bar72

דווקא עליהם אני לא כ"כ ממליץ. בבדיקה כשמכרתי רכב לחבר הם לא עלו על בעיות מרכזיות (ABS וכ"א), והציגו יותר כ"ס ממה שהרכב מסוגל לתת - לכן שינו את דגם הרכב לחזק יותר (!) במחשב, למעשה לדגם שכלל לא נמכר בארץ (!). מאחר שדובר על מכירה בין חברים צחקנו על זה, אבל אתה מבין לבד את רמת האמינות שלהם ואת השערורייה הזאת...

יש לך באזור הסינרמה (יותר נכון ברחוב השלושה) לפחות שני מכונים. אני בעיקרון ממליץ לפנות למוסך מורשה של דגם הרכב ולא למכון בדיקה, מניסיוני הם מאוד לא מדוייקים, פעם לכאן ופעם לכאן.

חבל שהעיצוב הקלאסי משנות ה- 70-80 לא חוזר על עצמו (להבדיל, למשל מה- MX5).

כלומר, עישנו ברכב ולא היה להם אכפת מה יקרה לו. האם מדובר ברכב שהיה השכרה/ליסינג בעברו? כי זה יכול להעיד גם על שאר תוצאותה בדיקה. מי שהרכב לא שלו - לא אכפת לו ממנו...

טוב, גם אני נסעתי עליה (אלון למד איתי, ואת ה- 309 שלי טיפלתי אצלהם במוסך). את העליה לכרמל הרכב עושה בהילוך חמישי, ועוד עם כ"כ הרבה כוח spare...

כן, הכל טוב אבל יש רק הערה אחת. כנראה שכל מי שחושב שהמזדה יותר זריזה, לא טרח לבדוק זאת. לפחות לפי הנתונים היבשים, התאוצה של שני הרכבים למאה, זהה - 10 שניות...

ראשית, אני כבר לא בעלים של רובר, אבל עדיין חושב שזה אחד הרכבים הכי כיפים לנהיגה ושמספקים הכי הרבה תמורה לשקל. שנית, בפורום רובר הבריטי התארח השבוע נציג של חברת רווה (רובר בסינית ), אבל לא יכולתי להצטרף בשל מגבלות לו"ז. שלישית, לגבי דגמי רובר של שנות ה- 2001+, שהיו כולם אוטומטיים, החלפים המקוריים יחסית יקרים (שוב, לא כולם, ובד"כ יש חליפיים זולים יותר משמעותית). החלפים של דגמי ה- 216 הידניים לא יקרים במיוחד, לפי מה שהתרשמתי, ואכן ניתן להשיג משופצים, תחליפיים וכו', משום שהרכב הזה יותר נפוץ מה- 25, למשל. בהצלחה בכל מקרה.

על הלאנטיס אני לא ממליץ, והיתה לי אחת כזו חדשה יותר, 1.8 ידנית. ה- 306 יכול להיות מעניין, אם כי הוא לא ממש רכב "חזק", למעט בדגמים הספורטיביים שנדמה לי שיקשה עליך למצוא שמורים כאלה במחיר שציינת. ב- 106 אולי יש לך סיכוי יותר טוב. בראבו הוא לא רכב חזק, אם כי נראה טוב. הייתי מציע לך משהו קצת חריג - רובר 216 ידנית, משנת 99-00. ייתכן שאפילו יישאר לו עודף, והוא מקבל רכב מאוד מאוד זריז, שנראה מעולה ונוסע נהדר. הפנים איכותי רק במידה שנשמר היטב, אך בכל מקרה שידרוגו בחזרה לימי עבר לא יקר (אני מדבר על נטיית ריפוד הגג לנשור; בעלים של הרכב אמר לי שתיקוני כ- 500 ש"ח). אם תחפש הודעות קודמות שלי תוכל מצוא חוו"ד מקיפה יותר והמלצות שונות (למשל, לקנות רק רכב שטופל במוסך מורשה).

