און יעקבסון

היום הגיע עודד ולשם שינוי לא התעסקנו בלוטוס שלו, אלא ברום כרמל שלי. או במדויק יותר: בצמת החשמל. בשבוע שעבר הכנתי את הצמה, החלפתי מחברים לא תקינים וניקיתי מגעים מלוכלכים והיום כל שנותר לנו לעשות הוא לבדוק מוליכות וקצרים. הנתון המשמח הוא שהצמה תקינה לחלוטין. אין קצרים ואין מוליכות נמוכה בחוטים ואפילו זיהיתי שני חוטים שהיו קרועים ומיותמים עוד שפירקתי את צמת החשמל מהטנדר בתור אלו שהפעילו את הזמזם שהיה בארגז (ומטבע הדברים בוטל - כי אין ארגז). גם שתי הצמות המשניות נבדקו ונמצאו תקינות. כל שנותר הוא לצפות את הצמות מחדש באיזולירבנד, זאת לפני שארכיב (אם אמצא) גומיות חדשות הנמצאות על קיר האש. עוד בבוקר ראסם הצבעי צבע את הפולי החדש בצבע שחור ואחרי שזה התייבש, הוא הורכב אחר כבוד במקומו החדש. בינתיים גם ניר לקח יוזמה וביקש ממני להרכיב מחדש את האלטרנטור על המנוע, להביא לו את המדחס החדש ולעזוב אותו לעבוד בשקט. כך רציתי לעשות, אבל לא יכולתי שלא להסתכל. ניר ישב ותכנן בשרטוטים מפורטים את הפלטה עליה יוצמד המדחס וכן את נקודות העיגון של הפלטה לבלוק, כמו גם את מערכת המותחן של רצועת המזגן והתושבת שלה. אפילו השרטוט הוא יצירת אומנות, שלא לדבר על הפתרונות היצירתיים והתכנון הפשוט - אך היעיל - של התושבות. כעת הכוונה היא לבצע ולהכין באמצעות השרטוט את החלקים המדוברים באמצעות חיתוך לייזר. כבר לא יכול לחכות לראות את התוצאה הסופית... בתמונות: 1. ניר ברגע אינטימי עם המדחס 2. "אז כמה זה פיי בריבוע"... (האמת, הוא לא באמת שאל את השאלה הזו ואני כבר לא זוכר את התשובה). 3. הפולי החדש (התחתון) בסמוך לפולי של משאבת המים וגם האלטנטור. יש סבירות גבוהה שהמאוורר המכני לא יחזור למקומו ואותו תחליף מניפה חשמלית. 4. הדמיה של מיקום המדחס (אני מחזיק אותו ביד, אז יצא עקום...), אבל זה פחות או יותר מיקומו.

ואם כבר, גם אין דבר כזה אוטוקרס רום כרמל. אכן אוטוקרס היה שמה של החברה וכשזו פשטה את הרגל ונקנתה על ידי חברה אחרת, שונה השם לרום כרמל. ועוד שני דגמים נפוצים: כרמל (סדאן 2 דלתות), גלבוע (סדאן 4 דלתות) ועוד שם אחד או שניים לפחות. לא זוכר כעת. ולגבי השם סברה: בחו"ל נמכרו בתחילת שנות השישים גם סוסיתא בשם סברה, שזוהה אז כשם ישראלי.

ממש לא נראה לי. לא ממש זוכר באיזה מכוניות השתמשו שם, אבל רבים הסיכויים שהן היו אמריקניות.

דני, מה לא מגיב? גם לא מגיב זה מגיב. אז אני מבין לפי הלא מגיב שאתה לא אוהב? צר לי לשמוע. אבל אתה עדיין תקבל סיבוב בבוא היום

