גולדן191

1. הבעייה שאם אתה קונה את המחשב יד2, מה קורה אם מחר הולך לך רכיב כלשהו? אין לך אחריות.. 2. האם אתה בקטע של לקנות רכיבים מאמזון ו/או KSP ואז יש לך אחריות? 3. תזכור שאם תרכיב לבד יצא לך סביב אותו מחיר למחשב חדש לגמרי (עריכה: יצא לך קצת יותר, וגם אולי המעבד טיפה פחות טוב, אבל ה GPU טוב בלפחות 5% וחסכוני בחשמל בצורה משמעותית ביותר) 4. מה זה ה NVMe P41 הזה? נראה לי משהו נחות כזה ללא שם? אם תרכיב לבד תקנה משהו נורמלי (אתה יכול לקנות רכיב יותר אמין ואיכותי חדש.. לאחר בדיקה..) 5. הכרטיס מסך יצא בסוף 2020, אתה בטוח שאם תרכיב לבד לא תוכל למצוא משהו טוב ממנו ב 15% בערך במחיר טוב? (עריכה: אתה תוכל לקנות אבל יעלה לך סביב 400$ לאחר בדיקה למשהו טוב יותר כאמור) 6. אם אין לך מושג איך להרכיב לבד, תחפש ביוטיוב ויקח לך כמה שעות ללמוד את זה, לא בעיה. עשיתי לך בדיקה ראשונית, יצא לך סביב 4000 ש"ח אם תזמין הכל מאמזון, כולל ספק כוח (MSI) נכון, אתה תשלם 150$ הפרש מחירים על NVMe M2 + RAM שלא היית משלם לפני שנה ואפילו יותר אם היית קונה מחשב לפני שנתיים~, אבל אתה מקבל רכיבים חדשים. אם היית קונה לפני בערך שנה או קצת יותר, ה DDR4 היה עולה לך 74$ גג, או אפילו פחות, ל 32GB. ככה אני קניתי (השתדרגתי מ 16GB) וה NVMe M2 לנפח של 1TB היה עולה לך גם סביב 70$ אם היית תופס מבצעים לפני שנתיים בערך או קצת יותר, לא זוכר, הייתה תקופה מאד קצרה ש 2TB NVMe M2 היה עולה 74$ בערך, זה היה מטורף. אבל עלו המחירים.

וזה "נסבל" מבחינתך? אתה מעדיף את זה ככה? אם אין אף אחד בבית הוא משאיר לך ליד הדלת אני לא מת על זה.. או בארון חשמל מעדיף שילך לנקודה כלשהי ואאסוף

1. עדשות מגע יומיות בכמות כפולה ממה שיכולנו להזמין קודם 2. ספק כוח למחשב, למי שצריך, שמדורג A או B ברשימה המפורסמת 3. מעבד למחשב מעל 100$ 4. בגדים בכמות כפולה 5. נעליים שעולות סביב 100$ ואנשים העדיפו לקנות משהו גג ב 74$ בגלל רף המיסים 6. כל מיני חלקים לרכב ועוד הרבה