אם הבחירה היא סוארו או מזדה - הייתי הולך על הסובארו, שלדעתי מרגישה טוב יותר. היא זריזה כמו שד. הייתי מציע את גרסת ה"סטיישן", בה יש מקום אחסון לרוב, והיא גם נראית טוב יותר לטעמי. מה שכן, מבפנים היא באמת די משמימה, על אף המאמצים לעשותה מודרנית. המצב, אגב, לא כזה גרוע כמו שתואר למעלה, אבל לא משתווה לאירופאיות מודרניות.

קיימת, אבל חיה היא לא. בנוסף למה שאמרו לך לעיל, רובן שימשו השכרות וכו', אז כדאי לוודא היסטורית בעלות.

ל- 307 יש רק ארבעה (4) כוכבים, ולפי מה שראיתי באינטרנט, השנה עומדת להיות מוצגת המחליפה שלה. לגבי VAG - עוד לא נתקלתי בחברת ליסינג שמציעה אותם, ובכל מקרה לדעתי הם יקרים ללא הצדקה.

לסלי - תודה. משום מה החברה היחידה שמגלה גמישות (כלפי, כרוכש של רכב בודד ולא כחברה) היא פריים ליס (כלומר לובינסקי). אני אנסה להמשיך ולברר בחברות עימן אני בקשר. וויקינג - לא אמרתי שאני מאמין לה (אם כי לשני החברים שלי עם הבעיות במגאן אני מאוד מאמין). אמרתי שאני מעריך את הכנות. היא לא פקידת שירות (שוביניסט שכמוך ) אלא אחראית על מסירת רכבים (כזו שגם לוקחת אותם לטיפולים, תדלוק, טסט וכו'). היא לא חייבת לי כלום ואפילו לא קשורה לענף הליסינג של אותה חברה נדונה. לא קיבלתי את דעתה כמובן מאליו אלא ציינתי את זה לחיוב - אם האינטרס שלה היה רק למכור הרי לא היתה פוצה את פה (או להיפך - משבחת)...

לא, כיוון שאני לא אוהב את איך שהוא נראה מבפנים, כמו שהסברתי. נפוצות הרכב היא "גם", ולא העיקר...

לא התרשמתי - רק ציינתי את כנותה (בהנחה שהיא אכן היתה כנה). לגבי האמינות - אתה כבר השלישי שאומר לי שיש לו כזה רכב ואין לו בעיות. אבל אני מכיר גם שניים שכן יש להם, וזה בנוסף ל"סיפורים" בפורום היקר שלנו (כמובן מתייחס לחוויות אישיות ולא לשמועות).

עולה שאלה שאף חברת ליסינג לא נותנת עליה מענה: האם בדגם שאקבל (מגאן) יש אפשרות לכוון את תמיכת הגב התחתון. השאלה מתעוררת משום שישנם כאלה שקיבלו את הדגם הזה כולל האפשרות הזהו - וישנם כאלה שלא. למשל, חבר שלי מרפאל קיבל ללא כל אפשרות כזו, ושכן שלי כן קיבל את הדגם עם אפשרות הכיוון לגב התחתון. זה היה לי בהתחלה קצת מוזר, משום שסה"כ כל חברות הליסינג נותנות את אותו דגם. אולי מדובר בשנתון שונה?

