Nemesis

אבל זה בדיוק העניין, אנשים כאן רוצים להעלות את שווי השימוש כדי שיהיה לא משתלם. אפשר לומר שאם אתה נוסע כ- 20,000 קילומטר בשנה עלות הליסינג + מיסוי משתווים לעלות אחזקה פרטית. העלאה של הרף הזה רק תגרום למוטיבציה להעלות את הנסועה, כי אם כבר שילמת מראש - אז למה לא לנצל? זה יגרום לתוצאה הפוכה לרצוי.

לא שכחתי כלום, ביצעתי חישוב של הכל. ביטוח לאומי + מס בריאות הם סכום קבוע (בדרגות האלו), ולכן רק הזכרתי את מס הכנסה שהוא משתנה. אני מסתכל על הכלל, ומאוד אשמח אם ישנו את השיטה למשהו הוגן יותר שמשקף את השווי. אבל להעלות את המס זה לשפוך את המים יחד עם התינוק. זה יוצר עיוות בדיוק לכיוון ההפוך, כך שכאמור זה יעודד לנסוע יותר ולא פחות. אם כבר דפקו אותי עד העצם בתשלום, אז למה שלא אסע באמת? חברות הליסינג אכן גדלו למימדים ענקיים, אך צריך לתפור את הבעיה בעזרת איזמל, ולא בעזרת פטיש שמופנה בעיקר לכיוון הלא נכון. חברות צריכות, וימשיכו לצרוך רכבי ליסינג, כיוון שיש לכך הרבה יתרונות על פני קנייה של רכבים. היתרונות נמצאים בעיקר בתזרים מזומנים, למשל לא צריך להשכיב עכשיו מיליון שקל כדי לקנות רכבים ל-7 אנשי מכירות למשל. אלו סכומים גדולים מאוד לחברה קטנה. עלויות תפעול קטנות יותר, לא צריך להחזיק כח אדם מתאים לתפעול. בנוסף לכך, כשאתה מעלה את המיסוי על רכבי הליסינג, אתה מעלה את המיסוי גם על רכב חברה. אין הבדל מבחינת המיסוי. אז באותה מידה אתה מעניש גם חברות ועובדים בחברות שרוכשות את הרכבים. היכן ההיגיון?

צריך להבין את האינטרסים של המעסיק כדי להבין למה הוא מסרב. בשורה התחתונה עולה לו פחות כסף לשלם לי נסיעות עבודה פר קילומטר (יש חישובים כולל בלאי וכו'). אבל, רכב שלי פחות זמין מרכב ליסינג, בשל תקלות, אין רכב חילופי וכו'. ברור השאופציות בידי, אך הן לא הגיוניות כלל. יש לי למעשה 2 אופציות. אחת להשאר עם הליסינג ולשלם שווי שימוש מנופח מאוד על השימוש שלי, כיוון שאני עושה נניח 7,500 ק"מ נסיעות פרטיות מול אחר שמשלם בדיוק אותו דבר כמוני ונוסע 30,000 ק"מ נסיעות פרטיות, או אפילו 60,000 ק"מ נסיעות פרטיות. האופצייה השנייה היא לתקוע את רכב העבודה במשרד בסוף היום (למרות שיש מצוקת חנייה איומה), ואז להחזיק רכב נוסף שעולה לי יותר כסף בשורה התחתונה, כי המעביד עדיין צריך להחזיק את רכב העבודה. מי מרוויח מזה? לא אני, לא אתה. יבואני הרכב אולי כי אז על כל רכב ליסינג צריך לקנות 2 רכבים. תופס פי 2 יותר מקום כאשר גם כך יש מצוקת חנייה.