הנה גם היחידה הפנימית. כאמור, נבדקה האפשרות להתקין יחידה של סובארו אימפרזה, אבל היא גדולה מדי ולא מתאימה. אני מניח שאוכל למצוא במגרשים יחידות פנימיות כאלו של מיני מכוניות קטנות (סוזוקי אלטו החדשה, לדוגמא, או אפילו דייהטסו סיריון) שיתכן שההתאמה שלהן תהיה אפילו טובה יותר מאשר זו של הטריוס, אלא שיש פתגם שאומר שכאשר נותנים לך סוס בחינם, אל תבדוק לו את השיניים... במילים אחרות, לחפש, למצוא ולקנות יחידה פנימית שכזו עשוי היה להקל על חיי, אבל להכביד מאוד על ארנקי. אז הנה היחידה במלוא תפארתה. התקנת היחידה הפנימית תדרוש קצת עבודת התאמה, אבל נראה שיהיה בסדר. יש מקום מתחת ללוח השעונים ואפילו לא אצטרך להקריב את תא הכפפות לטובתה. בתמונות: 1. קיר האש מצדו הפנימי, אשר בסמוך אליו תורכב היחידה 2. יחידת החימום/קירור 3. "הדמיה" למיקום היחידה בפנים המכונית. בפועל היא תוכנס ותתוקן קרוב יותר לקיר האש.

הי יוסי, נשמע מעניין. האם יכול להרחיב בהודעה פרטית?

אז אחרי סקירה כללית וסתם התרשמות, הגיע הזמן לעשות צעדים ראשונים בשיפוץ. ראשית, המנוע. אז לפני שמנסים לבדוק אם הוא בכלל מסתובב ולא תפוס, מנקים קצת עם לחץ אוויר, מנתקים צינורות נוזל קירור, חיבורים לקרבורטור, מוציאים מפלג ומצתים וגם מכסה שסתומים. הפתעה! ראש המנוע ומכסה השסתומים נקיים ומבריקים כאילו לא באמת עבד המנוע. נראה כאילו המנוע עבר שיפוץ (גם לפי סימני חומר האטימה בבסיס ראש המנוע, או שהבעלים טרח ופתח את מכסה השסתומים, ניקה אותו וגם את הראש (לא סביר). מפאת חוסר הידיעה, מילינו בכל זאת את הצילינדרים בשמן דק ונתנו למנוע מנוחה בסוף השבוע. המעניין במנוע הזה הוא שאין לו פולי גל ארכובה (זה המורכב בחלק הקדמי של המנוע ועליו הרצועות). מאחר שהמנוע מותקן במרכז המכונית והחלק הקדמי שלו ממש בסמוך לקיר האש לא הייתה האפשרות למתקן שם את המכלולים השונים ולכן הנעת המכלולים ניעשת באמצעות הפולי הגדול הנראה בתמונות והוא יוצא מהחלק האחורי של גל הזיזים). ממנו לא ניתן לסובב את המנוע, אז הרמנו את אחד מגלגלי המכונית באוויר, הוצאנו מצתים, שילבנו להילוך רביעי והתחלנו לסובב אט-אט את המנוע. מסתובב חלק לגמרי, אין תקיעות ואין בעיות. מנצלים את העובדה שמכסה השסתומים פתוח, מביא את המנוע לנקודה המתאימה ומכוונים מחדש את המפלג. אחרי זה ממלאים שמן חדש וכעת נותר להביא "מיץ חשמל" (כלומר, מצבר) ולנסות לסובב את המנוע, לוודא שיש לחץ שמן ואז אפשר להמשיך. אלא שהמתנע מסרב לשתף פעולה. הוא לא תקוע, אבל יש בו איזו בעיה של מגע, אז אין בררה וצריך לפרק אותו. הנעת המנוע תאלץ לחכות ליום אחר. מה שבטוח שגילנו חופש ניכר במיסב גלגל האחורי שמאלי ובכלל חופש במתלה. אולי זו הסיבה לקמבר העצבני שיש למכונית הזו. עוד נגיע לזה. בינתיים - תמונות:

כבר בשלב מוקדם של השיפוץ החלטתי שבבוא היום אתקין מזגן בטנדר. נכון, זה לא מקורי, אבל זה גם ממש לא מתאים במזג האוויר שלנו לנסוע במכונית ללא מזגן. הייתה לי פעם מכונית קלאסית (פיאט 124 ספורט) אותה מכרתי בלאת ברירה, כי זה היה סיוט לנהוג בה בקיץ. עוד לפני ההנעה, כבר הייתי מתחיל להזיע. הזעתי מספיק על השיפוץ של האוטו הזה - לא רוצה להזיע כשאני נוהג בו... לא חסרות אפשרויות להתקנת מזגן כמעט בכל מכונית שהיא. החל מקיטים אוניברסלים של מערכות מיזוג אוויר אותן ניתן להתאים ולהרכיב עם פתחי יציאת אוויר נפרדת מהמערכת של האוטו, דרך מערכות מיזוג "שרוכבות" על יחידת החימום המקורית של המכונית ויציאת האוויר היא מהפתחים המקוריים ועד התאמת מערכת מיזוג קיימת ממכונית אחרת המשלב חימום וקירור ביחידה אחת ומשתמש בפתחי האוורור המקוריים של האוטו. הפיתרון האחרון לא מתאים לכל מכונית. אבל הוא כן מתאים לרום כרמל. למה? כי לא חסר מקום מתחת לדשבורד וכי גם כך מדובר במכונית "לגו" שההתאמות בה קלות יחסית ושום דבר הוא לא בלתי הפיך. לשם כך "הצטיידתי" מבעוד מועד בשתי מכוניות ישנות בעלות מזגן שכבר שירדו מהכביש - מהן התכוונתי לבזוז חלקים, אלא כשהגיע הרגע, הסתבר כי רוב החלקים מהן לא מתאימים לי. מדוע? כי בשתי המכוניות המדובר במזגן בהתקנה מקומית עם מערכות חימום/מיזוג נפרדות - ואת זה אני לא רוצה. לשמחתי רבה, אני לא צריך להבין יותר מדי במזגנים, כי ניר בן-ארי היה בעברו מנכ"ל חברת אוטו-קור, אז גם במזגנים הוא מבין. אז המאדה (היחידה הפנימית) מהשתיים הללו לא מתאים, את המעבה (סוג של רדיאטור היושב מלפנים) פירקתי מדייהטסו שרייד וגם את המדחס. אלא שכן מתחילות הבעיות. המנוע של הרום (בעצם, של הילמן אוונג'ר) לא תוכנן במקור לשאת אביזרים נוספים, למעט אלטרנטור, ומקום למתקן את המדחס הגדול יחסית קשה למצוא. אז ניר "הינדס" מקום למתקן את המדחס מעל האלטנטור ואחד העובדים במוסך נזכר שלפני זמן-מה הם החליפו מדחס לדייהטסו סריון והמדובר במדחס קומפקטי ביותר וקטן מידות. עובד אחר אפילו ידע להגיד היכן נמצא המדחס הלא-תקין - רק לשם ביצוע מדידות. איזה כיף זה שכל צוות המוסך נרתם ומסייע בשיגעון הזה שלי... המדחס של הסיריון באמת קטנטן ואם הוא מספק אוויר צונן לתא נוסעים של סריון, הוא מעל ומעבר לתא הנוסעים הקטנטן של הטנדר. זה באמת הבדל של שמיים וארץ לעבוד עם המדחס הזה, ותצורתו מתאימה אף יותר למיקום די הצפוף מעל האלטרנטור וממש בסמוך לכניסת הצינור למשאבת המים. אז יופי, מקום מצאנו ועכשיו צריך לבנות תושבת מתאימה. אבל עוד קודם צריך לפתור בעיה אחרת: הפולי המקורי של המנוע בנוי לחגורה בתצורת V בעובי 10 מ"מ ואילו הפולי של המזגן בנוי לרצועה משוננת. "לא בעיה" מפטיר ניר, מוציא את הנייד, עושה כמה טלפונים וחוזר אלי עם הוראות: "פרק את הפולי של המנוע, קח את המדחס של הדייהטסו וסע למקום הזה והזה בפתח תקווה - שם יעשו לך פולי מתאים." אז עוד ביום חמישי נסעתי לחרט וזה הבטיח לי שכבר ביום ראשון הפולי החדש יהיה מוכן. כמו כן, הוא יכין לי גם מותחן לחגורה. בינתיים עשיתי חושבים ונזכרתי שיש לי גישה לדייהטסו טריוס מודל 2009 שמפורק לחלקים. טלפון מהיר ויש אישור: מדחס המזגן והיחידה הפנימית - שלי! אז הבוקר נסעתי לאסוף את החלקים ולשמחתי הסתבר לי שהמדחס עצמו באותם ממדים כשל המדחס של הסיריון. עוד קצת עבודה לפרק את היחידה הפנימית וחוזר לדרך השטח. בדרך מביא מהחרט גם את הפולי החדש וגם יחידה פנימית של סובארו אימפרזה, אבל כבר לפי הצורה שלה אני מבין שהיא קצת גדולה מדי ולא תתאים. הפולי נכנס למקומו כאילו נולד על המנוע. עבודת החרט מושלמת ממש והוא שיחזר את תצורת הפולי המקורית, עד לרמה של קדיחת חורים לצורך התקנת חולץ (עבור הפירוק, בבוא העת, לא עלינו...). עוד צריך לצבוע אותו, אבל עקרונית הוא מוכן. עיקר העבודה כעת תהיה לבנות תושבת למדחס וגם למותחן. כמובן שלמערכת המזגן מתוכננת צמת חשמל נפרדת שלא תעמיס על המערכת המקורית וגם תשלוט גם על היחידה הפנימית וגם על המאווררים וזו כבר העבודה של החשמלאי. כבר עכשיו ברור לי כי המצבר ינדוד לדופן הימנית של תא המטען - פשוט צריך את המקום המקורי שלו לטובת צנרת המזגן. בתא המטען יש מקום בשבילו ולאות הכרת תודה הוא גם יקבל מהטריוס חלק - תושבת מצבר. אז הנה תמונות. 1. תורמת החלקים. 2. הפולי החדש. 3. ומהצד השני שלו. 4. ובהשוואה לפולי המקורי. 5. טבילת קרנק: הפולי מורכב במקומו. 6. מדחס מזגן של דייהטסו. 7. ובהשוואה למדחס מזגן קונבנציונלי. 8. המיקום המשוער של מדחס המזגן: מעל האלטרנטור (שכרגע איננו), בדיוק מעל פלאנג' משאבת המים החשוף. שימו לב בתמונה מספר 6 לרווח בין שתי "הרגליים" של המדחס. ברווח זה בדיוק יימצא הפלאנג' (כאילו תוכנן למנוע זה במקור...).

