alomm

שלום, אני מחפש רכב בתקציב 40-35 אלש"ח. מאפייני הנסיעה שלי כוללים בעיקר נסיעה יומית מת"א לנתיב המהיר (שפירים) ופעם בשבוע נסיעה לירושלים ופעם בשבועיים לחיפה, בנוסף לנסיעה בעיר בסופ"ש. אני נוסע בשנה בסביבות 15,000 ק"מ. אני מחפש רכב שיהיה בטיחותי, אמין וחסכוני וגם שנתון גבוה ככל שאפשר. כמובן שתחת האילוצים חשוב לי לבחור באוטו שיהיה נוח ושיתן הרגשה נעימה ונוחה. עלות טסט וביטוח לא מהוות שיקול. הדגמים אליהם חשבתי עד עכשיו: פורד פוקוס סקודה פביה פיג'ו 307/406 אופל קורסה אשמח להצעות והערות

יקר? יקר פי 6... http://www.tau.ac.il/~danib/articles/route6.pdf

אצלי ברחוב כחול לבן וכל החניה משותפת ואנשים שומרים לעצמם חניה. מי שמגיע מוקדם עם קטנוע חונה על הכביש עד שהבן/בת זוג יגיע, מחנים אוטו באמצע שתי חניות ואז מזיזים שמגיע מישהו. מטריף מעצבים

1. לא 2. לא ניתן (למיטב ידיעתי)

רק אם תקבל "סים צל" כלומר כרטיס סים שהוא בנוסף לזה שבמכשיר שלך באופן קבוע וכך תוכל להשתמש בדיבורית לאותו קו. בנוסף יכול להיות שהדיבורית סגורה לסים זר ואם כן לפתוח את הנעילה.

2 שאלות עולות מהרעיון הזה: 1. למה לא לקיים מכרז? הרי צריך שיהיו פרמטרים של ביצוע וסטנדרטים וכמובן מחיר, למה הסינים נראים כמועמדים היחידים? גם ההתנהלות של שר התחבורה מוסיפה לעניין הזה. 2. האם באמת יש הצדקה כלכלית לקו הנ"ל? הרי מדובר בהשקעה עצומה שאולי תתרום יותר בהשקעה באפיקי תשתית אחרים. היו כמה בדיקות היתכנות שנכשלו בעניין.

לפני שנתיים נסעתי לספרד לשבועיים בספטמבר. אבל בחרנו לטייל יחסית בצפון ולרדת למדריד. 5ימים בברצלונה, השכרנו רכב ונסענו צפונה דרך סרגוסה ופמפלונה לסאן סבסטיאן שם היינו 2 לילות. משם דרך בילבאו (מוזיאון הגוגנהים שם מומלץ) למדריד ל 4 ימים שביום אחד לקחנו אוטובוס לטולדו. יצא לי לראות 2 משחקי כדורגל ואם יש משחק ביתי של אטלטיקו בילבאו זאת אחלה חוויה. מבחינת נהיגה יש כבישים מצויינים (אגרה) ויש אכיפה של מהירות אבל פחות בכבישי אגרה. בערים כמו מדריד וברצלונה אין צורך ברכב התחבורה הציבורית הרבה יותר נוחה וזולה, יקר גם להחנות את הרכב במרכז העיר, לכן לקחנו את הרכב ויצאנו מברצלונה ובמדריד קודם כל החזרנו את הרכב שהגענו. בסאן סבסטיאן האופציה היחידה לחנות היתה 2 ק"מ מאיפה שהתאכסנו כי באיזור העיר העתיקה פשוט אין חניה (במחיר שפוי של פחות מ 100+ ש"ח ליום). אני מציע לקחת טיסה לברצלונה וחזרה ממדריד, זה מייקר את הטיול בצורה זניחה אבל חוסך נסיעה מיותרת בחזרה ואין מסלול מעגלי מעניין לטעמי. אני הזמנתי ב SIXT אחרי שמצאתי ברשת קופון הנחה ויצא מאוד זול לאוטו מרווח ומשודרג ששייט לו בנעימים.

שאני הייתי בחבילה שמוגבלת ל 1GB באורנג' זה לא תמיד הספיק, והקצב אחרי ההאטה פשוט מעצבן. ברגע שהמגבלה היא 3GB לא צריך להתעסק עם WIFI או לא... פשוט כל האפליקציות מתעדכנות אוטומטית, התמונות עולות לגיבוי במחשב באותו רגע וסטרימינג של מוזיקה ושימוש ב WAZE ומגיעים ל 2GB בשקט.

