און יעקבסון

שלום לכולם. הערב עולה, סוף-סוף, העונה השניה של תוכנית הרכב "טסט ראשון". התוכנית תשודר מדי יום רביעי, בערוץ הראשון (מספר 11 בשלט, מיד אחרי ערוץ 10...), בשעה שמונה וחצי בערב. בתוכנית מבחני מכוניות חדשות, חדשות, טיולים ועוד מדורים שיופיעו במהלך העונה. כמו כן יהיו בה סקירות של מכוניות "קצת" יותר מעניינות (אמנם לא בפרק הראשון, אבל בהמשך). ואנא מכם - לא להשוות לטופ גיר. אנחנו לא שם, לא מנסים להיות שם, לא יכולים להיות שם, לא מנסים לחקות אותם ולא מנסים להיות הם. לא הנחתום יעיד על עיסתו - אבל מקווה שתהנו מהתוצאה (שמשתפרת מפרק לפרק). בברכה, און קצת תמונות, של מאחורי הקלעים.

היום הגעתי ומצאתי את הבודי משתזף בשמש, כאשר חלקו האחורי שמאלי נראה קצת שונה. ידעתי שיום ראשון הוא יום עמוס במחלקת הפחחות וצבע, אז לא ציפיתי להתקדמות בנושא הבודי, אבל מסתבר שראסם לא היה יכול להתאפק והיה חייב לנסות ולראות כיצד תראה עבודתו אחרי השיוף. אז בתשובה לשאלה זו - זה נראה מצוין. כמובן שעכשיו יש לעשות מקצה ביקורת ותיקונים, וראסם מקווה שהוא יתפנה לזה כבר מחר. מטרתו היא לשייף בכל פעם קטע קטן, לבחון אותו ולבצע תיקונים - אם ידרשו - וכך לא לפספס נקודות כאלו. את השלב הזה, לצערי, אני לא אלווה בתמונות, כי בשלושה הימים הקרובים לא אוכל להתייצב בדרך השטח. גם אני התקדמתי קצת, לקראת סיום פרק השיוף של הצבע הישן. כל שנותר לי עד כה הוא לסיים דלת אחת ואת פנים מכסה המנוע. אז לקחתי על עצמי היום לסיים עם הדלת - וכך היה. בפעם הבאה שאבוא, לקראת סוף השבוע, יוותר לי מכסה המנוע ובזה אסיים את פרק השיוף ופיבר ואוכל להתחיל ולהתקדם במטלות האחרות. אז בינתיים - כרגיל - תמונות.

ישה, זה בדיוק המצב לאשורו! כל אחד ואחד מאנשי המוסך נותן לי את ההרגשה כאילו המדובר בביתי שלי. וכך בדיוק אני גם מרגיש - בית. הנכונות לעזור, העניין בפרוייקט והשיפוץ, ההירתמות של שעיה הפחח - שבתחילה לא רצה אפילו להסתכל לכיוון שלי (של הפיבר, בעצם) אבל שהוא ראה את ההשקעה שלי בפרוייקט, הוא עצמו התעקש לבצע את הפחחות הסופית. שלא לדבר על ראסם הצבעי שלא מוכן לתת לי אפילו לעזור לו לשייף את הפוליאטסר, כי הוא מפחד שאני אפגע לו בעבודה והוא לא מוכן להתפשר על פחות מאשר הטוב ביותר. וכמובן אי אפשר שלא להזכיר את ניר ואיל בן ארי שמקדמים את פניי בכל בוקר בחיוך מאיר. זה נשמע כמו סיכום תקופה, אבל זה ממש לא. לא, כי ארוכה עדיין הדרך ולא, כי יש עוד שתי הפתעות בשרוול - הפתעות שעוד מוקדם לדבר עליהם לעת עתה... ולגבי שאלתך: עד אמצע דצמבר חישבתי ומצאתי שהשקעתי בערך 500 שעות עבודה בפרוייקט. אני מניח שמאז נוספו למספר הזה עוד 100 עד 120 שעות עבודה.