התקדמנו קצת עם החלק המכני, אבל לפני הסיפור, תחילה קצת תמונות.

הגיע מחר... הדלת קצת מלוכלכת והשמש לא שמש והרצפה קצת עקומה, אבל זה הרעיון הכללי.

אתה מתפרץ לדלת פתוחה: כפי שכתבתי כשהעלאתי את תמונת הדלת, פס שחור יבוא בנקודת החיבור בין הצבעים. למעשה כבר הדבקתי את הפס לניסוי כאשר הצבע התייבש במלואו. צריך לראות באור יום (הבאתי את הדלת הבייתה), אבל ככל הנראה אצטרך פס שחור עבה יותר ממה שניר נתן לי. אנסה להעלות תמונות של הדלת עם הפס השחור מחר.

ממשיכים: פנים, חוץ וגם קצת חשמל.

תמונות של המתלה האחורי ובכלל של תחתית הרכב. גם כאן נראה שעיקר העבודה היא ניקוי וחידוש, בעיקר כתוצאה של אחסנה ממושכת של כעשרים שנה. לא נראה במבט ראשון שיש רקבונות חודרים, אלא חלודה שטחית. ככל הנראה אירופה זו תעבור שיפוץ מקיף, בדומה למה שעשיתי אני עם הטנדר שלי. כלומר, פירוק כללי בו השלדה וחלקי ברזל גדולים יעברו ניקוי חול וצביעה באבקה, כל התותבים במתלים יוחלפו לחדשים, כמובן שיפוץ מקיף למערכת הבלמים, ריפודים וצבע ושיקום מערכת חשמל. לגבי המנוע ותיבת ההילוכים (יש גם תמונות שלהם) - בהמשך.

