Yaron Edry

106XSI שנת 95 מנוע 1600 צבע כחול. יד רביעית. אצלי נמצא מעט יותר משנתיים. שמור ומטופל בקנאות. הרכב עבר 178000 ק"מ סטנדרטיים לחלוטין. טיימינג + משאבת מים + טיפול נעשו ב-170 אלטרנטור חדש גיר הוחלף לפני פחות מ-1000 ק"מ. הגיר שהורכב עשה 110000 ק"מ על הדרך הוחלף גם קלאץ' מקורי צמיגים קדמיים חדשים FALKEN 512 במידה המקורית אחרי הקנייה הרכב עבר צבע בגג (היה שרוף) שאסי נקי ימכר למרבה במחיר ירון אדרי 050-6565666

תזכור שירשור זה ליום בו אייעץ לך

כמובן שאיכפת לי מהמוניטין של המותג אותו אני משווק כיוון שיש לי אינטרס מסחרי אך רבים מלקוחותי יכולים להעיד כי טובת הלקוח עומדת אצלי לרוב לפני הכל. ניתן לראות זאת בייעוץ אותו אני נותן מעל דפי פורום זה (לעיתים רחוקות האמת) ואחרים (יותר) ובו לא תמיד אני ממליץ על ביצוע "שידרוגים" מיותרים כך שאת המילה מובהק ניתן להוריד. "אחמד רייסינג", על תצחק אבל העולם הערבי מתקדם שנות אור מאיתנו בכל הקשור לספורט מוטורי אבל להפוך לחובב נלהב תוך פרק זמן כזה קצר?! תן למותג להוכיח את עצמו לפחות שבוע בכל אופן, קרא את הודעתי הקודמת שוב פעם. ירון.

מוטי, יש לך משהו אישי נגד ספארקו? שתף אותנו. בכל מקרה, כמו בכמה מוצרים, ספארקו משווקים למעשה מוצר של חברה אחרת תחת השם ספארקו. כך למשל הרפידות הן תוצרת FERODO וריתמות "2 הן תוצרת SCROTCH ואף באות עם התווית שלהם המציינת את התקן בה עומדת החגורה. לא חקרת זאת עד הסוף? אגב, עד שנת 2004 היו אלה ריתמות של SABELT. מין הסתם החגורות "2 מיועדות לרכבים רגילים (TUNING) ולא לרכבי מרוץ ואכן אסור להשתמש בהן ככאלה. לשם כך נועדו חגורות ה-"3. לגבי המושבים, ספארקו נותנים את המקסימום האפשרי ללקוח הרגיל ולנהג המרוץ ולכן ניתן למצוא באקטים זולים (SPRINT) ויקרים (CORSA) ועוד יותר יקרים העשויים מקארבון. למה ספארקו יותר יקר? אני מאמין שכאן נכנס מימד המוניטין כמו בכל תחום אחר. האם הבדלי המחיר מוצדקים? את זה כבר יחליט הלקוח. בכל מקרה, המאמר שלך בא מעולם המרוצים ששם כמובן אין פשרות ותאמין לי שאני מכיר את זה מקרוב מאוד כנהג קארטינג 2 פעימות במסלולים מאולתרים בארצנו הקדושה. כיוון שמאמרך עיקרו מסלול המרוצים, יש לסייג זאת. כל מוצר הבא מחברה בעלת שם עולמי (ספארקו, קוברה וכדומה) ולו הפשוט ביותר, עדיף יהיה על המקורי איתו מגיע הרכב בכל הקשור לבטיחות כמובן. הרי מוניטין של שנים יכול להימחק במחי יד. בכל הקשור לעולם המרוצים, אני איתך. בברכה, ירון אדרי משווק ספארקו מורשה מטעם היבואן

מוטי, הכל עניין של מחיר כמובן כמו בכל דבר. ספרינט הוא הדגם הזול ביותר (1500 ש"ח) לכיסא ולכן כל מה שהזכרת (אם כי הייתי מסייג מעט בעניין הבטיחות). ישנם דגמים מתקדמים יותר וטובים בהרבה בכל התחומים (ע"ע קורסה, EVO וכ') שמין הסתם גם עולים יותר מפי 2 מהספרינט. ירון אדרי - סוכן ספארקו

לגבי הנציג בארץ הקודש אני יודע טוב מאוד (יש סיבה שאתה נמנע מלהזכיר את שם?). אז אתה מסכים איתי לגבי "המצאת הגלגל"? ואם נגענו בנושא, אם אתם (הנהגים) ידעתם כל הזמן הזה שאותו נציג לא עושה כלום, מדוע לא פעלתם להחליפו ע"י פנייה ל- FIA (אם בכלל יכולתם לעשות זאת)?

