yaniv

יצא לי להכיר ולנסוע ב v6 אחת ישראלית למהדרין שהייתה שייכת לאבא של חבר מהצבא. הם גרו באפקה בזמנו. אני לא זוכר את המודל, אבל מצלצל לי כמו 83 או 84. אני אשאל את אותו חבר אולי יש לו תמונות של הרכב.

אחרי שלוש, או ארבע שנים שבהן הרכב היה בתרדמת ללא השגחה רפואית (מיד הסברים) ובהן גם אני הייתי טרוד בהמון עניינים (ילדים, בניית בית, קריירה) קיבלתי דחיפה ממקום לא צפוי להתחלת תהליך שיקום לסאאב. המקום הלא צפוי הוא אימי, שהסאאב חנה מול ביתה בשנים האחרונות. סיפור המעשה: הסאאב בבעלותי מאז 1996, בתחילה הוא היה רכב יום-יומי שלי ולפני כ 10 שנים עבר למעמד "רכב כיף". בדרך הוא עבר שיפוץ מנוע וגיר אצל אדמונד ביהוד (מוסך עוז שכבר לא קיים) והייתה גם תאונה לא נעימה שהעמידה אותו למספר חודשים שבסופם הוא שוקם אצל דיקר בכפר אחים. את הסאאב העמדתי ברחוב ללא כיסוי או השגחה לאחר שנכשלתי בטסט על כמה דברים פעוטים ופשוט לא היה לי זמן, כסף או אנרגיה לטפל בהם. רציתי לחכות לסיום תהליך הבניה של הבית שלנו ולפנות אז זמן לתחביב. זמן קצר אח"כ הסאאב ספג פגיעה לא נעימה בכנף קדמית, כולל שבירה של הפגוש הקדמי (תמונות מצורפות). כמובן שלא השאירו פרטים ולעולם לא אמצא את הפוגע. הפגיעה הזו רק ייאשה אותי יותר והסאאב נעטפה מבחינתי בשדה הכוח "בעיה של מישהו אחר" שידוע שהופך כל דבר לבלתי נראה... כך חלף לו הזמן, הסאאב כוסתה באבק וליכלוך, אני כאמור הייתי טרוד בנושאים אחרים ובסוף באמת מישהו אחר הרגיש שהסאאב היא בעיה שלו. אמא שלי החליטה שהגיע הזמן לשים קץ למצב. היא לקחה יוזמה ודחפה אותי להחזיר את הסאאב לכביש. כנראה שהנוף של הרכב האומלל שנשקף לה מעבר לשער ביתה לא היה מרנין במיוחד. היא ארגנה עבורי פינוי של הסאאב למוסך שבו יבצעו תיקוני פחחות דחופים (רק קוסמטיקה קלה), ידאגו לבדיקה של המכלולים הבטיחותיים ונעביר טסט. כרגע אנחנו מחכים לצינורות בלם קדמיים שיש להחליף. האמת, אני מתרגש. מתחשק לי כבר לחזור לנהוג ולטפל ברכב כמו בעבר. ברור לי שלא יהיה לי פנאי או ממון להשקעה מאסיבית, אבל התוכנית היא לשמור על הסאאב במצב נסיעה ולהשקיע את מעט הזמן שיהיה לי בשדרוג איטי של המכניקה, מערכת החשמל ובאיסוף חלקים לקראת שיפוץ גדול שיקרה בעתיד, אם תרצה השם (קצת אמונה לא תזיק - בכל זאת ירושלמי). עוד כמה מילים, יש פה כמה חברים שבטח נעלמתי להם: רן שושני, רם מילון שפנו אלי מספר פעמים בפרטי ולא הגבתי - התנצלותי הכנה. אני כעת אשתדל לעקוב אחר הפורום והודעות. ראיתי שכמה חבר'ה פה התחילו פרויקטים הקשורים בסאאב 95/96 ונותרו פעמים רבות בלי מענה לשאלות בסיסיות, אז אתם מוזמנים לשאול - לא שאני יודע את כל התשובות, אבל אני לפחות מכיר כמה קצוות של חוטים. מקווה שהתמונות הבאת כבר יהיו אופטימיות יותר.

מזמן לא כתבתי... אבל הזכרונות מהויזה קבריולט שחנתה בסימטה מאחורי הבית שלי בשנות ילדותי הביאו אותי לכתוב. הרפליקה מצומת פת נמצאה לאחרונה בחצר פנימית בסימטה שליד ACE במרכז ירושלים, קצת אחרי בצלאל הישן. היא חנתה שם בתוך שלולית בוץ (זה כמובן היה בחורף). מדובר בדגם קיט ששמו: Nova Sterling, עוד על הדגם ניתן לקרוא כאן: http://www.therightsigns.co.uk/nova/introduction.htm כל מי שמפנטז על האקזמפלאר הזה שיחליף פנטזיה - מדובר ביצור שסיכויו לעלות באופן חוקי על כביש ישראלי לא ניתן למדידה בלי מיקרוסקופ אלקטרוני.