היום ביצעתי נסיעת מבחן על המגאן. נדמה לי שמדובר באותו גיר (AL4), אבל במגאן הוא מתופעל בצורה נמרצת יותר, או שכיול המנוע טוב יותר. על כל פנים, ככל שהוא שמח להוריד הילוך ולהאיץ, משום מה הוא גם שמח להישאר בהילוך הזה ולא ממהר להעלות הילוך עם עזיבת דוושת הגז, מה שמייצר רעש מיותר בשל הסל"ד הגבוה. כסא הנהג אמנם נוח יותר, אך עדיין נעדר תמיכה מספקת בגב התחתון. מבפנים, הוא פשוט נראה נורא, ביחס ל- C4. אולי אני מגזים, אבל בכ"ז - אפרורי ומרגיש כמו רכב השכרה (אני יודע, אני הרי לוקח בליסינג תפעולי, אבל בכ"ז לא רוצה להרגיש כמו בתוך יונדאי אקסנט). היות שהרכב נמסר לנסיעת מבחן מידי חברת הליסינג (בלי לציין שמות), היתה הנערה שמסרה את הרכב מספיק כנה כדי לציין בפני ש: (א) הוא לא נוח כמו שאומרים; ו- (ב) יש להם בעיות אמינות קשות עם הדגם. השאלה: לפי parkers, המגאן מאיצה ל- 100 ב- 12.7 שניות, בעוד ה- C4 עושה זאת ב.... 12.7 שניות. אז מדוע המגאן "מרגישה" זריזה יותר? ומדוע יש את התחושה המוזרה הזאת של "זריקה" לפנים ב- C4 בעת הורדת הילוך, תחושה שאין במגאן?

כי אז לא תהיה לי כרית אוויר צידית מקורית... (מייצרים כאלה משובים עם כרית אוויר מקורית רק למספר מצומצם - ויקר - של רכבים)

אני לא מחפש נוחות, אלא מושב תומך, בעיקר בגב התחתון. מבחינת "נוחות", גם הבולמים של רובר לא רכים כמו של C5, למשל, אבל המושב היה מצויין. נסעתי עם ה- C4 בתנאי דרך שונים, ונכון שהיא לא משככת מפגעי דרך בהצטיינות, אבל אם הכסא היה (או יהיה) תומך נכונה בגב התחתון, הייתי הולך על זה, בדיוק בגלל שאר הדברים. את הפוקוס, למי שהציע, אני פשוט לא סובל, במיוחד מבפנים (את הקודמת סבלתי עוד פחות) - ושם אני הרי צריך לבלות רוב הזמן... אני גם מעדיף לא להרגיש כמו עוד עובד הי-טק ממוצע ואפרורי (בלי לפגוע כמובן), אלא יחסית מיוחד (כמה שאפשר; אבל העובדה היא שרוב אנשי הליסינג בוחרים באמת פוקוס ולא C4. אם רק היו ממשיכים לייצר רובר... ).

נכון, כך גם אמרו לי בלובינסקי אחרי שהסברתי שאני לא סגור על הכסא. משום שהליסינג הוא שלי, באמצעות השותפות ולא כעובד, אני אכן אכנס לאולם התצוגה לבדוק זאת. בנוסף הם ניסו להציע לי את ה- 2.0. בתחילה היססתי, אבל אז ראיתי לפי הנתונים שהיא לא רעה. מי יודע, אולי אפילו אתפתה...

האדון (זה אני) אכן מתייחס לאימפרזה 2.0R, שבגרסת הסטיישן היא אפילו יפה (ובסובארו אימפרזה זה קשה ). אם זכרוני אינו מטעה אותי, הסבירו כאן בפורום, בשרשור אחר, כי גרסת שתי כריות האוויר קיבלה ציון השקול לארבעה כוכבי בטיחות, בעוד שהגרסה בעלת ארע כריות אוויר קיבלת ציון השקול לחמישה.

לחבר שלי היתה כזו, בזמנו. הרבה בעיות חשמל וחלודה. בנוסף, כל מיני פנסים פשוט יצאו לו מהמקום. מצד שני, נסעה באופן יחסית זריז לזמנה.