בתור אחד שאוהב ללמוד בספריה אני מציע לך 2 אופציות בת"א. הספריה המרכזית סורסקי - אם אתה מחפש שקט מוחלט אבל התנאים בינוניים. ספריית מדעי החברה - עברה שיפוץ בקיץ ושם התנאים ללמוד מצויינים. יש חדר שקט, חדר פופים וחדרים לקבוצות.אתה יכול להביא אוכל ויש מקרר ומטבח ואיזור אכילה. יש גם בית קפה בכניסה ככה שההפסקות " מתקצרות". בהצלחה

לפני כחודשיים פורסם ששיטת המדידה של האבטלה בישראל על ידי הלמ"ס היתה מגמתית ולא תואמת את המדידה הנהוגה ב OECD, עקב כך האבטלה קפצה ב 20% במדידה. http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/362/852.html?hp=16&cat=1901&loc=25 עקב כך אפשר להיות סקפטים כלפי העליה במדד. המדד אמור להיות במסגרת של 1% ל 3% והשנה הגענו כבר ל 3.6%. מה שאומר שבנק ישראל יצטרך להילחם באינפלציה שהיא היום יעודו העיקרי. אפשר לצפות לעליה בריבית, זהו לא נושא מרכזי כרגע בכותרות אבל שמירת מסגרת האינפלציה תהיה בכותרות לקראת סוף השנה אם הקצב הנוכחי ימשיך.

* הצביעות - שאולמרט היה רה"מ ביבי נזף על גודל הממשלה. עכשיו יש 38 שרים וסגני שרים. * פערים חברתיים - שאין שר רווחה ובריאות במשרה מלאה פתרונות ותוכניות משמעותיות לא מתרחשות. * חוסר תכנון וביצוע - קל להאשים את ממשלות העבר אבל במשך 3 שנים לא היתה שום תוכנית לטווח ארוך/בינוני פרט לתוכניות שנבעו מכיבוי שריפות כמו דו"ח טרכטנברג. * פופוליזם מול החרדים - גם מצד ליברמן שנכנע במשך כל הקדנציה. * חוסר עמידה ביעדים שנבאו ממצע הבחירות. *חוסר שקיפות שלטונית. *התעסקות בזוטות - ארגוני השמאל, בג"צ כו' במקום להתמקד בבעיות הקיומיות. *מינויי שרים לא רלוונטים - שרים בלי תיק, שרים ללא יכול ביצוע וכו'.

אני לא רוצה להשוות, אבל לפני שנתיים נכנסו בי וברחו בכביש. עוצמת הפגיעה לא היתה קטלנית או מסוכנת (אולי לתינוק לא חגור) אבל נתקלתי באותו זמן בסיפור על נהג שנפגע בצורה משמעותית מנהגת שברחה באותו איזור. ב 2 המקרים את המשטרה זה ממש לא מעניין, גם אם יש נזק לרכוש ופגיעה בגוף (לא קטלנית) המשטרה לא עושה כלום בעניין. ברגע שמקלים בעברות קלות ומשקיעים רק בחקירה של העברות הקטלניות שבהן התוצאה קטל בכבישים יש פשוט חוסר אכיפה. הרי מי שברח בעבירות שתיארתי סביר להניח שיברח בעתיד גם בעת פגיעה בהולך רגל למשל. משקיעים באכיפה של מהירות ומצלמות במקום בעברינות בכבישים ואכיפה איכותית

אחרי הרבה משלוחים, רק ויטה קוסט. משלוח מגיע בין שבוע לשבועיים תלוי מה מזמינים. קרה שלא הגיע פעם, קיבלתי זיכוי בלי להתווכח דרך הצ'אט בצורה מהירה ויעילה.

צריך להירשם ל google pay שזה שירות התשלום של google. בקיצור שאתה נכנס Play Store שזאת החנות של גוגל (כמו אייטיונס של אפל) לאפליקציה בתשלום אתה צריך להכניס פרטי כרטיס וזהו.