שאלה אחת קטנה, הרי הספורט המוטורי קיים בעולם כבר עשרות רבות של שנים (כספורט ולא כחוק - שזאת בעייה בפני עצמה) אז למה רק בישראל רוצים להמציא את הגלגל. לא יותר פשוט לתרגם לעברית (אפילו עילגת שהח"כים יבינו) את כל התקנונים והתקנות של ה- FIA (מכוניות) וה- FIM (אופנועים), לקחת את המודל האירופי (בריטניה, גרמניה, הולנד, איטליה, בלגיה ועוד) וליישם אותו כאן? אני יכול להבין ולקבל שישנם תיקונים שחייבים להיעשות בכדי לקבל התאמה מלאה לארצנו הקטנטונת אבל למה ללכת ולנסות להמציא את הגלגל מחדש למה?

1. לקארט יש תקינה של הטכניון למסלולים סגורים. לצורך המסע בטכניון אישר כי אין לקארט כל מגבלה לנוע על כבישים ציבוריים. 2. משרד התחבורה ביקש להוסיך מנורות דרך, אורות ברקס ומאותתים ואלה הוספו. 3. אישור המשטרה היה מותנה בנ"ל וכמו כן בביטוח חובה וצד ג' שנעשו עבור המסע. אלון, אתה לא רוצה בכלל לדעת את מסכת העינויים שעברנו עד לקבלת האישור הסופי. את התיסכול תוכל לפרוק בכל מיני דרכים

