לימונענע, אולי הוא שיפר את המתכון.

תקראו את הטוקבקים ותבינו לאן נושבת הרוח. עידן חדש בפתח. מועדון ה5 ז"ל.

יש פה הרבה שלא מבינים חצי דבר בנרגילות, ומספרים לנו את מה שסיפרו לנו בהרצאות של כיתה ו', שבטבק שמים אציטון בשביל להחדיר את הטעם לתוך הטבק. אני אישית לא מעשן טבק עלום שם, אלא טבק מצרי שמייוצא לכל העולם, ד"א כל המוצרים שייוצרו בירדן או במצרים שאני קונה עברו דרך המכס ומודבקת עליהם אזהרה. אבל גם יש אצלנו טבק שמיוצר ע"י הבעלים של החנות לנרגילות במרכז העיר ועוד חנות מחוץ לעיר, הטבק הזה נמכר במשקל אבל אני מעדיף את הטבק של נחלה עליו. מישהו יודע אם יש בירושלים את הטבק מכפר יאסיף? נשמע מעניין לנסות.

תעשן, תבין. סיגריות, סיגרים, מקטרות זה סירחון! זה כמו לעשן את העשן שיוצא מהגחלים שנדלקים לבד.

העלה גיחוך, אבל נכון. יש פתרון?

תרוץ בים, חול זה המשטח הכי בריא לריצה. אם אתה מחפש מסלול עפר בטבע, יש בסטף (בכניסה לירושלים מכיוון כביש 1, מחלף הראל ימינה וישר כל הזמן, לא להסתמך על ההוראות האלו יש מפות והוראות יותר מדוייקות בגוגל) מסלול עפר מעגלי, נוף מדהים, ובתקופה זו המזג אוויר בירושלים מדהים. ובאשר לדשא, כמעט בכל עיר שמכבדת את עצמה יש פארקים עם מרחבי דשא ענקיים, לא לטעמי.

מתחת לידיים שלי עברו לפחות עשרה, כולן טופלו ושופצרו בהמון אהבה. כל ניסוי אפשרי שניתן לערוך, ערכתי, כל מיקס של טעמים וכל פירמה של גחלים. לצערי לא מצאתי בירושלים טבק שיתחרה בנחלה תפוח/דובדבן הישן והטוב, גחלי הפגסוס או גחלי מנגל. אם יש לכם המלצות או חידושים אני ישמח לשמוע, תמונות בהזדמנות. ד"א אם התלבטתם אי פעם איזה צינור לקנות, חפשו את הצינור הסורי.

שמר, אתה חסר. עושה חיים המנאיייק..

