blavie

המלוחים שלהם מצויינים לדעתי... Cheddar cheese bagel twist טעים ביותר, אבל זה לא דונאט

חבר, אם אתה באיזור (אפילו במרחק מאמץ הגעה סביר) אני ממליץ לך להשקיע ביקור, ולא תמיד פקוק שם דרך אגב... בשעות 5\6 בדרך כלל יש תנועה סבבה... מבטיח לך שדרוג של חווית החג את של מרציפן בשוק לא טעמתי אבל כלל אצבע הוא שכל מאפה של מרציפן שווה זהב, לכן גם שם כדאי לבדוק... אבל אם מפקקים דאגת, מה אני שולח אותך לשוק? תצטרך לקחת רכבת קלה כדי לקנות סופגניה ( או דונאט, בטח גם את זה הם מכינים... של גבע בטוח יותר טובות, הכי טובות שטעמתי, אבל בשונה מגבעת שאול, השוק הוא מקום שמזדמן להיות בו מפעם לפעם גם אם אינך מתגורר בקרבה)

צודק בקשר לעלות חומרי הגלם. לא משתלם בעליל לאמריקאים לבנות מבטון. כנ"ל לגבי קצב הבנייה - עם תקציב מתאים ומספיק עובדים אפשר להרים בית (ממגרש "נקי" לבית מרוהט למשעי) במספר ימים חד ספרתי. חבל שבישראל לא פרקטי לבנות ככה, במידה ועץ היה משאב נגיש דיו בנייה מאסיבית כזו יכלה לעשות פלאים למחירי הנדל"ן...

אם אתה ירושלמי במקרה, ב"מגדנית גבע" ברחוב חיים ויטל 28 יש את הסופגניות הכי טעימות בארץ. אולד פאשן, אבל לא בכאילו... באמת יש שם איזו סבתא מבוגרת שעומדת ומכינה סופגניות כל היום. גדולות, עסיסיות, ונוטפות ריבה מכל עבר. ניתן לומר שזו סופגניית קאלט המגשים יוצאים מהתנור אחד אחרי השני ולך רק נשאר לחטוף ולבלוס (אתה תתכנן לקחת הביתה, אבל בפועל הריח יגרום לך להתחיל לזלול עוד בדרך לרכב) כך שמומלץ להתכונן מראש ולקנות שתי שקיות, אחת לדרך ואחת לבני המשפחה שמחכים בבית ואם אתה לא ירושלמי, תעצור שם אם מזדמן לך להיות באיזור בסביבות החג, מומלץ http://www.b144.co.il/b144_sip/members/4B14071A4C72.aspx אין לי שום קשר אליהם למען היסר הספק, אך כשגרתי בירושלים נתקלתי בסופגניות שלהם דרך המלצה של חבר ולצערי לעולם לא אוכל להנות מסופגנייה אחרת...

שוב אני מוצץ גבעול תחת גשר מט ליפול כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות מה לאכול כשהנמלה העניינית אותי מודדת. אחת לאיזה זמן מוגבל אני נשמט אביון ודל ממירוץ הכרכרה המשתקשקת נפלט משצף מעגל וכמו שוקע תחת גל כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת. ולך תצא מזה עכשיו, איך תצא מזה עכשיו, מוצץ גבעול מתחת איזה גשר מי צריך אותך עכשיו? מי בכלל זוכר אותך עכשיו? לך תתחיל למצוא שוב את הקשר. גאונות צרופה http://www.youtube.com/watch?v=CH5DPl0NfEs דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

נדמה לי שאי אפשר לעשות את ההשוואה הזו בין מדינות נפרדות מכיוון שלכל אחת מהן היו נקודת פתיחה וקצב צמיחה שונים... ואז נכנסים יותר מדי משתנים ומאבדים את ההשוואה על טהרת הגאוגרפיה... אפשר להשוות בין צפון ארגנטינה לדרום שלה למשל... גם שם נכנסים משתנים נוספים, אך יותר קל לנסות לבחון את השפעת המיקום הגאוגרפי על השפע הכלכלי...

