און יעקבסון

אכן, כן. פקקי המנוע הם מתוצרת פורד - מקוריים.

רן, תגיד לי, השתגעת?! שטיחים מוסיפים משקל... אין שום שטיחים בסופר 7, אבל הרעיון עצמו נחמד. אולי נדביק שתי יריעות אדומות באזור מדרכי הרגליים. מצד שני, אולי לא...

בשלב הסרת הלוט מהבודי, חיכתה לנו הפתעה. מסתבר שראסם הצבעי קרא לניר, על מנת לקבל אישור לקו המפגש בין הצבע השחור של תא הנוסעים לבין הצבע האדום החיצוני, ומבלי ליידע אותנו ניר קיבל "החלטה ניהולית". והחלטה מבריקה, אז כל שנותר לנו הוא להוריד את הכובע בפני ניר על הרעיון ובפני ראסם על הביצוע. אין לי מה ללוות בהסברים את התמונות, כי הן מדברות בעד עצמן. רק שימו לתכנון של ניר בשילוב הצבע האדום בזליגה לתוך מרכז תא הנוסעים, כפי שנראה היטב בתמונה האחרונה, אבל בעצם מכל זווית וכיוון. נראה טוב בתמונה - נראה מרהיב במציאות! אז תודה, ניר, בשמי ובשם קובי. בבקשה, תתרשמו בעצמכם:

משתף אתכם בעוד כמה צילומים של שיפוץ המנוע המקורי, שבסופו של דבר יחזור לאוטו. לא מתעתד לעשות זאת לפני שהאוטו יעבור טסט, מאחר שראשית אני רוצה להעביר לבעלותי את המנוע שפורק מתורמת החלקים, על ידי כך שירשם ברישיון הרכב. מה לעשות איתו לאחר מכן - יש כבר קונה... בינתיים - תמונות: 1. מכלול הנדנדים היה במצב מעולה. הוא רק פורק לגורמים, נוקה, שומן, ו... 2. הורכב מחדש. 3. ראש המנוע שופץ. זה אומר, יישור משטח, השחזת שסתומים (והחלפה של אחד מהם שהיה עקום), הוחלפו גומיות שסתומים. מה שנותר לי לעשות הוא לצבוע את הראש בצבע עמיד לחום. 4. גם בלוק המנוע נצבע, ואחרי זה אפשר היה להתחיל להחליף את פקקי המים הישנים. 5. ככה נראים הפקקים החדשים שנקנו ממאירמן (שגם השיג עבורי את מחזירי השמן של המנוע). חדי העין יכולים לגלות שקיבוץ גלויות החלקים באוטו הזה ממשיך בעוז... 6. אחת הסיבות לכשל במנוע במקור - משאבת שמן תקולה. משאבת השמן הזו חדשה מהניילון. נקנתה באי.ביי במחיר של מאה וקצת שקלים. 7. וזה כבר המנוע בשלב הכמעט סופי של ההרכבה. אל תשימו לב למכסה השסתומים שלא נצבע. הוא לא ישאר במקומו. יחליף אותו המכסה שקיבלתי מדני - שעבר צביעה איכותית. הוא הורכב בכדי למנוע כניסת לכלוך למנוע. 8. וזה המראה המתקבל מלפנים. גם משאבת המים חדשה. גם מאי.ביי, בשקלים בודדים.