לא הבנתי בכלל מה כתבת. מה הכוונה שזה יבוצע כעסקת ליסינג שיורדת מהנטו של העובד? העובד משלם היום יותר מאשר לו סכום הליסינג יורד לו ישירות מהנטו. לדוגמא, רכב כמו קורולה/פוקוס ושות עולה כ-2,500 ש"ח בחודש לחברת הליסינג. כלומר כ- 3,044 ש"ח כולל מע"מ. אם היו מורידים לו את הליסינג מהנטו זה כל מה שהיה משלם. נקח לדוגמא עובד טיפוסי שמקבל רכב ליסינג ודרגת המס השולי שלו היא 34%, הוא משלם כך: 1. מורידים לו מהברוטו כ 3,100 ש"ח 2. משלם מס שולי על השווי של 3,185 ש"ח 3. מפסיד הפרשות סוציאליות על אותם 3,100 ש"ח בשורה התחתונה, לאותו עובד, נניח והיה מקבל 23,000 ש"ח בלי רכב היה מקבל בסוף החודש: 14887 ש"ח נטו 6362 ש"ח תנאים סוציאלים (השתלמות + פנסיה) -------- 20849 לו היה לוקח רכב צמוד היה מקבל: 11903 ש"ח נטו 5716 ש"ח תנאים סוציאלים -------- 17619 כלומר העובד שלקח רכב ליסינג נפגע במשכורת ב 3230 ש"ח, לעומת 3044 ש"ח שהיה עולה כפי שהצעת, לקחת את עלות הליסינג מהנטו של אותו עובד. אז מה הטעם? להעלות את אחוז המס על הליסינג או כל פתרון אחר של סכום קבוע רק דופק את אלו שנוסעים מעט, ומרוויחים אלו שנוסעים המון.

זה לא תלוי בטוב ליבו של המעסיק, זכותי לעשות זאת בכל מקרה. אבל כפי שאמרתי קודם, עלות הרכב גדולה בהרבה מאשר שווי השימוש. שווי השימוש למס הוא 3410 ש"ח בחודש. להשאיר אותו במשרד זה אומר שבמקום רכב אחד, יהיו 2 רכבים, אחד שנוסע 5,000 קילומטר בשנה ועוד אחד שנוסע 10,000 קילומטר בשנה. זה מגוחך לחלוטין. הפתרון הכלכלי הוא שאני אחזיק רכב פרטי, והמעסיק ישלם על נסיעות העבודה פר קילומטר. המעסיק לא מסכים, מסיבות שהן לא לא הגיוניות.

ברור לך שזה לא הגיוני? עלות הרכב מורכבת מיותר מאשר שווי שימוש. יש את עלות הליסינג, תחזוקה והדלק. אם הייתי יכול לוותר על הרכב ולקבל עלות שימוש לפי קילומטרז' עבור נסיעות העבודה, הייתי קופץ על זה מזמן. לצערי זה בלתי אפשרי. בכדי לחסוך את שווי השימוש בלבד לא שווה להשאיר אותו במשרד.

יש לך טעות בהבנה. העובד שמקבל רכב ליסינג לא נהנה מהוצאה מוכרת. להפך, הוא משלם שווי מס בסך 2.5% מערך הרכב כחדש בכל חודש, צמוד למדד. שום דבר לא מוכר, לאף אחד. בנוסף בד"כ העובד משלם גם את עלות הליסינג + עוד כמה מאות שקלים בחודש למעביד עבור ההטבה. התלונה היא, עכשיו שהעלו את שווי השימוש לרמה גבוהה, היחידים שנשארו עם רכבי ליסינג הם אלה שעושים קילומטרז' כה גבוה שעדיין משתלם להם רכב ליסינג למרות העלות הגבוהה מאוד. בנוסף, יש את אלה, כמוני, שלא נותנים להם לבחור אם לקחת או לא לקחת רכב ליסינג, אלא אני מוכרח לקחת רכב למרות שזה לא משתלם לי בכלל עם 15,000 בשנה. הפתרון הוא הפחתת שווי שימוש והטלת מיסוי על הנסועה עצמה. אבל זה פתרון לא טוב, כיוון שאין דרך ריאלית לעקוב ולבדוק אם הדיווח על נסועה פרטית/עסקית נכון. יעלו את שווי השימוש עוד ל-3%? ישארו רק אלו שעושים 35,000 בשנה. עדיין לא מספיק וירצו להעלות ל-5%? ישארו רק אלה שעושים 50,000 בשנה.

כל עוד לא עושים הפרדה מוחלטת, זה פותח פתח לפויילישטיקים. כפי שכתבתי קודם, אני בתור בעל רכב ליסינג בלית ברירה אשמח אם ימסו את הנסועה ולא את הרכב עצמו. אשלם הרבה פחות. בפרקטיקה זה קשה. מה המניעה להצהיר על רוב הקילומטרז' כעיסקי ולא פרטי?

