אבל הפרידה תמיד תיהיה, אתה מסתכל על התוצאה, לא על הדרך.
אם אתה רוצה להסתכל על זה ככה אז תנתק כול קשר עם העולם החיצוני, אנשים גם הולכים לעולמם, חברים , הורים , בנות/בני זוג.
אבל זה לא מה שאתה הולך לעשות נכון?
כי הדרך היא מה שמשנה, השנים שהיית עם הבעל חיים, לא העובדה שהוא מת בסוף.
נשמע שאתה רוצה עוד כלב אבל מפחד שגם הוא ימות, אבל הוא ימות בכול מקרה, יכול להיות מוות טבעי ויכול להיות שלא, אבל למות הוא ימות.
אני מסתכל על הכלבה שלי לפעמים, כשהיא מחליטה להתפרע או לרדוף אחרי איזה נחש כשאנחנו מטיילים ואני מזכיר לעצמי "לכול אחד הזמן שלו, זה לא משנה אם זה היום או עוד X שנים, הדרך היא החשובה", גם בפעמים שהיא נעלמה לי בשדה. אין מה לעשות, אלה החיים והם תמיד נגמרים.