חייב להתערב. אל תאמינו לדורון, הוא מכור (לאסקורט שלו...), אני לא. אבל אני קיבלתי סיבוב התרשמות קצר על האסקורט, אחרי השדרוג והרשו לי לספר לכם את התרשמותי: אחרי הכל, מכונית ישנה - כל מכונית ישנה - היא מכונית ישנה. היא לעולם לא תוכל להתחרות בעידון, יכולת, ביצועים, התנהגות, נוחות, אבזור, בטיחות - ומה לא - כמו שיש במכונית חדשה. בכל זאת, אני ורבים וטובים משכמותי, מכורים למכוניות ישנות. כאן בפורום ובכלל בעולם. לא כאן המקום להיכנס לסיבות, אבל כל עוד אתה נכנס לתחום הזה בידיעה והמסיבות הנכונות - אשרייך. מתי-מעטים - דורון וניר הם דוגמאות קרובות ומתאימות - הם בעלי מכוניות אספנות, מהסיבות "הלא-נכונות": לקחת מכונית ישנה ונושנה ולהחדיר בה חיים ונשמה של אתלטית צעירה. ואם מדובר במקרה כמו אסקורט - מכונית שקנתה את עולמה גם על מסלולי המירוצים - אז להחזיר עטרה ליושנה. לתת ללוחמת הזקנה כוחות מחודשים. ברוב המקרים, שדרוגים ושיפורים מעין אלו נדונו לכישלון. כלומר, כמובן שהביצועים יהיו טובים מאשר במקור ואולי אפילו בהשוואה לאלו של מכוניות חדשות, אבל עדיין המדובר בפלטפורמה עתיקה ופרימיטיבית - על הכל המשתמע מכך. ברוב המקרים, אבל לא במקרה של האסקורט (כמו גם לא במקרה של לוטוס סופר 7 ועוד כמה מכוניות בודדות). לפורד אסקורט יש שפע של שיפורים/חלקים/ידע/יכולות שיפור ושידרוג, כמעט ללא אח ורע עבור מכונית ישנה. וזה אומר שגם שברור, ידוע ומורגש שהמדובר במכונית בת 40, עדיין הקסם שבנהיגה בה - נדיר. הצליל, הריח, הישירות, המשקל של ההגה, מגע ידית ההילוכים. מכונית בלי "הפרעת קשב", כמקובל במכונית מודרנית - כל מכונית מודרנית. ואת כל זה יש באסקורט של דורון. בלי אלקטרוניקה, בלי מסננים, בלי משקל מכביד ובלי מנוע עתיר סמ"ק וסוסים. פשוט ולעניין. החלום שלי היה מאז ומתמיד "לבנות" מכונית. את הכי קרוב לזה אני עושה בשיפוץ הטנדר שלי - אחת הדוגמאות המופרכות למכונית עם איכויות נהיגה כל שהן. אבל במרתפים האפלים במוח, עודנו שוכן לו החלום עתיק היומין של בעלות על פורד אסקורט RS2000 והסיבוב הקצר במכונית של דורון העלה מחדש את החלום. וחלומות צריך להגשים! אז אולי יום אחד, דורון (וגם ניר), גם לי תהיה אחת כזו. טוב, לא בדיוק כזו. כי למרות שלמדתי לאהוב ולהעריך אסקורט דור ראשון, החלום שלי "שייך" לדור השני. מצד שני, יתכן שזו לא תהיה אסקורט, אלא פיאט 131 אבארט', שתי דלתות. אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי...

המון תודות לכל המפרגנים, אבל אם אתם חושבים שזה מדהים ונפלא - אז תביטו על זה! בבקשה, תהנו:

אין לי מילים... חברי הפורום הזה מפתיעים אותי בכל פעם מחדש. נחמד לגלות שאחווה ועזרה הדדית הם דברים שטרם חלפו מהעולם. המון תודה! אצור קשר בתחילת השבוע ונקדם את הנושא משם. און

בדרך השטח - העניינים כמרקחה. אנחנו אפילו לא שם, אבל ראסם עובד במרץ: עד שהבודי יכנס לצביעה חיצונית, הוא סיים להכין את הכנפיים ומכסה המנוע. וכך, ללא דברים נוספים - קבלו אותם!

הי ארז. מקום ושעה? לשם שינוי, מחר אני בדרך השטח. אם אתה מאזור המרכז ופנוי, אתה מוזמן להגיע לביקור. אם לא נוח או לא מהאזור, אשמח להיפגש איתך היכן שתגיד. תודה על הרעיון! און

פשוט נהדר. מעשייה או לא - כיף לקרוא!