המאמר שפרסמת זה המאמר הכי מעניין שראיתי בתחום הזה אי פעם. תרגמתי לפי חיפוש של המילה layer ואז גם כתבתי לך משהו חשוב על קרבון בלאק שים לב שנדרש מחקר נוסף לגבי האם NR או SBR או BR - מי מהם הכי טוב כנגד UV וחמצון, התחלתי לחפש מידע. אנחנו אמנם, לא נדע איזה חברה שמה BR או SBR או NR או EPDM בכל חלק. מקריאה ראשונית, נראה ש BR ו SBR (גומי סיננטי) הם עמידים יותר לחמצון מאשר NR (גומי טבעי) אבל בגלל שיש בתוך הצמיג קרבון בלאק, חוטי מתכת, חרוזים על חוטים, נראה שהשכבות הפנימיות חזקות מהשכבה החיצונית מבחינת עמידות ל UV וחמצן. לא בטוח בזה, אבל זה הכיוון. שים לב לתרגום ולצילום המסך שפרסמתי למטה. זה התרגום: השכבה החיצונית ביותר היא הרגישה ביותר לכשלים ולבלאי (תמונה מס' 1) השכבה שחשוב מאד להזכיר אבל פחות נפוץ לכשלים (הערה שלי - כמובן שלא מדובר על כשל שמישהו נתקע עם הדופן במדרכה....) היא הדופן, (תמונה מס' 2) לצמיגים יש מבנה מורכב. הם מורכבים משכבות שמורכבות מחומרים שונים ומגוונים, בהתאם לצרכי ביצועים שונים. יש את החלק החיצוני, הדופן, החגורות, ה"פגר", קווים מקשרים, חרוזים על חוטים, וה"כתף". החלק החיצוני של הצמיג (לא הדופן) בא במגע ישיר עם הכביש. חלק זה אחראי לאחיזה, יש לו תכונות שעוזרות לו להימנע משחיקה. ה"פגר" (Carcass) יש לו תשתית של טקסטיל בצורת חוטים שמעצבות את החלק העיקרי של הצמיג. החגורות הן כמו שכבות של מתכת שמבוססות בגומי ונמצאות מתחת לחלק החיצוני של הצמיג. הן מספקות חוזק והגנה. החרוזים על החוטים מייצגות את הטבעות שמאבטחות את הצמיג לג'אנט. הדופן הוא החלק שמקשר את החלק החיצוני לחוטים על החרוזים. בצמיג יש תרכובות של גומי עם כל מיני תוספים. יש מרככים, פלאסטיסייזרים, חומרים שעוזרים לתהליך ה vulcanizing שדובר על כך בפוסט – שמשלבים חום לחץ ואיזשהו "agent" כמו גופרית ויש גם חומרים שעוזרים "להדבקה" - @נירו72 מה שנקרא Adhesion promoters. וחומרים שעוזרים להקשחה. בצמיג יש גומי טבעי וגומי סינטטי. גומי טבעי ישמש בעיקר לשכבה החיצונית וה"פגר" גומי סינטטי הוא או SBR או BR כאשר גומי טבעי מוגדר כ NR. יש פה גם אזכור ל EPDM שמוכר לנו מרצועות אלטרנטור. SBR קיים גם כן בשכבה החיצונית של הצמיג, ז"א שאין שם רק NR. SBR טוב בגלל שהוא מעכב את תהליכי ההזדקנות של הצמיג. EPDM יש לו יתרון גדול בכך שהוא יותר עמיד ל UV ולחום. לכן הוא קיים בדופן. שים לב לזה: במידה ויש Black carbon ב Fillers יותר מהשכבה החיצונית, וידוע שבלאק קרבון עמיד יותר להתחמצנות ו UV, ברור שהשכבות הפנימיות (שגם מחוזקות במתכות ובחרוזים על חוטים) הן פחות רגישות לשינויים מאשר השכבה החיצונית. תמונה 1: תמונה 2: תמונה 3:

לא הצלחתי לפנות הכל לתוך המיכל הרחב שקיבלתי מעליאקספרס, בגלל שלא הצלחתי להסיר את ה undertray מתחת לחלק שהצינור מתלבש עליו, הנוזל עף לכל עבר וברחתי כדי שלא ייכנס לי לעיניים.. @Deutz912כשרוקנת את הנוזל הסרת את ה undertray מתחת לזה? לא הצלחתי.. חיפשתי ברגים או קליפסים ולא מצאתי.. הסרתי כמה וזה עדיין לא יצא. ולא מצאתי עוד. בסופו של דבר, הגשם שטף את האיזור ולא נשאר זכר לגליקולים שירדו מהרכב שלי.. ככה שנזק לסביבה לא עשיתי.. חששתי אגב שאותו דבר יקרה לי כשרציתי להחליף רצועת אלטרנטור, כי בלי זה אי אפשר להחליף, אבל שם הסתדרתי.. הצלחתי להסיר את כל ברגי ה10 מ"מ והקליפסים המפורסמים שיש ב PSA-BMW ועוד.. שצריך מברג שטוח להסיר.. בדקתי שוב, אין שנתות

איך אתה מודד נפח מהגלון של ה PSA הכחול? אין שנתות

אם למישהו יש הוכחה, שהשכבות הפנימיות יותר רגישות להתחמצנות, מאשר השכבות החיצוניות, שישלח לנו קישורים בבקשה. כמו שאני רואה את זה, לאחר בדיקה מעמיקה, השכבות רגישות להתחמצנות בצורה די דומה או זהה. בכל שכבה יש אחוז גבוה של חומרים אורגניים שעם הזמן מגיבים עם חמצן. השכבות החיצוניות (פנים וחוץ) הכי רגישות כי הן באות במגע עם הכי הרבה חמצן ביחס לשאר.