בעודי מתפעל מריסוס הפוליאסטר, יצאתי מחדר הצביעה לרבע שעה וכשחזרתי, לרגע נבהלתי. הבודי כולו מכוסה בכתמים שחורים, על שכבת הכיסוי היפה שהייתה לפני. ההסבר של ראסם הצבעי פשוט: אחרי ייבוש הפוליאטסר, יעבור הבודי שיוף והחלקה, זאת במטרה להכין את השטח לצבע היסוד. כמובן שזהו השלב לבצע תיקונים אחרים שהיו נסתרים מהעין - ויש כאלה. ריסוס הבודי בטיפות צבע, יעזרו להם לזהות את הנקודות הבעייתיות, בכך שאם השיוף לא יסיר את טיפות הצבע, הם יידעו באזור יש שקע או גל אותו צריך לתקן. מעניין. אז בשבוע הבא חוזרים לשייף... הנה התמונות. הראשונה - לפני ריסוס הצבע השחור ויש גם אחת של תא המנוע.

ראשית, תודה לכולם. זה אכן היה רגע מחמם לב לראות את שכבת הפוליאסטר מותזת על הפיבר. אחרי שלושה חודשים של עבודה קשה וסזיפית, מבלי היכולת לראות את הסוף של כל זה, בהחלט עברה בי תחושה של הקלה, של סיפוק בתוצאת הביניים שנראית מבטיחה, של אווירת "סוף קורס"... והבוקר התעוררתי עם סדרת מחשבות על כל העבודה שעוד נותרה. ואני לא מדבר על פרק הפחחות וצבע שקרב לקיצו, אלא להמשך התהליך. כל כך הרבה דברים צריכים להיעשות מכאן והלאה, חלקם אפילו במקביל. לדוגמא, שלב הצבע הסופי ייעשה רק אחרי שארכיב את הבודי בחזרה לשלדה. אלא שזה יקרה רק אחרי שאקנה את יריעות הגומי המפרידות בין השניים ורק אחרי שאחתוך פיסות מתכת להגדלת שטח החיזוק בין הברגים המחברים בין הבודי לשלדה וכמובן אסיים עם צמת החשמל, שלא לדבר על הדלתות ומכסה המנוע שטרם סיימתי את העבודה עליהם ועוד ועוד דברים שעד שלא ייסתיימו, לא יהיה ניתן להמשיך הלאה. אלא שבהתחשב בזה שאני מנסה לעשות כמה שניתן בעצמי, ובכך שעד כה הייתי שקוע עד הצוואר באבקת צבע, פוליאסטר ויריעות פיברגלס, בכל אותם דברים אפילו לא התחלתי לנגוע. בקיצור - דייה עבודה לשעתה. ההחלטה "הניהולית" שקיבלתי ביני לבין עצמי היא להתמודד עם כל המטלות בבוא העת ולהתמקד בהווה בעשייה המקדמת את השלב הנוכחי בו אני נמצא. יתכן שהחלטה זו עשויה לעכב במקצת את קצב השיפוץ העתידי, כי במצבים מסויימים אני עלול להיתקל במכשולים שדורשים זמן בכדי לפתור אותם (למשל, להזמין חלקים מחו"ל), אבל לא בכל המצבים האלו היו לי התשובות מבעוד מועד ואם הייתי מתעסק איתם בשעתו, לא הייתי מגיע בעת הזו לשלב הנוכחי בו אני נמצא. אז אחרי כל ההתפלספות הזו - זו היא גם התשובה בנוגע לדיינמט - זה ייעשה, אבל אתעסק בזה בפועל כשיגיע הרגע הנכון. אין לי דד ליין לסיומו של השיפוץ הזה. בתחילה חשבתי שעד יום העצמאות הקרוב אסיים, אבל ריאלית, אני לא בטוח בקשר לזה. מה שיהיה - יהיה!