איזה כיף! לא רק כיף - אפילו הפתעה: חוזר הבייתה מיום עבודה (כזו שמשלמים עליה, לא במוסך...) ומוצא במייל שלי סדרת תמונות ששלח לי ניר בן-ארי. מסתבר שראסם, הצבעי של "דרך השטח", לקח על עצמו לסיים את הצביעה של הבודי והחל במלאכה. העבודה על המרכב מתחלקת לשני חלקים: החלק השני הוא הצביעה החיצונית וכאן עברו המשטחים הכנה האחרונה לפני הצביעה. אבל עוד קודם - החלק הראשון - הינו צביעה של "תא הנוסעים". מאחר שבסופר 7 אין ריפודים כלל וכל המשטחים חשופים - השקיע ראסם גם בזה. והוא השקיע... אז הנה סדרת תמונות של צביעת חלקו הפנימי של הבודי.

תודה, חן. טוב, מה שנשאר לעשות הוא לאגד את כל בעלי הרום כרמל, לאסוף כסף ולממן ביחד תבנית לגומיה...

למיטב הבנתי - ויתקנו אותי המומחים - התשובה מתחלקת לשניים. 1. לרכב יש מספרי רישוי. ואם לא, אז מספרי מנוע ושלדה, לפיהם אפשר לשחזר מספרי רישוי. לרכב גם יש/היו בעלים. גם אם הוא נטש את המכונית לאנחות לפני שנות דור - הוא עדיין הבעלים החוקיים של הגוש לפי חוקי מדינת ישראל. צריך לאתר את הבעלים ולקוות שיסכים לחתום לך על העברת בעלות על גוש הברזל המדובר ולא "יזכר" שבעצם הוא רוצה הרבה כסף על הברזל שלו... 2. אם הרכב הורד מהכביש, הרישיונות הוחזרו והוא נגרע ממצבת כלי הרכב של משרד הרישוי. המצב הוא כמעט בלתי הפיך. הבנתי שישנה דרך מורכבת, שמערבת עורכי דין וכדומה. אבל זו הבנה שבשמועה. בהצלחה!

חן, תודה על המידע ההיסטורי המעניין. האם יש מושג או דרך לדעת באם השטנצים הללו נשמרו? והאם לעשות חדשים זה באמת סיפור יקר ולא משתלם? אולי נארגן את כל בעלי הרום כרמל לקנייה מרוכזת...

נדב, רוץ אחורה בשרשור לפרק שיפוץ המנוע. רוב המידע שם. לגבי הקרבורטורים - איני יודע. דורון עשה להם את הסט-אפ לפי המנוע שלו, הבנוי בספסיפיקציות דומות. סרטון? בקרוב? הלוואי... הוא לא... מקווה שהדבר הזה ינשום כל כך טוב, עד שנשמתנו תעצר...

אבדוק מידות של הגומיה, מחר. קטלוג חלפים?! לרום כרמל? :lol: כמעט בוודאות אפשר להגיד שבכל הקשור לגומיות, מכסה מיכל הדלק, כמו גם מיכל הדלק עצמו - הם תוצרת הארץ. אם אפשר היה למצוא את המפעל שעשה את הגומיות הללו במקור, ואם עדיין יש לו את השטאנץ - זה משהו אחר. ממה שראיתי אצלך, הגומיה שונה. אבל אעדכן אותך אם אמצא משהו. אולי אפשר למצוא בחו"ל, העניין הוא שרוב הגומיות מתאימות למכוניות אשר בהן מרווח החריץ בגומיה קטן - בגלל עובי המתכת. ברום כרמל, עובי הפיברגלס גדול בהרבה וגומיה סטנדרטית לא תתאים. יש לי גומיה שקניתי בשעתו באנגליה, שיועדה במקור לטריומף ספיטפייר. חשבתי שהמדובר באותה בגומיה וספק - אבל ממש לא. אצלם מחר את המכלול, שעדיין מורכב בתורמת החלקים.