אכן. לסוסיתא/רום/הארלד/ספיטפייר היה אותו מסרק הגה, לו רק שלושה סיבובים בין נעילות (בתקופה בה לחלק המכוניות היו מסרקים ובעיקר תיבות הגה עם ארבעה ואף חמישה סיבובים בין נעילות. להזכירכם - הגה כוח לא היה נפוץ במכוניות אירופאיות) וכן יכולת צידוד מרשימה במיוחד - מה שהעניק בכל תזוזה קטנה של גלגל ההגה היענות גבוהה מצד הגלגלים. ההבדל בין המכוניות היה ששלדת הספגטי הישראלית והסרן החי עם קפיצי העלים מאחור לא היו באותה רמה של המתלים וקדמיים וההגה.

אני מרגיש כמו שדכן... אמסור גם אמסור לבעל השמחה (שאגב מכיר אותך וגם כמדומני דיבר איתך). משה, לפני חודשים מספר אני זוכר שקראתי את שרשור השיפוץ שלך. עכשיו, יותר מתמיד, אני מעוניין לקרוא אותו שוב. התוכל להעלות קישור לשרשור זה? תודה מראש

אם זכרוני אינו מטעה אותי, גל הזיזים המקורי הנמצא בבלוק מפעיל גם את משאבת השמן וגם את המפלג. מאחר שמה שלוטוס עשו הוא להתאים למנוע קיים ראש מנוע חדש ולא לתכנון מנוע מגוש מתכת חלק, הפיתרון הקל היה להשאיר את גל הזיזים התחתון במקומו, שממשיך להפעיל את משאבת השמן והמפלג. כמעט בטוח בזה - אבל יכול להיות שאני טועה.

אז זהו, שלא. להפתעתי גיליתי גם בסופר 7 S4 וגם באירופה הזו מכלולים תרומת טריומף. כך למשל ידיות איתות ומגבים, מוט הגה ו... לא מעט מחלקי מתלה של הראלד. בהתחשב בזה שבמשך שנים ארוכים התבססו אוטוקרס על מכלולי טריומף, שחלקם (מתלים בעיקר, אבל גם מסרק הגה ובלמים) נשמר עד לתום הייצור של הרום כרמל האחרונה, מסתבר שלטנדר רום כרמל הפרימיטבי שלי וללוטוס סופר 7 וגם אירופה יש מכנה משותף: שלושתן חולקות מתלה קדמי של טריומף וכנראה גם מסרק הגה ומערכת בלמים קדמית. להלן תמונות המתלה הקדמי של האירופה, פלוס תמונות המתלה הקדמי של הרום. נראה שהמשולש התחתון, מכלול המכונה "טריניון", האב, מערכת בלימה (בסופר 7, באירופה הקליפרים שונים), מסרק הגה (באירופה - בסופר 7 עוד לא יכולתי לבדוק) ועוד כמה דברים הם המשותפים. אגב, כמובן שאני לא מתיימר לטעון שהמכנה המשותף הזה הפך את הנהיגה בסוסיתא או ברום למשהו שדומה לנהיגה בסופר 7 או אירופה. בעוד שהנהיגה במכוניות האנגליות מרגשת גם היום, הנהיגה במכוניות הישראליות יכולה לרגש רק מהספק אם המכונית "תיקח" את הפניה או שלא...

המכונית הגיעה ל"דרך השטח", הורדה מהנגרר, הועלתה על הליפט ומיד יצרה התקהלות סביבה. בסקירה ראשונית של הגוף, בסך הכל מצב הפיבר לא בכי רע. בטח לא אחרי ה"טירונות" שעברתי עם השיפוץ גוף הפיבר בטנדר שלי. ההבדל הניכר בין הפיבר ברום והפיבר באירופה הוא העובי שלו. בעוד שברום נבנה הגוף לעבודה ועמידות - ומשקל לא היווה שיקול ולכן הוא עבה מאוד ומחוזק, באירופה המשקל הקל והעובי הדקים ניכרים. לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שהמוטו של קולין צ'פמן היה בתרגום חופשי: "תוסיף קלילות". פה ושם יש תיקונים קטנים לבצע, מילוי חורים וסדקים, אבל לא משהו שמפחיד אותי, כאמור. כאב הראש היחיד הוא בנקודות צירי הדלתות. שם נראה שעובי הפיבר לא מספק ואזור ידרוש לא מעט עבודת תיקון, חיזוק וייצוב. להלן עוד כמה תמונות של המכונית בכללי, פלוס תא נוסעים. אחר כך ניכנס לצילומים של מתחת לשמלה, פלוס הכנות ראשונות לבדיקת מצב המנוע.

