מהכתבה
"אכן מקבלי אבטחת והשלמת הכנסה, וכן זכאיות לדמי מזונות מביטוח לאומי, הם אנשים שממוקמים בעשירונים התחתונים ביותר, ואין סיבה לא לעזור דווקא להם, אלא שבנושא האברכים מדובר בלא פחות מאחיזת עיניים: מי הם אותם אברכי כוללים הזכאים ל"מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה"? האם מדובר באנשים שאוטוטו יוצאים ללמוד ומשם לשוק העבודה? ממש לא.
על פי נתוני משרד הכלכלה (לשעבר התמ"ת) מדובר בכ-11,000 איש, כולם נשואים להבדיל מבחורי הישיבות הרווקים בדרך כלל, שנחשבים לעניים שבעניים בקבוצה החרדית, ומקבלים מלגת קיום נוספת מהמדינה בסך כ-1000 שקלים בחודש. לסכום הזה קוראים "מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה", אבל מעשית מדובר בדרך נוספת של המדינה להעביר כסף תחת שם פרו אקטיבי שמשתלב יפה גם עם הנטיות הנוכחיות. חשבתם לרגע שיש דיפרנציאציה בין אנשי כוללים מסוג אחד לאחר? שמצ'פרים את אלה שרוצים ללמוד או לעבוד? ממש לא. ה"מלגה" מתקבלת אחרי מבחן הכנסה בסיסי, ואין בינה ובין יציאה ללימודים או עבודה דבר. הבנת את זה, ברוך?
עכשיו בואו נבדוק את הסטודנטים הזכאים. גם כאן מדובר באוכלוסיה החלשה ביותר באותה קבוצה. על פי נתוני המל"ג מדובר ב-5500 סטודנטים נזקקים, בערך מחצית ממספר האברכים. אז אריה צודק או טועה? על פניו מדובר במבצע חשוב שמסייע לאוכלוסיות חלשות באמת, אלא שאין ספק כי לאברכי הכוללים יש יתרון מספרי גדול על הסטודנטים העניים בעלי הילד האחד. מרגיז עוד יותר שהמדינה משתמשת בכינויים מלבינים למיניהם, שלא לומר בישראבלוף המוכר כדי לגרום למישהו לחשוב שמדיניות השוויון בנטל כבר כאן."