כמעט כל דבר השגתי עבור הטנדר הזה, חוץ מאשר את גומיות האטימה בין ידיות הדלתות החיצוניות לבודי - שטרם השקעתי בזה מאמץ. וגם את גומית המעבר בין פיית התדלוק ולבודי. זו כבר בעיה גדולה יותר. לחן פרחי, יקיר הפורום, אין פיתרון. או לפחות לא פיתרון שיאלץ אותי למכור את הטנדר בכדי לממן את עלות השטאנץ של הגומיה, או למצוא קונים למאה גומיות... בחנויות אחרות - גם לא מצאתי פיתרון. אז שוב מגלגל את הבעיה אליכם. יש רעיון? 1. החור של פיית התדלוק בגוף המכונית. 2. פיית התדלוק עצמה. 3. הגומיה המקורית, היבשה והמתפוררת. 4. הגומיות ה"דומות" האחרות היחידות שמצאתי.

אחרי חיפוש (לא אינטנסיבי במיוחד ואחד שלא נחל הצלחה), החלטנו להשלים את החוסרים של הגוז'ונים בתוצרת עצמית. פשוט לגדוע ראש של בורג ולעשות הברגות מתאימות. ואז נוכל להרכיב את הקרבורטורים בחזרה למקומם. פשוט ולעניין. וככה זה גם נראה: 1. ככה זה מתחיל. עם בורג קטוע ראש ומחרוקת. 2. וככה זה נראה בסוף. גוז'ון באורך המתאים. 3. אספת גוז'ונים... 4. ולפני שמחזירים אותם למקומם - קצת לוקטייט. 5. עכשיו אפשר להרכיב את הגוז'ונים על הסעפת. 6. ואלו הם הטבעות וגומיות האטימה בין הסעפת לקרבורטורים. 7. ככה נראית הטבעת ביחד עם גומיית האטימה. 8. וככה עם הקרבורטורים. ג'וב דאן. נקסט!

פשוט ניתן לצילומים לעשות את העבודה. עכשיו ניתן לעודד וישראל לעשות את העבודה, ושהם יעבירו עוד תמונות - נעלה...

לא שידוע לי.

אחרי תקופה ממושכת של התמקדות בצד המיכני, קצת נשכחו המטלות בתא הנוסעים, ויש לא מעט כאלו: יש לסיים את התאמת הקונסולה המרכזית לתוספת המזגן (חור לפתח האיוורור והתאמה סופית של הקונסולה עצמה); לקנות ולהתקין צינורות מזגן גמישים; להחליט איזה סוככי שמש ומראה מרכזית יורכבו - ולהתאים אותם; מושבים - התאמה; הרכבה מחדש של בלם היד; סיום הדבקת הבידודים; פינישים אחרונים על מערכת החשמל; הרכבה והתאמת הדלתות בחזרה לבודי (והרכבת כל המכלולים הפנימיים שלהם); ואם לא שכחתי שום דבר, אז אחרי הפרק הזה, כל שיהיה נותר הוא להתאים את אחד הדיפונים של תא המטען (בעקבות שינוי מיקום המצבר); בניית דלת אחורית; שיפוץ או בניה מחדש של הפגוש האחורי; צביעה חיצונית; ריפודים; זגגות; הרכבת מערכת התאורה; ופינישים אחרונים. באמת כבר לא נשמע הרבה - אבל עדיין לא מעט עבודה. אז לפני שנתחיל - קצת השלמות להמשך הדרך: 1. יחידת המזגן הפנימית והקונסולה המרכזית (מעט מורחקים זה מזה). מעבר לקדיחת החור עבור פתח האיוורור בקונסולה, צריך להתאים איזו תעלת מעבר אוויר בין השניים. 2. מאחר שהמרחק הפיזי יהיה קטן מאוד, הפיתרון שנבחר הוא ספוג. במרכזו של הספוג יחתך פתח, בדיוק בגודל של פתח האוורור וכאשר תוצמד הקונסולה ליחידה, הוא ישמש כתעלת אוויר. 3. זה צינור אוויר גמיש אשר נוסה תחילה ולא עמד במעמסה. 4. וזה צינור אוויר גמיש אשר נקנה תחתיו. עכשיו יש את מה שצריך בכדי להתקדם, אז בפעם הבאה - נתקדם!

