דג

מכיוון שאתה מרגיש שהידית זזה חופשי היתי מחפש חופשים בכבל מתכת שמקשר בין הידית הילוכים לבורר ההילוכים בתיבה: לא יודע איך זה בלאנסר שלך אבל בדר''כ ניתן לזהות את הכבל, הוא כנראה בתוך צינור מגן. הוא מתחבר לתיבה לידית קטנה שם שזזה למעלה/למטה. צריך לבדוק בספרות המקצועית מה המצב התקין שלה - בדר''כ יש סימון איפה היא צריכה להיות בהילוך מסוים. זה לא נפוץ שזה קורה אבל יכול להיות, פעם היה לי תקלה דומה וחיזוק וכיול של הכבל הנ''ל סידר את זה.

לא מכיר שניתן לבדוק את הגיר מלבד לסרוק תקלות. הכי חשוב זה להתעדכן בשגרת הטיפולים שהיצרן קבע ולבדוק אם הרכב המדובר מכיל היסטוריה שכזו.

ברור שיש תחזוקה שוטפת ברכבים האלה - והיא לא מהזולות בשוק. עזבו גיר, זה שלכל המנועים האלה צריך טיימינג - זה זול? בסוף חוזר לעקרון הפשוט - שצריך להתייחס להוצאות הרכב כמכלול ולהחליט אם שווה את זה או לא. ואם לא, אז איך האלטרנטיבות? (על פי רוב, בדר''כ פחות איכותיות מבחינת חווית נהיגה ואיכות הכללית של הרכב)

לגבי טכנולוגיה חדשה, עד מתי היא חדשה? גיר אוטומטי כפול מצמדים נהגה כבר בסוף שנות ה-30 ובשנות ה-60 יוצר לראשונה. ה-dsg, הגרסא של פולקסווגן נכנסה ב-2003 וכבר 20 שנה שהתיבות האלה תופסות נתח שוק משמעותי. ובכל מקרה ההשוואה לידני היא לא מדויקת אחד לאחד.. אופן הפעולה דומה אך עדיין יש הבדל מהותי גדול והוא המצמד השני דהיינו ההילוכים הבאים כבר משולבים - בפועל חוץ מחסכון בזמן והפסד כוח במעבר בין ההילוכים בזמן נסיעה, נחסך גם בלאי שיכול להיווצר על ידי העברה ידנית של נהג לא מיומן. ממליץ אגב גם להפסיק להאשים את המדינה בכל דבר... הגישה שבכל העולם הכל סבבה ורק בישראל פקקים ומחלות זה עיוורון. לא חסרים פקקים ושיבושי כביש באירופה, גם לא במדינות המרווחות והמתוקצבות ביותר... אתה מוזמן לסיבוב בסטוקהולם רבתי. וכמו שסיכם ספיראל לכל רכב יש יתרונות/חסרונות ופרופיל הוצאות שצריך לקחת בחשבון. לפות''ש - מהחוויה שלי עם כמה רכבים של הקונצרן, dsg היא התיבה נוחה, מהירה, שקטה ושווה בסיכום הכללי. תכניס הוצאות תחזוקה צפויות לחישוב הקניה. לדעתי זה לא מהווה חסם והיתרונות עולים על החסרונות. אתה תהנה מרכב עם מערכת הנעה מהטובות בשוק.

מיותר לנסוע במצב ידני בגירים האלו... הרי גם ככה רוב הבלאי נובע ממצב בו הקלאצ'ים מוחזקים על חצי בתחילת נסיעה מעמידה או בזחילה ממש איטית בפקק. במעבר בין הילוכים במהלך נסיעה הבלאי אפסי... ההילוך כבר משולב ומסונכרן, הקלאצ'ים שם מתקתקים מעבר במינימום זמן. בכל מקרה לעניין השרשור, משלל תחלואות הטכנולוגיה ברכבים המודרנים דווקא הגירים האלו (רובוטי כפול מצמדים) רכיב די אמין בתחזוקה ותפעול נכון ויש להם יתרונות ואיכויות שלא סתם הקנו להם את מעמדם בשוק.

