און יעקבסון

ספר לי על זה... ורוב מה שהזכרת, זה עוד לפני שהוא נוסע...

חוזרים לתהליך ייצור גומיית מיכל הדלק. תזכורת: בשלב הראשון יצק ארז סיליקון מסביב לגומיה הקיימת, במטרה לבנות תבנית אשר ממנה תייוצר הגומיה החדשה. כעת הגיע להוציא את הגומיה הישנה ולבדוק את התבנית. הנה זה בא: 1. בתום תהליך התקשות הסיליקון, ככה נראית הגומיה הישנה הכלואה בתוכו. 2. באמצעות מפסק וסכין מנתחים חותכים בזהירות את התבנית... 3. ומפרידים אותה לשני חלקים. 4. והנה הגומיה הישנה בחוץ, ולצידה כלי המשחית ששימשו להוצאת הגומיה. 5. והנה התבנית מוכנה לשימוש.

אורן, צודק לגמרי, תודה על התיקון! (ולא שכחתי את הגומיה שנשארה אצלך...)

אחד הדברים שלא אהבתי בלוטוס 7 S4 הוא העיצוב החיצוני, שנעשה בשעתו בהשראת אפנת הבאגי. גוף הפיבר, ביחד עם הגלגל התלוי בירכתיים והקשת הקטנה מאחורי תא הנוסעים נתנו למכונית עיצוב לא הולם את הייעוד. במכונית מכונית ספורט קטנה ושובבה, מכונית "חוף"?! הגדילו ואמרו שני עוברים ושבים שראו את האוטו ושאלו עם זו באגי בבניה עצמית... כיוון שראיתי עם מי יש לי עסק, מובן שאמרתי להם שהם צודקים ולא, הבאגי לא למכירה... בכל מקרה, אחרי דין ודברים וסקירה של תמונות רבות, הוחלט על ביצוע רפומה באגף הקשת והפיכתה למשהו יותר דומה לזה הנמצא בגרסאות המסלול של קטראהם סופר 7. כמה מטרות עמדו לנגד עינינו: שיפור המראה, שיפור הבטיחות, שיפור הקשיחות. על התכנון הופקד ניר בן ארי, המארח שלנו במוסך דרך השטח, שחוץ מאשר שאר יכולותיו המוכרות והמוכחות, הוא גם מהנדס במקצועו ומבין בדברים שנקראים סינוסים ורדיוסים ושד יודע מה עוד הוא אמר שם, בעודו רוכן על שרטוטים עם סרגלים, מדי זווית, מחוגות ושאר כלי עינוי שאני זוכר מהבית ספר... אז קצת רקע בתמונות: 1. לוטוס סופר 7, ביום שהיא נכנסה בו למוסך (בנסיעה...). אוף דה רקורד: בסוף חודש זה היא סוגרת שנה במקום. שימו לב לתצורת הקשת האחורית ואיך שהיא משתלבת עם השמשה הקדמית. עזבו את המראה המרופט והעייף של המכונית. 2. וזו כבר קטראהם סופר 7, בגרסת המסלול, עם קשת מלאה. 3. שימו לב לחיבורים בין הקשת האחורית, צמד החיזוקים מעל תא הנוסעים וכן הקשת הקדמית. 4. בגרסה זו, אין חלון קדמי. בתכנון של ניר, הקשת הקדמית תהווה את המסגרת של החלון הקדמי הקיים. 5. ואיך תתחבר הקשת הקדמית? שאלה טובה! בדיוק לנקודות העיגון של השמשה הקדמית, במקור. עכשיו צריך רק להחליט על אופן החיבור וזה הרעיון שהועלה. שילוב הספרה "7", בדומה למה שמופיע בקטראהם סופר 7 בפלטת הברזל אשר אליה תחובר הקשת. 6. תושבות השמשה הקדמית מתחברות לשלדת המכונית ולא לגוף הפיבר, עם ברגים, מה שמבטיח בטיחות משופרת וכן קשיחות שלדה עדיפה. 7. קובץ התכנון של ניר, על שני עמודיו, המפרט את המידות המדוייקות של הקשת ומציג את הרעיון הכללי שעמד מול עיניו. Lotus7.pdf

לך על וולוו. הגה כוח, מזגן, בלמי דיסק כסטנדרט. נוחות גבוהה, שיוט נעים במהירות בין-עירונית, זמינות חלקים גבוהה ואמינות לא רעה.