הלוגיקה ההגיונית היחידה שאני מצליח למצוא בכך היא כזו - מבחינת משאבי טבע, אם איני טועה בדר"כ האיזורים הצפוניים עשירים יותר. הדרום יבש וצחיח, בזמן שבצפון בד"כ יש מים ואדמה פוריה. כך שמתוך הייתרון הייחסי הזה אלו שישבו באיזורים הצפוניים היו בעלי מעמד כלכלי גבוה יותר... (לפני הגלובליזציה, בימים שבהם להיות סמוך לנמל היה דבר משמעותי פי כמה וכמה). אולי מתוך כך השתרש באבולוציה החברתית של המין האנושי ברמת התפישה התודעתית שצפון = עושר בזמן שדרום משקף דלות וקושי... ואז מאליו, מתעלים את המאמצים בהתאם. האוכלוסיה בעלת האמצעים שואפת להתיישב באיזורים אלו, הממשל משקיע יותר בתושבים (שכאמור יותר חשוב לו לרצותם, לאור עושרם) ובפיתוח תשתיות, ממקמים מרכזי כוח וכו'... זה לא רק ברמת הערים. בארה"ב לדוגמה כל מוקדי הכח נמצאים בחלקה הצפוני של היבשת הצפונית (כל מוקדי הסחר נמצאים במנהטן, כל מוקדי הממשל נמצאים בוושינגטון וכן הלאה), וכן בפנים הערים, כשבתוך מנהטן רובעים צפוניים נחשבים יוקרתיים ביותר, בעוד "דרום העיר" היה נחשב עד לפני לא הרבה שנים כקטסטרופה (ברוקלין בימים שלפני ג'וליאני לדוגמה). יש מצב שהכל התחיל מהצורך הבסיסי להיות קרוב למקור מים ואדמה פוריה

נזק בלתי נתפס: הצמיחה בארה"ב עלולה להיחתך ל-1% בגלל הסופה סנדי http://www.themarker.com/wallstreet/1.1853932 וזה לפני שדיברנו על הסכומים שיצטרכו להוציא הממשל והמשק הפרטי רק כדי לשקם את הנזק ולהחזיר הכל לקדמותו - http://www.themarker.com/wallstreet/1.1853079 כאמור, מצד אחד, הממשל צריך להוציא סכומי כסף אדירים, כנ"ל גם כלל הגופים העסקיים, כשמצד שני אזרחים בהמון מדינות יאלצו לסגור כיסים כדי לשקם את הנזקים שנגרמו לנכסיהם הפרטיים. בשורה התחתונה, הרבה יותר כסף צריך לצאת מבדר"כ, כשבד בבד נכנס פחות כסף משנכנס בימים כתיקונם = אמריקה צריכה להוציא כסף מתחת לבלטות. על 'איירין' שפכו 20 מיליארד, על סנדי פי כמה וכמה, נזקי הוריקן קטרינה גם לא היו עניין של מה בכך... לא "בא ברגל" להוציא בכל פעם כמה עשרות מיליארדי דולרים... בנוסף, לאור התדרדרות מצב האקלים הגלובלי תדירותם של אסונות כאלו רק גוברת. בסופו של דבר בקצב הזה, אסונות הטבע יגרמו להתדלדלות רצינית במצבורים בפורט נוקס מה דעתכם? מובן מאליו שהכלכלה האמריקאית חזקה מסופה נקודתית כזו או אחרת, אך מעניינת אותי ההשפעה של אסונות אלו על החוסן הכלכלי האמריקאי בטווח הארוך. הרי כמעט בלתי אפשרי לפצות לגמרי על בור תקציבי גדול כ"כ שנפער בין לילה.