אז אחרי פרק "פחחות" שלקח שלושה חודשים, הגיע הרגע: התזת פוליאסטר על הבודי. הפוליאסטר סמיך ועבה יותר מאשר צבע יסוד, ויוצר שכבה נדיבה, שמחד מחליקה ומעדנת את תצורת הבודי ומאידך, תסייע בבוא העת להצמדות טובה יותר של הצבע. בעוד שחלק הבעיות נבלעות מתחת לפוליאסטר, החלק האחר בולט לעין וקל לאיתור - בשלב הבא, לפני צבע היסוד. אז ראסם הצבעי נכנס לפעולה ובסרט נע, בסיוע של מחמוד שהכין את קופסאות הפוליאסטר, צבע את הבודי בשלוש ואף ארבע שכבות של חומר. סך הכל כמעט חמישה ק"ג של פוליאסטר הותזו על הבודי. אפילו בשלב הבוסרי הזה, טרום שיוף והחלקה, צבע יסוד או צבע בכלל, הפער וההבדל במראה ניכרים מאוד לעין. אז ניתן ל(חלק) מהתמונות לדבר בעד עצמן:

הבוקר התחיל ראסם הפחח בהכנות אחרונות לפני התזת פוליאסטר: איתור וסתימת כל אותם חורים קטנים, זאת במטרה לחסוך כמה שניתן תיקונים בשלב הביקורת. אני נרתמתי לעזרה והתחלתי לעבור סביב-סביב ולסמן נקודות הדורשות יחס. כאשר הסתיים שלב המילוי, השיוף וההחלקה, ניקינו את הבודי טוב-טוב באמצעות אוויר והוא חזר אחר-כבוד לתא הצבע. כעת התחיל ראסם, עם עזרה מהצבעי השני - מחמוד - להכין את תערובת הפוליאסטר, כולל מקשה. יש הרבה תמונות, אז המשך תיכף יבוא. בינתיים התמונות משלב ההכנה: 1. ראסם הצבעי מחליק ומשייף את הבודי. 2. נקודת סימון לאזור הדורש מילוי ויישור. 3. עוד נקודה כזו. 4. הכנסת המכונית לתא הצבע - ביחד עם שני הצבעים המהוללים. 5. ככה זה נראה לפני - הדופן הפיבר שוזפת באור הנאון, בדקות האחרונות שלה כחשופה לאוויר העולם. 6. ערבוב הפוליאסטר. צריך לזה סבלנות, במיוחד במזג האוויר הזה.

היא יכולה לבחור כל צבע שהיא רוצה בעולם, כל עוד אני מאשר אותו... ותודה לשאר העוקבים והמגיבים - אני משתדל לשמור על רמה שתספק אתכם.