ה 2 שקל שלי... שהייתי בצבא (בקרבי) התחלתי ללמוד בפתוחה כשנה לפני השחרור בסך הכל 3 קורסים. עשיתי את זה נטו בשביל הכיף. שהשתחררתי הבנתי שיש "אפיק מעבר" בו אתה עושה עוד מספר קורסים וממשיך לאוניברסיטה על פי הסכם קבלה (ממוצע, קורסים מסויימים שצריך וכו'). השלמתי את הקורסים שנדרשו במשך שנה במקביל לעבודה מאומצת, והתקבלתי ל 3 אוניברסיטאות. סיימתי לא מזמן את התואר בתל אביב ובמחשבה לאחור אני חושב שהבחירה באפיק טובה אבל יש בה חסרונות. היתרונות: במקום להיבחן פעם פעמיים בפסיכומטרי לומדים תכלס קורסים שנותנים פטור. אפשרות לראות אם מתחברים לתחום (הסיכון בכך שאם לא מתחברים נשארים כמעט בלי כלום ביד). דרך נוחה להיכנס לאוניברסיטה. חוסך זמן, חברי מהצבא שטסו כמוני אחרי הצבא וכו' מסיימים שנה אחרי. החסרונות: האפשרות לשלב חוגים באוניברסיטה קיימת אך מוגבלת יחסית. אם אתה לא מתחבר למקצוע אז מתחילים מאפס. ישנם אנשים שלא עומדים בדרישות האפיק או מורחים אותו מבחינת הזמן.

כאילו שלימור לבנת מעולם לא עמדה על הבמה וצעקה: "רוצים ג'ובים? רוצים ג'ובים?" כאילו שלהיות חבר מרכז ליכוד עד לשינוי האחרון בחוקת הליכוד לא הבטיח לך ולמשפחתך ג'ובים רבים. שהצביעות חוגגת.

בכיכר המדינה היו כ 400 אלף איש וזה על סמך חישוב של מספר אנשים ממוצע למטר יחסית לגודל הכיכר בתוספת אחוז מסויים שהיה בגגות וברחובות ליד. למעשה יש בעיה באמת למלא את תל אביב כי ברגע שהפגנה עוברת סדר גודל מסויים מאוד קשה להגיע מבחוץ ואנשים הפגינו בכל הארץ. אבל זאת לא הנקודה במחאה בקיץ. ליעון שממשלות הליכוד השקיעה בפריפריה, מדובר באגדה אורבנית. ממשלת רבין העלתה את ההשקה בתשתיות וחינוך בצורה משמעותית. אני יכול להביא את המספרים מחר. מאז, אפשר לראות את היציאה של שרון מקדימה כנגזרת של הליכוד. תחת השקפה כזאת אפשר להגיד שהתפיסה המרכז ימנית הניאוליברלית בעיקרה שכחה בכלל מזה פריפריה. המדינה שחכה למדוד את האבטלה בפריפריה. מי ביטל את הדיור הציבורי? מי ביטל את הפרשות המעסיקים לביטוח בריאות? את איזה ממשלה לא מעניין כושר השתכרות? ב 3 שנים האחרונות באמת חתכו בשומן של החרדים? באפליה בתקציב כלפי המתנחלים? במימון מערכת חינוך שמעודד בערות ורמת השכלה של עולם 3? נלחמו בועדים החזקים והמשחתים? טיפלו בבעיות עמוקות של עוני, פערים חברתיים ואבטלה? יצרו תוכניות ארוכות טווח שלא תחת לחץ או משבר אלא מתכנון הגיוני? אני מנתק את הדיון (הזה) משנות ה60-80 והולך לתפיסות המודניות של כלכלה ומדינה שכן אי אפשר להסתכל על שנים בהם המדינה היתה תחת איום קיומי ששונה מהאיום היום והיתה חלק מעולם כלכלי אחר. מסוף שנות ה 70 שרוב העולם יצא ממשבר הנפט התהליך הכלכלי השתנה בצורה ניכרת. (לעניות) דעתי כדאי להפריד את הוויכוח ולא לחזור אחורה כי אין שום יכולת ומשמעות להשוות בין הפנקסים של מפא"י להיום.