כבר כמה שנים טובות שלא הכנסתי אלכוהול לגוף, אבל בזמנו הייתי שותה קורונה והייניקן... לשאלתך dave, לא יודע לגבי הטובה ביותר, אבל את הטעם של קורונה לא צריכה להיות בעייה לזהות במבחן עיוור... כנ"ל עוד כמה בירות עם טעם אקצנטרי שאין כמוהו בשוק המקומי (הרי יש בירות בעולם שדומות בטעמן לקורונה, אך אם איני טועה בארץ היא היחידה בגוון הזה - כך שאם מבחן הטעימה מוגבל למוצרים שמשווקים כאן, זה דיי מפיל לך את האסימון) אני מהמר שאישית הייתי יכול לזהות גם את הטעם של leff במבחן טעימה... אני לא אוהב אותה, כבדה ומרה לי מדי, עד כדי כך שהייתי מצליח לזהות אותה מבין כל שאר הבירות

ככה צריך למרות שלא יודע אם הייתי מצליח להתאפק לא לגנוב לפחות סיבוב אחד

בינתיים עד שאמא שלי תחזיר תשובה, http://www.universaldrugstore.com/medications/Thiola/100mg מצאתי את זה בגוגל, אבל זה זול... הרבה יותר זול מהמחירים שדיברתם עליהם... אולי בגלל שהם מחייבים מרשם? צריך לדבר איתם טלפונית ולברר אם מרשם מתורגם וחתום אצל נוטריון ממדינה אחרת גם תופס

שאלתי את אמא שלי (שיכולים להיות לה קצת קשרים בהקשר הזה) והיא אמרה שהיא תשמח לברר מחר אם היא תוכל למצוא מקום שמוכר את זה וכל סיוע נוסף שאולי היא תוכל לעזור... תוכל רק לשלוח לי פירוט מעט יותר רחב? לא הצלחתי למצוא את התרופה הספציפית בגוגל. (אני שואף למצוא תמונה של המוצר \ דף מוצר לפחות) אני חייב להעביר לה פירוט מדוייק...

בהצלחה יניב. הלוואי ותמצא לה את התרופה במהרה...

פעם ראשונה שאני שומע על מישהו שהשקיע בצורה נבונה כסף שקיבל מהם... כל הכבוד לו

קצת... כמובן שמשתכללים לכך משתנים נוספים שמערימים קושי ברמה כזו או אחרת, אך לאור העובדה שכאמור המציאות התקשחה בעשורים האחרונים במובן הזה (בתחילת שנות התשעים כילד, הייתי קונה חצי מכולת בחמישה שקלים, היום זה בקושי מספיק לחבילת מסטיק), זה שצעירים רבים מוסיפים גפרורים למדורת ההישרדות הקיומית שלהם ע"י שהם מתעוררים בדקה ה90 לא בדיוק מיטיב עם מצבם. אולי המציאות קשוחה יותר, אך זוג שהתנהל חכם יוכל להרשות לעצמו לקנות דירה בכוחות עצמו. לא 250 מ"ר בראשון (לפחות לא מבלי להתאבד כלכלית), אבל אם הסטנדרטים יורדים מעט כך גם היעד יהפוך לריאלי יותר. זה לא שאי אפשר לקנות דירה, פשוט הרבה צעירים מסתכלים על דור ההורים שלהם ואומרים גם אני רוצה. גם אני רוצה לקנות דירה באותה קלות ובאותה איכות שהם קנו, מבלי לקחת בחשבון שהתקופה היא אחרת והמציאות השתנתה. אז זה לא שאי אפשר לקנות דירה. פשוט צריכים להתאמץ יותר משהתאמצו ההורים שלנו בכדי לרכוש את אותו הנכס... או להבדיל, פשוט להנמיך ציפיות. עם כל הכבוד לכל מוחי האוהלים של הקיץ שעבר, המציאות מכתיבה לנו את הכללים ולא אנחנו לה. קצת מצחיק לראות זוג צעיר עם אייפונים בכיס, עגלת תינוק שעולה 7000 שקל שסועדים במסעדה פעם בשבוע, יוצאים לסרט עוד פעם אחת, וגם יוצאים לשתות בירה בשישי בצהריים באיזה בית קפה פינתי מתפלאים שהם לא יכולים לרכוש דירה כמו שההורים שלהם רכשו, במקום לקבל את זה שהמציאות קשה ולצמצם הוצאות. מאידך, עדיין קיימת בעיית דיור קטסטרופלית, אני לא אומר שלא... גם באיזורי פריפרייה המצב הפך להיות שערורייתי מבחינת הפער בין המשכורת הממוצעת למחיר הדירה באיזור הממוצע כמו שאמרת

שלחתי... בהצלחה!