נשמע לי עסקה ממש טובה אם המנוע תקין.

ברור כי עשו פה טעות עם הרצועה החמה ואולי עוד כמה דברים במנוע הזה לכן אתה צריך לשלוח מיילים ללובינסקי לברר

נפח שווה ל (מסה חלקי צפיפות) צפיפות של נוזל קירור 50:50 פג'ו היא 1.07 ק"ג לליטר לאחר ההחלפה, היה לי על המשקל 3 ק"ג (כולל המיכל עצמו כמובן שלא יודע כמה הוא שוקל, לא שקלתי לפני שהחלפתי) ז"א שנשאר לי 2.8 ליטרים (לאחר ההמרה של ק"ג לנפח) היה בהתחלה 5 ליטרים ז"א ששמתי 2.2 ליטרים בערך, אבל שוב, לא יודעים כמה המיכל שוקל.

לא נראה לי שבגלל ששמו שמן שהוא באמת 5W30 C2 או C3 במקום משהו שעומד בתקן על פי הגדרה (וגם שילמו כסף כדי לקבל תקן) זה מה שהרס את המנוע. אבל אני לא קובע עובדות. לא יודע. רק חושב. ייתכן ומה שהרס את המנוע שנסעו עם הרכב 52,000 ק"מ רק בתוך העיר, ומבחינת הבלאי ידוע לנו שנסיעה בתוך העיר גורמת לפי בערך 8 יותר בלאי מנסיעה בין עירונית ללא פקקים. עם כל זאת, אני בהחלט אחליף את השמן שיש לי במנוע שמיוצר ב UAE והוא 5W30 C2/C3 למשהו ממותג בקרוב. 52K ק"מ רק בתוך העיר זה המון.

אתה מדבר על אותם מהנדסים גאונים שהחליטו לשים רצועה שעשויה מחומר אורגני עם שמן חם במנוע שתתפורר, התקן שלהם ייתכן והוא סתם סגירת פינות למען ביזנס כלשהו עם חברה כזו או אחרת.

5W30 C2 לך שמו C3 אולי זה משנה

כלום הכל טוב

וואלה, יפה, סחררת מים או שרק רוקנת ושמת נוזל חדש? סה"כ שמת 2 ליטרים חדשים או יותר? יש לך סטריפים? תודה

אם תחפש how tyres layers are being connected לא תוכל למצוא שום קשר לדבק. תהליכים אחרים. מדובר בלחץ ובחום. זה לא דבק. curing (vulcanization) זה לא דבק. אני גם חושב ככה, ולכן לא משתמשים בדבק. המטרה היא להשתמש כמה שפחות בחומרים אורגניים לדעתי, כי אנחנו חיים בעולם שיש בו חמצן וקרני UV. Sulfur is used in vulcanization as a crucial cross-linking agent that transforms soft, sticky raw rubber into a durable, elastic, and heat-resistant material. By heating rubber with sulfur, sulfur atoms form strong chemical bridges (cross-links) between individual polymer chains, preventing them from slipping and creating a stable 3D network. Key reasons for using sulfur in vulcanization: Cross-linking Agent: Sulfur forms bridges (disulfide bonds) between rubber polymer chains, which dramatically increases the structural integrity and durability of the material. Improved Elasticity and Strength: The process prevents rubber from becoming brittle in the cold or sticky in the heat, enhancing tensile strength and elasticity. Increased Durability: It enhances resistance to abrasion, chemicals, and environmental stressors, making it essential for products like tires and hoses. Prevents Plastic Flow: The 3D molecular network created by sulfur prevents the rubber from flowing or deforming permanently under stress. Sulfur vulcanization is the most common method, often assisted by accelerators that increase reaction efficiency. יש שימוש בגופרית אבל זה לא הדבקה, זה תהליך שיוצר תוצר סופי הרבה יותר יציב. זה שילוב של חום, לחץ ואיזשהו מקשר כמו גופרית, וככה בעצם נמנעים מהדבקה. זה לא משהו סודי, וזה סופר מעניין. זה בעצם חיבור מלא ולא הדבקה.

