כאמור אני לא אחזור על מה שכבר כתבתי, אבל כן אתן את ההיגיון העקום שיש לפעמים במערכת גדולה, הייתי חלק קטן בעבר במערכת דומה שגם בה, הדברים שנפתרו הכי מהר היו דווקא עם הפקידות ולאו דווקא עם הבכירים (אל תהרוג אותי כי חזרתי על זה..).
ההיגיון שלי הוא שהמצב שלך הוא מצב מאוד מיוחד ומניח שלא קורה כמעט ביוםיום, יעני.
גם דיפלומט שמוכר את הרכב שלו, גם בנאדם פדנט וגם אחד שמתעסק ביוםיום שלו ברכבים ומכיר את נבכי הרישיונות רכב.
אדם מהשורה לא קונה ומוכר רכבים בשנה בכמות כמו שלך (ד"א מאוד לגטימי למכור ולקנות כמות כזו ומבלי להיחשב סוחר).
אם המצב היה עם ישראל ישראלי, מניח שהוא לא היה שם לב עד לרגע שהוא מקבל את הרישיון החדש בדואר לתשלום, שנה לאחר מכן.
בסיטואציה הייחודית הזו, נוצרה בעצם בעיה של תמחור [שאני טוען/מנחש שמדובר בעניין פעוט מול עמיל מכס בעת כניסת הרכב לארץ - קרי לא בוצעה הערכת שווי רכב], וכך נוצר באג (עוד פעם ניחוש אחושלוקי ניחוש - אין לי שום יכולת לבדוק את זה בשטח) שמקפיץ את שווי הרכב לרמה הגבוהה ביותר קרי רכבי יוקרה.
הדרך לפתרון שהכי הגיוני עבורי (ניחוש וכו'), ללכת לבית המכס ולברר שם בנוגע לקניית רכב מדיפלומט ולשאול בדרך אגב איך עושים את השווי של הרכב.
ההיגיון שלי אומר שבוודאות יש איזו וועדה כלשהיא שמתכנסת ואפשר לערער על העניין אבל זה לא באחריות של משרד התחבורה.
ועוד יותר קשה לי להאמין שאין פה איזה עמיל מכס שמתעסק עם רכבים ביום יום שלו ולא רוצה לעזור לך.
מרגיש מטומטם אחרי שהשקעתי בהודעה
ואם אתה רוצה להיות מניאק, תשלח את כל השתלשלות העניינים למבקר המדינה.