בני ואסף, בתור מי שסייעו לי לא מעט בתחילת הדרך (אסף, לא הבטחת לי בית מסנן אוויר?), אולי במקום להכפיש ולשלול (שלא לדבר על לפגוע בפרנסתו של אדם שמתפרנס בעיקר מתחום האספנות - וכמה כבר כאלו יש אצלנו), תתנו לרענן אלטרנטיבות? אני אהיה הראשון, מתוך ניסיון שלי: 1. קלוש בחיפה - צריך להביא דוגמאות לכל דבר. גם הוא ידע לגבות ממני מחיר גבוה כשהוא היה יכול. שילמתי בכיף. 2. חיים שאשא בתל-אביב. בעיקר רפידות בלם ומסננים, אבל עם קצת מזל, סבלנות והרבה חיפושים - אולי יש עוד. 3. עמי ממוסך אחראי (נדמה לי, תקנו אותי אם אני טועה) בחיפה. המקום שימש כמוסך רשת לרום כרמל בשעתו. אולי עוד נשאר לו משהו. 4. מיודעינו, בני ל.: מכונאי מוכשר, כך אומרים, אבל גם בעלי סטוק גדול של חלקים. ממנו רכשתי את משאבת המים לרום שלי. 5. אי.בי: בכל מה שקשור למנוע וגיר. 6. רימר ברדרס: כל מה שקשור לחלקי טריומף שמורכבים על הרום. אין לי מניות אצל מאירמן, מעבר לעובדה שכל מה שהייתי צריך, מצאתי במקום אחד. הוא אולי לא זול, אבל גם זמן ונסיעות זה כסף. מכובדי הפורום ובעלי ניסיון מוזמנים להוסיף המלצות מניסיונם.

חוזרים לאגף הקרבורטורים. והפעם: חיבור כבלי התפעול. בכל מכונית יש בדרך-כלל כבל אחד שמעביר את הפקודה מהדוושה לקרבורטורים. וישנם מקרים, כמו בשימוש בשני קרבורטורים כפולים, בהם נעשה שימוש בשני כבלים. הסיבה: אמינות, גיבוי, הפחתת עומסים מהכבל הבודד. אז בבקשה, ככה זה נראה: 1. נקודת חיבור הכבלים, מעל דוושת התאוצה בתא המנוע. על דוושת התאוצה כבר מורכב מתאם מכבל בודד לכפול. 2. נקודת הסיום של הכבלים - הקרבורטורים. 3. קפיצי ההחזרה של הקרבורטורים קשים למדי, אז הכבל הכפול הוא דווקא רעיון טוב. 4. והנה ממבט רחוק להתרשמות. בכדי לשמור את הכבלים במרחקים שווים האחד מהשני, הרכבנו מעין תופסני פלסטיק שמקבעים אותם למקומם. 5. נראה לא רע, אבל גם לא מושלם. הכבל הארוך מאוד לא מסוגל לתמוך את עצמו באזור שמעל סעפת הפליטה. לפיכך, בימים הקרובים נייצר תושבת עבור שני הכבלים, על מנת לייצב אותם בצורה תומכת יותר.

מודע לבעיה, חן. מה לעשות, עוד לא מצאתי את הדרך לבנות תבנית מאלומיניום, על מנת שאתה תעשה לי גומיה מגומי. בכל מקרה, אשתדל בזמן מילוי לא להתיז דלק על הגומיה על מנת להאריך את חייה. הדבר היפה בסיפור הזה הוא שעכשיו, כשיש לי תבנית עבור גומיה מסיליקון, כשזו האחרונה תתבלה, אוכל מדי פעם לייצר חדשה.