בשביל פעמיים-שלוש בשנה היתי הולך על הזול... לי יש את הwingbar evo אבל הוא מותקן קבוע כי אני משתמש בגגון די תדיר והוא בהחלט יותר שקט בחוויה שלי מגגונים זולים יותר.. אבל בשביל פעמיים שלוש בשנה לא היתי מייחס לזה חשיבות.

דיפסטיק במיקום לא אידאלי... שים לב גם לחשיבות של בדיקה כאשר השמן בטמפ' עבודה ואחרי שהשתמשת בכל מצבי הגיר - זה גם מופיע בסרטון לעיל. לגבי ההחלפה עצמה - אם אתה קצת טכני אתה יכול לעשות לבד, זה פשוט כמו להחליף שמן מנוע.

+1. גם בסקנדינביה שם כמדיניות יש דגש חזק מאד לשיוויון מגדרי ניתן לראות שיש מקצועות שהם נשיים במובהק וגבריים במובהק. בשוודיה לדוגמא, נשים מהוות: 96% מהגננות, 88% ממקצועות הסיעוד, 74% מהמורות. מנגד, גברים מהווים: 98% מהנגרים והיערנים, 97% מהטכנאים (חשמלאים, אינסטלטורים, בתעשיה וכו'), 91% מנהגי המשאיות, ואפילו במקצועות שלא צריכים "כוח פיזי" כמו לדוגמא מפתחי תוכנה גברים מהווים 79% מהשוק. מקור - הלמ"ס השוודי המצב דומה בפינלנד ונורווגיה. אפשר לראות המון בנות צעירות שבוחרות במקצועות "גבריים" בגימנסיה, אבל בפועל רובן לא ממשיך בשוק העבודה במקצועות האלה... אלו שספיראל רואה בטיולים זה נדיר. גם אני מידי פעם רואה נהגת אוטובוס בארץ. היתי פעם בביקור מהעבודה במכרה בפינלנד, מתוך כל הגברים שעבדו במכרה היתה חשמלאית אחת שהיתה חדשה בעבודה ועם המון מוטיבציה ושמחת חיים. חזרתי לאותו מכרה אחרי חצי שנה, והיא כבר הספיקה לעבור לתפקיד כוח אדם. מנגד דווקא פגשתי הרבה נשים במקוצות "גבריים" דווקא במדינות דרום מזרח אסיה, ולדעתי זה נובע מאילוץ כלכלי - כאשר אין ברירה וצריך לפרנס בן אדם יעבוד במה שיש... ברגע שיש בחירה ורווחה כלכלית אנשים יבחרו את מה שהם אוהבים. למה נשים אוהבים א' וגברים ב'? שאלה...

אני לא נוהג לעשות כך... כלומר לא הולך להניע את האוטו אחת לשבוע - אבל איש באמונתו יחייה. מקסימום לא מניע אחרי חודש כמו שאמרו מעליי - יש בוסטר. אפשר להניע רכב היברידי עם בוסטר כמו רכב בנזיני רגיל - מומלץ לעיין בספר רכב לנק' חיבור. אם כבר עושים דבר כזה אז ההמלצה היא לנסוע ברכב כרבע שעה-עשרים דק' ולא סתם להניע בחניה.

פה הטעות. אם כל הכבוד לביקורת של בועז וחברו יש שם כמה אי דיוקים.... קודם כל המקור הטוב ביותר הוא VW, באתר שלהם יש מידע על אופן פעולת ה-eTSI - אתה מוזמן לעיין. כתבתי בעבר בפורום על אופן פעולת מערכות mild-hybrid 48V ממוצעת: לא כל המערכות זהות, אבל הרעיון המרכזי של רובן הוא לשלב את הסטרטר עם האלטרנטור. כך גם ב-eTSI שם החיבור בין ה"סטרטר/גנרטור" נעשה באופן המסורתי ע"י רצועה. לכן המנוע החשמלי מניע את גל הארכובה של המנוע ומשם יוצא לתיבה. משמעות הדבר - אין אפשרות של הנעת הרכב ע"י המנוע החשמלי ללא שימוש במצמדים. המנוע החשמלי לא יכול להזיז את הרכב מבלי להניע את גל הארכובה של מנוע הבנזין, והתיבה מתופעלת בדיוק באותה צורה - כי זה אותו input shaft בדיוק שמגיע אליה. מה שאתה רואה במסך הרכב "לוח שעונים" שהסל"ד יורד ל-0 משמעות הדבר היא שאכן המנוע בע"פ כבה, אבל גם המנוע החשמלי לא מזיז את הרכב והוא גם בעצם כבוי. הרכב נכנס למצב coasting - שיוט בניוטרל על מנוע כבוי. זה מתאפשר בזמן נסיעה כי מערכת ה-48V מניעה את הרכב במיידית במידת הצורך. גם ההתלהבות בביקורת על כך שהמנוע בזמן נסיעה עובר מ-0 ל-2000 סל"ד ולא מרגישים "דפיקה" זה די ישן, הרי ככה עובדות על ההיברידיות.