אייל, אחלה תמונות

הפעם הראשונה שנסעתי לאילת הייתה בשנת 85. הייתי בן 8 ואבא לקח אותי במשאית מאק הענקית שלו. מי בכלל תאר לעצמו שעשרים שנה מאוחר יותר אני אעשה את הדרך בקארט שגודלו כגודל הצמיג של אותה מאק. הכל התחיל לפני פחות מחודש כשאריה עמוס "הפיל" עליי משימה, לבדוק אם אפשר לנסוע עם השומאכרים ממטולה לאילת. "ממטולה לאילת בקארט?" שאלתי אותו, "מה התחרפנת?!". מי שמכיר את אריה יודע טוב מאוד שרק אדם כמוהו יכול להרים פרוייקט שכזה. אז התחלנו בבדיקות. למשימה נרתם מי אם לא נתן וקסלר אשר מתעתד לעשות את כל הדרך רצוף. יום שלם ישבנו וחישבנו מה המהירות הרצויה ואיך אנחנו מוצאים את יחס ההעברה המתאים. האילוצים שעמדו לפנינו הם: סל"ד שפוי למען אמינותו של המנוע, מהירות נסיעה נורמלית של כ- 70 קמ"ש, כוח מספיק לעליות שבדרך ואמינות כללית בכל שאר רכיבי הקארט בכללם הבלמים (לא רצוי להגיע לירידות של מצפה רמון ללא בלמים). את הניסויים ערכנו באתר "סודי" שכלל כ- 4 ק"מ של עליות וירידות. לאחר כל החישובים והניסויים הגענו להחלטה והכנת הכלים יצאה לדרך. בינתיים, על הצד הבירוקרטי החלו לעבוד אריה ולבנה, מנהלת השיווק של "אלפא קארטינג" כשלעזרתם נרתם ירון גולדשטיין ומגזין "הגה" שבלעדיהם עדיין היינו מחפשים את משרד התחבורה והמשטרה. בישראל כמו שרק בישראל אפשר, ייעשו הכל בכדי להקשות עלייך וכך נאלצנו להרכיב על הקארט מנורות דרך ראשיים, מנורות ברקס ומאותתים. גם צופר הורכב. לך תדע את מי תצטרך להזיז מהנתיב השמאלי בדרך דרומה. דבר נוסף שהורכב על אחד מהרכבים הוא מערכת איתור של "פוינטר" על מנת שגולשי האינטרנט יוכלו לראות את מיקומה של השיירה וקצב הנסיעה בכל זמן נתון. שעתיים לפני היציאה צפונה אל עבר העיר מטולה, נסגרו כל הקצוות והגיעו האישורים הסופיים. בשעה 18:00 יום שני יצאנו אל הדרך צפונה כשסיסמאת המסע היא: "יחד נמנע את ההרוג הבא - מסע קארטינג לשינוי תרבות הנהיגה". מטולה הנה אנחנו באים. 07:00 בבוקרו של יום שלישי יצאנו לדרך כשראש מועצת מטולה מזניק את המסע. חצי השעה הראשונה העלתה המון חששות לגבי היכולת בתנאי אמת. עצירה ראשונה לתדלוק בתחנת "סונול" בדרך לראש פינה. המתדלק התחיל לחפש את יגאל שילון אך לשווא. ממשיכים דרומה וחוצים את וואדי עארה לעבר כביש 6 (שהפך ל"הכי הזוי שיש") כשמעלינו חג מטוסו של חיים רווה עם צלם אמיץ מערוץ 10. תידלוק נוסף בצומת קסטינה והמטרה הבאה הן הירידות של מצפה רמון. הגענו. בינתיים נתן מבסוט מהחיים. אני נערך לנהיגה בקטע הכביש המסוכן ביותר כשלצידי בקארט של מגזין "הגה" מתיישב נהג המבחן המוכר לכולנו, ניר בן ארי. הקטע נחשב למסוכן אך מסתבר בדיעבד שהוא היה יותר כייפי כיוון שכמעט ולא נדרשנו לגעת בבלמים. אחיזת הכביש של השומאכרים על אספלט היא משהו מדהים. ממשיכים לנהוג עד יוטבתה. הרצון לתדלק את הקארט נמוג כאשר אנו מגלים כי נותר כחצי מיכל דלק. בצעד חריג מאשרת המשטרה (שעשתה עבודה מדהימה לאורך כל הדרך) להוסיף גם את שלושת הקארטים החליפיים ואנו עושים זאת. השוטרים במחסום הגישה לאילת המומים מהשיירה המוזרה והם מאפשרים לנו להיכנס לעיר ואחרי "סיבוב דאווין" אנחנו מגיעים אל מגרש החנייה של מלון "ישרוטל - אגמים" שם מניף ראש עיריית אילת את דגל השחמט. היה מסע מדהים וחוויה בלתי נשכחת של כל המשתתפים בו. לי אישית היה תמיד חלום קטן. בכל נסיעה שלי לאילת, חלמתי על נהיגה בקארט בירידות המפותלות. עשיתי זאת. כולם עשו זאת. לא להאמין איך הגענו לאחר 11 שעות עם אפס תקלות. תודה לכל העוזרים בדבר: "אלפא קארטינג", "הגה", "פוינטר", "מיצובישי", "סונול", "דרך ארץ", "ישרוטל", ערוץ 10, ערוץ 5 ובועז קורפל, רון פייס ומשפחתו, צפריר כץ, איגור גלר, איגור מוזיס וכמובן למשטרת התנועה הארצית שאני נוהג לגנות כל הזמן שהראו שהם כן פתוחים לתרום למען פיתוח תרבות נהיגה נכונה שכל כך חסרה בארצנו. אני מתנצל אם שכחתי מישהו. תודה, ירון אדרי

2 פעימות קארטים פרטיים אשר משמשים לנהיגה במסלול פתוח וגדול. בארץ משתמשים במנוע ימאהה 100 סמ"ק. כמו ברכבים גם בקארטינג יש חברות שונות ומשונות בכל העולם והמחיר משתנה בין החברות. המחיר תלוי גם בשנת ייצור השילדה ועמידותה בתקנון ה- CIK (פדרציית הקארטינג העולמית בתוך ה- FIA). המנוע עצמו נוטה לבלאי גבוה ביחס לרמת השיפורים שלו (ישנו תקנון אשר מאפשר שיפורים עד רמה מסויימת). מנוע 100% רייסינג יעבור טיפול כל מרוץ אחד או שניים תלוי ברמת התחרותיות של הנהג. גם טיפול כל 3 מרוצים יכול לבוא בחשבון אבל כל זאת רק במרוץ. לאימונים יש מנוע נוסף. מה כולל הטיפול? חריטה, בוכנה, רינג ועוד רכיב אחד או שניים. העלות? בערך אלפייה. קארט חדש (כולל מנוע סטנדרטי) עולה בסיביבות ה- 20,000 ש"ח. שיפור המנוע ל- 100% יכול לקחת עוד אלפייה או 2. עלות מנוע חדש סטנדרטי בסביבות ה- 5,000 ש"ח. ועל זה להוסיף שוב את עלות השיפור. מכאן אתה יכול להסיק כמה ייעלה משומש בהתאם למצב שלו. 4 פעימות להגיע לאחד מהמסלולים בארץ, לשלם כמה שעולה מקצה ולתת בגז. קארט חדש ייעלה הרבה ממה שאתה יכול לנהוג בכפולות של 10 דקות ומחיר המקצה. בכל מקרה, אתה לא יכול לנהוג בקארט איפה שאתה רוצה כי זה אסור עפ"י חוק. אשמח לענות על שאלות נוספות, ירון אדרי