איזה כיף לשמוע על עוד רום כרמל שעושה חזרה את הדרך מהאשפתות אל הכביש. כן ירבו. אמנם זו לא הרום ״הנכונה״, אבל גם טוב... סתם, סתם, אל תאכלו לי את הראש, אני יודע שרבים אומרים שרום 1300 הייתה מוצלחת יותר מאשר ה-1301 האחרונה. האם זו המכונית שחנתה ברחוב עודד בתל אביב/רמת גן? בהצלחה בשיפוץ ומחכים לתמונות.

תודה על הנכונות! ממש אין לחץ. ממילא בשבועות הקרובים אני מקדיש את מלוא מרצי לשיפוץ השני, אז אפשר בנחת להתקדם עם הגומיות האלו, על מנת שיגיע היום - הן כבר יהיו מוכנות. או במילים אחרות: סובל דיחוי לשבוע הבא. שוב תודה ושוב מציע: אל תהסס לפנות אלי בכל נושא בהקשר לשיפוץ. אשמח לעזור.

לגבי הגומיה הזו אני לא דואג. מה שאני רוצה לשחזר (ואין לי דוגמא) זה הגומי המקיף את מתג ההתנעה. למעשה הוא מקורי של טריומף וניתן למצוא אותו באנגליה, אבל דווקא הייתי רוצה לנסות לבדוק אופציית שחזור, כפי שאנו עושים עם הגומיה. האם יש לך כזו גומיה להשאלה? החלק שבשרטוט מספר: 718813

עוד לפני שהרמנו את הכפפה שזרק אורן (שהציע לעשות שרטוט טכני לגומיה), הציע ארז לנסות ולהעתיק את הגומיה הקיימת. אמנם היו בה בגומיה סדקים קטנים, אבל ארז תיקן ומילא את הסדקים בחומר והכין את הגומיה להעתקה. הרעיון הוא ליצוק סביב הגומיה סילקון וכשזה מתייבש, מוציאים את הגומיה הישנה מהסיליקון, המשמש כתבנית לגומיה החדשה. אז שנתחיל? בשלב הראשון צריך להכין תבנית, אז בבקשה, ככה זה נראה, שלב אחרי שלב. המהלך הבא הוא לתת לסיליקון להתייבש, בכדי שאפשר יהיה להמשיך הלאה. ושאלות על התהליך, אם יש, להפנות לארז בבקשה.

אחרי שסיימנו עם צינורות הבלימה הקדמיים, הגיע זמנו של הצינור האחורי. המדובר בצינור אחד העושה את דרכו לאחור, במבוכי השלדה, עד ליעד הסופי: צינור הבלימה הגמיש, ומשם למשאבות. ומאחר שאנחנו כבר "באזור", אז ניתן לסיים גם עם הצינור הגמיש של מערכת המצמד. זה האחרון היה איזה אילתור שעשו בו בשעתו והיה ארוך מדי. הרבה יותר מדי ארוך. אז לפי מידה הזמנו חדש ועכשיו הרכבנו גם אותו. הנה זה בא: 1. מפצל הבלימה, עם כל הצינורות מחוברים. 2. הנה חלק מהדרך ומהפיתולים שהיה על הצינור לעשות בדרכו לאחור. 3. וזו משאבת המצמד, מחוברת כבר לצינור הקשיח וממנו לצינור הגמיש. 4. מבט מלמטה. ממשאבת המצמד התחתונה לכיוון המשאבה העליונה. זהו. עוד מערכת (כמעט) מוכנה! כל שנותר הוא להכניס נוזל בלמים ולנקז אוויר. לא בוער. יש עוד כמה מטלות שצריך לעשות, אבל גם זה יגיע.

נראית במצב ממש טוב ושמור! אני מבין שיש לך מלאי חלקי חילוף, אבל אם תצטרך עוד משהו, בכל מה שקשור למנוע אפשר למצוא הכל באי.בי וממש בגרושים. סביר שתצטרך משאבת מים ובדוק את מכסה הטיימינג (המשותף גם למערכת הקירור), אם הוא לא במצב ממש סופני, ניתן לתקן אותו. את התיקון ומשאבת מים חדשה עשיתי וקניתי אצל האחים מאירמן בפתח תקווה. בהצלחה.