נעזרתי לא פעם בשירותיהם של "צלילי אורנים", התקינו רדיו דיסק, ועוד כמה קישקושים- הם בסדר, אבל לא הייתי נותן להם להתקין לי מערכת שלמה ובטח לא להמליץ לי על רכיבים. חבר טוב התקין אצל קאדנס בכמה רכבים, החיווטים שלהם לא ברמה גבוהה, וברכב אחד הופיעו גם רעשי אלטרנטור, אבל השירות, המחיר ואיכות השמע לא רעים בכלל. עם ד"ר סאונד אין לי ניסיון, שמעתי שהמחירים שלו יקירם אבל הרכיבים שהוא מוכר וההתקנה שלו ברמה מעל האחרים, אבל רק שמעתי. אני נסעתי עד לרדיו מונטנה בנמל הישן בת"א בשביל להתקין ברכב הקודם, שילמתי 500 שקל התקנה (!) שכללה: איטום תיבת התהודה של המיד, חיווט איכותי וכו' ,אבל טעות במיקום הטוויטרים הרגה לי אותם (מי שיקרא את ההמשך לא יעשה את הטעות הזאת), האוזן של בעל הבית שכיוון לי את המערכת טובה (מוזיקאי). לא צריך לקטול, יש רמות של מתקינים, יש רמות של חיווטים, כל מוכר מביא את הידע והניסיון שלו ולכל פועל שמתקין יש את הידע והניסיון שלו. לפני שהולכים למתקין או לחנות צריך להכין שיעורי בית. אני לא מבין את אלה שבוכים שניסו "לדחוף להם", כאילו מישהו הכריח אותם לקנות, המוכר יש לו את האינטרסים שלו והוא רוצה להרוויח וזאת זכותו. אם הלכתם למתקין בלי לעשות שיעורי בית וקניתם מה שהוא ממליץ והתאכזבתם - זבשכ"ם. אני הגעתי למסקנה שהכי טוב לעשות בעצמך. אין ספקות בקשר לטיב העבודה, אפשרות לערוך כל מיני ניסויים על מנת לשפר את איכות הסאונד (וזה לפעמים גובה מחיר) ואם משהו מתקלקל תופסים מברג ומתחילים לעבוד. לסיכום תתכננו את רכיבי המערכת מראש, תתייעצו בפורום, תקראו חומר בנושאי ההתקנה וחיבור הרכיבים. לאחר שהכל מתכונן בראש, תקנו ותבחרו מתקין ממומלץ. טיפים: 1. אם אתם לא סומכים על הציוד של המתקין, תקנו חיווט, נעלי כאבל, בית פיוז וכל שאר טובין בעצמכם (כמובן להוריד את המתקין במחיר), חבל על הרכיבים שלכם וחבל שתסתבכו עם רעשי אלטרנטור (המתקינים תמיד מוצאים לזה פתרונות יצירתיים אבל לא יעילים). 2. אל תקנו רכיבים עלומי שם- אין ארוחות חינם, גם אם הנתונים שלו מתיימרים להיות כמו מגבר הרוקפורד, JL, אודיסון, HELIX תלכו על בטוח ותקנו מחברה מוכרת. 3. התקנה חכמה- להתקין את הרכיבים בצורה שבה הם יהיו כמה שפחות פגיעים, לדוג' החום שנוצר בתוך הרכב והרגישות של הטוויטרים עלולים לגרום לשריפתם, להתקין בצורה שלא תהיה עליהם שמש ישירה. שהקרוסים לא יטיילו בתוך הדלת או הדשבורד, לקבע אותם כמו שצריך. שהסאב לא יעוף באוויר כל באמפר לקבע אותו, כמו כן שהבגאז' יהיה מסודר ולא חנוק ומבולגן אחרת הסאב והמגבר עלולים להיפגע. הוספת מאוורר אחד או יותר למגבר היא מבורכת (אומנם מומלץ בעזרת ממסר אבל גם כאבל רימוט יספק מאוורר קטן). 4. שוב פעם אני מדגיש להשתמש בנועלי כאבל, מנסיוני המר כל קומבינה אחרת תסתיים בקצר. 5. להשוות מחירים !! לפעמים יש הבדלים רציניים לא להתעצל זה שווה את זה. 6. איטום זה חשוב, במיוחד ברכבים שלא בנויים בצורה מאסיבית (יפניות, וגם אירופאיות משנות ה90)- אפשר לשמוע בווליום נמוך יותר כי הרכב שקט וזה טוב לאוזניים שלכם, וגם בווליום גבוה איכות הסאונד הרבה יותר נקייה וטובה. 7. תכנון נפח התיבות למיד ולסאב, שימוש בספוג ש"מגדיל" את נפח התיבה אם יש צורך ואיטום הדלת (תיבת התהודה של המיד) יאפשרו לכם להוציא בעזרת הגברה ראויה את המיטב מהסט. 8. לחלק את התקציב בצורה נכונה- אם איכות הסאונד חשובה לכם תשקיעו באיטום לפני הכל, אח"כ את הקומפוננט סאב והגברה הכי טובה שהתקציב מאפשר ( עדיף מגבר שינצל את הרכיב על מגבר איכותי ממנו שהספקו נמוך מדי, לא לקנות מגברים אובר-רייטד שאין לכם מושג כמה הם מספקים) ורק בסוף רדיו דיסק (זה הרכיב במערכת שהכי קל לשדרג , לא צריך להשתגע עם תצוגות מיוחדות או פונקציות שלעולם לא תשתמשו בהם). מאור.