אם תהמר ותשים את 60 השקלים בפק"מ, אתה תזכה ב 60 שקלים בכל חודש!!! וברצינות, אם כבר הימורים, עדיפים לדעתי הימורים "מושכלים" (למרות שאין באמת כזה דבר, הימור זה הימור בסופו של יום). אבל, הסיכויים שלך להגדיל את הכסף שלך בהימורים כמו winner לדוגמה, גדולים מאשר בהגרלות מספרים אקראיות כמו טוטו \ לוטו וכאלה... במיוחד אם אתה דואג להתעדכן בכל התרחישים שעלולים להשפיע על המשחק (הרכב, כושר השחקנים וכן הלאה) כמו בקזינו... ככל שאתה מפסיד יותר, כך גובר הרצון שלך להישאר על מנת "לכסות את הפסדיך", ומתוך אותו רצון "להביא זכייה" ולו רק פעם אחת, בתקווה שתספיק לכסות את אותו הפסד, לא שמים לב לעובדה שממשיכים להפסיד ככל שהזמן עובר ונשארים בתוך הקזינו (או נשארים מנויים), ובכך מרחיקים יותר ויותר את האפשרות לכסות את ההפסד הראשוני שגודל וגודל. כמו שכתבת, הדרך היחידה לצמצם נזקים זה לא להיכנס בכלל או במקרה הפחות טוב לדעת לצאת מוקדם. לא להמשיך להמר

אל תשכח שבדור ההורים שלנו, היו מתחתנים כבר בגילאי העשרים המוקדמות... שני בני הזוג עבדו וחיו בשכירות, לרוב בדירה קטנה, תוך שהם צוברים משכורות לאט לאט וחוסכים הון עצמי למשכנתא... לקראת סוף אותו עשור, כשהם התקרבו לשלושים, כבר היה להם מספיק כסף כדי לקחת אחת מהבנק בכוחות עצמם ולקנות דירה. היום "החיים מתחילים מאוחר יותר" ורק "מתחילים לחיות" בגילאים האלו, מתחתנים רק קרוב לגיל 30 וברוב המקרים רק אז מתחילים לצבור הון משותף. כי הרי בניגוד לפעם, היום זה כבר לא סטייל לגור אצל ההורים... בשנייה שסיימתי צבא וחזרתי לארץ מהטיול אני כבר צריך דירה משלי... כך שלרוב אף אחד מבני הזוג לא חשב על העתיד והכין מלכתחילה סכום שישמש אותו כשיגיע לגיל הזה וירצה להקים בית משלו. בניגוד לפעם, בו היה מצב שרוב הזוגות היו מתחילים לחסוך ביחד, ובגילאים צעירים יותר למטרה זו. כשצריך לכלכל את עצמך ממשכורת יחיד, ובנוסף "לחיות", סביר להניח שברוב המקרים לא ניתן יהיה לחסוך בגילאים האלו, לא סכום משמעותי בכל אופן. אני לא מדבר עליך ספציפית, אלא רק על המגמה הכללית... לא הכל אשמתו של ביבי... שזוג הורים "צעיר" בגילאי 28-9 שעד לפני שנתיים שלוש עוד טיילו בחו"ל לא יבכה שהוא לא יכול לקנות דירה בלי סיוע משמעותי של ההורים.

מכיוון שככל שלאדם יש פחות אמצעים, כך בדר"כ יותר קל למכור לו חלומות בהקיץ על עתיד טוב יותר.