כן, יש בעיה עם המדינה, הראש מנוע רקוב...

הרעיון והמטרה - נהדרים. אין כמו זמן איכות של אבא ובן. המכוניות נתרמו למטרה זו על ידי הבעלים, או נקנו?

ספר קצת על המכוניות, שתף תמונות ותגלה לנו מה אתה עומד לעשות איתן?

בהצלחה ומזל טוב! אם צריך עזרה או ייעוץ - בשמחה.

יש בזה משהו. רגע, מה אתה בעצם אומר, שאתה חושב שצריך לשפץ את המדינה ורוצה שאנחנו נעשה זאת?

קצת מאוחר מדי לשנות, הייתי אומר...

כבר אמרתי שלפעמים אני נפעם לנוכח טוב ליבם של אנשים והרצון הכן לעזור? ארז ואורן זרקו לעברי כפפה ויותר משמחתי להרים אותה. אז ראשית (וגם בסופו של תהליך), אני רוצה להודות להם. על העזרה, על הנכונות, על האירוח. מסתבר שהשניים מכירים ואף עובדים האחד עם השני, מה שמקל על התהליך. אז לפני שנתפנה לתיאור התהליך - קצת היסטוריה. רבים וטובים (וגם אני) טחנו כאן השכם וטחון על העובדה שרום כרמל הורכבה מערב-רב של חלקים. חלקים ששימשו מכוניות אחרות וניקנו כי התאימו לרום (ובסבירות גבוהה יותר: כי הם היו זולים...). אלא שהיו כמה חלקים מקוריים עבור המכונית הזו. מקוריים לחלוטין. גומיות למשל, מסוגים שונים, הם תוצרת ישראלית למהדרין. כך למשל גומיות הדוושות עם סמל המפעל (אוטוקרס או רום כרמל), אבל גם גומיית צוואר צינור הדלק. אז בעוד שגומיות לדוושות דווקא מצאתי, הרי לגומיית מיכל הדלק לא היה לי סיכוי. גם חיפושים אחרי גומיה ממכוניות אחרות, שאולי תהיינה במצב טוב יותר, הסתיימו במפח נפש. בצר לי ניסיתי אפילו חנויות אינסטלציה... אם היו כאן יותר בעלי רום כרמל, אולי אפילו הייתי מארגן קבוצת רכישה והיינו מייצרים כזו חדשה, אבל אין מספיק קופצים, לדאבוני. לשמחתי, הסתבר לי שישנם כאלו (ארז ואורן) שיש להם את היכולת ואת האמצעים לעזור. אורן הוא מעצב תעשייתי (תקן אותי אם אני טועה) וארז הוא מנהל מעבדת היצור של המכון הטכנולוגי בחולון (נכון?) ובביקור שעשיתי אצלו יצאתי נפעם ממכונת התלת-מימד המדהימה שברשותו. כאמור, שניהם התנדבו לסייע ובראש ובראשונה הייתי צריך להביא את הגומיה הישנה. זו האחרונה לא במצב סופני, אבל הימים הטובים שלה עשרות שנים מאחוריה... ארז הציע שננסה למלא ולתקן את הסדקים הקטנים ולהעתיק אותה ורק אם התוצאה לא תהיה משביעת רצון, נפעיל את אורן וכישורי העיצוב שלו, על מנת להפיק קובץ תלת-ממד, ממנו תיוצר גומיה חדשה. ביקשתי מארז ללוות את תהליך היצור וההפקה בתמונות רבות וכך הוא אכן עשה, אז קרדיט על התמונות - גם לו. ראשית, בואו ונראה במה מדובר - עוד לפני תחילת התהליך. אז שנתחיל? 1. פיית התדלוק של הרום. כמובן שאחרי ניקוי חול וצביעה באבקה. 2. הגומיה המקורית שהורדה מהאוטו. ניתן לראות את סימני השנים, הסדקים והעיוותים. 3. שתיים מהחלופות שבדקתי במשך הזמן... 4. החור במרכב, בו מולבשת הגומיה ומקבעת את צוואר המילוי במקומו. יש הרבה תמונות, אז נפזר את ההסברים לכמה פוסטים.