היום נאלצתי לסטות מדרך הישר ומהחתירה לסיום שלב שיוף הדלתות והתאמת ברגי הדלתות, כי חבר ילדות שלי, עודד - שהוא גם חובב רכב האספנות מושבע ובעיצומו של יבוא מכונית מאוד מעניינת מחו"ל - הגיע לבקר אותי. ולא סתם ביקור נימוסין, אלא ביקור עבודה. כלומר, עודד מבין בחשמל ואני לא ממש, וגייסתי אותו לבדיקת צמת החשמל של המכונית. כבר לפני 13 שנים הוא עזר לי (כלומר, אני עזרתי לו) לשקם את מערכת החשמל של פיאט 124 ספורט שהייתה ברשותי, שהייתה במצב גרוע מאוד. וזו של הרום כרמל היא רולס רויס בהשוואה לגיהנום שהלך שם בפיאט. אז ראשית בדקנו את מצבם החיצוני של חוטי החשמל מהצמה המשתלשלת מלוח המחוונים והתרשמנו שמצבה מצוין. בשלב הבא בדקנו שאין קצרים בחוטים ואת ההתנגדות שלהם בעזרת מכשיר וגם כאן הופתענו לטובה. החלק השני של הצמה הינו השרשור היורד מתא הנוסעים, דרך אור הרוורס, מיכל הדלק ולתאורה האחורית. כאן כבר המצב פחות מרשים. כלומר, באזור המלופף - המצב מצוין. אולם אותם מחברים שהיו חשופים ללחות וסתם למפגעי האטמוספרה - שינו את צבעם וגם ההתנגדות שלהם עלתה. כאן דווקא הפיתרון פשוט. סוג המחברים הוא הפשוט ביותר: "זכר או נקבה" עם בידוד חיצוני. את כל אלו אני מתכוון לחתוך ולהחליף - בזה אין בעיה. עשינו זאת בשניים-שלושה מחברים והתוצאות מצויינות. ישנו סוג נוסף של מחברים - עגולים לחלוטין - המתחברים לעיתים שניים או יותר דרך "גשר" ממתכת. יתכן שכאלו קשה להשיג חלופיים, מחד, אך מאידך קל לנקות אותם ולהחזיר להם את המוליכות. את אותם גשרים אנקה היטב בעזרת פצירה וזה אמור לפתור את הבעיה. עקרונית, כל אותם חוטים ומחברים שהיו בתוך המכונית - מצבם כמו חדש. חוטים ומחברים בתא המנוע ובתחתית הרכב - מצבם קצת פחות טוב, אז שם תהיה קצת עבודה בקצוות החוטים. אז עודד השאיר לי "שעורי בית" לבצע לחוטים ורק כאשר אסיים, נמשיך לבדוק את מוליכות החוטים וקצרים בצמה הראשית. אלא שהנושא יאלץ לחכות עוד כמה ימים, כי היום אחר כבוד עבר הפיקוד על האוטו מהפחח לצבעי וזה אומר שעזרתי נדרשה: לנקות את כל הזבל שהצטבר על המכונית, לנקות את המכונית מכל האבק ולעזור לצבעים להעבירה למחלקת הצבע, לשינת לילה. מחר עושים שיוף עדין, מילוי אחרון אם ידרש במקומות נסתרים ושכבה ראשונה של פוליאסטר. מסיבה זו הוזמנה למחר החצי הטוב שלי, על מנת לבחור את גוון הצבע. כי בהסכמים יש לעמוד. היא נותנת לי לעשות מה שאני רוצה וכמה שאני רוצה ומתי שאני רוצה בטנדר, והיא בתמורה בוחרת את הצבע...

ידידי, מכל מלמדי השכלתי! אתה מתפרץ לדלת פתוחה, בהקשר של זוויות הפינות. גם אני שמתי לב לזה, אבל צריך לכסות את האוטו בשכבה אחידה של יסוד בכדי לראות/לבדוק/לתקן מה שצריך. אותו כנ"ל לגבי הפאנלים. על פניו לא נראות בעיות (וגם אם כן, לא ניתן לעשות הרבה עם חומר פחחים על משטחי פיבר שמטבעם "חיים" יותר מאשר מתכת). גם בהקשר זה, אחרי שהאוטו יהיה בצבע אחיד, נוציא אותו לשמש ונבדוק אחר ריג'קטים. את רובם נוכל לתקן, עם חלקם הקטן יהיה צריך ללמוד לחיות.

וואלה, התקלת... תן לבדוק מחר ואחזור אלייך עם תשובה מוסמכת. כך או כך, החומר הזה באמת מדהים. מגיעים איתו לתוצאות מעולות במילוי והחלקת משטחים.

אתמול קפצתי לבית הבורג, המקום שעדיין לא איכזב אותי בכל הקשור לברגים ואומים, ו... מצאתי את מבוקשי: הארכות לגוז'ונים של ידיות הדלתות. ככל הנראה שאעשה לברגים הללו קצת עבודת מחרטה בצד אחד על מנת לעגל אותם והתאמת שייבות לנקודת החיבור בין הצד המעוגל למשושה, על מנת להגדיל את שטח החיזוק של הבורג. עקרונית, זה הרעיון. אחרי מדידה שאעשה היום לצורך וידוא נראה האם זהו הפיתרון. המשך יבוא.