במדפסות הזרקת הדיו היקרות יותר שלהם ראשי ההדפסה נפרדים לחלוטין ממיכלי הצבע, וכל אחד מהם ניתן להחלפה בנפרד. אני משתמש במקוריים, בכמות ההדפסות שלי עוד לא סיימתי את המקוריים שבאו עם המדפסת בחצי שנה.

טבלת מרחקי בלימה

אבל זה בדיוק העניין. אם אני נמצא בחניון הכורכר ורוצה לפנות שמאלה, אני מביט היטב ימינה, אין כלום גולש עוד קדימה עד לשפת הכביש ועדיין שום כלום. אני משוכנע לחלוטין ובטוח לחלוטין שאני עובר. בשלב הזה נותן גז ישר קדימה כדי לחצות את המסלול הימני ולפנות בעיקול שמעלה. בשלב הזה מהירותי לאורך הכביש לא קיימת, ובשלב הזה מגיח האופנוע לשדה הראיה מהסיבוב. אנחנו עכשיו נמצאים בדיוק באותו מצבעם הרכב בולט עם החרטום לנתיב של רוכב האופנוע. רוכב האופנוע עדיין לא יודע אם אני הולך לבלום או להמשיך קדימה ולסיים את הפנייה, צריך לנחש באותה מידה. ההבדל היחיד הוא שאני לא זז לאורך הכביש ליכוון רוכב האופנוע אלא לרוחב הכביש. את המהירויות חישבו אחרים לפי הזמן בין הפסים, 120-130 קמ"ש לרוכב האופנוע ו-20-30 קמ"ש לנהג הרכב. לקחתי את המהירות הנמוכה לרוכב האופנוע, והגבוהה יותר לנהג הרכב. מבחינתי זה נתון, עד שלא יחשב מישהו אחרת לפי אורך הפסים, ולא לפי נדמה לי. איך שלא תסתכל על זה, לו הרכב היה עומד במקום היו לרוכב האופנוע עוד 14.6 מטר (לפי 30 קמ"ש של הרכב כפול 1.75 שניות) של מרחק נוסף. במהירות 120 קמ"ש מדובר בעוד 0.46 שניות. זה הכל. כל התרחיש היה מתארך בפחות מחצי שניה. עוד 0.46 שניות סביר להניח שלא היו משנות את התרחיש בכלל. מדובר ב-2.25 שניות סה"כ, מתוכן יש 1.5 שניות לבלימה. המרחק בין הרכבים באותו רגע 50 מטר. מרחק בלימה מ-120 הוא בערך 65 מטר. כלומר עדיין מתנגש בו במהירות גבוהה. מעבר לכך עולה השאלה אם בכלל יכול היה לבלום מיד ביציאה מהסיבוב או שהיה עף לקיבינימט? אם היה יכול לבלום מדוע לא בלם במקרה הזה וביצע תמרון לאחר מכן במהירות נמוכה יותר?

לא מסכים איתך כלל, ואשמח אם תפנה אותי לתקנות המראות את מה שאתה טוען. זכות קדימה נותנים במידת ההגיון. כמו שלא סביר שתתן זכות קדימה לנהג שיוצא מכביש חד סטרי בכיוון ההפוך ששועט ב-100 קמ"ש, גם אין לך איך לצפות כלי רכב שאינו נראה שיוצא מסיבוב עיוור במהירות ב- 120 קמ"ש. אם לטענתך אתה אמור לפנות ולהאיץ כדי לא להפריע לכלי רכב שנוסע ב-120 קמ"ש, אז למה לא 200 קמ"ש? ואם 200 אז למה לא 300 קמ"ש או 500 קמ"ש? אתה יכול לתת זכות קדימה לכלי רכב שמגיע במהירות סבירה, ולא כלי רכב שנוסע במהירות של טיל שיוט שלא ניתן לראות אותו לפני שאתה מבצע את הפנייה. לגבי עצירתו בניחתו של רוכב האופנוע לו הנהג היה פונה שמאלה, אני לא רואה איך. זה שהנהג נסע לכיוון רוכב האופנוע במהירות מוערכת של 20-30 קמ"ש, נניח 30 לצורך החישוב, ב-1.75 שניות בין הגיחה של הרוכב מהסיבוב ועד ההתנגשות נהג הפרייבט גזל מרוכב האופנוע 16.5 מטר. במהירותו המשוערת של רוכב האופנוע זה אומר עוד חצי שניה. אולי העוד חצי שניה הזו היתה מאפשרת לו תמרון התחמקות יותר מוצלח בשן ועין, אבל בטח לא עצירה רגוע, ואפילו לא בלימת חירום. בחיים לא.