עוד בשלב פירוק המכונית, היה ברור לנו שצינורות הבלם הישנים יוחלפו במלואם. הצינורות הקשיחים המקוריים (שהאמת היא שהם לא ממש נראו כאלה) היו מנותבים בחוסר מחשבה, נראו ישנים, חלודים ולא משרי ביטחון. אז חדשים הוזמנו וכעת הגיע העת להרכיב את הצינורות החדשים שחיכו לתורם, שסוף-סוף הגיע. הנה זה בא: 1. עוד לפני ניתוב הצינורות הקשיחים, צריך להחזיר את המצנן למקומו, מאחר שהצינורות הקשיחים עוברים מתחת לתושבות המצנן וצריך לוודא שאין ביניהם מגע. 2. בשלב הבא - הרכבת מפצל הבלימה לפנים/אחור. בנוסף לתפקיד זה, משמש המפצל גם כיוניט לאור הבלם ובו גם יוניט לאזהרה של אובדן לחץ באחת מהמערכות (קדמית או אחורית). 3. ראשית מתחברים הצינורות הקשיחים מהמשאבה הראשית למפצל. המשאבה בנויה עם תא ראשי ותא משני, כאשר הראשי מיועד עבור הגלגלים הקדמיים. 4. מזווית זו ניתן לראות על גבי המשאבה את האות S, עבור secondary. זהו החיבור עבור הצינור לבלמים האחוריים. 5. עכשיו צריך להתחיל ולכופף את הצינורות הקדמיים, בהתאם לזוויות של השלדה, עד לחיבור עם הצינור הגמיש. 6. הנה אחד מהצינורות בעת ההתאמה שלו. 7. ואותו צינור אחרי ההתאמה הסופית. מזווית זו זה רק נראה קרוב למוט ההגה. במציאות הם רחוקים האחד מהשני. עכשיו צריך לחזור על התהליך גם עבור הבלם הימני. 8. והנה המכונית כבר על הליפט, בסיום פרק חיבור הבלמים הקדמיים, לקראת תחילת ניתוב צינור הבלם לכיוון הסרן האחורי. המשך יבוא... 8.

המון תודות על התמיכה! ולגבי תיקון הטעות: מקבל! אשתדל לזכור. מקסימום, זה יקרה לי עוד איזה פעם או פעמיים... תודה אשר, אכן, ניתן לראות את הסוף. עדיין באופק, אבל כבר נראה בבירור. כולי תקווה שבשבוע הבא תהיה התקדמות מהותית בתחום מערכת הפליטה, מערכת הקירור וכלוב ההתהפכות. מה המכנה המשותף לכולם? עבור כולם צריך אמן ריתוכים וכזה יש לנו "אין-האוס": דורון איצקוביץ', שמפנה מזמנו בשבוע הבא בכדי לקדם את הפרוייקטים הללו. שוב תודה. כיף לדעת שגם אחרים נהנים מהפרוייקט הזה. בהמשך למה שכתבתי כאן למעלה, בשבועות הקרובים אנו אמורים לראות התקדמות מהותית ואף סיום של פרקים שלמים, שיביאו אותנו להנעה המיוחלת. 1. מערכת הדלק: פינישים אחרונים. 2. מערכת קירור: הרכבת T עבור יוניט החום, ניתוב והכנת צמת חשמל עבור המניפה החשמלית, הרכבת צינורות גמישים ומילוי נוזל קירור. 3. מערכת פליטה: ריתוך מחבר וצינור פליטה חדש מהסעפת לכיוון הדוד. 4. מושבים: יינתנו לריפוד מחדש בימים הקרובים. 5. מערכת חשמל: ניתוב כבלי חשמל מהמצבר לתא המנוע, הרכבת צמה, הוספת חיווט לפי המפרט שהשתנה (משאבת דלק חשמלית, מניפה חשמלית, הרכבת רילאים). 6. מערכת בלמים: הרכבת צינורות קשיחים וניקוז המערכת. ובטח יש עוד משהו ששכחתי. עקרונית הדברים הנ"ל אמורי לסגור לנו את רוב הפינות, כאשר אחרי זה ישארו פינישים אחרונים ותיקון ריג'קטים - אם וכאשר יתגלו. או-אז נתחיל לחשוב על אייפקסים! אבל אנחנו עוד לא שם... בוא נעבור שלב-שלב. והשלב הבא: צינורות בלימה.