אחחח, פולנים... אם לא היו ממציאים אותם, הם היו נשארים לשבת לבד, בחושך, עד עכשיו.

ערן, טוב שאתה צץ פה, כי אתה לא מגיב רוב הזמן ולי אין זמן מרוב עבודה... ו... אנחנו צריכים לדבר (לא על סוסיתות או רום כרמל...). אז טוב שהזכרת לי ותודה על התמיכה. נדבר בימים הקרובים.

כאמור, גם אני עשיתי משהו. מעבר להתאמת מחברי הידיות החדשים (אשר עבורם אני אמור לנסוע היום לתל אביב ולחפש ברגים מתאימים), שעיה הפחח האיר את עיני לכך שהכנף השמאלית קדמית (שכנראה תוקנה בשעתו עקב תאונה) לא מחוזקת כראוי בחלקה הפנימי, בבית תא המנוע, בנקודת החיבור שלה עם "האמבטיה". לא סיפור בכלל. ניקוי ושיוף האזור עם נייר גס, הכנת דייסת פיבר ודחיסתו לאזור פותרים את הבעיה. עוד שתי נקודות נוספות בחלקו הקדמי של תא המנוע דרשו הוספת יריעת פיבר וחיזוק נוסף עם דייסה. כל שנותר הוא לשייף ולהחליק אזורים אלו. הערה חשובה, לאור תמונות עבודת הפחחות: חומר הפחחים, כפי שקוראים לו, לא שימש למילוי חורים, סדקים או שקעים גדולים. אלו תוקנו מבעוד מועד עם משחת פיבר החזקה בהרבה. גם אתמול פתחתי והרחבתי שתי נקודות, אותן סימן שעיה, בעזרת דיסק שיוף ואת המכתש שיצרתי מילאתי באמצעות משחת הפיבר. אם עשיתי עבודה טובה והחלקה של המקום תביא את האזור לגובה "אפס" בלי שקעים וחריצים, אזי לא יצטרך הפחח להוסיף חומר פחחים לצורך החלקת המקום ויישור גלים - כפי שנעשה במקומות הדרושים. את זאת נדע אחרי השיוף.

שמן מנוע מחליפים כל 10,000 ק"מ, בוא נעשה את זה 5,000 ק"מ. עבור רכב אספנות, המדובר על קילומטרז' שנתי על פי רוב. אם שמן המנוע המומלץ הזה כל כך טוב, הוא לא שווה לך תוספת של 12 שקלים בחודש? נקודה למחשבה.

רק ככה, בשביל ההשוואה, שתי תמונות של אותו המקום - לפני ואחרי. גם אני לא טמנתי את ידי בצלחת היום - אבל על זה, רק מחר בבוקר, אם אספיק. מקסימום - לפנות ערב.

טוב, כמעט. היום שעיה הפחח נתן בגז וסיים את עבודתו על המכונית וזה קרה בצ'יק, מאחר שאת עבודות ההכנה ביצעתי מבעוד מועד וכל שנשאר לו לעשות הוא לתקן וליישר קווים, ולמלא בעיקר בדופנות הארגז. אז עקרונית נשאר לעבוד עוד קצת על הדלתות ולשייף מהאוטו עוד שתי נקודות דייסת פיבר שהוספתי היום, אבל למעשה, תמה והסתיימה לה עבודת הפחחות והאוטו עובר כעת לרשותם של הצבעים - להכנה לצבע יסוד. וכמובן, לתמונות:

הנה הגומיה האמורה:

במקביל לעבודת הפחח, התקדמתי גם אני במטלות. הראשונה: התאמת ידיות הדלתות בחזרה למקומם. כזכור, נקודות העיגון של הידיות לדלת היא באמצעות פיסות מתכת קטנות שהושתלו בפיבר. מעבר לכך שהמתכת החלידה והתנפחה, כל הסידור עצמו די רעוע מלכתחילה, אז לא רציתי לשחזר את עבודת המפעל, אלא לשפר אותה. אם כך, פיסות המתכת הישנה והמחלידה הוסרו ממקומם, האזור נוקה, מולא על ידי פיבר והוחלק לגובה "אפס". כעת היה צורך לכרסם את עודפי הפיבר ולהתאים מחדש את הידית. לשם כך נעזרתי בדלתות הנוספות שברשותי, בכדי לבנות שבלונה. הרעיון פשוט: הצמדתי ויישרתי בריסטול לפינות הדלת, כך שהוא מכסה את חור הידית ומצידה השני של הדלת ריססתי צבע. הצבע כיסה, מין הסתם, רק את האזורים החשופים בבריסטול, כך שיכולתי לחתוך אותם באמצעות סכין יפנית ואת חורי העיגון באמצעות בוקסה קטנה ולקבל את השבלונה הרצויה. את השבלונה הצמדתי באותה הצורה לדלת "החדשה", או-אז יכולתי לסמן את חורי העיגון ולכרסם את עודפי הפיבר במינימום הנדרש בכדי שהידית תיכנס למקומה. עכשיו יכולתי לעבור לבניית התושבת שתחזק את כל האינסטרומט מבפנים. למעשה, כבר אתמול בניתי תושבת לצד אחד (ראו בתמונות), אבל אני מתכוון לעשותה מחדש. הסיבה: אם אשים את התושבת מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה, היא תמוקם טוב יותר. הדאון-סייד הבולט בשיטה זו הוא בכך שאני צריך הארכה לגוז'ונים המושתלים בידית, כי עובי הפיבר פלוס התושבת הם יותר מאשר אורכו של הג'וזון. לא סיפור. אפרופו ידיות: המדובר בידיות של פיאט ובינם ולבין הדלת ישנה גומיה המונעת ממים לחדור לדלת. היש למישהו מושג היכן ניתן למצוא גומיות כאלו? זהו חלק איטלקי סטנדרטי. ובינתיים - התמונות:

סדר הפעולות מכאן והילך הוא כדלקמן: כאשר שעיה יסיים סיבוב שלם סביב האוטו, הוא יעשה סבב ביקורת. או-אז עוברת המכונית למחלקת הצבע, שם יחליקו את הבודי עם נייר שיוף 240 וכן יבצעו תיקונים נוספים, באם ידרשו. שלב הבא הוא התזת פוליאסטר, ייבוש, החלקה, מילוי נוסף, אם צריך, ושכבה נוספת של פוליאסטר, אם צריך. בשלב הבא יצבעו בצבע המבוקש משקופי הדלתות, תא המנוע ואולי גם רצפת הארגז. זה הרגע בו יחזור הבודי לרשותי, זאת למטרת שידוך מחודש בינו לבין השלדה. כאשר זה יסתיים, יורכבו הדלתות ומכסה המנוע ויכוונו ואז תעשה הצביעה הסופית על כל המכונית. ומה הלאה? זה כבר רחוק מדי לחשוב עליו... בינתיים עוד תמונות. 1. אותה פינה קדמית (כן, אני יודע, היא כבר הייתה. לא נורא, תסבלו...). 2. הסף העליון של דופן הארגז. כאן הייתה לא מעט עבודה, מאחר שעל מקום זה נשען הארגז הברזל, אשר כאשר הוא הורד ממקומו לצמיתות, נפגע הפיבר מדיסק החיתוך ונוצרו במקום גלים. שכבת החומר יישרה את כל הסף לחלוטין. 3. המשקוף של הדלת האחורית. במקום זה ביצעתי חיזוק לדופן באמצעות יריעות, אז חייבים למרוח וליישר את פני השטח.