לא. ממש לא התכוונתי לכך. אני מכיר פחות או יותר את שיטת הפעולה של ה"רובוט" בגיר הרובוטי... אני ציטטתי את ההודעה הזו: מהכתוב בהודעה זו ניתן להבין שיש מנוע עזר חשמלי בתיבה עצמה המניעה את הגיר ומזיזה את הרכב במצב זחילה. לשם ביהור עניין זה דרשתי אסמכתא, שכן אני לא מכיר שום תיבת DSG עם מנוע עזר שכזה...

מקרה חריג בו נדרשתי לפרוק ציוד כבד מטרנספורטר לאיזה מבנה שיש אליו שביל גישה תלול וצר באורך של 300 מטר. אין מקום להסתובב למעלה, והדרך חזרה צריכה להיות בירידה ברוורס. החלטתי לעלות ברוורס גם כדי לפרוק בצורה נוחה יותר. בדיעבד - לא היתי עושה זאת שוב. סיוט. אכן מקרה חריג אבל גם ההודי שדפק 700 מטר רוורס בהרים זה חריג ולכן אין לייחס לזה דפקט של DSG כאשר מדובר במקרה קצה שלא אמור לקרות ביום יום.

שילוב של מנוע חשמלי קטן בגיר עצמו? יש לך אסמכתא בעניין? חיפושים שלי העלו חרס... אם הכוונה היא לדגמי mild-hybrid למיניהם (eTSI למשל) אז להבנתי זה לא משפיע על פעולת הגיר בכלל. לא נשמע הזוי בכלל. הבן אדם טיפס 700 מטר בתוואי הררי ברוורס, ברור שהרכב החזיק על חצי קלאץ' זמן נכבד מאד. הסיכוי של נהג מיומן לשרוף קלאצ'ים ברכב ידני במצב דומה הוא גבוה מאד. אני עשיתי רוורס 300 מטר על גיר ידני בעלייה קשוחה עם תמרונים מורכבים, וכן בסיום העליה היה ריח חריף מאד של קלאצ'ים ברכב גם שעות אח"כ.

צ'ופופו למיניהם הם שירות שנועד קודם לגרום למשתמש לתחושת בטחון וסיפוק... הקשר לאמת הוא בגדר צירוף מקרים בלבד. תתעקש איתו מספיק שיש לך פילטר סולר ברכב החשמלי שלך והוא ידריך אותך צעד צעד איך להחליף אותו...

איפה פה הבעיה? שתי הפונקציות (האצה ובלימה) יכולות להיות מופעלות ע"י מחשב. וזה לא קשור לרכב חשמלי... תראה למשל בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית וכו' וכו'. כנראה מה שאתה מתכוון לומר שדוושת הגז מחוברת רק כאביזר שליטה אלקטרוני בעוד דוושת הבלם היא גם אלקטרונית וגם מכאנית וכנראה תשאר ככה עוד זמן רב - זה נובע מיתירות, שנועדה לאפשר לנהג לבלום גם במקרה שמערכת הבקרה האלקטרונית מושבתת. אבל מבחינת הרכב, יש לו יכולת להחליט ולהפעיל את הבלמים בעצמו. בנוגע לבלימה רגנטיבית חשוב לזכור שככל שהסוללה טעונה יותר ככה עוצמת הבלימה הרגנטיבית פוחתת ועם הסוללה מלאה לגמרי אז אין בלימה רגנטיבית בכלל (מכיוון שאין עומס, אז אין לאן להעביר את האנרגיה), ולכן כניסת הבלמים המכאניים לפעולה מתבצעת בעצימות שונה מפעם לפעם, בהתאם לכיול שקבע היצרן.