כעת, אחרי שהמשאבה וגם הוסת יושבים במקומם וצינור הדלק שנמשך מכיוון המיכל קדימה מחכה - אפשר להמשיך. כרגיל, בתמונות: 1. צינור ההזנה למשאבה, התחתון, מגיע אחרי עצירת בינים במסנן דלק. משם, היציאה היא לכיוון וסת הדלק. 2. הכניסה לוסת (הכניסה הקרובה אלינו) ומשם לכיוון הקרבורטורים. 3. עוד לפני החיבור של צינור הדלק לקרבורטורים, צריך להרכיב את מנופי תפעול המצערת. המכלול שהגיע עם הקרבורטורים היה שחוק ודרש שיפוץ. אלא שעלות השיפוץ כבר לא הייתה זולה יותר מאשר לקנות את החלק הזה חדש, אז מבעוד מועד הוזמנו החלקים וכעת הגיע הזמן להרכיבם. 4. לכאן מתחברים כבלי ההפעלה מכיוון הדוושות. 5. ואחרי שהמכלול מחובר, אפשר לחבר את צינורות הדלק. במקור, ההזנה הגיעה מהצד השני. אולם מכסה המנוע קרוב מדי, לפיכך השתמשנו במחברים בעלי צוואר ארוך יותר והזנת הדלק מתבצעת מכיוון המרכז.

הפאזל הזה שקרוי לוטוס 7, ממשיך לתפוס צורה. הפעם: הרכבה של משאבת דלק חשמלית וגם וסת דלק. במקור מורכבת במנוע זה משאבת דלק מיכנית, אבל לאור הדרישות המוגברות הוחלפה המשאבה המקורית החלשה למשאבה חשמלית חזקה. וזה אומר שצריך גם ווסת דלק. ויש עוד... בבקשה: 1. עוד לפני ההרכבה: שינוי קל במיקום הכוהל. הוא עבר מצד שמאל של התושבת, לצד ימין. הסיבה: להשאיר מקום למשאבת הדלק. 2. הוסת והמשאבה יכנסו כאן, ברווח הגדול שנוצר באמצע. 3. עוד לפני כן צריך לחבר את הרילאי הראשי, אליו מתחבר הפלוס וממנו יוצאת ההזנה למתנע. כמובן שלפני ההרכבה יעבור החלק הזה ניקוי. 4. הפאנל העליון של השלדה, כפי שהיא נראית בתא המנוע, מיועד לחיבורים ומיתקונים של מערכת החשמל. אז רילאי המתנע - הוא הראשון. יש סיכוי שגם הכוהל יעבור לשם. עוד נחזור לזה. 5. כרגע מורכב הרילאי עם הפנים החוצה. אבל יתכן שעוד נסובב אותו לצד השני, כי כבלי החשמל יגיעו ממרכז המכונית. 6. וסת הדלק. הוא מורכב על תושבת אלומיניום, שגם היא, ככל הנראה, לא תשרוד על המכונית עד לשלב הרישוי ותוחלף למשהו גדול ומסיבי יותר. 7. והנה המשאבה מורכבת. בין המפלג לוסת. על ברגים עם תושבות גומי והארקה לשלדה. 8. סיכום ביניים קצר והתרשמות מהמראה המתהווה. בשלב הבא: הרכבת צינורות דלק.