היום הגעתי למוסך "דרך השטח" וכבר בזווית העין קלטתי "תכונה" סביב טינה. שעיה הפחח רוכן לידה וגוון לא מוכר עטה על גופה. הגיע היום! שעיה הפחח מתחיל להכין את האוטו לצבע! איזו התרגשות. עיקר העבודה של שעיה היא ליישר את הקאנטים ולמלא שטחים גליים. לשמחתי אין הרבה כאלה, אז קצב ההתקדמות היה יכול להיות מהיר. למה היה יכול ולא היה? כי הטמפרטורה הנמוכה הקשתה על החומר להתייבש והיה צריך להמתין יותר מאשר כרגיל בין שלב המריחה ולבין הגירוד. למרות העיכובים, קצב ההתקדמות היה יפה וכל צד ימין כבר כמעט מוכן למסדר וביקורת. מחר, בהנחה שלא יהיה קרייסס במחלקת הפחחים ימשיך שעיה במלאכת ההכנה. האמת היא שאין הרבה מה להוסיף בהקשר זה, אלא רק להביט בתמונות אלו. תיכף יגיעו עוד מעבודת הפחחות. ומה אני עשיתי? חוץ מלהתמוגג, התאמתי מחדש את הידיות. זה לא היה פשוט, אבל זה יצא מצוין. עדכונים בהמשך. בתמונות: 1. מילוי חומר לצורך יישור הקאנט מלפנים. 2. הקאנט של הכנף אחרי היישור. 3. הצד השני, לפני תחילת העבודה. 4. הקאנט מלפנים, לפני עיבוד סופי. 5. אחרי עיבוד. ניתן לראות שהקווים כבר לא ישרי זווית כמו מקודם. 6. שעיה הפחח: סבלנות אין-קץ ומקצוענות ללא קיצורי דרך. 7. האמן בפעולה. 8. עוד קאנט אחרי יישור.

מקווה להתקדם באופן משמעותי, זאת בתקווה שמזג האוויר לא יחבל במאמצי. עידכונים בהמשך!

אני עד שדני צודק! תודה לכל המייעצים. הרעיון בתכנון המחודש של תופסני הידיות היה שפיסות המתכת האלו לא יושתלו מחדש בפיבר, אלא יתמכו בו מהצד השני ועל פני שטח גדול יותר. מעבר ליתרון הברור מאליו, המדובר בחלק נשלף ולא כזה המורכב לצמיתות, כך שמידה ויהיה בו "בלאי" מצטבר, אז עוד שלושים שנה אוכל להחליף אותו מבלי הצורך אפילו לפרק את הדלת ממקומה, או לגעת בה במכחול צבע. כך או כך, במתכת רגילה לא אשתמש בכל מקרה. זה יהיה נירוסטה, או אלומיניום (עם שייבות, כמובן).

מאחר שהחיבורים המקוריים של ידיות הדלתות לפיבר היו באמצעות מתכת מושתלת - שהחלידה - מאחר שהחלטתי לשנות את השיטה, על מנת להוסיף לאזור חוזק מבני, סתמתי מבעוד מועד את השקעים והחורים שנוצרו מפיסות המתכת האלו ואחרי שמשחת הפיבר התייבשה, שייפתי את המקום, עד לקבלת התוצאה הרצויה. עכשיו צריך להתחיל ולהתקין מחדש את ידיות הדלתות בחזרה למקומם. לפני כן צריך לשייף את עודפי הפיבר על מנת שהידית עצמה תיכנס למקומה ואחרי זה לקדוח את החורים לברגים. בכדי שהעבודה תעשה כהלכה, התחלתי להכין שבלונות. תחילה מקרטון ואם אלו יהיו טובות, אז ממתכת דקה. לא הספקתי לעשות הרבה יותר מאשר הקרטון, אז בשבוע הבא נמשיך עם הפרוייקט. בינתיים - התמונות. שבת שלום לכולם.