יש נקודה שאי אפשר להתווכח איתה. “Which country today has the greatest equality?” “If we confine ourselves to the non-communist world, it has been suggested that the new state of Israel may lead the list.” Paul Samuelson, Nobel Laureate Economics, 8th ed (page 112), 1970. אין ספק שנעשה פה שינוי קיצוני. עלייה באי שיוויון, ירידה במגמה של הדבקת פער הפריון ממדינות המערב, ירידה עצומה בהשקעה בחינוך ובתשתיות. את כל זה אני יכול לגבות בנתונים למי שלא סגור על העובדות.

יש הרבה כלכלנים שיטענו שירידה במטבע חוץ טובה למשק לטווח ארוך אבל זה דיון אחר. כמה דוגמאות לגיל גריטה מינימאלי: בצרפת 10 שנים, גרמניה 9, יפן 13 ופורטוגל ורומניה 10. בישראל על פי סקר כלכלי שעשו 60-70% מהגורטים קונים רכב חדש כך שמדובר בעסקה משתלמת למדינה (גם אם הם היו קונים רכב יד 2 חדש יחסית זה גם מצויין וגם למעשה תשלום מס עקיף כי כניראה מי שמוכר להם יקנה רכב חדש). בקיצור, כמו שאמרו פה צריך, להגדיל את התקציב פי 4 וכל שנה להוריד שנתיים מגיל המינימום כך ששנה הבאה יוכלו רכבים מגיל 18 ושנה אחר כך מגיל 16 עד שיגיעו לגיל 12. את העלות המדינה תקבל בצורה ישירה בשירשור של קניית רכבים חדשים, מי שלא ירצה לגרוט זאת תהיה זכותו אך מחיר השוק יתאים ברוב המיקרים למחיר המינימום. נכון שלרכבים שנת 95+ יש ממיר קטליטי אבל כל אחד יסכים שלרכב חדש רמת זיהום האוויר טובה משמעותית בגלל התקנים החדשים בתקינה האירופאית. ושוב כל זאת בלי להזכיר את הבטיחות וההשלכות הכלכליות שלה. אם אני לא טועה ההוצאות על נזקי תאונות דרכים היא כ 5 מליארד שקל בשנה שהם בערך 0.6 אחוז מהתוצר, ומדובר בעיקר על נזקים ישירים.

הזכירו פה את חוק אוויר נקי, ישראל חתמה אליו והוא תקף החל מהשנה אם אני לא טועה. בעקבות ההצתרפות ל OECD ישראל צריכה לעמוד בסטנדרט של זיהום אוויר. http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=oecd_org&enZone=oecd_org לכן יש אינטרס להוריד את גיל הרכבים רק מהסיבה של זיהום אוויר אך כמובן שיש עוד סיבות רבות כמו בטיחות בדרכים, תאונות דרכים וחיסכון באנרגיה. יש את האינטרס הלאומי ויש את האינטרסנטים הלאומיים. ברור שלישראל יש מחוייבות להקטין את צריכת הדלק. בפועל המציאות הפוליטית לא מאפשרת הסתכלות לטווח ארוך וגזירת הרווח בטווח קצר היא המטרה (אחרת אולי היתה תקרת מס לדלק). בטווח הקצר יתרונות הגריטה מחזירים את ההשקעה הממשלתית והרבה מעבר לכך(ההשקעה השנה ביזיונית 17 מליון שקלים בלבד). בטווח הארוך מדובר על רווחים כלכליים וסביבתיים, תועלת חברתית שקשה למדוד אותה אך היא קיימת וברורה. http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=grita_oldcars&enZone=grita_oldcars הסיכון בריקון יתרות המט"ח לדעתי לא כל כך משמעותי בימינו עקב הרזרבה המשמעותית של בנק ישראל. בנוסף הכלכלה של היום היא לא הכלכלה של שנות ה 80 והיא הרבה יותר דינאמית כך שעליה בביקושים לרכב חדש לא תסכן את המטבע. מעבר לכל זה יש עשרות אלפי רכבים שעומדים במגרשי הליסינג, נמלים וכו' ורואים זאת בכתבות בעיתונים ופוסטים בפורום. כל הרכבים הללו הם חלק משווי משקל של ביקוש מדומה לשוק הרכב שנוצר על ידי חברות ליסינג בתמחיר יחודי. להן מצד שני המדינה כן מנסה למנוע את העיוות הנ"ל ברמה מסויימת על ידי העלאת שווי שימוש. יכול להיות שצרכנים פרטיים יזמינו רכב בסוכנות במחיר תחרותי אמיתי ויווצר ביקוש הגיוני וריאלי לרכבים. עד אז נמשיך לראות הרבה עיוותים כלכליים וסביבתיים בתחום הזה.