שלום לקהילת המשפרים, נתקלתי באתר הזה והתרשמתי עמוקות: http://www.performance96.co.uk/index.html מדובר בבחור רציני ושקדן שמשפץ שני דגמים קלאסיים של סאאב. הוא מגיע לתאורים סופר-מפורטים בליווי תמונות. המדריך שלו אומנם ספציפי לסאאב, אבל הדרך והגישה רלוונטיים גם למי שעוסק במכוניות מודרניות. תהנו, יניב

מנקודת המבט של המוכר, יש הרבה הגיון בתמחור של: "כמה היה עולה להביא כזה מחו"ל". בעיקר לכלי-רכב נדירים או מיוחדים. גם אם הם גושי חלודה. באותה מידה ההגיון של: "כמה עלה לי לשפץ את גוש החלודה ולהביאו למצב נסיעה/תצוגה" גם הוא תקף בתמחור של מוכר. השמאי, אם יבוא להעריך רכב כנראה שיעזר באחד משני הנתונים אלה ובנוסף יסתכל במחירונים בחו"ל וינסה לעשות איזו השוואה. המספרים האלו הם רלוונטיים כנקודת פתיחה במשא-ומתן. אם הקונים לא יסכימו לקנות במחיר הנקוב, המוכרים יירדו במחיר. ככה פועל שוק. כיוון שכרגע יש תחושה של בועה גם בשוק הרכב הקלאסי, כפי שהייתה בשוק הזה בשנות השמונים, כנראה שאנו נחווה התפוצצות גם של הבועה הזו בשנים הקרובות וירידה חזרה למחירים שפויים.

קפיץ קפוץ. עדיין אקטואלי

היי, שברולט קאפריס (שהסמלים עליה טוענים שהיא מאליבו). שנת 1978, יד ראשונה! נתקלתי בה היום באזור כיכר המדינה. אין לי שום קשר לרכב. מפרסם כשירות לחובבי הז'אנר ובגלל שהרכב באמת נראה במצב טוב וראוי לבית טוב. שיהיה בהצלחה. יניב

כאמור, במקרה הנ"ל, לא מדובר ברכב נדיר ועל כן, 5,000 ש"ח לרכב עומד הוא מחיר מופרז. האם היית משלם 5,000 ש"ח על חיפושית שעמדה 9 שנים? (חשופה לאיתני הטבע וכנראה עם איזה שהיא בעיה מיכנית או בעיה ברשיונות)

"מוכר? מוכר?" בניגוד לאחרים אין לי בעיה לחשוף את מה שאני חושב לגבי השווי של הרכב. וחשוב לציין שהוא לא למכירה... רכב כזה במצב טוב יעלה בארה"ב בסביבות ה 3,000 דולר. במצב מעולה 5,000 דולר. ניקח את הממוצע. נוסיף עלויות משלוח ומיסים ונגיע לסביבות ה 10,000 דולר. דהיינו משהו בסביבות ה 35,000 ש"ח עד ה 40,000 ש"ח. שיפוץ של רכב "ישראלי" במצב המוצג כאן יביא אותך לסכומים דומים. אני מעריך שהרכב שלי שווה סכום דומה לזה. וכפי שתמיד אומרים פה, הרכב שווה למוכר סכום מסויים ולקונה סכום אחר.

הרנו נמכרה מזמן (יותר משנה) לזוג נחמד שיטפל בה באהבה. ביקשנו בע"פ את זכות הראשונים לקניה מחדש, אבל לא עיגנתי בחוזה. רעיון נחמד לפעם הבאה...

לפי הפגוש האחורי הסאאב 96 יכולה להיות משנת 1970 עד 1974. בשנת 74 הם החליפו לפגוש פלסטיק ולפני זה היה ניקל מלא. אם יש רישיונות, את הסאאב 96 אפשר אולי למכור בכמה אלפי שקלים בודדים. לדעתי, משהו בסגנון ה- 2000 עד 4000 ש"ח תלוי במצב הרכב. אם אין רישיונות, בכמה מאות שקלים למען פירוק החלקים לטובת אקסמפלרים נוסעים. הסאאב 99 שווה משהו דומה. בכל מקרה לא מדובר בכלי רכב נדירים. אפשר למצוא כאלו במצב מצויין ונוסעים.