ממשיכים עם הכנת מוט ההגה. 1. בית מוט ההגה - לאחר ניקוי. 2. הבוקסות/מייסבי החלקה של מוט ההגה. ישן מול חדש. 3. נקודת עיגון אחת של הבוקסות. 4. והנה היא בפנים. את הבוקסה השניה צריך להכניס אחרי שמכניסים את מוט ההגה עצמו, "הכלוא" בין הבוקסות. 5. וככה זה נראה. החופשים בוטלו. אפשר להמשיך הלאה. 6. עוברים למחלקת הצביעה. 7. וזהו. המכלול מוכן להרכבת ידיות האיתות והאורות, ובבוא העת יהיה מוכן להרכבה מחודשת על הבודי.

אז כמוזכר וכאמור, פרוייקט שיקום השלדה ומכלוליה כמעט והגיע לסיומו. את כל החלק הזה עשו עודד וישראל במרתף ביתו של עודד. מאחר שהמעורבות שלי בדבר הייתה אפסית, ולא הצלחתי "לחנך" את עודד ללוות את ההרכבה בשפע של תמונות, כל שנותר לי הוא להעלות תמונות מהשלב הנוכחי - אותן צילם והעביר אלי עודד. בבקשה.

אחרי שצירי מכסה המנוע חוזקו למקומם והמכסה חוזק לצירים באופן ראשוני, הגיע הזמן להתחיל בכיוונים. מאחר שאין כמו מראה עינים, אז בבקשה: 1. מתחילים. באמצעות החורים האובלים ניתן לשנות את מיקום המכסה לכל כיוון אפשרי. אז בשיטת ניסוי תהיה, מנסים... 2. גם בצד השני. סוגרים, בודקים, ו... 3. מכוונים שוב... 4. עוד פעם מגרדים בראש וחושבים מה לעשות... 5. ועוד פעם מכוונים... עד שמבינים שהכיוון הכי נכון במקרה הזה, הוא לכיוון מחלקת הפחחות... 6. הכי פשוט לקרוא לשעיה. קטן עליו מכסה מנוע של רום כרמל! 7. והנה ההוכחה: קווים ישרים ומקבילים... 8. וממבט רחוק: מכסה המנוע חוזר למקומו באופן סופי! ממש מרגש, תם ונשלם פרק משמעותי בשיקום הטנדר. מעכשיו מתרכזים בתא הנוסעים!

איזה יופי, חן, תודה! זה מגיע בדיוק בזמן, כי מה שאני יכול לבשר לאומה כי בעקבות מסע רכש קטן ונחמד, בו השגתי את כל החלקים שהיו חסרים, אני בעיצומה של שיפוץ המנוע המקורי. הכוונה היא לסגור את המנוע ולשים אותו בצד כשהוא מוכן להרכבה, כי אחרת, במצב הזה בו הוא נמצא היום, הוא סתם יהרס, שלא לדבר על חלקים שונים שעשויים ללכת לאיבוד. את התושבות החדשות ארכיב על המנוע הזה. לא העלאתי את הפירוט של הרכבת המנוע, כי המדובר בתהליך זהה עליו כבר כתבתי בעבר. ומה לגבי המנוע שכבר מורכב על הטנדר? לעת עתה הוא ישאר. לפחות עד אחרי שהאוטו יעבור רישוי ויחזור לכביש. החלפת המנוע תחכה ל"מקצה שיפורים" עתידי. והמנוע עצמו, ככל הנראה, בבוא היום, הוא יעבור לרום כרמל אחרת. של חבר, שמתעתד לרכוש לעצמו אחת כזו.