לא מזמן קראתי שצה"ל הופך להיות ישיבה אחת גדולה. לא מדובר באותו שירות שעוברים רוב המתגייסים אחרי תיכון. מדובר בשירות עם המון הקלות, ללא משמעת וסדר צבאי רגיל ומהווה סדנת הכשרה מקצועית נטו. ברור שאולי זה טוב מהמצב היום, השאלה אם זה באמת חוסך את התלות בעתיד או שמדובר בעוד תחנת עשיקה. בין זה לבין שירות שווה לכולם מרחק גדול. הבעיה לא במשכורת בסיס, שתהיה זהה לנשוי דתי או חילוני. הרי אצלהם מתחתנים בגיל 17-18 אז ברור שגם בגיוס בגיל 18 רובם יתגייסו נשואים.

אין לי בעיה עם כל זה. רק מנסיון של חבר שהיה מפקד שם עולות כמה בעיות. 1. אי אפשר לאכוף אליהם משמעת צבאית, כלומר לא ניתן לשפוט אותם וכו' מסיבות שונות. מדובר בבעיה כי מדובר בכל זאת בצבא. 2. הרבה מהם עוזבים לאחר ההכשרה כדי להרוויח יותר בחוץ, לא שזה רע שהם רוצים לצאת לעבוד, הבעיה היא שעלות ההכשרה גבוהה וצריך לסיים את ההתחיבות לשירות בכדי להחזיר את "ההשקעה". ודעה אישית שלי: יש בעיה שיוצרים צבא בתוך צבא. כלומר מצד אחד רוצים צבא מודרני, כור היתוך וכו' ומצד שני יוצרים צבא שמפריד בין מגדרים בצורה קצת מגוחכת. למשל שיהיה את התרגיל צניחה הגדול לפני כמה חודשים היו כאלה שלא היו מוכנים לצנוח ממטוס שבו מדריכת צניחה אישה. עם כל התנאים המקלים שמתאפשרים לעידוד האוכלוסיה החרדית חבל ששוכחים איך ניראה הבסיס של הגדס"ר הבדואי (שאני הייתי שם לפני 4 שנים הייתי בהלם מוחלט) ואיך מרוויחים מתגייסים מצד אחד ומפסידים מצד שני.

ביזיון, ברוב העולם גיל הגריטה נמוך יותר והתגמול באופן יחסי גדול יותר. התועלת בזמן קצר בבטיחות בדרכים, חיסכון בדלק וזיהום אוויר עצומה. בנוסף כבר כמה בדיקות כלכליות הוכיחו שהמדינה מחזירה את העלות במיסי קניה מרכבים חדשים וזאת מבלי להתחשב ברווח העקיף שהזכרתי קודם. מדינת חלם.

המגרשים מלאים, שאני עובר בראשון לציון באיזור המגרשים או ב"צומת לובינסקי טרייד" מבינים שיש היצע גבוה המחיר צריך לרדת. הטריק הוא להוריד ממחירון שלא משקף שום מחיר שוק אמיתי. בנתיים המאזנים של החברות מחושבים על פי המחירון ולא משקף את מחיר השוק האמיתי של הרכבים, אחרת רבות מחברות הליסינג היו בצרות.

בעקבות תחקיר שעלה בדה מרקר:http://www.themarker.com/dynamo/1.1666889 עולה שאלה הפשוטה, מי מייצג אותנו הקונים, מבוטחים ונהגים? האם המידע על מצב הרכב לא צריכה להיות נגיש ובחינם? האינטרס הציבורי הוא שמחיר הרכב המשומש יגלם את המחיר האמיתי ושחברות הביטוח לא יצרו מנגנון מעוות. הממונה/המפקח על הביטוח הוזכר בכתבה פעם אחת בתור מי שלא מונע את התופעה. הבעיה לא רק נוגעת לנו כמי שלא נקנה ברכב ממגרש אלא גם לסיכון שנוסף בנהיגה בסביבה בה רכבים "מתוקנים" בעלות הנמוכה ביותר מסתובבים על הכביש אחרי תאונות קשות. במקרים רבים רכבים שלא צריכים להיות על הכבשים נשארים בגלל הלחץ על השמאים.