כשמכרנו את הרנו 4 התקשר אלי בחור מהצפון שטען ש: "ירושלים זה נורא רחוק" "זה יקר ומסובך להגיע לירושלים כדי לראות את הרכב והרי יכול להיות שהוא לא יקנה." לא ממש הבנתי מה הוא רצה ממני, הרכב בירושלים, אין לי מה לעשות נגד זה. אני לא אסע צפונה אליו (בכל זאת יש יתרון להיות זה שמוכר ולא זה שקונה) אני לא מתכוון לשלם לו הוצאות נסיעה על כך שהוא טרח והגיע (מה אני שלמיה בצבא?) ותמיד קיים הסיכוי שהוא לא יקנה וגם אם הוא יקנה זה לא אומר שאפשר מיד להעביר בעלות ושהוא יוכל לחזור ברכב לביתו. הייתה שיחה הזויה... לגבי המחיר, בהחלט היו רבים שחשבו שנמכור ב 1,500 ש"ח, אבל אותם מסננים די בקלות אם כותבים את המחיר הנדרש במודעה ואם מתעקשים עליו מול המתקשרים שחושבים שהוספת אפס בטעות. בסך הכל, אם יש סבלנות, אז מוצאים קונה מתאים.

ראו את התגובה המנומקת והרצינית ששלח אחד מחברי אל שר התקשורת: http://www.blacklabor.org/?p=2396 אתם מוזמנים להגיב גם שם ולהוסיף טיעונים. יש בהחלט תהודה לפרסום באתר הנ"ל. עוד עדכון משמח אף יותר, הוגש בג"ץ נגד רשות הדואר: http://www.port2port.co.il/Index.asp?ArticleID=62842&CategoryID=60 יניב

מה שבאמת החליף את ה 205GTI היה המיצובישי פאג'רו, שאיתו היה גם הרבה יותר קל לחנות על המדרכה. ודרך אגב, הספריות בעלות ה GTI התחתנו ובפאג'רו היה גם מקום לילדים ולקניות. ובעניין הפוסט: אני מת על מכוניות קטנות, הלוואי שהייתי יכול להרשות לעצמי מיני או פיאט 500. אבל העובדה שאני אפילו לא מתאמץ לחסוך למען רכישה של כזה אקזמפלאר, היא חלק מחרם הצרכנים שכולנו צריכים להיות שותפים לו.

בשוק הפשפשים ביפו, כמה שתרצו כמעט בכל החנויות ובחלק מהדוכנים.

מאזדה לאנטיס 1996 1,800 אוטומטית מזגן יד ראשונה! (כבר אמרנו?) 247,000 ק"מ מחירון טלפון - 054-3114593 הרכב לא שלי, אין טעם לפנות בה"פ

מדובר בסימקה-קרייזלר 1307 (לטלבוט היו פנסים קידמיים שנטו לכיוון השני). דווקא לא כזה גרוע... היה לנו כזה בילדותי. רכב מאוד מרווח ונוח. מושבים נהדרים מקדימה. היה רכב השנה באירופה, כמדומני ב 1977. אחד מההצ'בקים שקבעו את הסטנדרט למראה הרכבים בסוף שנות ה 70 ובמהלך שנות ה 80 (ולא בגלל שהוא היה יפה במיוחד). מנוע די חלש לרכב די כבד ולמנוע של הדגם הזה יש בעיה מוכרת בשסתומים שכל כמה אלפי ק"מ יוצאים מכיוון. בעיניי בהחלט מציאה נחמדה. ראוי לשימור ולשיקום (כמובן שתלוי במחיר). אני מניח שחלקים מכניים ניתן למצוא, הבעיה תהיה בחלקים הקוסמטיים... יניב

הייתה לי קסארה 1,600 אוטומטית במשך כשנתיים. לי הוחלפה תיבת הילוכים במסגרת האחריות, אבל חוץ מזה לא היו בעיות. רוב הנסיעות שלי הן בין-עירוניות והגעתי לצריכת דלק של כ 12-13 ק"מ לליטר. הרכב צפוף מאחור ודי מאכזב מבחינת הציפייה שלי לנוחות המיתלים (סיטרואן ככלות הכל), אבל נעים לנהיגה. ייתכן שעדיף למצוא פיג'ו 306 שהיא מרווחת יותר.

אני לא יודע איזה מנוע יש לך, במנוע בנפח 1,108 הטרמוסטט משולב בצינור המים העליון שמוביל את המים החמים חזרה אל הרדיאטור. זהו טרמוסטט סטנדרטי לחלוטין וניתן להשגה ברוב חנויות החלפים. הטרמוסטט יושב צמוד ליציאה מהמנוע. הוא מחוזק עם באנד אל הצינור. זאת אומרת שצריכים להיות שני באנדים (חבקים) די צמודים זה לזה, אחד מצמיד את הצינור אל היציאה ואחד מצמיד את הטרמוסטט בתוך הצינור. שים לב לכיוון שבו אתה מרכיב את הטרמוסטט. יניב