זה ההגיון אבל האמת היא שכבר התחילו בתהליך המתה של התעשיה הזאת באירופה שהיא ללא ספק חלק נכבד מהכלכלה. אם האירופאים לא התעשט ויעשו פנית פרסה במדיניות האנטי יצרנית שהיא מקדמת אז היצרנים האירופים לא יוכלו להתחרות ובמקרה הגרוע ישאר הסמל בלבד ובמקרה הטוב תשאר רק חטיבת פיתוח. זה מה שקרה בתעשיות אחרות, מה שנקרא Design in X, made in PRC.

הקטנוע זה הבעיה? במדרכה ממול יש שורה של מכוניות שחונות על המדרכה באדום לבן...

קראתי את הציטוט וההוספות לפני שהגבתי... עדיין לא ברור במה ה-AI עזר. התריע על רעשים צפויים? זוית? נושא תמוהה. הוא רוצה לספר לנו משהו קונקרטי - בבקשה.

יחס דחיסה שונה זה הבדל מהותי ולא היתי כ"כ נחרץ שזה לא עולה ליצרן אפילו לא עוד שקל אחד... לכל דבר יש עלויות, וכמובן גם לשינוי מבני שכזה. רק יחס דחיסה שונה שנוצר דרך שינוי תוכנתי (כמו שינוי זמן הצתה) לא עולה כנראה כסף, אבל נפוץ לשנות פיזית גורמים שמשפיעים על יחס הדחיסה - ולזה יש עלויות ייצור.

עדיין לא ברור מה התרומה של הב"מ לנושא...

רעיון מקורי זה לייצר גגון עצמאית... פחות מקורי ויותר פשוט זה לקנות גגון קיים שמתאים לרכבך. המותגים המובילים (דגומת yakima ו- thule) מייצרים מערכות מוכנות לכמעט כל דגם. יש גם הרבה של חברות קטנות יותר. גגון לאקסטרייל נפוצים מאד. חפש בגוגל, ואם אתה לא מוצא בקלות עדיף באנגלית roof rack + הדגם רכב שאתה מחפש אליו ותבדוק שהמערכת תואמת ל-factory fixpoint ולא ל-roof rails. בהצלחה.

לא יודע איך לתרגם את המושג, אבל מדובר באסלה שלא מחוברת למים כלל. היא למעשה תנור חשמלי. כשרוצים להשתמש באסלה שמים מן שקית חד פעמית כזו, עושים מה שעושים, סוגרים את האסלה ולוחצים על כפתור - זה פותח מדף שמעביר את השקית עם הצרכים לתא בעירה שם זה נשרף כליל. הקלאסיקה היתה הרי אסלת קומפוסט שבדר''כ ממוקמת בביתן שרותים קטן בחצר, אבל אנשים רוצים את הנוחות של ישיבה ללא יתושים בקיץ ובלי מעיל בחורף... תקנות ביוב מסדירות את כל הנושא של טיפול בשפכים. כאמור בסקנדינביה לא כולם מחוברים למערכת ביוב עירונית - במיוחד באזורים הכפריים אבל לא רק. אצלי למשל יש ביוב משלי, השפכים עוברים למה שנקרא בתרגום חופשי "באר 3 חדרים" שם המשקעים שוקעים והמים עוברים הלאה ויוצאים ל"משטח ספיגה". פעם בשנה (או יותר לפי צורך) מגיעה משאית שאיבה של המועצה המקומית ומרוקנת את המשקעים. יש תקנות לאיך כל הארוע צריך להתנהל.. זה הופך מורכב יותר עם הזמן.

