ומצד שני אנחנו מתלוננים בלי סוף על המדינה, אבל לא עושים הרבה מלבד להלין.
"המחיר שאנשים טובים משלמים על אדישות לעניינים ציבוריים, הוא להישלט בידי אנשים רעים". הציטוט של אפלטון כמובן והוא יפה להיום יותר מתמיד.
אם יש משהו שלדעתי בולט מאד בקרב אנשי טכנולוגיה והייטקיסטים זה שהם מאד ממוקדים בעבודה שלהם וכמעט שלא מוכנים לעשום שום דבר שמחוץ לתפקיד הישיר. בתפקיד שלהם הם יהיו הכי טובים, אך אם צריך לארגן טיול, או לעשות משהו חברתי הם ימשכו את ידם כמו מאש, בטח שלא להתנדב או להירתם למשימה חברתית/לאומית/רגולטורית כלשהי. זה אחד הדברים שמאד הפריע לי בעבודה בסביבה כזו.
יש כאן אירוניה מסוימת, לרוב אנשים משכילים, חריפים, אנשי עשיה ובעלי יכולות גבוהות מצפים שהכלל, משרדי הממשלה, הפקידים וכו' יעמדו בסטנדרטים שלהם (מה שכמובן לא אפשרי עקב כך שלרוב מדובר באוכלוסיה חלשה יותר ולא פחות חשוב- פחות מתוגמלת) ומצד שני להתקרב לתחום או אפילו למשרה ציבורית- אין מה לדבר. בשעה שמשכורת למהנדס מתחיל בהייטק יכולה להיות בסביבות 20K לחודש ובסביבות 30K ויותר למהנדס בכיר (שלא לדבר על מנהלים), ברור שבמצב כזה מעטים מאד יוותרו על הכסף וילכו למשכורת של 12K במקרה הטוב במשרה ציבורית.
על זה אומרים- נו שויין, אז נהנה מהכסף (למרות שספציפית כרגע אני מחוץ לביצת ההיטק) ונמשיך להתלונן...