מוטי, יובל מלמד הוא היבואן של ספארקו כך שזאת החלופה. מה שליאור קנה זה למעשה רפידה של ספארקו שהיא למעשה פרודו.

היבואן של פרודו בארץ לא יודע מה זה DS2500. הם מביאים רק דגמים רגילים (פרמייר או משהו כזה) ולכן האפשרות היחידה היא לקנות ספארקו. צינורות מסוככים בהחלט מומלצים לכל רכב. פשוט נראה לי שהשואל התייחס בזילזול לנושא (צר לי אם אני טועה) ולכן הדגשתי את עניין המשופרות. קח בחשבון שבהם העומס (לחץ) המופעל על המערכת גבוה בעשרות מונים מכל רכב סטנדרטי. שמר, אם הרכב מוציא 100% והנהג 100%, ביחד זה 200% . ואז בא וילנאי ואומר ידכךשחןךסצדלמיקרופון. אתה, אתה חמוד אתה

1. דיסק מחורץ/מחורר ייתן בלימה עדיפה יותר בתנאי מסלול כשנדרש מהרכב מעל 100% ביצועים. 2. דיסק מקורי יקר ועדיף על תחליפי. 3. דיסק מקורי זול משמעותית ועדיף על משופר בתנאי כביש רגילים. 4. הרפידות המשווקות ע"י ספארקו הן תוצרת FERODO. 5. צינורות מסוככים בהחלט מומלצים לרכבים ספורטיביים משופרים. 6. בלימה נעימה. ירון אדרי

טורינו = 2600 ש"ח בסיס + מסילה = 900 ש"ח בנפרד = 500 ש"ח הכל ספארקו כמובן. צור איתי קשר בפרטי.

אותי מטרידים יותר הנבלות שפותחים עליך את הדלת (ראה יונדאי גטס בתמונה האמצעית).

פשוט מדהים. אני אוכל את הלב על שנבצר ממני מלהגיע אתמול (ככה זה כשעובדים בחיפה ומסתמכים על רכבות) ועכשיו ממשיך לאכול את הכבד הלבלב והראות. בהמשך למפגש PSI משבת, אנו רואים מה זאת תרבות מוטורית למופת. לא גשם ולא נעליים. יש אירוע, מגיעים. יישר כוח לכל המארגנים וברכות לזוכים. ירון

כאמור הרכב עם מנוע ה- 16 שסתומים שנת 98. יד שלישית (אצלי כחצי שנה). 124 אלף ק"מ. עבר טיפול 120 מלא במסגרת יישור הקו כולל טיימינג, פילטרים ושמנים, מוטות קישור וכו' (אין צורך לבצע יישור קו נוסף). הרכב סטנדרטי וללא שיפורי כוח. 4 צמיגי מישלין פיילוט הורכבו לפני שבוע (מידה מקורית). מערכת KENWOOD וצ'יינג'ר חדשים. אזעקת ביפר של רב בריח MVP כולל הנעה מרחוק! דיסק ברקס מחורר / מחורץ של ספארקו עדיין בקופסא כולל רפידות קדימיות ואחוריות וצינורות בלימה מסוככים של GOODRIDGE. סאן רוף תקין וללא נזילות. הגג נקי מפטריות חלודה ואינו דהוי כלל. לרכב מכות פח הדורשות תיקון פרט לכך שילדה נקייה. 56,000 ש"ח. 050-6565666 ירון

אני אישית הקמתי משהו כמו 5 מסלולים למרוץ 2 פעימות בפיק. אני יכול להבטיח לכם שאין שם 50 מטר רוחב. אולי 30. זה צר וזה מאפשר מקסימום ג'ימיקנה אורכית ולא רוחבית כמו שמומלץ.