האם עובדה זו משנה משהו בהקשר לזמינות חלקים, או משהו כזה?

אגב, כמו בסופר 7, גם לאירופה הייתה גרסה עם המנוע בעל שני גלי הזיזים.

הי בני. תודות על הברכות - יגיעו ליעדם. כפי שכבר דיברנו בטלפון - נראה לי שאנו גם ניפגש בקרוב. נקודה מעניינת שאמר לי עודד (לא בדקתי), היא שהמנוע במכוניות שהגיעו לאמריקה היה בעל נפח מנוע גדול יותר. 1,550 סמ"ק, כמדומני.

כמו שאר דגמי לוטוס מהשנים ההם, גם אירופה שאלה מכלולים מיכניים מיצרני רכב שונים. לקולין צ'פמן - מייסד לוטוס - היה יחס חם למכלולים של פורד (ואפילו שיתוף פעולה בתכנון האייקון של שנות השישים - לוטוס קורטינה), אבל הוא שיתף פעולה גם עם חברת רנו הצרפתית. אז בלוטוס אירופה S2 שכנו מכלולים מיכנים של רנו 16 ואילו באספריט - מכונית הדגל של לוטוס בשנות השבעים והשמונים גם היו מכלולים של רנו. כמו חלק מהמכוניות של לוטוס בימים ההם (סופר 7, אלן) - גם האירופה הייתה בעלת גוף פיברגלס. בהתחשב בכך שלי יש מכונית מפיבר ולשניים מותיקי חברי יש מכוניות מפיבר (האירופה וסופר 7), היה מי שהעלה את הרעיון שניצור לנו את "מועדון הפיבר". אם שובינסקי ז"ל היה יודע שיאגדו את יצירותיו בכפיפה אחת עם לוטוס - אני מניח שהוא היה מתמלא גאווה. אם קולין צ'פמן המנוח היה מקבל את אותה ידיעה, הוא היה מתהפך בקברו...

המכונית במאה אחוזים של עודד (וגם של אחיו, ישראל - עוד אדם מוכשר בעל ידי זהב). תפקידי הוא רק לסייע לו לשפץ את המכונית וכן לנהל עבורו במידת-מה את שרשור השיפוץ. מכיר את הסופר 7 הזו שאתה כותב עליה. מכיר באופן אישי גם את הסופר 7 של עוד חבר ילדות שלי - קובי - שגם היא עומדת בפני שיפוץ ועליה כתבתי כאן לפני מספר שבועות.