ראיתי את הסרטון, ונכנסתי ל-3 הלינקים שפרסמת. גם אם השכבות לא זהות, מבחינתנו הסיכון שלהן להתחמצן הוא די דומה בסך הכל. ברור לנו שנקודת התורפה בתערובת של הצמיגים היא הגומי וכל החלקים האורגניים (פייברס, קרבון וכדומה) . עם הזמן מגיבים עם חמצן וגם UV לא עושה לו טוב. להבנתי, ההבדל בשכבות לא משמעותי כדי ששכבה פנימית כלשהי תתחמצן מהר יותר מהשכבה החיצונית ביותר (פנים או בחוץ) אני מצרף לך למטה לינק. האם אחוז הגומי לא די דומה בכל שכבה? כשאנחנו רוצים לנהל דיון הנדסי, אנחנו צריכים לחשוב על נקודות התורפה שלנו בצמיג. מה החוסר שבעייתי מבחינתו? למה באמת ממליצים להחליף צמיג אחרי עשור? גומי. אם לא היה לנו חמצן ו UV בעולם, הצמיג היה מחזיק לנצח, לא? https://www.kandmtyres.co.uk/understanding-the-anatomy-of-a-tyre-a-comprehensive-guide-to-its-complex-structure/ אין דבקים לפי הסרטון שטום פרסם וחפרתי את גוגל כמה דקות, אין דבק https://maxxistyres.com.au/understanding-the-tyre-manufacturing-process/ זה לא רלוונטי. לא מדברים פה על layers. להבנתי אחוז הגומי בכל layer די דומה. נקודת התורפה בצמיג זה הגומי, וכל מה שאורגני בעצם. fibers, קרבון וכדומה. נכון שקיים גם סיכון לחלודה אבל תניח שבבגאז' לעולם אין דברים רטובים, הרכב לא נשטף בפראות לא היה גשם מטורף והלחות אפילו נמוכה מהממוצע בארץ (האוטו היה תקופות רק בירושלים וב"ש) תוציא את הלחות היחסית מהמשוואה. נשאר לך רק סיכוני חמצון. UV וחמצן.

זה כיוון מסוים, אני לא בטוח שזה הסבר הנדסי. מבין שהרבה ממה שכתוב בגוגל מבוסס על הנדסה כלשהי, השאלה אם מדובר במהנדסי מכונות או כימיה. ומי בדיוק כותב. קשה לי לקבל את זה בגלל שאני מכיר איך חומר מתנהג והצמיג שלי בבגאז' נראה חדש. ואני יודע שאם השכבות החיצוניות נראות טוב, אין סיכוי שהשכבות הפנימיות נראות פחות טוב, אלא יותר טוב. אם משהו היה מתחמצן, אלה השכבות החיצוניות. (השכבות שהכי קרובות לאוויר). השכבות שהשינוי חל בהן הן קודם כל השכבות שחשופות לאוויר, ולאור. ואז הפנימיות, כאשר הפנימית ביותר משתנה אחרונה.

אם טיפלת במוסך שאיננו של היבואן ב-3 השנים האחרונות, ויש לך תקלת מנוע, אתה יכול להבין למה היבואן לא ימהר להחליף לך מנוע.. יש מקרים שלובינסקי החליפו מנוע, אני מכיר מקרה אחד כזה מהשנים האחרונות ממש. מישהו שעשה 120K ק"מ בשנתיים וחצי בערך, והלך לו מנוע. ברלינגו. הוא טיפל כל 10K ק"מ או 15K ק"מ במוסך של לובינסקי. לא איחר פעם אחת. לובינסקי החליפו לו מנוע. אתה טיפלת במוסך שאיננו של היבואן, אז לכן אתה צריך להיות יותר אסרטיבי ממנו, שהוא פשוט הלך למוסך, שם את האוטו, קיבל תשובה תוך משהו כמו 3-4 ימים שהלך מנוע, והחליפו לו תוך לדעתי עוד 3-5 ימי עסקים. להבנתי בחינם דרך אישור של היצרן או משהו כזה. אתה צריך לפנות למיילים של לובינסקי, לברר מה אתה צריך לעשות.