המממ... פרארי דיטונה? לאנציה סטראטוס? למבורגיני קונטאש? וברצינות, רכבים בתקציב סביר במגוון סגנונות: דאטסון z240 - כי גם היפנים יודעים לעשות רכבי ספורט MGB - באמת צריך סיבה? כי זה רכב שיש בו כל כך הרבה סטייל, עד שאפילו הבעלים מקבל קצת ממנו יגואר xjs - כדאי, בהנחה שעד 2007 כבר הצליחו לפתור את מאות הבעיות החשמליות והמכניות שהרכב ירד אתן מפס-הייצור פיאט 124 ספיידר - כי אפשר לקנות בזול בארה"ב, כי זה רכב מהנה ויפה, כי יש גג נפתח לוטוס אלאן / 7 / כל לוטוס אחרת - כי זו אמורה להיות החוויה האולטימטיבית בתחום המוטורי (לא שהיה לי העונג להתנסות בעצמי). בהצלחה, יניב

אתה צודק ב 100%. אבל, כשאני מנסה להיזכר בילדותנו (אני מניח שאתה בן 25-45), אני זוכר שאנחנו גדלנו ושיחקנו בגני שעשועים שבהם כיכבו מכוניות ישנות במצבי צבירה שונים. לא זכור לי שנפצעתי בצורה יוצאת דופן מאיזה רכב ששיחקתי בו, באותה המידה יכולתי ליפול מנדנדה, או לפתוח את הראש במיגלשה.

במקרה נתקלתי בשרשור העתיק הזה. לפני שנה "גיליתי" עוד אוסטין היילי ספרייט במצב כמעט סופני. זו אחת המכוניות האהובות עלי, אם לא הייתי עסוק בפרויקטים אחרים (ילדים, עבודה, בית וכו') הייתי בהחלט מנסה להעביר אותה לבעלותי. פרטים יימסרו בה"פ למעוניינים. אני לא יודע מי הבעלים ואין לי מושג אם הם רוצים למכור - אבל אני יכול לכוון למקום הימצאה. יניב

והנה דוגמה לתוצאות שחינוך נכון יכול להשיג. הבן הגדול שלנו (בן שנה וחמישה חודשים, גדול זה דבר יחסי) משוגע על מכוניות. ומאוד מתלהב מתא הנהג של הסאאב. תודה רבה למברכים ובעיקר לרן. אני אולי אצליח להגיע בשישי הקרוב. יניב

אהלן רון, אמרת שאתה חייל ושהתקציב מוגבל. אני חושב שההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת לך זה להתרחק מפרויקטים שאפתניים מדי. כל רכב שנמצא בדרגת חלודה וריקבון שכזו הוא מעבר לתקציב שאתה מדמיין. אז כמה זה עולה לי? הנוסחה שאותי לימדו היא: תאסוף את כל הנתונים (שיפוץ מנוע + פחחות + חשמל + ריפודים) תכפיל בשנים ותוסיף 10% ליתר ביטחון. זה בהנחה שאתה מפקד את העבודה בידיהם של בעלי מלאכה ולא עושה דברים לבד. מה שכמובן מוביל למסקנה שעדיף לעשות דברים לבד! והכי קל להתחיל ממכניקה לא-כבדה (לדוגמה: טיפול 10,000, תיקונים במערכת המים, החלפת בולמי זעזועים) וחשמל (נורות, פיוזים, למה דברים לא-עובדים). לכן, מה שאני ממליץ זה למצוא רכב (אספנות כמובן - אין צורך לוותר על החלום) שהגוף שלו במצב הכי טוב שתוכל למצוא. מכונאות וחשמל תוכל ללמוד לבד ולבצע לבד הרבה מהמלאכות. כשאני הייתי חייל הייתה לי מיני מיינור. קניתי אותה בגרושים מאחותי ומכרתי אותה בגרושים (כן, הייתי מטומטם). היום הייתי משווה אותה לפורד פיאסטה, גולף MK1, וולוו 144, או אפילו דודג' דארט (אם אמריקאיות עושות לך את זה). משהו שניתן לקנות בתקציב סביר. להנות מרכב די אמין ברוב הימים וללמוד הרבה בימים שהוא נעצר. בהצלחה, יניב

הייתה לי פעם קסארה 2000. נקישות בשילוב הילוכים הובילו די מהר למותה הטראגי, בטרם עת, של תיבת ההילוכים. יאמר לזכות החברה שהתיבה הוחלפה באחריות ומבלי ששילמתי אגורה ואף נשלחה לבדיקה במעבדות סיטרואן. החיסרון, הייתי מושבת מרכב כשבועיים. במקרה הזה הייתי פונה למוסך מרכזי של סיטרואן ומבקש שהם יבדקו את תיבת ההילוכים ויחוו דעה בטרם הקנייה.