זהו, מכרתי את ה- R25 האהובה והנהדרת שלי, לשם החלפה לרכב עם 5* בטיחות לאור התרחבות המשפחה (טפו טפו טפו). ההתנתקות היתה קשה נפשית, ואני עדיין חושב שזהו אחד הרכבים המציגים את התמורה הגבוהה ביותר ביחס למכיר. אני מקווה שתשמחו לשמוע שהרכב נמכר לחבר הפורום, שראה את המודעה כאן, ולא לאזרח צעיר ופוחז שהגיע מלוח yad2, אף שהאחרון הציע מחיר גבוה יותר. כן, אולי אני פראייר, אבל רציתי לדעת שהרכב הולך לידיים טובות, של מי שיש לו רכב אספנות ואפילו מכיר את מנהל המוסך בו הרכב טופל. מבין רכבי ה- 5*, מצא חן בעיני ה- C4 יותר מכולם. אבל משום שלאור בעיות הגב שלי אני צריך רכב שתומך בגב התחתון כמו שצריך, קיבלתי את ה- C4 לנסיעת מבחן לחיפה. להלן התרשמותי הצנועה, שלא מייצגת כמובן סיבובים מסמרי שיער בדרך לסדום אלא נסיעה מת"א לקרית ביאליק. מקווה שיהיה לפחות קצת מעניין, ואשמח לשמוע אם דעתכם שונה/זהה: אז קיבלתי את ה- C4 לנסיעת מבחן לקרית ביאליק. ממה נתחיל? ההגה בתחילה נראה מוזר (הרי טבורו קבוע) אבל מתרגלים אליו בשניה. דווקא הצופר די מאכזב, במיקומו בתחתית הטבור (למה לא בידית האיתות?) ובצפצופו החלוש. עם הרכב ברמה הבסיסית מקבלים גם בקרת שיוט ושליטה על הרדיו מההגה - תוספת נהדרת. גם התצוגה (לוח מכוונים) נראית מוזרה, ובכלל לא ברור הפיצול לשלושה חלקים, אבל גם לזה מתרגלים בשניות. הלוח העיקרי מצוי מעל לדשבורד, בחלקו המרכזי, ומציג מהירות דיגיטלית (בצורה בהירה מאוד), טמפרטורת מנוע (טוב, טמפרטורת נוזל קירור) ודלק. מכווני הדלק והטמפ' לא ברורים כמו מד המהירות, אבל מצד שני לא בחונים אותם כל רגע (בעצם אולי טמפ' בסיטראון זה חשוב ). יש גם את השטויות הרגילות - כמה ק"מ עוד נשאר לנסוע בהתחשב בדלק שנשאר במיכל וכו'. במרכז הקונסולה, מעל לרדיו, צג נוסף, עם ה- RDS, תאריך וכו'. די מיותר כאשר הרדיו נשלט מההגה, אבל כמובן נחוץ לכיוון תחנות ומענה לשאלות מהותיות כגון מה הטמפ' בחוץ וצריכת הדלק הנוכחית. ממש מעל להגה, צג דיגיטלי של הסל"ד (אומרים שהוא משנה צבעו מכתום לאדום בסל"ד גבוה - לא הגעתי לשם), המכיל גם את סימון ההילוכים (נניח, D ו- 3). השימוש בצג זה הוא כמובן כמעט ומיותר לנהג הממוצע, למעט בעת העברה מ- R ל- D או בעת שימוש באופציה הידנית (לא תורמת הרבה לטעמי). הרכב מאוד נעים ומרווח מבפנים, אפילו שהוא מעט קודר בצבעיו ולא ניתן, בעצם, לראות את שיפולי מכסה המנוע. מטרת הנסיעה היתה לוודא את מידת הנוחות (עבורי) של כסא הנהג. הכסא ניתן לכוונון גם לגובה (חשוב מאוד, וגם כאשר הוא גבוה - מעט שערות ראשי המתפרעות אינן נוגעות בתקרה, כמו שהיה קורה לי לעתים ברובר), וההגה ניתן לכוונון לגובה ולעומק. תנוחת נהיגה טובה ניתן