היה לי קטע לאחרונה בקבוצת טלגרם עם כאלה "שלא מדברים שמאלנות" - אני הקפיטליסט = שמאלני רק כי אני לא מתיישר באהבה בלתי נשלטת לביבי או לאחת ממפלגות הקואליציה.
המון זמן ניסיתי לשכנע אותם שאלו דעותיי אבל עדיין טוענים שאני שמאלני, לכל מקום שאני הולך מתייגים אותי בתור שמאל. בהתחלה עוד הסברתי לכאלה אלה שקראו לי שמאלני אבל חשתי את הזלזול כשהסברתי להם שאני קפיטליסט. זה הוציא אותם משווי משקל מסוים. הרי זה דיכוטומי, שחור לבן, איתי או נגדי.
היום אני כבר מתבאס שאני מוגדר ככה ושותק. אז כשהם יצאו עם הקילשונים, אני יהיה מוכן. אני לפחות בשאיפה להימנע מהגעה לקילשונים וכו' וכו' וכו' אבל ימים יגידו.
וכן, כשאני מדבר איתם תמיד יגידו את המשפט הזה "לך, נסתדר בלעדיך". זה נוח להם רק שיהיה קצת קשה להם לקום ופשוט לעבוד (ולא אני לא מדבר על עבודה במקום עבודה).
אז נלך והם "יסתדרו".
תנו לי לנחש בנוגע לעתיד - ברגע שהסירה תשקע עם כל החורים שיש בה, הם ימצאו מספיק גמישות מחשבתית כדי להוכיח לעצמם שהם בסדר עם רילוקשיין או הגירה למדינה זרה למרות שהם תומכים נלהבים בקואליציה הנהדרת הזו. ניתקלתי כבר בקבוצות הגירה כאלו ואחרות וזה מאוד נוח להם.