וסקאר http://www.motocar.co.il/motocar/news/news.asp?id=4246

להזכירכם, המטרה בקארטינג היא לא המהירות המירבית אלא מהירות ההקפה. אני יכול לומר בודאות שברוב המסלולים בארץ, כאשר הקארט בשיא המהירות, המהירות הממוצעת הינה 40+ כלומר מהירות מירבית של 50 קמ"ש לערך. אין מה לעשות בעניין ההגבלה כיוון שקארט בשיא מהירותו בעייתי ולא בטיחותי כאשר נמצא תחת ידיו של נהג לא מיומן ולא משנה גילו. גם במסלולים הפיציים אפשר להינות מעל ומעבר וזאת עד לפתיחתו של מסלול מרוצים אאוטדור שיהיה התקן FIA-CIK. ירון אדרי "אלפא קארטינג" חיפה

אני איתך שמר. מה שמר? איפה הג'אדי?!

הרכב חלש מאוד. 75 כ"ס = ל- 130 קמ"ש בפול גז בירידות של הקסטל עם רוח גבית. הרכב זולל סולר וכאשר מדובר במיכל של 40 ליטר, אתה לא תגיע ל- 400 ק"מ למיכל. מבחינת התנהגות הוא דיי נחמד כיוון שהוא הנעה אחורית במיוחד בחורף. אגב חורף, הרכב מסוכן מאוד למי שלא יודע לנהוג בזהירות כיוון שהוא מאבד אחיזה במהירות וקל מאוד למצוא את כל התנועה מולך. יש לו הגה סביר אך ללא היזון חוזר. הברקסים הקדמיים ננעלים במפתיע ואתה יכול למצוא את עצמך ממשיך ישר אם לא בלמת בזהירות ובזמן. המנוע נמצא מתחת לריפודים הקדמיים ולכן כל טיפול מצריך פירוק של חצי רכב. כך גם צריך לעשות בכל בדיקת שמן שיגרתית. מבחינת העמסה הוא דיי מרווח וניתן להכניס בו המון סחורה. בשביל אנשים הוא פחות מומלץ מה גם שהוא רועש (המנוע בתוף הקבינה). לתיבת הפילטר אוויר יש נטייה להיפתח כאשר קליפס אחד או שניים נופלים וזה קורה. הרעש הוא בלתי אכיל ומחייב לעבור שוב את תהליך הפירוק. אני סגרתי עם בנדים מפלסטיק חזק. הרכב אמין ולאורך כל ה- 50 אלף שעשיתי איתו בשנה (אחרי שחרכב הוי כבר 50 על השעון), ובהתחשב בזה שתמיד משכתי הילוכים (כי אין לו כוח כלל), לא היו אף בעיות. נקי לחלוטין. בקיצור, קנה סיטרואן ג'אמפי.

הנסיון היפני שלי מסתכם בניסאן סאני. היא אומנם הייתה ידנית (עכשיו אבא נוהג עליה) אבל נהינתי מכל רגע. מנסיון עם כל יפנית של אותה שנה (93) היא הייתה הכי טובה מבחינה דינמית. ההגה אומנם מת קצת אבל עדיין נותן לך היזון חוזר ומורגש. השילוב של המנוע הדיי זריז והגיר הידני גורמים לרכב להיות דיי מהיר. השילדה בהחלט מספקת ברכב מהסוג הזה. נהג מיומן יכול להביא את הרכב לתוצאות לא רעות ביחס ליפניות אחרות (בהנחה שהיינו לוקחים אותן למסלול לבדיקת ההתנהגות). מבחינת אמינות, בשש השנים שהרכב אצלנו הוא היה פעמיים במוסך. בפעם הראשונה לפני שנה וחצי - משאבת מים. ופעם שנייה לפניי חודש - צינור משאבת הגה. הביטוח לרכב דיי זול כיוון שהוא לא נחשב לגניב. למען האמת אין לו סחירות גבוהה ולכן גם המחיר שלו מאוד זול ביחס ליפניות מקבילות מאותו שנתון. צריכת דלק בנהיגה בין עירונית שעשיתי הייתה 1:13. בתוך העיר ועם לחיצות היה 1:9. הדגם שלי הוא SLX (קרבורטור) ולהזכירך שלומי הוא גם ידני. מחירים. זה החיסרון היחיד של הרכב. את הרכב מייבאים קרסו ולכן החלפים יקרים יחסית. אותו צינור הגה עלה 1000 (אלף) ש"ח כי יש בפנים כמה שסתומי כיוון אחד (שכ"א).

שלומי ?!