אקדים ואומר שאמנם לוטוס אירופה הייתה גם חלום ילדות שלי - את שרשור זה אני כותב עבור עודד, חבר ילדות אמיתי (אנחנו מכירים מגיל 7) שחלק איתי את החלום על הלוטוס אירופה. אמנם הוא מאשים אותי בכך שאני הדבקתי אותו בחלום הזה, אבל בגילי יש דברים שאני כבר לא זוכר... בכל מקרה, אני מודה שקצת ירד במהלך השנים מלוטוס אירופה והעברתי את אהבתי לבת משפחה אחרת - לוטוס סופר 7, אבל פינה חמה בלב למכונית המיוחדת הזו תמיד נשארה לי. אלא שבניגוד אלי, עודד לא בגד בחלום הילדות שלו ובמשך שנים רבות המשיך לטפח אותו, לחלום עליו ולחכות ליום בו הוא יהיה הבעלים הרשמי של אירופה כזו. חשוב לציין שהחלום הזה כמעט וקרם עור וגידים כבר לפני שנים רבות. המדובר היה באותה לוטוס אירופה הישראלית (המשופצת עכשיו בידי חבר פורום אחר) שבמשך שנים שכבה באחת השכונות בהרצליה. כבר אז עודד גרר אותי לראות את המכונית הנ"ל, שבאותה העת בעליה לא בדיוק רצה למכור לנו אותה. ובדיעבד, טוב שכך, מאחר שהמכונית ההיא הייתה זקוקה ליד אוהבת ומבינה. בעיקר מבינה, והרבה יותר ממה שהייתה לנו אז היכולת, הידע, הקשרים והניסיון. אז עברו עוד הרבה שנים ועודד (אותו אחד שעוזר לי עם צמת החשמל של הטנדר רום כרמל שלי) המשיך לשוטט באתרי סקס ברשת (כלומר, בפורומים של חובבי לוטוס אירופה ובעיקר במודעות למכירה של אירופה וכמובן אי.ביי) בחיפושיו אחר מכונית חלומותיו. התמיד וגם מצא! המדובר באירופה אמריקנית, S2 מודל 1970, יד שניה ועם קילומטרז' מצטבר של 50 אלף קילומטרים בסה"כ. מכונית זו נמצאה בבעלות הנוכחית שלה משנת 1975 וכבר לא בשימוש משנת 1990 לערך. אז אחרי דין ודברים קצר (או שלא - אין לי מושג), הועבר הכסף, הוחלפה בעלות, סודרו המסמכים והוזמן גרר. גרר שהעמיס את המכונית מביתה באזור סאן פרנסיסקו והעביר אותה לנמל בלוס אנג'לס. משם הועמסה המכונית על אוניה והגיעה בשבוע שעבר לישראל. אחרי עוד מספר ימים של המתנה, מכס ועוד קצת ניירות, הגיע הידיעה המיוחלת: אפשר לבוא ולהוציא את המכונית מהנמל! אלא שהחלום של עודד נאלץ להמתין עוד מספר ימים. כי הבטחתי לו שאבוא לעזור לו להביא את המכונית למרכז, אבל לא היה לי זמן. ליבי-ליבי לעודד שנאלץ לרסן את חרמנותו לראות כבר את האוטו בחצרו ולהמתין עוד כמעט שבוע עד שאתפנה מעיסוקי, אארגן את הג'י.אמ.סי והנגרר ואסע עימו לנמל אשדוד. זו הפעם הראשונה שאני מעורב - במידת-מה - בתהליך הבאת מכונית אספנות מחו"ל. לפחות מהצד שלי, התהליך היה קצר ולעניין. עם הניירות המתאימים קיבלנו אישור כניסה לאחד המתחמים בנמל וחיש מהר הגענו למקום האיכסון של המכונית. בחינה ראשונה ונרגשת של האוצר והתרשמות ראשונה: יש עבודה ולא מעט ממנה, אבל בסה"כ הרושם חיובי. בעזרת אנשי המחסן הנחמדים הוצאנו את המכונית החוצה וניסינו להעמיסה על הנגרר. אלא שזה לא היה כל כך קל: המכונית נמוכה, האף שלה קצת ארוך ו"הרלסים" של הנגרר הם בזווית חדה מדי. אז ניתקנו את הנגרר מהגורר, נתנו לו זווית לאחור, למתן את שיפוע הרלסים וכך יכולנו להעמיס את המכונית. כל שנותר הוא לקשור את המכונית כמו שצריך, להודות לאנשי המחסן ולצאת לדרך בחזרה למרכז, למוסך "דרך השטח", לצורך הערכה ראשונית של המכונית. אז הנה תמונות ראשונות: בנמל אשדוד ועדיין על הנגרר במוסך "דרך השטח". המשך יבוא...

ליאור, כל פעם אתה מדהים אותי מחדש. אני חושב שאני צריך לקבוע איתך איזה ביקור התרשמות או משהו כזה, ולשאוף ממך קצת אוויר פסגות וקורטוב של יכולת, יצירה ומוטיבציה לשיפוצים מעין אלו. קבל ח"ח! און