עודף סוכרים יהפכו לשומן בלי קשר לחוסר האהבה שלך לתאוריה, זו המציאות גם אם אתה לא מעונין לקבל אותה.
תוכל לקרוא פה
ובהרחבה :
"הקשר בין הכבד ופחמימות
פרוקטוז (סוכר פירות)– פרוקטוז זהו חד סוכר המצוי בעיקר פירות, מפה גם השם שלו, למרות שבעשורים האחרונים (בעיקר שנות ה70 והלאה) החלו להוסיף סוכר זה להרבה משקאות מוגזים ומשקאות אנרגיה, מה שהעלה את צריכתו משמעותית בקרב האוכלוסיה. הסוכר שבו משתמשים במשקאות הוא סירופ המורכב מפרוקטוז וגלוקוז (כמות הפרוקטוז בו יכולה להגיע ל- 55%-90%) ומיוצר בתהליך תעשייתי מתירס. הסיבה למקור הזה היא עלות היצור הזולה. הכמות היומים המומלצת של פרוקטוז ביום לבן אדם היא עד 50 גרם (4-5 תפוחים גדולים , או בערך 2 פחיות קולה). הכבד הוא האיבר הכי דומיננטי בתהליך המטבולי של הפרוקטוז, שם הוא גם נספג. כאשר צריכת הפרוקטוז לא גבוהה, הכבד מסתדר איתה מעולה וזה אף יכול לתרום בהורדת התגובה הגליקמית לכמויות גדולות של גלוקוז. הבעיה מתחילה כאשר כמויות הפרוקטוז גבוהות. הכבד שלנו לא בנוי לעיכול כמויות גדולות של פרוקטוז , ולכן מה שקורה במצב זה הוא היווצרות מוגברת של שומן והצטברותו, מה שמוביל לירידה ברגישות לאינסולין ולתנגודת אינסולינית בכבד. אלה הם הבעיות לטווח הקצר, הבעיות הבריאותיות הארוכות טווח שיכולות להיגרם כתוצאה מצריכה מרובה של פרוקטוז הן רבות, וביניהם: בעיות בעיכול וספיגה , שינוים הורמונלים , השמנה ומחלות לב .
גלוקוז- החד סוכר הנצרך ביותר, והוא מצוי במאכלים כמו: לחמים, פסטה ,תפוחי אדמה ועוד.
זהו מקור אנרגיה חשוב מאוד בגוף והוא מנוצל להפקת אנרגיה בתהליך שנקרא "גליקוליזה".
לגלוקוז יש מאגרים בגוף, שבהם הוא נשמר עד שיש צורך ליצור אנרגיה. הצורה בה נאגר הגלוקוז נקראת גליקוגן, שהוא רב סוכר הבנוי מיחידות גלוקוז המחוברות ביניהן. מאגרי גליקוגן אלה קיימים בריכוזים גבוהים בשריר ובכבד , ובריכוזים נמוכים יותר באיברים כמו המוח והכליות.
אז איך בעצם קשור הכבד לגלוקוז?
הכבד אחראי למנת הגלוקוז העקרית המשוחררות לזרם הדם. כמו כן , מרבית הפרוקטוז שאנו צורכים נאסף בידי תאי הכבד ושם הוא נהפך לגלוקוז (חלק ניכר הולך גם לכליות). למרות שתהליך זה לא מגדיל את כמות הגלוקוז הכללית וההשפעה על הגלוקוז בדם קטנה ביותר. כאשר אנו אוכלים ארוחה עשירה בפחמימות, תהליך יצירת הגלוקוז בידי הכבד מופחת, ותהליך אגירת הפחמימות במאגרים מוגבר. כאשר מאגרי הגליקוגן מלאים, הכבד יכול להפוך את הפחמימות לשומנים ולאגור אותם במאגרי השומן של הגוף , שהם מאגרי האנרגיה הגדולים ביותר שלנו."