אני במקור מנורווגיה אז אני יודע ממקור ראשון שיש ככה ויש ככה... ובבתי קיץ ללא ביוב מאד נפוץ גם לנו במשפחה יש כזה. אפשר להכליל גם על שוודיה ופינלנד - אותו סגנון. פעם זה היה סתם בור אבל זה מזמן לא ככה וגם לא חוקי סתם בור. יש תקנות ושיטות וכל מועצה עם התקנים שלה. המועצה שלנו החליטה השנה לעשות בדק בית לכל הבתים עם ביוב עצמאי והאמת המפקח בא אלינו שבוע שעבר.. מחכה לורדיקט.. כהערת אגב אוסיף שהאסלת "שריפה" תפסה נתח שוק היא בגלל שתקנות הביוב הוחמרו ואנשים לא רוצים להשקיע כסף כדי לעמוד בתקן. קונים אסלת משרפה ומבטלים את הביוב.

זה בדיוק מה שאמרתי... בדר"כ מעדיפים את הפתרון הפשוט. גם בבניה חדשה וגם בדירות, אם רוצים לדוגמא אחרי כמה שנים להוסיף איזה כבל תקשורת או נקודה חדשה ע"פ רוב ימשכו כבל בחוץ. אין קשר לאיטום. יש לזה פתרונות. מדובר בבחירה אסתטית בלבד. לדעתי מקור המסורת הוא ברעיון לשמור על הצנרת מפני קפאון בחורף אבל ב-70 שנה האחרונות אין באמת סיבה וזה נותר אלמנט עיצובי. דווקא הרבה יותר קל, זול ופשוט לתחזוקה להעביר צינור גמיש בתור הקיר וככה גם נפוץ בבניה מודרנית. אבל כן ידוע שהרבה אנשים אוהבים לראות את הצינורות מגיעים לאלמנט החימום וככה הסטייל די נשמר. ואיפה הוא עובר לפני? בתוך הקיר, דרך האיטום בצינור גמיש...

הגזמה... אישית אני מוותר מראש במקרים כאלה. לא יודע עד כמה זה שווה את ההתעסקות ובמקרה שלך כנראה יצאת בנזק קל יחסית אבל אי אפשר לדעת. תמיד יש חלופות בטוחות וקלות יותר בשורה תחתונה. לפני כחודשיים רציתי להחליף כבל מהבית למחסן. יוצא מהקיר החיצוני של הבית, נכנס לצינור מתחת לאדמה ומגיע לצד שני. אממה, הכבל הישן בזוית 90 מעלות הושחל בקיר של הבית סירב לזוז מ"מ ממקומו. רווי קרבות קודמים כבר לא חשבתי פעמיים - קצצתי אותו משני קצוותיו, קדחתי חור חדש. חבל לריב עם דברים כאלה. עוד אנקדוטה בנוגע למשיכה עם הרכב: שכנה רצתה לשנות קצת בגינה, חפרה והתגלה אבן שרצתה להזיז - לא הולך. חפרנו מסביב לאבן ומסתמן שמדובר בסלע רציני. כל נסיונות להזיז את האבן ידנית העלו חרס. חבקה את האבן ברצועת הרמה, קשרה לחבל ושמה על הוו גרירה של הרכב (פאסט דיזל הנעה כפולה) - תק יצא הדרייבשאפט מהמקום... בסוף הפתרון הנוח ביותר היה לקדוח חורים בסלע ולמלא אותו בשפכטל מסוים שמתנפח בייבוש ומרסק את האבן לחתיכות באפס מאמץ. לא מדובר בתקנות או מסורת... תזכור שבמדינות האלה מאד נפוץ להחזיק בית קיץ וכנראה ביקרת בבתים כאלה שהם בתי נופש ולא הבית העיקרי ולכן מראש עשויים בתקציב נמוך. בנוסף המון מבנים כאלה הם במקור ישנים מאד ונבנו ללא צורך בחשמל כלל, וברגע שמשפצים ומעדכנים את הבידוד הטרמי הדעה הרווחת היא שעדיף לעשות את הבידוד מהצד של הפאסאד ככה שלא מגיעים לחשמל. ממה שאני מכיר זה מאד נפוץ חשמל מוסתר. בסוף רוב הסקנדינבים מעדיפים פתרון פשוט וזה ניכר לעין בכל דבר, שים לב שבקושי יש מדרכות אבן (מעבר ל"כיכר העיר"), כי לשפוך אספלט וגמרנו הרבה יותר פשוט (מה שאני קורא לו בארץ סגנון ירושלים). תשתית חשמל לא פוגעת משמעותית בבידוד הטרמי גם אם הבית מבודד מבפנים.