למצוא בקלות. הבעיה היא שהתמיכה בגב התחתון, אף שהיא טובה למשל מאשר במאזדות החדשות, אינה ניתנת לכוונון ולא משתווה לזו של הרובר. גם התאוצה, לא משתווה לזו של הרובר. מצד שני, לאחר נסיעה ארוכה הגוף מרגיש טוב יותר מאשר לאחר נסיעה ארוכה ברובר, שהצריכה התמחתות של הגב (אצלי, בכל מקרה). תיבת ההילוכים (AL4?) קצת מוזרה. מחד, היא מאוד מקלה על האטות וכמעט ולא מרגישים החלפות הילוכים. מאידך, בעת KICK, היא קצת משתהה ומורגשת "זריקה" קלה של הגוף קדימה לפני הורדת ההילוך. מצב הספורט אינו מועיל הרבה, היות שהוא מאפשר למשוך את ההילוכים אך לא משאיר את ההילוך הבא בסל"ד גבוה (כמו למשל ברובר - שם הגיר הרציף פשוט עובר לעבוד בסל"ד גבוה). הגעתי לקרית ביאליק. לקחתי לשם השוואה את הסובארו סטיישן ("sport wagen") של הורי - 2.0R. הכסא הרבה יותר טוב. כנראה בשל נפח המנוע, הוכנסו לרכב כסאות ספורט מעולים. התמיכה בגב התחתון הרבה יותר טובה מאשר ב- C4, וגם הלפיתה הצידית. מה שכן, הרכב מרגיש הרבה יותר צפוף, ועל אף העיצוב ההיי-טקי (צבע אלומיניום, מתגי מיזוג כפי שמקובל כיום, וכו'), קצת פחות מודרני. בנוסף, אני פתאום מתקשה להבין למה לעזאזל לא עושים שימוש בקונסולה של סיטרואן אלא ממשיכים להשתמש בחוגות האלה של קמ"ש וסל"ד . אבל, הרכב הוא פשוט סמוראי עצבני. 160 כ"ס לא הולכים - הם רצים. הצליל הוא צליל סובארואידי טיפוסי ולא מגרה. אבל איך שהרכב הזה טס... משעשע לראות את תגובת הנהגים ברמזור, הרגילים לסובארו עצלות, ופתאום נתקלים ברכב שמשאיר להם עשן בלי להתבלבל בכלל. נכון, לא WRX. ובכל זאת, אם נזכור שפעם רכב עם 150 כ"ס היה רכב "ספורט" (ע"ע מגאן קופה 2.0), הרי ש- 160 משאירים רושם אפילו חזק יותר, ועוד ברכב "תמים" למראה. עם זאת, לסובארו רק 2 כ"א, משום מה. לסיכום: הסובארו מפתיעה מאוד בזריזותה ובמושביה, ומחזיקה בהנעת 4X4, אך יקרה יותר בכ- 20K~ ש"ח, ונעדרת 4 כ"א (ולכן גם נעדרת 5 כוכבי בטיחות) או חינניות צרפתית. היא גם צפופה יותר. הרובר יפה משתיהן, מבפנים ומבחוץ, וזריזה יותר, אך נחותה מהן בבטיחות. האם ה- C4 היא הרכב הבא שלי? המממ. כנראה שכן, אבל תשובה סופית עדיין אין. אני שוקל לבצע נסיעת מבחן גם במגאן, למרות שבליסינג קשה לקבל 5 דלתות ולמרות שהיא אף עצלה יותר מה- C4.

לרובר הרבה יותר מ- 80 כ"ס, ולדעתי תוכל מצוא אחת כזו שמורה (קנה רק רכבים שטופלו ומטופלים במוסכים המורשים ובזמן). אני מציע שתבצע חיפוש כי נכתב בפורום רבות, הן על האיביזה (שלדעתי פחות נוחה ופחות יפה) והן על הרובר. שים לב להבדלים בין הדגמים והמנועים (1.4, 1.6, אבזור שונה וכו').

בנוסף, בולמ"ז יכולים להיות יקרים. הייתי מברר קודם את מחירם.

תודה.