לא ניתן לצטט את ההודעה שלך, יותר מדי בלגאן. לא ניתן לתת זכות קדימה לכלי רכב שאינו נראה. אם היה פונה שמאלה, במהירות שרוכב האופנוע הגיח, אם הרכב היה יוצא מחניון הכורכר ופונה שמאלה, בחיים לא היה מבחין בו מאחורי העיקול. המהירות הנגדית של נהג הרכב, אמנם נמוכה יחסית, היא הסיבה בגלל לדעתי הם נושאים באחריות שווה לתאונה. לו היה עומד במקום, רוב האשמה היתה רובצת לפתחו של רוכב האופנוע לדעתי.

יש היכנשהו היום Go ביבוא סדיר?

זה היתרון בשכירות. את הדירה שלנו אנו משכירים, ושוכרים דירה במיקום אסטרטגי קרוב לעבודה. אני מניח שזה שונה כאשר יש ילדים, פחות גמישים.

הרכב ליסינג שלי בשנתיים האחרונות עושה כ-15-17 אלף לשנה בממוצע. בשנים שהייתי יוצא הרבה ללקוחות הייתי מגיע ל 25-30, רובם לצרכי עבודה. הלוואי והייתי יכול להחזיר את הרכב ולקנות לעצמי איזו סופר מיני בת שנה - שנתיים, הייתי חוסך הון תועפות. במקום העבודה לעולם לא יסכימו, כיוון שעדיין יש נסיעות עבודה.

?! איך מופיע לך Cover Art במערכת כשאתה מנגן מוזיקה? זה דרך BT?

יותר מזה. תאר לך שהיה שם פקק. פקק תמים. קורה? יכול לקרות פקק ממיליון סיבות. שיירה של רכבים עומדת שם תקועה במקום. התוצאה היתה שונה? למרבה הצער, ככל הנראה לא.

לא ידוע, ולא רלוונטי. יכול להיות שהוא גם בא בנסיעה וסטה לנתיב הנגדי בגלל שנבהל מההתקהלות, או שסתם חלם. אין ספק שאחראי לתאונה. אבל לטעמי אחריותו של נהג האופנוע, לא פחותה משל נהג הרכב. תאר לך את נהג המיקרה יוצא מהחניון ופונה שמאלה. תרחיש סביר והגיוני לחלוטין. ימצא באותו מקום. לרוחב הכביש. זכותו המלאה. התוצאה היתה כנראה אותה תוצאה, אבל נהג הרכב במקרה כזה לא אשם בכלום.

בטח שיש מה לחפש בנתיב הנגדי. אם היה יוצא מחניון העפר בפנייה שמאלה, וזאת רק דוגמא אחת. זה לא בלתי יעלה על הדעת שיהיה שם רכב. אז אם זה לא בלתי יעלה על הדעת שיהיה שם רכב, לצאת מסיבוב עיוור במהירות שלא מאפשרת לבלום זה לא אחראי. פונה שמאלה, למה ימינה?

אבל הרכב היה יכול להיות בדיוק באותו מקום לו היה יוצא מחניון העפר ופונה שמאלה.

בנקודות קל לדבר. אם נהג האופנוע היה נוהג במהירות מתאימה לתנאי הדרך, לא היתה תאונה. נקודה.

אמנם התמרון הזה של נהג הרכב לא מוצלח בעליל, אבל מצד שני הרכב היה יכול להיות שם בשל פנייה שמאלה, שזו סיבה לגיטימית לחלוטין. אז אם יכול להיות שם רכב מסיבה לגיטימית לחלוטין, על הרוכב לקחת זאת בחשבון.

בגלל זה אני שונא סמסונגים

בכל מקום כתוב ש 140 לחודש זה עבור Iphone 6 16GB, לא 6+. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4582546,00.html אחרי 18 חודשים אתה מוסיף 900 ש"ח לשדרג, אבל ממשיך לשלם את התשלומים... כמו שאמרתי, אני מוכן לתת לך את אותה עסקה ב-135 ש"ח לחודש במקום 140 אצלם