אני חושב שמדובר באותה תערובת לכל אורך הצמיג, לא רואה סיבה שלא. כשמלמדים על קורדינטה כדורית ורוצים לתת דוגמאות במהלך התואר, מניחים שכל השכבות התערובת שלהם זהה. לא חושב שמייצרים צמיגים שהתערובת של השכבה החיצונית ביותר שונה משכבה פנימית יותר. בצמיג יש גומי סינטטי, גומי טבעי, מתכות ועוד שלל חומרים. אבל להבנתי השכבות זהות. אולי רוצים שתחשוב שזה מורכב, אבל אם היה מקרה ששכבה הכי חיצונית שונה משכבה יותר פנימית, הייתי שומע על זה במהלך התואר. בחיים לא דיברו על זה. הכל אחיד. בחלק מהתמונות שפרסמת בהחלט השכבה החיצונית כביכול נראת פחות טוב מהשכבות הפנימיות (אבל אי אפשר לדעת כי מדובר בתמונה ולא בסרטון מקיף) אבל אי אפשר לדעת מה עבר על הצמיג, וכשאני בדקתי את הצמיג שיש לי, בערך לפני חצי שנה, הוא היה נראה כמעט מושלם. הצמיגים שפרסמת מן הסתם לא מושלמים או קרובים לזה. אני אצלם בקרוב את הצמיג כשיהיה נוח, אבל הוא נראה חדש לגמרי. השאלה אם זו המלצה שמבוססת הנדסית או משהו שיווקי שנועד לזה שהכסף יזרום.

אם מדובר ברכב יפני, שנמכר במצב טוב בגלל סיבה כזו או אחרת, אני מכיר טוב את הסיבה של "חרדות מוסכים" (קרובת משפחה) ככה שלא מפתיע אותי שהרכב נמכר לבת של שכנה מבניין אחר שלה, ברור לי שזה בכלל לא צריך להגיע ליד2 או משהו כזה אלא עף מפה לאוזן. אבל אם זה צרפתיה אולי מפה לאוזן לא יעבוד. גם צרפתיה עם נניח 45K ק"מ או 70K ק"מ וכאלה. ואז תהיה הזדמנות.

סוחרים מתקשרים לאנשים, אבל מציעים מחירים נמוכים ממה שבפועל האנשים יכולים למכור. יש לי רכב בן 12 עם 46K ק"מ בערך, אני יכול למכור ב-10K ש"ח מעל המחירון (לא באמת כי אין לי היסטוריית טיפולים, נניח והייתה היסטוריה, כי אני מטפל עם חבר מכונאי ואין היסטוריה של מוסך ב-3 שנים האחרונות כמעט) אבל סוחר היה מציע רק 2K מעל המחירון ולכן לא הייתי מוכר לו. סתם דוגמא.. אופציה אחרת זה לחפש אוצרות דרך פה לאוזן, מכיר מישהי שמכרה ככה יאריס בן 3 לבת של שכנה מבניין קרוב כי אותה המישהי מחליפה אוטו כל 2-3 שנים (חרדות ממוסכים וכדומה)

למדתי גם מבוא למעבר חומר וגם מעבר חומר כקורס הנדסי. אני כמעט בטוח שזה לא נכון. אם אתה לא רואה שום בעיה על השכבה החיצונית ביותר, גם השכבות שנמצאות בהמשך לא פגומות. אין לי דוגמא לתת לך, אבל יש לי משהו בשלוף שכנראה תצחק ממנו, שקשור למעבר חום. נניח אתה שם פיצה עגולה בתנור מקצועי, המרכז של הפיצה הוא החלק האחרון שיהיה חם. בוודאות, זוכר את זה. מעבר חום עובד כמעט זהה למעבר חומר. לכן, אם אתה מדמה את הגלגל לפיצה, החלקים החיצוניים אם הם נראים תקינים, אין סיכוי שהשכבות הפנימיות פגומות. אסור למכור צמיג מעל גיל 6 כי גם לא רוצים שבגלל אינטרס של אנשי מכירות, שעובדים בזה, יש מצב שהצמיג בכלל אוחסן תחת שמש תקופה, והם לא יגידו. אם הצמיג בן שנה, והחליק להם חצי שמש תחת השמש יום יום, עדיין הלקוח לא בסיכון.

ולפעמים בכלל לא רואים עסקאות בשלב הראשון של תחנות דלק.. מנסיון... - בכרטיס של MAX חוץ בנקאי.

לא חושב שזה תקף לצמיגים שהיו בבגאז', כאשר יש שמשה אחורית כהה מהיצרן שעוזרת למנוע כניסת UV לבגאז'. אולי 20 שנה, אבל ממשיך לקרוא על זה. בכל מקרה, ייתכן ובאמת אחליף לצמיג סיני שבוע הבא. בינתיים ממשיך לקרוא על זה.