איך בדיוק יותר זול מאשר בחו"ל? הוא יותר זול בשבילך. אך כמוצר, בארץ הוא יקר יותר. נאמר שהאמריקאי משלם על המשקף 100 יחידות מטבע. כאן, אתה משלם עליו כמה וכמה מאות. אמנם, רכישה בארה"ב תצא לך יקרה יותר מכיוון שהשקל חלש מהדולר, ותיאלץ לספוג את יחסי ההמרה. כמו כן תאלץ להוסיף את עלות המשלוח. אם היית אמריקאי שחיי בארה"ב ומשתכר בדולרים, היית רוכש את המשקף במחיר הגון, ולא במחיר מופקע יחסית. הלקוח הישראלי נדרש לשלם על משקפי שמש, כמו על עוד הרבה דברים, סכום כסף שמגלם שעות עבודה רבות יותר משדרוש מהלקוח האמריקאי \ אירופאי.

חתיך הג'וק וואוו. איזו רפליקה מזוויעה עשה לי צמרמורת להסתכל על זה

מן הסתם שהידע, האופי ומה שהבן אדם משדר הם מה שיסללו לו את הדרך לקבלת העבודה בראיון. אבל, יש סיכוי שיעדיפו להזמין לראיון בוגר אוניברסיטה עם ממוצע 85, על פני בוגר מכללה עם ממוצע זהה. למרות שלא ציינו זאת במפורש במודעה. זו לא דרישת סף, זה עניין פסיכולוגי. מכיוון שרמת האוניברסיטאות נתפשת כגבוהה יותר בכללותה כגוף אקדמאי (ובצדק), תמיד זה יתן את הייתרון הקטן הזה. בתקופות שבהן הביקוש לעבודה עולה על היצע המשרות או כל שפל מקצועי בענף כזה או אחר, זה יכול להיות ההבדל בין לשלוח קו"ח ולקבל הזמנה לראיון או שניים למשרה ראשונה "איכותית" יחסית תוך זמן סביר, מאשר להצטרך להתפשר על משרה ראשונה משעממת \ שאינה מתגמלת \ להצטרך לשלוח קו"ח במשך חודשים ולרדוף אחרי מעסיקים. אחרי השנים הראשונות כשיש נסיון אני יכול רק להניח שזה אכן פחות בא לידי ביטוי. עריכה - עכשיו רק ראיתי את שתי ההודעות האחרונות שלך ושמתי לב שיצא כאילו חזרתי על הדברים בזמן שהייתי עסוק בכתיבת ההודעה, אתה כבר תקתקת שתיים

כתבתי שלא למדתי ואני לא מכיר את שני המוסדות, מצטער אם זה לא הייתי ברור מספיק בעניין. השכונתיות שאתה מדבר עליה היא ההבדל ברמת הלימוד שדיברתי עליו בהודעתי הקודמת... לא צריך להיות גאון \ ללמוד בפועל במוסד מסויים כדי להבין שברגע שלמקום יש דרישת סף גבוהה יותר, הרמה הלימודית תהיה בהתאם. לאו דווקא בהקשר של המרצים. הייתי מעדיף חברים להתכונן איתם ברמת סטודנטים בטכניון, להבדיל מסטודנט במכללת שקר כלשהיא שמקבלת כל אחד באשר הוא... אבל אז, זה דורש ממני להיות באותה הרמה. לעובדה שיש שם מרצים שמלמדים גם באוניברסיטה אין קשר לכך. כפי שכתבת דרישות הסף מעצבות את איכות המוסד. גם אני לא מכיר את סמי שמעון אך כשכסף הוא דרישת הסף היחידה \ העיקרית במקום מסויים, זה אף פעם לא מבשר טובות בהקשר של איכות.

בגלל זה בהמשך אותה הודעה, ציינתי שאני לא מתייחס לסמי שמעון ובן-גוריון ספציפית. רק ציינתי את הסיבה שבגללה אתה לא יכול להשוות את סמי שמעון למוסד כמו הטכניון.

בדיוק כפי שכתבתי - כל אחד צריך לקחת בחשבון שיקולים שונים.